בתשובה לאריק, 08/09/15 2:32
אור לגויים 663361
בישיבות הכנסת שבכולן נכחו אנשי הקרן לישראל חדשה הם חזרו והדגישו את הסכנה.

מכיוון שאני מהמר שאינך מכיר את הרקע לכבוד החג, קיבצתי עיקרי הדברים מאותה ישיבה‏1 היסטורית והיסטרית שניהל ניצן הורוביץ כיו"ר הוועדה ביוני 2012.

טקסטה טספמרים (השגריר) בדברי רקע:
"תן לי להבהיר את עצמי. הרבה ישיבות נערכו בועדה זו לפני כן. הרבה סוכנויות של האו"ם ופעילי זכויות אדם, או איך שאתם קוראים לזה, ארגוני זכויות אדם, נקראו לכאן. אך אני מעולם לא נקראתי. ‏2

...קיימים מימדים רבים מדוע קיימים כל כך הרבה מהגרים הזורמים מאריתראה, יש לזה מימד משלו; מיהם היוזמים או התועמלנים של המהגרים ליציאה, זה נושא אחר; איזה סוג של סבל הם סובלים וסבלו כשהם באו מאריתראה. ראשית לכל, מיהם האנשים שבאו לכאן, כיצד הם עזבו את המדינה."

...אך כשבאנו למדינה עצמאית שונה, עמדנו בפני אתגרים רבים. האתגר הראשון איתו התמודדנו, הצעדים שאנו עושים, כוונתי היא למדיניות שאנו מבצעים באזור, אינה נוחה לכוחות חיצוניים אחרים, אינה נוחה מכיוון שאנו מסתמכים על עצמנו. הבעיה הראשונה באזור שלנו היא שמדיניות זו אינה מקובלת על ידי זרים. אתם יכולים לנקוב בזרים כלשהם. אריתראה זו תהיה דוגמה רעה של דוגמה טובה. כך הם יקראו לנו. הם קוראים לנו "דוגמה רעה לדוגמה טובה". מה שאנו מבצעים זה הסתמכות עצמית.

...אנו המדינה הראשונה מאפריקה שדחתה עזרה במזון‏3.

הורוביץ מתעניין: "למה?"

טקסטה: "מכיוון שעזרה במזון פגעה בחברה האפריקאית. כך שאנו תלויים בעצמנו. יש לנו קרקע, יש לנו מים, יש לנו משאבים, יש לנו אנשים."

עצמאיים, כן. וזה לא זכה לברכתם של הצדדים. כך הקהילה הבינלאומית, מדוע הם החליטו? מה הוחלט?
שהם רוצים לעצור את הכלכלה שלנו, הם רוצים לחסום, הם יצרו הרבה חרדה באריתראה, הרבה סחיטה באריתראה, אריתראה היא ארץ קשה, אריתראה היא מדינה בבעיה, אריתראה איננה מדינה דמוקרטית, אריתראה היא כך וכך; הרבה האשמות, מכיוון שלא עמדנו במדיניות שלהם, מכיוון שיש לנו את המדיניות שלנו, יש לנו את סדר היום שלנו.

אני יכול להזכיר את המדיניות שלנו בנוגע לעיתוי בו היא הופכת לדמוקרטיה, כי דמוקרטיה, זה תהליך. דמוקרטיה אינה אמורה להיות בכפיה על ידי, עבורם, מה יש לכפות, מה שאנו רואים במדינות השכנות לנו. כי בחירות, אנשים קונים רובים ומשחיזים את חרבותיהם כעת. זוהי ההיסטוריה של אפריקה. היכן שיש בחירות, יש שפיכות דמים. היכן שיש בחירות, יש קיטוב של החברה, חלוקת החברה לקבוצות אתניות, חלוקת החברה לדתות, חברה מפולגת. כך שאנו נראה טעות דומה כמו שעשו מדינות אפריקאיות דומות, או שעלינו ליצור את המתכון שלנו, הנוסחה שלנו להליכה לקראת דמוקרטיה.

הורוביץ: "אם כן מתי הייתה הפעם האחרונה בה התקיימו בחירות באריתראה?"

טקסטה: "עד כה אין לנו בחירות. אנו רק בני 21 שנים. כעת אנו בונים את האומה שלנו, מכיוון שירשנו כלכלה גרועה מאד, כלכלה הרוסה של מלחמה, כל התשתיות שלנו נהרסו, כל הדרכים נהרסו במשך 30 השנים האחרונות של מאבק מזוין, אבל אתה יודע שיום אחד יהיו לנו בחירות."

יעקב כץ נועץ שיניו בפואנטה: "זה מסוכן ל- 35,000 האריתראים לחזור לאריתראה, לא? ...אנו אוהבים אותם, אבל אנחנו רוצים לשלוח אותם חזרה. אתם אוהבים אותם; אתם רוצים שהם ישארו כאן. ועלינו להחליט מה לעשות."

טקסטה מדבר על מלחמת השחרור: ..."אני הייתי בשחרור המדינה במשך כמעט 30 שנים ביערות, רק כדי לשחרר את האנושות.
בקיצור, אני אוהב אותם מאד. מהי עמדתנו כעת כאן בישראל?
מההתחלה התלוננו על הזרם הנוכחי של המהגרים במדינה זו, מהיום הראשון, מהיום הראשון.
אני הייתי האדם הראשון שהתלונן.
איזו טעות נעשתה בישראל?
הראשונים שהגיעו ב- 2006 וב- 2007, נתנו להם שישה חודשים של תשלומי רווחה, ללא כל הגבלה. כתוב בויזה שזה ללא כל הגבלה, שישה חודשים של ויזת עבודה."

ניצן הורוביץ: "מתי זה היה, אדוני השגריר? "

טקסטה טספמרים: "2007, 2008, יש לי את כל הראיות כאן. [תקופת אולמרט].
אמרתי לממשלת ישראל שזו קריאה. אם אתם נותנים ויזת עבודה לשישה חודשים ללא שום דבר, כולם יבואו ואז המספר יהיה גבוה יותר.

הורוביץ: "במשך כמה זמן היית נושא משרה בישראל? כמה שנים?"

טקסטה טספמרים: "שבע שנים...
...התלוננתי על כך, בואו נפתור את הבעיה הזו כשהמספר הוא די נמוך, ואז אנחנו יכולים לפתור את הבעיה באופן ידידותי.
אני יודע שכולם היו מוכנים לבא. ואז המצב שצפיתי, הוא מתרחש כעת.
לא רק זה. החשש שלי היה לא רק שבאותו זמן. החשש שלי הוא שאנשים אלה באים דרך סודן, וכמה מהם באים דרך סיני.
כל אחד יכול לנהל את האנשים האלה, כי הם פגיעים.
עם כל אמצעי האבטחה שיש לנו בישראל, אם מישהו הוטה על ידי מישהו כאן, אז אריתראה לא תהיה אחראית לכך.
זהו החשש שלי באותו זמן.
אפילו כעת הזמן הגיע שאנחנו עדים לכך שכמה מהם הוטו, על זה אנחנו קוראים כעת בעיתון.
כמה מהם הוטו עכשו והם הופכים לכלי בידי אנשים אחרים....

מירי רגב:..."אפשר להבין שאין שום בעיה באריתריאה."

טקסטה טספמרים:"ואז אני גם התלוננתי; גם ביקרתי במספר שגרירויות, מספר משרדי ממשלה. אפילו כתבתי מכתב באותו זמן למר גרנות."

היו"ר ניצן הורוביץ: "זה לא אתה, זה הוא."

טקסטה מקריא חלק מהמכתב:
"ברצוני לחזור שוב על הרצון והשאיפה של הממשלה שלי כדלקמן: חזרה מיידית למולדת של כל המהגרים האריתראים הבלתי חוקיים, בהתאם למדיניות המופעלת בדרך כלל לגבי מהגרים חוקיים כאן בישראל. אני יודע שקיים חוק, אנו קוראים לו חוק המסתננים, חייבים לאכוף אותו על אנשים אלה באופן מיידי. שנית, הממשלה שלי מבטיחה שדבר לא יאונה לחוזרים למולדתם, למעט אלה שהתחמקו מתוכנית השירות הלאומית, אלה יטופלו בהתאם לחוק במדינה שלנו. שלישית, אם יש צורך, המשרד שלי מוכן לשתף פעולה ולעזור למשרד שלך בזיהוי האזרחים האריתראים."
מדוע אני נוקב במספר האחרון?
כי אני יודע שיש כל כך הרבה אזרחים של לאומים שונים שנרשמו תחת השם של אריתראה ואינם אריתראים."

הורוביץ: "אז, מי הם? "

טקסטה טספמרים: "אתה תגלה בעצמך. אבל אני בטוח שאנשים אלה אינם אריתראים. מספר כה גדול מהם אינם אריתראים."

יעקב כץ: "לקחנו מצפון סודן ומדרום סודן..."

טקסטה טספמרים: "ממצרים, כן, מסודן, מ...."

יעקב כץ:"...מאריתריאה..."

טקסטה טספמרים: "כי הממשלה הישראלית נותנת הגנה קולקטיבית, לאומים אחרים משתמשים בהגנה קולקטיבית. זהו החשש שלי."

הורוביץ מתכונן לעובדה: "אבל, אדוני הנשיא, מהי התגובה המרכזית שלך לעמדה המרכזית של האו"ם שאנשים מאריתראה שעזבו את המדינה, אין להחזירם?
זוהי העמדה הבינלאומית.
מהי התגובה שלך לכך?
כיצד אתה רואה זאת?"

טקסטה טספמרים: "זוהי דמוניזציה של אריתראה, בקיצור."

היו"ר ניצן הורוביץ: דמוניזציה?

טקסטה טספמרים: "ובכן, אם ישראלי, מישהו, חבר כנסת, יכול לשאול אותי על החלטות האו"ם.
לפעמים אמרו לי שהם מקבלים את כל החלטות האו"ם, שיש 100 החלטות נגד ישראל ואז אם אתם מתייחסים לדברים כפשוטם, אז אני חושב שאנחנו היינו במצב דומה; ישראל ואריתראה, אנחנו במצב דומה לגבי האו"ם. זוהי הכוונה שלי. "

הורוביץ משמיע ניגון עתיק: "אבל למעשה, אדוני, קיימת עמדה מבוססת היטב לגבי המצב באריתראה שאינה תקפה רק לגבי ישראל אלא היא גם תקפה לכל העולם. אין זו פלישה ישראלית, אתה יודע. אנחנו חלק מהעניין הבינלאומי הזה. האנשים ממשרד החוץ, אנחנו נשמע אותם מייד, הם לא המציאו דבר. זוהי העמדה הבינלאומית."

טקסטה טספמרים: "בהקדמה שלי, ציינתי שאנחנו מדינה שפועלת לפי סדר העדיפויות שלה. זהו הנושא המרכזי שקהילה בינלאומית רחבה, קודם כל, מהי הקהילה הבינלאומית שלנו? יש לי הרבה סימני שאלה גדולים כשאנחנו, אני לא רוצה ללכת."

יעקב כץ ממשיך בסטנדאפ: "אתה צודק בהחלט. רק קבוצות השמאל...."

טקסטה פורש כנפיים: "אינני רוצה להכנס לפולמוס, אבל מיהי הקהילה הבינלאומית, דרך אגב?
מי הם, האם אתם יכולים לספר לי, מישהו, אודות הקהילה הבינלאומית?
מי נותן את המנדט הזה לסחוט את המדינה הזו והמדינה ההיא והמדינה ההיא?
מי נותן את המנדט הזה?
<האנשים האלה, כף רגלם מעולם לא דרכה באריתראה, מעולם, מעולם, מעולם, מעולם.> -אבל הם עושים 'חתוך והדבק' ממקורות שונים ואז הם אומרים שמדינה זו היא כמו זו, המדינה, מי נותן להם את המנדט הזה?
זוהי השאלה הגדולה...אנו מאד ביקורתיים לגבי כל שאלה בעולם הזה. אנחנו מאד ביקורתיים כי למדנו כל כך הרבה דברים בעולם שלנו עכשו.

...כעת אני חושב שמה שאמרתי בהתחלה, מהי העמדה שלנו עכשו לגבי המהגרים.
המדיניות שלנו לגבי מהגרים היא שלא נקבל חזרה כפויה למולדת.

כץ: "אם אנו נותנים 5,000 דולר, 10,000 דולר."

היו"ר ניצן הורוביץ: "כצל'ה, אני מבקש, סליחה. "

טקסטה טספמרים: "אתם יכולים אפילו לבא עם כיס ריק, כי זו מדינה קומוניסטית. אנחנו לא מדברים על כסף; אנחנו מדברים על בני אדם. כסף זה שום דבר בשבילנו. אנחנו מכבדים את בני האדם כי אנחנו באנו מאבק המלחמה. ההיסטוריה שלנו היא ההיסטוריה של אתמול, לא של שלשום.

אז אנחנו אוהבים את האזרחים שלנו, אנחנו אוהבים את האנשים שלנו, אבל אלה שאינם רוצים להשאר באריתראה, זוהי הבחירה שלהם. אנחנו לא נאמר להם 'עליכם לחזור לאריתראה. עליכם להיות באריתראה'. מישהו, אם הוא רוצה, 'אני לא רוצה להיות באריתראה,' זה תלוי בו. זו הבחירה שלו. אנחנו מכבדים את הבחירה שלו. אבל אנחנו מבקשים שהם יטופלו באופן הומני בכל מקום אליו הם הולכים. זו העמדה שלנו. אנחנו לא רוצים לקבל כל אחד. אם הוא אינו רוצה ללכת לאריתראה, זו העמדה שלו. הוא יכול להשאר בכל מקום שהוא רוצה. הוא יכול להשאר בישראל או הוא יכול ללכת לקנדה או הוא רוצה ללכת לניגריה, לא משנה לי מזה. אבל אנחנו נקבל את אלה שרוצים לבא הביתה מרצונם החופשי; אנחנו נקבל אותם. הממשלה שלי, יש לי את הנתונים, הרבה אנשים בשנה זו, הם רוצים והם באים למשרד שלי והם הלכו מרצונם החופשי. זוהי הרשימה של האנשים שהלכו מישראל...

זוהי העמדה שלנו: אם מישהו רוצה להשאר בישראל, זה תלוי בו. הוא יכול להשאר. מה שהוא יכול, כל החיים שלו. לא אכפת לנו לגבי זה. אנחנו עוסקים בבנית אומה. אנחנו רוצים לבנות את האומה שלנו באופן שלו, אנו רוצים לבנות את האומה שלנו. אם מישהו אינו רוצה להיות באריתראה, זה תלוי בו.
אלה הטוענים אנחנו לא רוצים לחזור הביתה, הם יכולים להשאר כאן. אם הם מרגישים שנוח להיות אזרח סוג ב', נוח להיות כמו, אני לא יודע, מיעוט, זה תלוי בהם....אלה שהלכו רק עם רישיון המעבר. קיימים כמה אחרים שגם הלכו לדרכם, שקיבלו את הדרכונים שלהם, הם עזבו כאן."

היו"ר ניצן הורוביץ: אז נתתם להם תעודות מעבר?

טקסטה טספמרים: "נתתי להם תעודת מסע, כן."

היו"ר ניצן הורוביץ: "אוקי. תודה לך, אדוני השגריר".

הסטאפ, בקצרה:
-אריתריאה צעירה ונאבקת עם כוחות חיצוניים שמעדיפים נזקקות ותלות אך הם בשלהם.
-דיווח לישראל על הסכנה ששבהפיכת טפטוף לזרם גבוה עוד כשהיתה קטנה.
-השגריר יודע שרבים אינם אריתראים.
-מתנגד לחזרה בכפיה.
-אומר שיש כאלה שמתנגדים למשטר ומשתפים פעולה עם הכוחות.
-מסביר מדוע נמנעו מבחירות דמוקרטיות (באפריקה הביאו לשפיכות דמים).
-קורא לבחון מאין הלגיטימציה שמקבלים גופים וארגונים בינלאומיים. ‏4

וחזרה לזירה.

אברהם גרנות, משרד החוץ הישראלי:
"...מנקודת המבט שלנו, האוכלוסייה באריתראה שביססה את עצמה בישראל בשנים האחרונות, בין אם נקרא לכך הגירה בלתי חוקית או הגירת עבודה בלתי חוקית, נהנתה מהגנה קולקטיבית פשוט עקב שני גורמים:
אחד, בדיוק שמענו מהשגריר שאין כל נכונות לקבל אף אחד שהולך לשם אלא אם הם הולכים באופן וולונטרי, ודבר זה כמובן ימנע מרובם המכריע, כי אנחנו יודעים שרובם המכריע לא מעוניין לחזור; שנית, אנו עומדים בסטנדרטים הבינלאומיים והכללים הבינלאומיים. ואחד הקשיים שיש לנו הוא להבטיח שאלה החוזרים אכן נהנים מזכויות אדם מלאות והגנות שארגוני זכויות האדם הבינלאומיים, האומות המאוחדות, ואנחנו עצמנו כמדינת ישראל, נדרש להן, כדי להיות מסוגלים לעקוב ולהיות בטוחים שאלה מהם החוזרים נהנים מזכויות אדם אלה המקובלות על ידי סטנדרטים בינלאומיים, בין אם הם נקבעו על ידי ארגונים שונים של האומות המאוחדות או על ידי המדינה שלנו ‏4.

...
כך שזו הדילמה שאנו עומדים בפניה כעת. הדילמה היא כיצד אנחנו מצד אחד, כפי שאמר קודם לכן חבר כנסת, יש לנו אחריות לשמור על אנשים אלה מצד אחד; מצד שני, יש לנו אחריות כלפי המדינה לשלוח אנשים אלה חזרה למקום ממנו הם באו. וזוהי דילמה. ובשלב זה אין לנו פתרון לדילמה הזו.

בחנו אפילו את האפשרות, אדוני היושב ראש, של חיפוש אחר מדינה אחרת שתהיה מוכנה, בתוך יבשת אפריקה, לקבל פליטים.
לצערנו, אנחנו עומדים מול מצב בו לאפריקה היום יש בערך 20 מיליון פליטים או מהגרים לא חוקיים מאפריקה עצמה; בלי לדבר על אירופה, בלי לדבר על ארצות הברית, בלי לדבר על אמריקה הלטינית, אבל אפריקה עצמה מתמודדת עם 20 מיליון פליטים שעברו ממקום אחד למקום אחר.
לדרום אפריקה עצמה יש מעל 2 מיליון פליטים או, אינני רוצה לקרוא להם פליטים, כי הם באופן עקרוני מהגרים בלתי חוקיים.
אף אחד מהם לא קיבל סטטוס של פליט, אבל הם מהגרים לא חוקיים, כולל רבים מאריתראה.
לבוצוואנה יש, לקניה יש בערך 800,000 מהם, רבים מהם מאריתראה.
אנחנו יודעים שיש בערך 200,000 אריתראים באתיופיה עצמה.
כך שכדי למצוא מדינה שלישית באפריקה זה שתהיה מוכנה לקבל מהגרים בלתי חוקיים אלה, עד כה הסתיים ללא כל תוצאה."

היו"ר ניצן הורוביץ: "תודה לך, אברהם גרנות."

האריה של גוש דן, דב חנין לוחם זכויות האדם, כל עוד איננו יהוד ציוני:

תודה לך, אדוני היושב ראש, ותודה לך על כינוס הישיבה הזו...
..הנושא שאני מאוד מודאג ממנו בנוגע לקהילה גדולה של אריתראים הגרים כאן בישראל היום.
אני מאמין שאתה מודע לגמרי למורכבות הבעיות שיש לנו בנוגע למבקשי מקלט רבים מאפריקה, רובם באים מאריתראה. ...
המצב של האפריקאים והאריתראים במקומות אלה גרוע מאד, אתה יודע.
אנשים גרים בחוץ בגינות, ברחובות. ויחד עם החברים שלי, אנו תוהים מה הוא הדבר שקורה שם שאנשים מוכנים לבא לכאן ולישון בחוץ ברחובות ובגנים ולהיות כה רחוק מהמשפחות שלהם ומבתיהם. וזו הסיבה שלי, יחד אם אנשים אחרים, הייתה ההזדמנות לדבר עם אנשים אלה ולנסות להבין מהו העניין שם.

כעת, לאנשים הבאים מאריתראה יש טענות חמורות לגבי המצב במדינה שלך.
ועלי לומר לך בצורה גלויה שדאגות אלה, כפי שאתה אולי יודע, מגובות במידה רבה על ידי הקהילה הבינלאומית, כלומר המדינה שלך, לצערנו, נחשבת היום בעולם כמדינה שאנשים מורשים לברוח ממנה. המצב הזה במדינה שלך הוא כה חמור, בהתאם לסוכניות הבינלאומיות, שאנשים מורשים לברוח אל מחוץ למקום הזה, לברוח מהחיים שלהם ולחפש מקלט במקום אחר בעולם.
כעת, כמובן שאתה מייצג את הממשלה שלך, ואני בטוח שאתה תיתן לנו את העמדה של הממשלה שלך.

היו"ר ניצן הורוביץ:
תודה רבה לך, חבר הכנסת חנין. אולי אני אאפשר לשגריר, מאחר שהועלו כמה שאלות, אולי, אדוני השגריר, אאפשר לך להגיב. בבקשה.

טקסטה טספמרים מתחיל להגיב להאשמות בדבר קיומה של אחותו ומקצועה:

ראשית לכל, אני מעוניין להשיב לחה"כ יעקב כץ. ובכן, אמרתי זאת בהקדמה שלי שאם מישהו רוצה לחזור הביתה מרצונו החופשי, כדי לממש את זכויות האדם שלו והוא מחויב בכל מקום. אנחנו לא ממשלה שמחרימה את הרכוש שלו, 100,000 דולר או 1,000 דולר. זה משהו.

יעקב כץ: דרך אגב, מהו השכר הממוצע באריתראה?

טקסטה טספמרים: ובכן, אני לא יודע. אני לא יכול לומר לך בדיוק, אבל לא יותר מאשר 30 דולר לחודש.

יעקב כץ: אז אם מישהו בא עם 5-, הוא מיליארדר. אתה מחייך.

טקסטה טספמרים: ובכן, זה לא הנושא. זה לא הנושא. אני חושב שעלינו לקיים דיון.
לא שמישהו יבוא עם כל הכסף ואז אנחנו נחרים את הכסף.
אבל אני יכול להבטיח לך שאני אחד מאותם אנשים שלחמו לחירות האנושות.
אף אחד לא יכול ללמד אותי על זכויות אדם. הייתי הראשון.
אני בעצמי, הקדשתי את עצמי לשחרור המדינה, והייתי במשך 25 שנים ביערות לשחרור העם שלי.
אף אחד לא יכול לספר לי על זכויות אדם, על זה, זה וזה.
אם אתה רוצה לערוך בחינה אמיתית של אריתראה, עליך ללכת ולדרוך במו רגליך באריתראה ועליך לעשות את מה שאנחנו עושים.
אסור לך לספר לי את הפילוסופיה הזו; אסור לך להשוות את אריתראה לסוריה, אריתראה וצפון קוריאה; זה דבר שאינו בר השוואה.

היו"ר ניצן הורוביץ:

אז משרד החוץ - - -

טקסטה טספמרים:

לא מקובל עלי. ראשית, עליך ללכת ולראות מה אנחנו עושים כאן.

יעקב כץ:

משרד הפנים יכול לשלוח מחר משלחת יחד עם משרד החוץ, לשבת עם הממשלה שלכם ולראות.

טקסטה טספמרים:

ודאי, למה לא? יש לכם שגריר באסמארה.

..אם כולם עכשו, הדור הצעיר הזה שהם רוצים לעשות הרבה כסף עקב הגלובליזציה, הם לא ימצאו אותו.
תאר לעצמך שאבותיך וסביך, הם גרו בקיבוץ. רק השקיעו למען הדורות הבאים.
זה מה שאני עושה עכשו. אנחנו לא הולכים לחלק את הכסף מתי שאנחנו גובים אותו מכל אחד.
אנחנו מכירים את המצב של צעירים שאינם במקום הנכון, אנחנו מכירים את זה, אבל עלינו להקריב קורבן. אנחנו מקריבים קורבן עכשו.
קח בחשבון את הזמן שאבותיך וסביך, כשאתה גרת בקיבוץ.
אם המצב הוא כזה היום בעולם, כל אחד יכול לעבור לכל מקום, שום אזרח ישראלי לא יישאר בישראל.
אבל אנחנו משקיעים עכשו. אנחנו משקיעים במה שיש לנו. אנחנו שומרים את הצעירים שלנו כדי להגן על המדינה שלנו, כדי לעבוד למען האומה, למען הרווחה של האומה. אף אחד לא יכול לתת לי הרצאה כאן על כך שיש לי את המדיניות שלי.
יש לנו את המדיניות שלנו. העקרון שלנו באריתראה הוא לא רק למען הדור הנוכחי; זה עבור השנים הבאות. אנחנו עובדים למען הדורות הבאים....

....כשמינו אותי כשגריר בישראל, כולם אמרו לי, 'או, אתה הולך לגיהנום.' אבל כשבאתי לכאן, למדתי הרבה.
אבל אם אני רואה תמונה של ישראל מבחוץ, זה גיהנום.
לומר לך בכנות, בפתיחות, זה גיהנום.
אבל כשבאתי לכאן, הבנתי את העמדה שלכם, הבנתי מה אתם מתכוונים לעשות, מה אתם עושים, מה הייתה העמדה שלכם, ואז למדתי הרבה.
לראות זה להאמין.
מישהו לא יכול להרצות לי כאן כשהוא לא מכיר את אריתראה, הוא מעולם לא היה באריתראה, והוא אומר שאריתראה היא צפון קוריאה או דרום קוריאה או משהו כזה.
יש לנו את העמדה שלנו, יש לנו את המדיניות שלנו.
אנחנו מבצעים את המדיניות שלנו למען הרווחה של החברה שלנו.
...אני יכול לתת הרבה דוגמאות על ישראל. זה המצב.
עליכם להביט קדימה, עליכם להביט אחורה על ההיסטוריה שלכם. ההיסטוריה שלכם היא אבותיכם שגרו בקיבוץ. הם הקריבו.

יעקב כץ: יש לנו אנשים רבים הגרים בקיבוץ גם כיום, והם מאד מאושרים.

טקסטה טספמרים: אבל איך הכלכלה שלכם כיום?

יעקב כץ: היא פתוחה.

טקסטה טספמרים: כלכלה פתוחה יש לנו כעת. ואתם יודעים איזו דרך עשינו...ירשנו כלכלה הרוסה שהייתה מרוסקת. שחררנו את האומה שלנו ללא כל עזרה חיצונית. לחמנו עם האמריקאים, לחמנו עם הרוסים, לחמנו עם הקובנים, וקיבלנו את העצמאות שלנו. ועכשו אנחנו גם נלחמים כנגד כל הסיכויים לבנות את האומה שלנו.
כעת אף אחד לא יכול לכופף את זרוענו באריתראה, כי אנחנו מאמינים שהמדינה הזו אינה שייכת לאף דור.

היו"ר ניצן הורוביץ שמע מספיק ומעלה את המומחית לאפריקה: "אוקי. אדוני השגריר, ביקשתי מד"ר אירית בק מאוניברסיטת תל אביב, שהיא מומחית לאפריקה, לבא לישיבה זו ולספק לנו כמה נתונים מנקודת המבט שלה וממחקרה. ד"ר בק, בבקשה."

אירית בק:

תודה רבה לכם שהזמנתם אותי לישיבה הזו.
אני חייבת לומר שאני מסכימה עם החלק הראשון של דברי השגריר לגבי אריתראה, כי לפני 20 שנים אריתראה אכן הייתה התקוה החדשה של אפריקה; היא הייתה התקוה החדשה לאומה חדשה, אומה שנולדה מחדש, עם דמוקרטיה חדשה. והמנהיג שלה אפוורקי נחשב לאחד מהמודלים החדשים של מנהיגות באפריקה.
עם זאת, אני חושבת ש- 20 שנים מאוחר יותר, כל התקוות קרסו. ואני חושבת שהיום אנחנו יכולים לומר שאריתראה נחשבת כאחת מהדיקטטורות הגרועות בעולם, ולא רק במונחים עולמיים אלא גם במונחים אפריקאיים, כי אפריקה היום הולכת בדרכים מסוימות של דמוקרטיזציה בכל כיוון, כמעט. ואריתראה נחשבת כייחודית אפילו בהקשר האפריקאי, לא רק בהקשר הגלובלי.

ודברים רבים נאמרו עכשו על המצב באריתראה ואני רוצה לחזור עליהם כי אנשים אומרים, ואני חושבת שאנשים אחרים יאמרו זאת שוב, לגבי היותה המדינה הגרועה ביותר בעולם במונחי חופש הביטוי, לדוגמה, גרועה אף מצפון קוריאה.

עם זאת, אני חייבת לומר שאם אני לוקחת בחשבון את המדיניות הבינלאומית כלפי אריתראה, אדוני השגריר טען שקיימת מין קנוניה בינלאומית נגד אריתראה שנחשבת כייחודית באופן מסוים. אבל אני חושבת שהעולם, הקהילה הבינלאומית מטפלת באריתראה ברכות רבה מידי, אם יורשה לי לומר.

אני חושת שזה קשור למעמדה האסטרטגי בים האדום, בהיותה גובלת בים האדום ובמפרץ הפרסי. ואני חושבת שמעמדה האסטרטגי של אריתראה גורמת לעולם, לקהילה הבינלאומית, להתייחס לעניינים הפנימיים של אריתראה לא בהחלטיות מספיקה; זה מה שאני חושבת, כי רוב האנשים אינם מקבלים הגנה קולקטיבית מהאו"ם ומארגונים בינלאומיים אחרים. אם קיימת הכרה עולמית בכך שהמצב הוא נוראי בתוך אריתראה, אך עדיין הקהילה הבינלאומית, כאילו, משחקת מעין משחק של מוסר כפול.

~~~~~~~~~
<אזהרה: בקטע הבא שמיעת הדוברים בקולותיהם של שייקה גברי ופולי מתרחשת בדימיונו של הקורא בלבד.>

היו"ר הורוביץ:
"תני לי לשאול אותך משהו, ד"ר בק.
השגריר אומר שכל הטיעונים הללו אינם מבוססים על עובדות.
אם כן מהן העובדות שאת מבססת את טיעונייך עליהן? מהן העובדות?"

המומחית בק:
"אני חוקרת במשרה חלקית במרכז דיין באוניברסיטת תל אביב, הנחשב לאחד ממרכזי החשיבה המובילים בעולם.
ואני חושבת שיש לנו מידע טוב בנוגע גם לדוחות, לדוחות הבינלאומיים.
עם זאת אני מדברת עם אנשים, ראיונות אישיים עם אנשים כאן ובחו"ל, ודוחות בינלאומיים.
אני חושבת שהנתונים שלי מבוססים על מקורות רלוונטיים."

טקסטה בצחקת עצבנית: "ובכן, את אומרת לי מה הבעיה שלך באקדמיה:
הבעיה שלך היא שאת מעולם לא דרכת על הקרקע, את רק קראת ממקורות שונים ואז את רק קובעת, זו הבעיה שלך."

היו"ר ניצן הורוביץ ממשיך לשאוף לכיוון ההגיון הפשוט: <"את היית באריתריאה?">

אירית בק: "לא, אבל הייתי..."

טקסטה טספמרים פוער עיניים משתוממות: היא מעולם לא היתה באריתריאה?

היו"ר ניצן הורוביץ: "לא, היא מעולם לא היתה שם."

טקסטה טספמרים: "היא מעולם לא הייתה באריתראה. זוהי הבעיה של האקדמיה. זוהי בעיה של האקדמיה. מעולם לא הייתה במדינה."

אירית בק: "הייתי בהרבה מדינות באפריקה."

הנמרים נחנקים עם דמעות צחוק בעינים: "לא, תמשיכי."

טקסטה טספמרים משבית שמחות:

אם אני מסתכל על ישראל מפרספקטיבה של הקהילה הבינלאומית, אני יכול להסיק שישראל היא גיהנום; דוגמה פשוטה.
החלטות האו"ם, אני אוסף את כל החלטות האו"ם, אני אוסף את כל, איך קוראים לזה, הדו"ח של גולדסטון וכל כך הרבה, ואז אני יכול להסיק שישראל היא המדינה הגרועה ביותר בעולם.
אני יכול לומר זאת, אבל אני לא אומר זאת.
אני קורא מעבר לכך. אני קורא מעבר לכך, מעבר למה שכתוב. אתם צריכים לקרוא מה שקורה כאן.
כעת אנחנו בעידן של מצג השוא, החישוב המוטעה, המידע המטעה, דמוניזציה של מדינה. זה העידן.

אז זו הבעיה שלך: רק שאת מספרת על אריתראה, שבה מעולם לא דרכת בה, ואנחנו מדברים על המדיניות של אריתראה כאן.
דבר זה מראה שאת לא יודעת כלום. את לא יודעת כלום. את לא יודעת כלום על אריתראה. את צריכה ללכת לאריתראה ולראות, לאמת בעצמך.
אם הועדה הזו רוצה לתת לי הוכחה של משהו, אני יכול לספק נתונים, בתוך 21 השנים האלה, כמה בתי חולים בנינו באריתראה, כמה דרכים סללנו באריתראה, כמה סטודנטים נרשמו לבתי ספר, כמה מכללות נבנו באריתראה; אני יכול לומר לך את זה.
זוהי דוגמה טובה של אריתראה.

יעקב כץ:
על שאלה אחת לא ענית: אם מישהו בא עם 5,000 דולר, הוא יורשה לשמור על הכסף לעצמו, או שהכסף יילקח ממנו?

טקסטה טספמרים:
למה לא? הוא יכול לשמור אותו לעצמו, כן. יש כל כך הרבה רכוש פרטי באריתראה. יש כל כך הרבה משקיעים פרטיים שבאים מהפזורה. אני אמרתי זאת קודם לכן; אני הייתי שגריר, אני הייתי ראש הועדה לפזורה האריתראית בחו"ל. אני קראתי לכל האריתראים לבא ולגור.

~~~~~~~~~~~עכשיו נכנסים לזירה ארגוני הקרן.~~~~~~~

יונתן גר (אמנסטי):

תודה לך. אני אתן סקירה קצרה של מצב זכויות האדם באריתראה, מנקודת המבט של אמנסטי אינטרנשיונל.
ראשית ברצוני להצביע על כך שהדברים שהוד מעלתו אומר היום הוא חייב להגיד רק כי זה התפקיד שלו אבל גם מתוך פחד מגורל דומה לדיפלומטים אחרים במקומות אחרים בעולם, כמו ארמיאס פאפאיו, שגריר סין לשעבר, שנשלח למאסר כמו גם סגל דיפלומטי אחר.
הדיקטטורה בראשות איסאיאס אפוורקי נתפסת על ידנו ככזו הנותנת אפס חירויות אזרחיות.
בשטח חופש הדת, לפי החוק, קיימות ארבע דתות מוכרות: נצרות אורתודוקסית, אסלאם סוני, נצרות קתולית ונצרות לותרנית.
עיסוק בדת אחרת מוענש על ידי מעצר ממושך, עינויים ולפעמים מוות.
כשאני אומר "עינויים", השיטה המועדפת באריתראה היא מצב ההליקופטר בו אדם תלוי מארבע גפיו לעץ, הפוך.
מיעוטים מופלים גם בחקיקה וגם בפועל באריתראה, מיעוטים כמו שבט הקומאנה.
הומוסקסואליות אסורה על פי חוק באריתראה, וחברים בקהילת הלהט"ב חשופים להטרדה מתמשכת, תקיפה ומעצר.
כשאני אמור "מעצר", אני מתכוון למרתפים תת קרקעיים או מכתשים במדבר החשופים לחום וקור קיצוניים.
בכל הקשור למדיה, כפי שצוין לפני, עיתונאים ללא גבולות מדרגים את אריתראה כמספר 179 מתוך 179 בחופש העיתונות.

היו"ר ניצן הורוביץ:

איזה ארגון?

יונתן גר:

עיתונאים ללא גבולות. סליחה. צפון קוריאה מדורגת גבוה יותר, כפי שצוין. לא קיימת כל מדיה בינלאומית, עד כדי כך שכשאנחנו צריכים לראות מה קורה באריתראה, אין זה אפשרי. לא קיימת מדיה בינלאומית. אין ארגונים בינלאומיים הפועלים באריתראה; הם נענשים על ידי מאסר ממושך.
ולכן ככל הנוגע לצבא, זה הוזכר קודם לכן, אכן קיים שירות חובה בצבא, אבל זה לא הצבא שאנחנו מכירים כאן בישראל; זה שירות צבאי שמתמשך לשנים רבות המזכיר רק במעט את הצבא ויותר קשור לעבודת כפיה, לעיתים קרובות בשיתוף פעולה עם חברות פרטיות של אנשי צבא בכירים.
בני עשרה נאספים לצורך גיוסם לצבא. כל מי שלא מצטרף לאיסוף הזה, עשויים לירות בו ו/או במשפחה שלו במקום עומדם. נשים הן, גם כן, מגויסות לצבא; מצפים מהן, בעת גיוסן, לשרת באופן מיני את מפקדיהן; אלה שלא עושות כן מסתכנות במעצר ממושך, עינויים ומוות.
אין כל חופש ביטוי. אין כל אופוזיציה. הבעת דעה אישית לאחר יכולה לעיתים קרובות להוביל להיעלמות, מאסר ממושך, עינויים ומוות, ואני אזכיר זאת עוד כמה פעמים.
כפי שציינתי, אין כל ייצוג שהוא של כל ארגון זכויות אדם בינלאומי.
ככל הנוגע ליחסים בינלאומיים, קיימים יחסים ענפים בין הממשלה האריתראית ורשת אל-שבאב, שלאחרונה הצהירה על נאמנותה לאל-קעידה, כמו גם קבוצות אחרות, כמו OMLF, OLF ו- FRUD, כולם לוקחים חלק בערעור משטרים ברחבי אפריקה ובמקומות אחרים. אלו הם יחסים בין הממשלה האריתראית וקבוצות אלה הקשורים לכסף ונשק.
אריתראים בחו"ל: הוזכרו ה- 20%.
מה שלא הוזכר הוא שבני משפחה של אריתראים גולים מעונים בכדי לקבל את אותו מס, והדבר מבוצע על ידי שגרירויות בעולם; במקרים מסוימים, גם על ידי השגרירות כאן.

היו"ר ניצן הורוביץ:
תן לי רק לשאול אותך. אתה אומר דברים קשים מאד, קשים במיוחד. על מה הם מבוססים?
אני מתכוון, מהיכן מגיעים הנתונים שלך? כיצד אתה מבסס אותם.

יונתן גר:
יש לי שלושה דפים של אסמכתאות, שאשמח להעביר לפרוטוקול.

היו"ר ניצן הורוביץ:
כן, אבל רק כדי להסביר לאנשים עד כמה חמור, עד כמה המידע הזה מבוסס? אם אתה יכול להתייחס לכך.

יונתן גר:
כל פיסת מידע שהזכרתי כאן, ועדיין יש עוד מידע, או שהוא מממצאי אמנסטי, ממצאי האו"ם, ובעל אסמכתאות ומאומת, כל עובדה ועובדה שהזכרתי כעת.
רבות מהן בנוגע לחקיקה באריתראה הן פשוט ספר החוקים.

סיגל רוזן:
בנוסף, דו"ח הזכויות של מחלקת המדינה של ארצות הברית אומר בדיוק את אותם הדברים.

יונתן גר:
ברצוני לומר נקודה אחת אחרונה, שנוגעת לחזרת הפליטים לאריתראה.
זה דבר המנוגד לעצת ה- UNHCR ; זה דבר שאינו נהוג בשום מדינה בעולם המערבי.
המדינה העושה זאת כיום, לעיתים, היא סודן, וקיימים מקרים מתועדים של פליטים אלה החוזרים ואז נאסרים, מעונים ומוצאים להורג.
מסיבות אלה, אנחנו מאמינים, אני מאמין שכל שיתוף פעולה מכל סוג שהוא עם המשטר הנוכחי צריך להיחשב כתועבה. תודה לכם.

היו"ר ניצן הורוביץ:
אדוני השגריר, ביקשת להגיב, בבקשה.

טקסטה טספמרים:
ובכן, הקשבנו לטענות מסוג זה כל כך הרבה פעמים, במשך כל כך הרבה שנים, אבל אינכם יכולים להמציא לי כל ראיה לכך, אינכם יכולים לתת לי. אתם יכולים לשאול את מי שבגדו במדינה שלהם, מי שחיים בפזורה, אבל מעולם לא הייתם במדינה. רק תלכו למדינה ותראו מה אנחנו עושים.

יונתן גר:
כנציג של אמנסטי אינטרנשיונל, אני אשמח לבא לשם כך.

טקסטה טספמרים:
ברוך הבא. אבל עליך לבא עם מניעים ברורים, לא מניעים נסתרים, כי אתה בא עם מניעים נסתרים, אני יודע.
יש לי ראיות רבות שאמנסטי אינטרנשיונל באו לאריתראה עם מניעים נסתרים. יש לנו תיעוד לכך. עם מניעים נסתרים.

היו"ר ניצן הורוביץ:
אז הוא רשאי לבוא, או שלא?

טקסטה טספמרים:
<כן, הוא רשאי לבוא.ת

סיגל רוזן:
האם הוא יורשה גם לצאת? זו השאלה.

טקסטה טספמרים:
"זה היה, בכל מקרה, זו האשמה.
אני רק שואל אותך, זו האשמה ברורה, וזה מסע ברור נגד אריתראה, מסע ברור, מסע השמצות נגד אריתראה.
אני יכול לאתגר אותך. <מודגש את לא יכולה להמציא כל מסמך או כל ראיה שאנחנו תמכנו באל-שבאב; שום מסמך, שום מידע מהותי.>
אנחנו הראשונים להיות הקורבנות של טרור בקרן אפריקה.
אנחנו מתמודדים עם קיצונים מהצפון, אנחנו מתמודדים עם קיצונים מהדרום.
אנחנו הקורבנות הראשונים של הטרור.
אנחנו אלה שהתמודדנו עם בן לאדן כשהוא היה בסודן.
'לא, לא, פשוט תעזבו אותו.'
זו הייתה הסיבה שם. אנחנו הראשונים להלחם נגד טרור. אל-שבאב, וואי-שבאב, זה, לומר בכנות, זה שעיר לעזאזל עבור המדיניות הכושלת של סומליה. שעיר לעזאזל עבור המדיניות הכושלת של סומליה. אריתראה הפכה לקורבן של זה. זו המדיניות הכושלת של אחרים שרוצים להציג את אריתראה כשעיר לעזאזל.

נושאים אחרים הנוגעים לחקיקה, הנוגעים, באריתראה אינך יכול למצוא כל ראיה לכל מאבק אתני או דתי.
לעולם לא תביא אותי יום אחד, אפילו בטעות, לעולם, בהיסטוריה של אריתראה.
אחד, זה קרה במהלך הזמן הבריטי, על ידי האנשים המבוגרים באריתראה, המוסלמים והנוצרים; הם עמדו גם ביחד והם עצרו את המלחמה.
זו הייתה יוזמה של הקולוניה הבריטית.
אבל לעולם לא תביא כל מקרה שקרה של קונפליקט דתי באריתראה, או כל קונפליקט באריתראה.
...זה מסע של הארגון שלכם וארגונים אחרים."

יונתן גר:
חבר הכנסת ניצן, ברשותך, רק לומר שהקשר לאל-שבאב היה בין ממצאי מועצת הבטחון של האו"ם העובדת בסומליה.

טקסטה טספמרים:
אבל אין כל ראיה לכך, כל ראיה לכך. ביקשנו מספר פעמים לקבל את הראיות.
אפילו הנשיא שלי ביקש ממועצת הביטחון ללכת ולטפל בכך, אבל האמריקאים, הם חסמו את זה.
הם הסכימו ללכת ולגבות עדות לכך, לקבל הבהרות. הם חסמו אותנו.
מהי הראיה התומכת באל-שבאב?
מדוע אינכם מדברים על כמה תנועות אופוזיציה פורחות היום באריתראה?
כמה? הקונגרס האחרון באוואסה, האם אתם יודעים עליו? האם אתם יכולים לדבר עליו?
מיהם האנשים האלה שהתאספו באוואסה כדי להתחיל במאבק מזוין נגד הממשלה של אריתראה?
ראש הממשלה של אתיופיה אמר ש'אנחנו הולכים לשנות אל המשטר'. אתם יכולים לדבר על זה? מדוע אתם מדברים רק על אריתראה?

היו"ר ניצן הורוביץ:
אדוני השגריר וגם יונתן גר, אם יש לכם את המסמכים האלה, אנא, את כל החומרים, אני רוצה לקבל אותם בועדה. כך שאם אתה יכול לשלוח אותם אלינו.

טקסטה טספמרים:
לא רק מידע אלא ראיות מוצקות. אני אפילו צריך העתק של זה, העתק קשיח.

היו"ר ניצן הורוביץ:
אנחנו נעביר לשגריר.

יעקב כץ:
באותו זמן, גם על מדינת ישראל.

טקסטה טספמרים:
בדיוק.

יעקב כץ:
כי יש לכם אהבה רבה למדינת ישראל, הביאו את הכל יחד, על הפשעים.

היו"ר ניצן הורוביץ:
אבי גרנות ממשרד החוץ, בבקשה.

אברהם גרנות:
... אני רק רוצה להבהיר נושא מסוים אחד בנוגע לשיוך, לקשר, לקשרים לאל-שבאב.
המידע הזה שהוצג לועדה הזו, אדוני היושב ראש, הוא מידע מאד ישן.
זה נכון שבשנת 2008 היה דו"ח על קשר אפשרי ועזרה בין אריתראה ואל-שבאב.
אין כל מידע מאז 2008. כעניין של עובדה, הדו"ח האחרון עבור מועצת הבטחון של נציג האו"ם ציין שהם לא מצאו, אני חוזר הם לא מצאו, כל קשר בין הממשלה האריתראית ואל-שבאב או האם זה כלכלי או משהו אחר. והדו"ח הזה הוא מה שהוצג.
זה, בשבוע שעבר, הוצג למועצת הבטחון לשיקולה, עם, דרך אגב, המלצה למועצת הבטחון להפחית את הסנקציות שהושתו על אריתראה בשנת 2009 וחזרו שוב בשנת 2011. זה רק כדי לתקן את הרושם שקיבלנו זה עתה.

היו"ר ניצן הורוביץ:
תודה לך. אדוני השגריר, בבקשה.

טקסטה טספמרים:
הרשו לי להוסיף שקיימות האשמות רבות שהממשלה האריתראית תומכת גם באיראן, כי ישראל היא נגד איראן.
אני ראיתי כל כך הרבה הפגנות מול המשרד שלי, עם עזרה של ארגוני זכויות אדם על ידי ה....[מופרע ע"י פעיל אופוזיציה שהוזמן לישיבה ‏5] אפילו התיאור שאנחנו תומכים בממשלה האיראנית, הם מביאים פוסטר מהנשיא שלי עם הנשיא האיראני, אבל אין לנו קשרים עם איראן.

אבל הם רוצים לצפות שדעת הקהל, להביא את דעת הקהל לכדי דמוניזציה של אריתראה וכל דבר.
אבל אין לנו כל קשרים דיפלומטיים עם איראן. אין להם באסאב.
כל אחד אומר לנו שלאריתראה יש בסיס ולאיראנים יש צוללת או בסיס באסאב, בחלק מסוים של אריתראה.
זה לא נכון. אם זה חצי חוקי, אני לא אהיה כאן כשגריר.

איסיאס מוביה, אופוזיציה:
...אדוני היושב ראש, על שנתת לי את ההזדמנות. אני חושב ששמעתי, מאז שהגעתי לכאן לכנסת, כמה שקרים לבנים מפי המשטר האריתראי.
למעשה, אני יכול לומר זאת, השגריר, מכיוון שאין לנו ממשלה חוקית.
כפי שאנחנו יודעים, אני חושב שבעיקר חברות דמוקרטיות, בהגדרה, כשאנחנו אומרים "ממשלה", זוהי נציגות חוקית של האנשים.
למעשה, אין לנו נציגים חוקיים במדינה שלנו. אריתראה הובלה על ידי קבוצה מסוימת של אנשים בעלי פילוסופיה דיקטטורית בראשם מאז 1991. וכתוצאה ממנהל דיקטטורי זה, התפזרנו כמו זרעים בכל רחבי העולם.

אפילו לא היה לי חלום לבא לכאן לישראל. לרוע המזל ‏6, באתי לכאן על ידי ביצוע כל כך הרבה דברים מסוכנים. חציתי את מדבר סיני כי לא הייתה לי אופציה. אין לי אווירה טובה לחיות במדינה שלי, אתם יודעים.
בדיוק ביליתי מספר שנים בכלא כשהייתי במדינה שלי. יש אסירים רבים ללא כל משפט. אבל באתי לכאן והתחלתי חיים ברחוב לוינסקי.
אין לי רצון לחיות ברחוב לוינסקי, אבל אין לי אפשרות אחרת. אני אוהב דמוקרטיה. אני אוהב זכויות אדם בסיסיות. זו הסיבה שאני כאן ואני גר בישראל. ואני לא רוצה לחזור למדינה שלי. אני אוהב את המדינה שלי. אבל שם זה פשוט כמו מבנה של ממשלת נחש שהורגת אנשים, שהורגת חפים מפשע, שאוסרת חפים מפשע, באריתראה.

נכנסים למאבק פנימי בין דובר השלטון לפעיל אופוזיציה שנראה שגוייס ע"י ארגוני הקרן.

היו"ר ניצן הורוביץ:
תודה רבה לך.

טקסטה טספמרים:
הנח לי להשיב לך.

היו"ר ניצן הורוביץ:
כן בבקשה, אדוני השגריר.

טקסטה טספמרים:
תודה לך על הבגידה במדינה שלך.

איסיאס מוביה:
זו לא בגידה, למעשה, אני אוהב את המדינה שלי יותר ממך.

טקסטה טספמרים:
עד עכשיו הקשבתי לך ללא כל הפרעה, אפילו כשדיברת כל כך הרבה שטויות כאן. אם אתה מתכוון להלחם למען עצמאות של המדינה, עליך לעשות מה שאני עשיתי למען המדינה. רק כדי לתת לך מושג, אני עצמי, הייתי סטודנט בגרמניה במהלך המאבק לשחרור, ואז טסתי מגרמניה, כשסיימתי את הלימודים, פשוט הלכתי והצטרפתי למאבק לשחרור ולחמתי למען השחרור של המדינה שלי. אם יש לך אומץ, עליך לתמוך, פשוט לבא ולהלחם על מה שאתה קורא ממשלה דיקטטורית.

אבל אני יודע שלעולם לא תמצא כל תמיכה. אבל זהו אומץ. עליך לנהוג אחרת.
אם יש לך אומץ, מדוע עליך לחצות כל כך הרבה מדינות ולצאת מהמדינה שלך, לחצות כל כך הרבה מדינות? מדוע לא תישאר בסודן, קרוב מאד לסביבה שלך? מדוע לא תחצה ותמצא שם, תישאר בסודן, קרוב מאד? מדוע לא תישאר בספיה? אם אתה רוצה להיות כלי בידי ספיה, מדוע לא תישאר שם? מדוע אתה חוצה כל כך הרבה מדינות ואז אתה אומר לנו, 'אני הולך להלחם כאן'? אלה שטויות.

אלה שטויות בשבילי, אני יכול לומר לך, שטויות, לחצות כל כך הרבה מדינות, לחפש איזו מדינה מוכנה לקבל אותך, איזו מדינה הולכת להעסיק אותך בעולם בו אתה יכול למצא כסף, חיים טובים, פרנסה. ואז אתה אומר לי שאתה לוחם למען המדינה? אלה שטויות, אני אומר לך, שטויות.


אני אומר לך מדוע אתה חוצה כל כך הרבה מדינות אם יש לך אומץ להלחם למען שחרור המדינה? אני עשיתי את זה.
אני רק חציתי כל כך הרבה מדינות והלכתי פנימה אל המדינה שלי ולחמתי למען השחרור ואני גאה על כך.
אני גאה על כך. מעולם לא התחננתי לממשלה הגרמנית כדי לקבל עצמאות.
מעולם לא הרכנתי את ראשי מול הגרמנים, אפילו שיש לי הזדמנויות רבות לחיות שם. יש לי הרבה הזדמנויות.
אני יכול להיות דוקטור, אני יכול להיות כל דבר, רק תגיד. אבל אני מעולם לא בחרתי בכך. אני בחרתי ללחום למען העם שלי, ללחום למען הכבוד שלי, וקיבלתי את הכבוד שלי עכשו.

זו הדרך בה אני עשיתי את זה. בעוד אתה חצית כל כך הרבה מדינות ואז אתה אומר לי שאתה נלחם שם עבור השחרור?
אם אתה רוצה להיות קבצן, אם אתה רוצה לחיות כאן, זו הבחירה שלך. זו הבחירה שלך.
זו לא הדרך, האם אתה רוצה לכבוש את הלבבות של האנשים על ידי כך שתדבר לאט ו'אני לא רוצה לחיות שם', מדוע אתה באת לגור ברחוב לוינסקי? מדוע לא תישאר בסודן? מדוע לא תישאר באתיופיה, קרוב מאד לאריתראה?
מדוע לא תפתח במאבק מזוין נגד אריתראה אם אתה אמיץ? זו העצה שאני יכול לתת לך. אם אתה יכול לתת לי ממשלה טובה לעם באריתראה, אני אצטרף אליך.

היו"ר ניצן הורוביץ:
אני מאד מעריך זאת. אוקי. תודה רבה לך. אני רוצה - - -

סיגל רוזן:
לא. שמענו אותו במשך זמן רב, שמענו אותו במשך זמן רב והאנשים שם, זה לא סביר.

היו"ר ניצן הורוביץ:
אני מצטער, אני חייב לסכם.

סיגל רוזן מנסה בשיניים:
עלינו להראות לו מה המשמעות של דמוקרטיה. משמעותה של דמוקרטיה היא להרשות לאנשים האלה לדבר גם, באמת.

יעקב כץ שוב מתחפש להומר:
יש מדינה אחת שהיא יותר גרועה ממדינת ישראל.

1 ישיבת הוועדה לבחינת בעיות העובדים הזרים יום שני, ה' בתמוז התשע"ב (25 ביוני 2012), שעה 10:15.
פרוטוקול הישיבה ניתן רק להורדה ובעיני היא חשובה לדיון והתאמצצתי להביאה עד הלום.

2 מרכז המידע של הכנסת, היו"ר או מישהו אחר זה לא משנה את ההבנה שלי שמישהו רצה שהחכ"ים ילמדו ויבינו דרך שופר מסויים בלבד. זה מסביר מדוע שגריר אריתריאה זומן לספר מה קורה בארצו רק לאחר מספר ישיבות.

3 הרמה להנחתה קונספירטיבית שלא אכנס אליה כי זה לא העיקר ורק אציין:
א. הקולוניאליזם באפריקה לא בדיוק הסתיים.
ב. הדברים מהישיבה מעולם לא הגיעו לידיעת הציבור כי התקשורת רוצה שתאמין (למי שמשלם עבור תוכן שיווקי).

4 כן, אותה לגיטימציה לארגוני סיוע וגופים בינלאומיים לזכויות אדם בהחלט נתונה לפקפוק ומי שלא מאמין שיעלה עכשיו עם משקפת לגולן.

5 זה בסדר להביא נציג אופוזיציה אבל לא בסדר להסתיר את הקשר בין האופוזיציה למסתננים.

6 שילם אלפי דולרים וסיכן את עצמו ולזה הוא קורא לרוע המזל...מי ששם דברים בפיו פישל קצת.
אור לגויים 663362
אמל"ק ע"ה
אבל, משפט אחד חשוב צד את תשומת לבי: "...כי הממשלה הישראלית נותנת הגנה קולקטיבית, לאומים אחרים משתמשים בהגנה קולקטיבית. זהו החשש שלי."
אם, כדברי אריק, מעמד של "פליט עקב הגנה קולקטיבית" נחות ממעמד של "פליט לפי RSD" מדוע בני לאומים אחרים מתחזים לאריתראים כדי לקבל הגנה קולקטיבית?!
אור לגויים 663364
זה היתרון שהארגונים נהנים ממנו.
אף אחד לא יכול לעקוב אחרי כל כך הרבה מלל ולהבין את התמונה.
בכל זאת אני ממליץ, המסמך באמת חשוב.
אור לגויים 663430
קראתי את הטקסט ואת ההערות המזלזלות והדי מגעילות שלך.‏1 עובדתית לא מצאתי בטקסט שהבאת אף מילה מטעם מישהו מ"ארגוני הקרן", רק בהערות שלך אתה מנסה להדביק "הקרן" לכל אחד שלא מוצא חן בעיניך. למשל הפנינה מפרי עטך: "פעיל אופוזיציה שנראה שגוייס ע"י ארגוני הקרן". למי זה נראה בדיוק?

שים לב שהטענה של שגריר אריתריאה כנגד המבקרים היא שהם מעולם לא ביקרו באריתראה, אבל מדבריו בהמשך נראה שאין סיכוי שהממשלה תרשה להם לבקר בחופשיות בכל מקרה. את מבקרי המשטר בצפון קוריאה אתה מבטל מאותה סיבה?

1 אולי תנסה להיות שנון ולהיות בנאדם בעת ובעונה אחת?
אור לגויים 663433
טוב, קראתי ובעיניי התמונה די ברורה. נציגי הארגונים טוענים "יש לנו דו"ח מ2008, יש לנו דו"ח מ2009", והשגריר טוען שמצב הדברים השתפר מאוד מאז (גם לפי דיווחים חיצוניים). בהנחה ששני הצדדים לא משקרים, כנראה שהיתה הצדקה לתת מעמד פליט בדרך של הגנה קבוצתית עד 2014 לכל היותר, אך כיום - אין הצדקה והאריתראים, ככלל, צריכים לחזור למולדתם.
אור לגויים 663434
מה שיפה אצלכם זה שלא משנה מה תקראו, התמונה תמיד תהיה ברורה.
אור לגויים 663438
נו, אז יאללה.
אור לגויים 663369
זה קל
1. כמו שאומר אבא שלי: "אמר, ונשאר בחיים." אם יש מגמה כזו אפשר לקבל מספרים, אסמכתאות כלשהן?
2. אם נניח לצורך הדיון שאכן יש מגמה כזו, קל לי להסביר אותה- מסתננים שמעריכים שהסיכוי שלהם לקבל מעמד פליט נמוך מאוד‏1, וחוששים להיות מגורשים, מעדיפים לקבל את ההגנה הקבוצתית ולהשאר. מה הקשר בין אלה שתופסים טרמפ (ורואים יתרון בהגנה הקבוצתית כי הם מחפשים זכויות במרמה) לבין אלו שקבלו הגנה קבוצתית אבל לא מעוניינים בה אלא רוצים דווקא להגיש בקשת מקלט ושידונו בעניינם באופן פרטני (כי אצל עמיתיהם ברחבי העולם שיעור ההכרה גבוה מאוד)?
הסבר ברחל בתך הקטנה:
אם אני מהגר עבודה מחוף השנהב ויכולים לגרש אותי מכאן כל רגע, כדאי לי לנסות להתחזות לאריתראי. סטאטוס הגנה קבוצתית עדיף לי על כלום.
אבל אם אני אריתראי, ואני מעריך שאם אגיש בקשת מקלט וידונו בה יש סיכוי גבוה שסטאטוס הפליט שלי יוכר, אני אשאף למעמד זה, שהוא מעמד קבוע. מדוע הנהנים מהגנה קבוצתית נלחמים שיאפשרו להם להגיש בקשת מקלט?

____________
1 לא אכפת לי לקרוא להם מהגרי עבודה לצורך הדיון.
אור לגויים 663381
כמה פעמים אפשר להסביר לך שסטטוס פליט אינו מעמד קבוע? להיפך. זהו מעמד זמני בהגדרתו, עד שהתנאים משתנים והוא יכול לחזור למולדתו, או עד שהוא מוצא מדינה שתסכים לקלוט אותו (בין אם המדינה המארחת או מדינה אחרת)
הסבים שלי (כל הארבעה) היו פליטים בשלב מסויים בחייהם, שניים בגלל משטר פשיסטי, שחזרו לבתיהם כשהמשטר נפל, ושניים בגלל משטר קומוניסטי, שהפסיקו להיות פליטים כשעלו לישראל. להערכתי, לרוב אזרחי ישראל היו סבים או רבי סבים שהיו פליטים בעת כלשהי. למעשה, במהלך המאה ה20, מאות מליוני אנשים הפכו לפליטים. מעל 90% מהם שוקמו.
אור לגויים 663367
מה הטענה שלך?
אור לגויים 663377
הארגונים תמיד יטענו שהמצב גרוע מכפי שהוא באמת כדי לייבא ולהשאיר עוד פליטים.
הסיבה אם עדיין לא ברורה:
כשהמסכנות היא המוצר והלקוחות הם התורמים בלי פליטים אין להם משכורת.
לכן הם זעקו ולכן ימשיכו לזעוק את "זעקתה של אפריקה" ומיני כאבי שונים ומשונים.


רק את הכאב היהודי הם לא מסוגלים לזעוק, הנאורים.
אור לגויים 663486
אור לגויים 663501
אם אני מבין נכון אתה טוען שהם מבצעים תפקיד שאין מאחוריו אידאולוגיה רק כדי לרצות את התורמים שלהם.
מה עוד?
אור לגויים 663448
למרות שכמו קודמי אני לא מסכים עם ההערות הסרקסטיות שלך, אני מודה לך על הבאת הפרוטוקול, זה מעניין.

השגריר האריתראי דיבר באופן מרשים, ומפתה להשתכנע מדבריו. אבל פתאום התחילה לנקר לי בראש, משום מה, ברית המועצות. רוב מה שאמר השגריר, בשינויים קלים, קל לדמיין את שגריר ברית המועצות אומר אילו הוא היה נדרש לענות על טענות בדבר דיכוי אזרחי מדינתו ומה לעשות עם אלו שנמלטים ממנה למערב. אני חושב שההקבלה לברית המועצות די תואמת גם את מה שטוענים ארגוני זכויות האדם בדיון הזה, למרות הפערים ברמה העובדתית בינם לבין השגריר. למה חשבתי דווקא על ברית המועצות, מכל הדיקטטורות? די ברור: כפי שנטען לגבי אריתריאה, גם בריה"מ היא מדינה שהפרה באופן קשה את מה שנחשב לזכויות אדם, ובדומה למה שהשגריר עצמו טוען על אריתריאה, היא ראתה לעצמה הצדקה לפעול אחרת מכפי שמקובל בעולם, בגלל שהיא פעלה מתוקף אידיאולוגיה שונה. יש עוד הרבה הקבלות גדולות וקטנות. אחת גדולה: גם מברית המועצות אנשים עזבו למערב, גם הם נחשבו עריקים על-ידי המשטר במולדתם, וגם שם העזיבה היתה כרוכה לרוב גם בהימלטות מהסכנות שהמשטר מציב לאזרחיו, גם בשחרור "רוחני", וגם בשדרוג כלכלי, באופן שמקשה להפריד בין ההבטים האלו‏1.

ועכשיו, נשאלות שתי שאלות:

1. אנחנו קוראי האייל לא יכולים לדעת את כל העובדות על אריתריאה, רק לנחש כמיטב יכולתנו. האם אפשר, לצורך הדיון, להניח שהמצב באריתריאה הוא כמו בברית המועצות, נניח לא בזמן שיא הטרור של סטאלין אבל ברוב שאר התקופה? האם למישהו יש סיבה טובה לחשוב שבאריתריאה יותר טוב, או יותר גרוע? אם יש מקום להנחה הזו אז היא מועילה לדיון, כי בברית המועצות אנחנו כן יודעים את העובדות, ויכולים להפעיל שיפוט מבוסס יותר עד כמה היה נורא או לא נורא לחיות שם. אולי גם קצת קל לנו יותר לנחש את הסטייט אוף מיינד של העריק.

2. אם זה כמו בברית המועצות, האם מוצדק לתת הגנה קולקטיבית? זה ניסוי מחשבה לא טריוויאלי. כאמור, היו כמובן אנשים שערקו מברית המועצות למערב. הם התקבלו בזרועות פתוחות (נדמה לי) בכל מדינה מערבית. אבל זה היה קל, כי השטף היה זרזיף, ורוב(?) העריקים היו אליטה, בני תרבות המערב, ו(סלחו לי, או אל תסלחו לי) לבנים. אז צריך להתאמץ ולנסות חזק לדמיין שאנחנו מדינה מערבית שלא קל לה חברתית וכלכלית לקבל עריקים מבריה"מ, ואנחנו צריכים לשפוט האם הקושי להיות אזרח סובייטי מצדיק שנתאמץ לסייע להם ונקבל אותם בקרבנו. אני אומר: כן, בהחלט! בוודאי שאסור לנו לגרש אותם בחזרה לשם.

אני לא מנסה לענות על השאלה האם זה מצדיק כל מאמץ ומחיר (מן הסתם לא). אני גם לא אומר כאן איך אנחנו צריכים להתייחס לזה שבדרך מבריה"מ אלינו הם עברו דרך איראן, עיראק וסוריה ויכלו להישאר שם (אני חושב שההקבלה לבריה"מ נותנת תובנה גם בוגע לשאלה הזו, אבל נשאיר את לתגובה אחרת, אולי). אני מתמקד בנקודה אחת: אם אני מבין נכון, ניסית בכל הפרוטוקול הזה לשכנע שהמצב באריתריאה כנראה לא מספיק נורא כדי להצדיק הגנה קולקטיבית. אותי לא הצלחת לשכנע: ככל שאני מצליח לראות, אריתריאה שקולה לברית המועצות, וככל שאני מצליח לשפוט, עריקים מברית המועצות היו זכאים - לא במובן העובדתי, אלא המוסרי - להגנה קולקטיבית.

1 אני מבקש להתייחס כאן לאזרחי בריה"מ שאינם יהודים, רק כדי לא לסבך את הדיון בהבטים לא רלוונטיים.
אור לגויים 663453
ברגע שאתה חורג מהמימד החוקי (אמנת הפליטים לא מכירה בדיכוי פוליטי, כשהוא לא מכוון רק כלפי קובצה ספציפית, כמחייב מתן סטטוס של פליט, אחרת היינו צריכים לקלוט 1.4 מיליארד סינים) למימד המוסרי, נכנסים עוד שיקולים מוסריים "אסטרטגיים" שקשורים בהגנה וקידום הדמוקרטיה והחופש בעולם, וחשובים יותר מטובתו האישית של מבקש המקלט, כגון העובדה שבריה"מ היתה, מלבד היותה משטר דכאני, גם מימושה בפועל של אידיאולוגיה רצחנית ששאפה להשתלט על העולם, בעןד אריתריאה היא בסך הכל דיקטטורה אפריקאית אופיינית ללא שאיפות כאלה, ובנוסף לכך גם מדינה ידידותית, שלפי השמועות יש לישראל אינטרסים דיפלומטים ובטחוניים כבדי משקל בה. כל עריק מבריה"מ היה במקביל גם נכס תעמולתי, גם מקור מודיעין, וגם נזק כלכלי לאוייב. עריק מצבא אריתריאה הוא לא אף אחד מאלה, וחלקם אפילו "עושי צרות" מקצועיים.
לא בכדי העריקים מבריה"מ לשעבר ביקשו מקלט מדיני ולא מעמד של פליט.
דרך אגב, אהבתי את הדמגוגיה - אתה משתמש לצרכיך בעובדה של"עריק" יש משמעות כפולה - גם עריק מדיני (כמו מבריה"מ) וגם עריק המשתמט מהצבא (כמו באריתריאה), כשברור שהמקרים שונים בתכלית.
אור לגויים 663455
כל זה לא קשור לשאלה מה ניסית להראות בפרוטוקול (קופי-פייסט מתגובתי הקודמת: אם אני מבין נכון, ניסית בכל הפרוטוקול הזה לשכנע שהמצב באריתריאה כנראה לא מספיק נורא כדי להצדיק הגנה קולקטיבית. אותי לא הצלחת לשכנע).

לא התכוונתי בשום מקום למשמעות של עריק המשתמט מהצבא באריתריאה (ואני לא רואה בתגובה שלי מקום שבו זה משתמע). רוח דבריו של השגריר היא שהנמלטים מאריתריאה, בלי קשר לשירות הצבאי, הם עריקים מהמשימה הלאומית, ולכך התייחסתי.
לצורך העניין, אפשר להחליף בתגובה שלי במשפט "גם הם נחשבו עריקים על-ידי המשטר במולדתם" את "עריקים" ב"בוגדים", ובכל שאר התגובה, ששם "עריק" התייחס רק למקרה הסובייטי, ב"נמלט".
אור לגויים 663463
ההנחה שלך, כאילו "עריק" הוא מי שברח מאריתראה, בדומה למי שברח מהגוש הסובייטי, מופרכת.
הגוש הסובייטי הקים "מסך ברזל" שמנע מנתיני המדינות בו לברוח למערב. זו גם הסיבה ש"זרם הפליטים" היה רק זרזיף. אריתריאה לא הקימה את המקבילה ל"חומת ברלין", ומלבד הגבול עם אתיופיה (שהוא סגור וממוקש, עקב המלחמה בין שתי המדינות), שאר הגבולות פתוחים (במובן הישראלי-ירדני, לא במובן השנגני) והאזרחים יכולים לנוע בחופשיות, כולל האפשרות הפשוטה לרכוש כרטיס טיסה לקהיר או לחרטום. (כמובן שעריקים מהצבא נעצרים בבקרת הגבולות, כמו בישראל).
הרוב המוחלט של המהגרים האריתראים בישראל, טוענים כי הם ברחו משם בגלל השירות הצבאי הארוך והקשה (טענה שהתבררה כלא נכונה) . לפי כל הגדרה - הם עריקים משירות צבאי. ישראל לא מכירה בעריקות כסיבה מוצדקת לקבלת מעמד פליט (ובצדק מוחלט), אפילו אמנת הפליטים לא מחייבת מתן מעמד פליט לעריקים.
אור לגויים 663465
>> לפי כל הגדרה - הם עריקים משירות צבאי. ישראל לא מכירה בעריקות כסיבה מוצדקת לקבלת מעמד פליט (ובצדק מוחלט), אפילו אמנת הפליטים לא מחייבת מתן מעמד פליט לעריקים

אם אתה צודק המהלך הטבעי היה לאפשר להם להגיש בקשות מקלט ולדחות אותן בסיטונות. מדוע אם כן נהגה המדינה להפך ומנעה מהם במשך 4 שנים להגיש בקשות מקלט, וגם אחר כך עכבה עד זרא את הדיון בהן?
אור לגויים 663493
אתה חושב שאם תמשיך להעלות את הטענה האוילית הזו, זה יתפוס? כבר הסברתי לך (וגם אחרים הסבירו לך) יותר מפעם אחת שכל עוד הם נהנו מהגנה קבוצתית לא היה שום טעם שהם יגישו בקשות אישיות, ורק לאחר שההגנה הקבוצתית פגה, התחילו לבדוק אותם באופן פרטני.
אור לגויים 663505
זו לא טענה אלא תיאור של המציאות.
המציאות היא שהמדינה מנעה מהם להגיש בקשות מקלט במשך יותר מארבע שנים.
אתה מסכים עם תיאור המציאות הזה אבל אומר שלמדינה היתה סיבה טובה. זאת טענה.
בנוהל הטיפול במבקשי מקלט מדיני בישראל אין רמז לכך שמי שנמצא בהגנה קבוצתית אינו זכאי להגיש בקשה.
אם כן למדינה, לטענתך, היתה סיבה טובה אך כזו שאינה מעוגנת בנהלים.

אני טוען שלמסתננים היה עדיף להנות מסטאטוס פליט. שלסטאטוס פליט יש עבורם יתרונות על פני סטאטוס הגנה קבוצתית. לדוגמה- פליט רשאי לעבוד ולא ניתן להגביל את חופש התנועה שלו. מה אווילי בטענה הזו?

וטעות עובדתית- לא החלו לבדוק אותם באופן פרטני רק לאחר שההגנה הקבוצתית פגה, אלא החלו לבדוק אותם פרטנית רק כאשר בג"ץ הכריח אותם.
אור לגויים 663510
אם אתה נתפס לדקויות טכניות, אז המדינה לא מנעה הגשת בקשות מקלט אינדיבידואליות ממי שזכאי להגנה קבוצתית, אלא רק תיעדפה את הטיפול בבקשות לפי השכל הישר - כלומר בדקה קודם את בקשותיו של מי שלא זכאי להגנה קבוצתית.
אני טוען שלמסתננים שאינם פליטים אמיתיים (ומעל 99% מהמסתננים אינם פליטים אמיתיים, כפי שהוכח כשהחלו לבדוק אותם אישית) עדיף ליהנות מסטטוס של פליט לפי הגנה קבוצתית ולא לפי RSD, שכן היא מונעת מהם את הצורך להגיש בקשה אישית, שמן הסתם תידחה (ובצדק) מעל 99% מהמקרים, והם ייאלצו לחזור למולדתם.
אור לגויים 663516
זהו, שהיא כן מנעה.
זה לא רק שהיא לא טיפלה בבקשות שלהם, אלא שהיא לא אפשרה להם כלל להיכנס לתהליך של בקשת מקלט.

אתה צודק שלמסתננים שאינם פליטים אמיתיים עדיף ליהנות מהגנה קבוצתית. אם כן סביר להניח שכל המסתננים שמתעקשים לעבור את ההליך הפרטני מן הסתם הם אמיתיים.
אתה טועה באחוזים: בשנת 2012 התקבלו בישראל 27 החלטות בעניין מעמדם של אריתראים, מהן 19 מקרים הוכרו כפליטים ו 8 נדחו.
אני חושב שזה מסביר מדוע הרשויות התעקשו לא להעביר אותם את התהליך.
אור לגויים 663534
27 מתוך 35,000 (מס' המסתננים האריתראים בישראל) זה קצת פחות מפרומיל.
אור לגויים 663538
19 מתוך 27 הם בערך שני שליש. זה שרשות ההגירה בחרה לבדוק כמות קטנה לא משנה את אחוזי ההצלחה של אלה שכן נבדקו
אור לגויים 663552
רשות ההגירה בדקה רק את האחוז הזעיר של אלה שכן הגישו בקשות מקלט אינדיבידואליות - אלה שמראש ידעו שיש להם "קייס" (מתנגדי משטר למשל). מתוך 55,000 מסתננים בישראל (מתוכם 35,000 אזרחים אריתראים), פחות מ-‏2,000 הגישו בקשות. בעיקר כי הם ידעו שאין להם קייס אמיתי והעדיפו לחסות תחת ההגנה הקבוצתית. גם מתוך ה2,000, יש "תעדוף" - בודקים לעומק רק את הבקשות שעל פניהן יש להן סיכוי להתקבל.
אור לגויים 663492
אתה חוזר ונטפל לעניין העריקות, שכאמור אין לו שום חשיבות אצלי.
אני שואל אותך: מה ניסית להראות בציטוט הפרוטוקול? כבר ענית לאריק: להראות שהמצב באריתריאה כנראה לא נורא. השאלה שלי: למה אתה חושב שהפרוטוקול מראה את זה? הראיתי נימוק (לא מושלם, אבל אשמח אם תתמודד איתו) שמראה למה הפרוטוקול לא מראה את זה.
אור לגויים 663495
א. לא אני הבאתי את הפרוטוקול. כמדומני שזה הנמר או הקרנף.
ב. עזוב את הפרוטוקול (כאמור הוא פשוט מתעד את הטענות של ארגוני השטנה מצד אחד, ושל השגריר הארתיראי מצד שני, שניהם בעלי אג'נדה ברורה), יש דו"ח של משרד הפנים הבריטי - גוף אובייקטיבי, שכותב במפורש

The evidence suggests that a person who has left Eritrea illegally, even a draft evader, can return to Eritrea provided they sign a “letter of apology” and pay any outstanding (2%)diaspora tax at an Eritrean embassy. The diaspora tax is considered a reasonable requirement and a refusal or failure to comply with this will mean the personis notissued with a travel document to return to Eritrea voluntarily, but this would not amount to persecution or serious harm.
עם כל הכבוד, דרישה ל"עונש חינוכי" של כתיבת מכתב התנצלות ותשלום "מס תפוצה" של 2%, לא מצדיקים סטטוס של פליט
אור לגויים 663525
בהקשר חשוב לציין שהארגונים טענו שהממשל האריתראי מתנה את חזרתם בהסכמה להלאמת כל הסכום שבידי מגיש הבקשה.
אור לגויים 663550
אז גם בזה הם שיקרו
אור לגויים 663526
משרד הפנים הבריטי הוא לא "גוף אובייקטיבי".
באותו מסמך ממש, קצת למעלה, כתוב:
" The evidence suggests that whilst some are detained/imprisoned (with the length of time appearing to vary), some are fined, others are simply re-assigned to national service. If disproportionate punishment amounting to serious harm is imposed, it is applied arbitrarily."
דו"ח אחר של אותו גוף טוען ש:
"The physical conditions during national service, including military training, are generally harsh, irrespective of whether a person performs military or non-military tasks. There are reports of torture and mistreatment, often for very minor infractions. "
"The evidence suggests that whilst some deserters/evaders may be detained/imprisoned (with the length of time appearing to vary), some are fined, others are simply re-assigned to national service. In order for a punishment to be considered disproportionately harsh or severe, it would need to be of a particularly serious nature. Long prison sentences will not normally be enough. However, the physical conditions of detention and potential for mistreatment may be such that a person can demonstrate that they are at real risk of persecution or serious harm."

אור לגויים 663551
את אותם הדברים בדיוק אפשר לכתוב על השירות בצה''ל בכלל (תנאי שירות קשים, עונשי משמעת שרירותיים), ועל עריקים מצה''ל בפרט.
אור לגויים 663562
אותם דברים אפשר לכתוב גם על השירות בצבא קוסטה ריקה. רק שאם תגיד את זה על השירות בצבא קוסטה ריקה או על השירות בצה''ל תגיד, ככל הידוע לנו, דבר שקר ואילו אם תגיד את זה על השירות בצבא אריתריאה תגיד, ככל הנראה, את האמת. לכתוב אפשר הכל.

העונש על עריקה בצה''ל הוא לא שרירותי ולא לא-פרופורציונלי. בצה''ל לא מענים חיילים (ומי שנחשד בהתעללות בחיילים נענש). השהות בכלא הישראלי לא נחשבת לקשה עד כדי כך שאדם יכול לטעון שהוא נמצא בסיכון ממשי לפגיעה חמורה.
אור לגויים 663596
אפשר לכתוב את הדברים הללו כמעט על כל צבא (אולי חוץ מצבא קוסטה ריקה הלא קיים). תנאי שירות קשים, עונשים לא פרופורציונים או משפילים על עבירות משמעת פעוטות, משכורת צבאית שלא מספיקה לקיום בסיסי, חיילים שמתאבדים בכלא - אתה באמת טוען שדברים כאלה לא קיימים? כמו שהם קיימים בצה"ל, שהוא צבא מערבי מתקדם, והמוסרי ביותר בעולם, אני בטוח שהם גם קיימים (ובוודאי גם נפוצים יותר) בצבא אפריקאי נחשל. זה לא מצדיק מתן סטטוס אוטומטי של פליטות לעריקים, אלא אם כן העריק הספציפי יכול להוכיח שהוא אישית נמצא בסכנת חיים (למשל אם תלוי ועומד כנגדו עונש מוות) אם יחזור לאריתריאה.
תבחר 663611
גם על צבאה הלא קיים של קוסטה ריקה אפשר לכתוב הכל. השאלה היא אם אתה רוצה לכתוב דברים שאתה יודע שהם שקר או לא. אם אתה רוצה לכתוב את האמת, אתה לא יכול לכתוב את הדברים האלה על צה"ל (או על רוב הצבאות בעולם) ולא לשקר בעת ובעונה אחת - תבחר.

לא מענים חיילים בצה"ל (אם יש מקרים כאלה, אז הם לא מתועדים, אם הם היו מתועדים אז המענים היו נשפטים). אין ענישה לא פרופורציונלית בצה"ל. העונש על עריקה קבוע בחוק. אין ענישה שרירותית בצה"ל, יש כללים ברורים איזה עונשים אפשר להטיל על איזה עבירות. מלבד עבירות משמעת (שהעונש עליהן הוא לא משמעותי) העונשים על חיילי צה:ל מוטלים על ידי בית משפט. השהות בכלא הישראלי לא נחשבת לקשה עד כדי כך שאדם יכול לטעון שהוא נמצא בסיכון ממשי לפגיעה חמורה. נסה לקרוא קצת יותר מפסקה אחת מהדוח הבריטי שאתה קישרת אליו.
תבחר 663624
אתה זה מניח שטענות הארגונים הם אמת ויש שיגידו, זבש''ך.
כל אדם בעל הגיון פשוט מבין שהמסכנות והמסכנים חיוניים לארגוני סיוע הרבה יותר מאמירת אמת כי בלעדיהם אין להם קיום.

- אם כל האפריקאים הפלסטינים ומדוכאי ציון שאינם יהודים ייעלמו כבמטה קסם, עם כל הכבוד לתארי המסכנות, הם עלולים פיתום למצוא את עצמם נזקקים יותר מאלה שנזקקו לעזרתם עד אתמול.
התבלבלת בתגובה או בתרופות? 663626
לא טענתי שום דבר על שום "ארגונים". הקוף הביא דו"ח של גוף שהוא קרא לו אובייקטיבי (אני חלקתי גם על זה שהוא אובייקטיבי וגם על זה שהוא אומר את מה שהקוף חושב שהוא אומר).

אני בכלל לא יודע על איזה "ארגונים" אתה מדבר. בינתיים, מהדיון הזה, מי שמתקשה להגיד את האמת הם אתה והקוף.
הלו -זה בלומפילד? 663665
האמת:
הארגונים לזכויות זה שאינו יהודי נאבקים להשאיר מסתננים ולהגדיר אותם כפליטים.
הארגונים ממומנים ע"י מדינות שנאבקות בתנועת מסתננים מאפריקה עוד לפני הגל הנוכחי.
האם יש לנו ויכוח עובדתי?
נראה כמו ימק''א 663666
תעצור רגע ותקרא את הפתיל מתחילתו. אין שום קשר, אבל שום קשר, בין תגובה 663624 למה שקדם לה.

על פניו לא קראת את התגובה לה הגבת וגם אחרי שרמזתי לך בעדינות שאתה קצת לא מרוכז עדיין אתה ממשיך להתעלם. ויכוח אפשר לנהל רק בין אנשים שמנסים להקשיב זה לזה. ברור שאתה אפילו לא מנסה להעמיד פנים שאתה מקשיב. לכן, אין לנו ויכוח. יש לנו מונולוג שלך שיכול היה להיות מקושר לכל תגובה אקראית אחרת של כל מגיב אחר.
נראה כמו ימק''א 663677
אתה מוזמן לענות על השאלה במקום לעסוק בזוועות העולם.
האם אמת דיברתי או שיש לנו מחלוקת?
מה הטעם בכבישים ללא מוצא? 663678
אתה מוזמן להתייחס לעניין במקום לנסות לשנות נושא. איזה טעם יש לענות לשאלות של מי שאפילו לא מעמיד פנים שהוא מקשיב לתשובות? נסה להתרכז, להתייחס לעניין, ואם אין לך מה להגיד לעניין, אתה לא חייב להגיד כלום. מה מצאת בתגובה 663611 שגרם לך להגיב דווקא אליה? למה לא תגובה 662611, תגובה 661611 או תגובה 660611?
מסיפורי פוגי אי אפשר ללמוד כי אין תמונות 663736
הופנתה אליך שאלה פתוחה ואתה (או כל אחד אחר) מוזמן לענות.
תבחר 663659
באותן אופן, הדעת נותנת שהאגודה למלחמה בסרטן תפעל להפצת הסרטן, גרינפיס להגברת זיהום אוויר, ו''חננו'' להגברת הנתכלות למתנחלים. הרי אם אין בעיה, אין עמותה.
תבחר 663664
אם אין בעיה אין עמותה. בדיוק.
בעיתות שגשוג בריאות וביטחון לא צריך עזרה.

כשמתבוננים מזווית מסויימת מבחינים שכולנו מתפרנסים בסופו של יום מצרכים של אחרים.
ואולי, מה אני מבין, המשמעות האמיתית של המילה מסכנות היא ביטוי לצורך עז.
לכן זה לגיטימי שתשאל את עצמך האם העמותות שציינת לצד אחרות באמת עוזרות בצמצום חומרת וכמות הסבל והנזקים (מידת הצורך).
כי אם על ההכנסות שצורך מייצר אין ויכוח הדיון הוא על רמת האפקטיביות והמניע.

האם יש הבדל מהותי בין חברה שמייצרת מוצרי אבטחה לעמותה שנאבקת בתאונות דרכים?
בשניהם הצורך מייצר הכנסות ואף אחד מהם לא מקבל אצלי בלעדיות רק בשל הצהרה על כוונות טובות או מודל בעלות שונה.
זה לא אומר שאין אנשים איכפתיים, מתחשבים ורגישים לזולת מסביבנו- נהפוכו, זה רק מעצים את הציניות ואת טוב ליבם.

במישור המעשי התרומה של מזון לא בריא לתפוצת הסרטן שעולה כמדומני מדי עשור כנראה שאיננה משנית ואף אחת מהעמותות "הבריאותיות" לא הכפישה מוצרים של אסם, עלית או שאר התאגידים שמוכרים לנו קמח לבן, סוכרים, צבעי מאכל והרגלי תזונה מפוקפקים.
בקישורים תמצא שעמותה נתמכת לא תפקפק במחקרים שמוכיחים מעל לכל ספק שלסמארטפונים אין קרינה מסוכנת.

התקדמתי עם הדוגמא שהבאת ופתחתי את עמוד הבית של האגודה למלחמה בסרטן. כצפוי לא ראיתי שום דבר שעוסק במניעה.
צריך לחפש כדי למצוא את המידע החשוב ביותר במלחמה בסרטן. לי זה היה ברור כשמש. נו אז יהיו הסברים ותירוצים, אבל לי (וכנראה שגם לך) ברור שהמזון ואורח החיים קשורים לסרטן גם בלי שנלמד רפואה וכל תורת ניהול סיכונים מסתכמת במניעה.
מניעה שמשמעותה הפסדים של מיליארדים לתאגידים. התאגידים רוצים שתקנה לילד ביסלי בעטיפה מגניבה ולא שקית בוטנים על המשקל.

המלעיזים שטענו שארה"ב פלשה לעירק בגלל הנפט נתפסו בהתחלה כקונספירטורים. אני זוכר כי הייתי ביניהם. היום אני מאלה שמעריכים שהמצב בסוריה נובע מהחלטה מכוונת ומימון חיצוני והמסכנות במידל איסט(כמו כל צורך) תמשיך לייצר תועלות תמורת גוויות ילדים כפי שהמסכנות הפלסטינית ואשמת ישראל הביאה לדיקטטורים והמנהיגים הערביים תועלת שלטונית שבמקרה או שלא במקרה מקושרת לחשבונות בנק מנופחים.

רוצה למצוא אנשים יפים?
חפש עמותה קטנה שלא מקבלת שקל מתאגיד והמנכ"ל מרוויח כמו פועל ייצור עם וותק של 5 שנים.
בעמותות הגדולות תמצא דברים אחרים.

קישורים לעיונך לפי רלוונטיות:
תבחר 663667
פתחתי את אתר האגודה למלחמה בסרטן. למעלה יש שורת קישורים בולטים. אחד מהם הוא גורמי סיכון.

לעניין מכשירים סלולריים וסרטן - זה פשוט מה שמקובל על מדענים (למעט מיעוט קטן. חלק ממנו חובב קונספירציות) בהסתמך על הנתונים הקיימים. יש שימוש מספיק נפוץ במכשירים סלולריים ויש כבר פרספקטיבה היסטורית כדי לקבוע שזה לא קשור לעליה היסטרית בסרטנים שונים.

מעבר לכך, לא כל מה שנחשב תזונה לא בריאה הוא אכן תזונה לא בריאה. ולא כל מה שהוא תזונה לא בריאה גורם לסרטן.

בקיצור, המשך לחפש קונספירציות.
תבחר 663668
מזל שאנחנו לא בשוודיה ומותר לך לקרוא לדברים בשמם. מי כמוך יודע שיש הבדל בין מסר מעומעם שנמצא בדף שמגיעים אליו דרך קישור בסרגל ניווט לכותרת בעמוד הראשי. יש לך עוד טיעון ענייני?
תבחר 663670
לא, כי אתה לא טורח להסתכל על האתר.
תבחר 663675
אתה טוען שלא טרחתי לבקר באתר ובכל זאת ידעתי בדיוק היכן יסתתר המסר האבוד.
אמרת משהו על חובבי קונספירציות, מוזר קצת.

ולנקודה בתגובה שבה בחרת להתמקד משומה:
כמה אחוזים היית נותן לבולטות \ חשיפה \ אחוזי צפיה למסר שעוסק במניעת סרטן בעמוד הבית של האגודה למלחמה בסרטן?
תבחר 663750
טרי טרי, מארגון אחר.
קראתי את המכתב ‏1 שנשלח היום ע"י ארגון עד אללה לרועץ המשפטי.

כשאני מוציא את הממבו ג'מבו המשפטי, חולט את הסעיפים, ממצה את הניסוח ההומאני ונשאר עם המהות אני מבין שבעיני ההומאנים מעדאלה אסור לסכן ערבים אבל מותר לנסות לרצוח יהודים. עדאלה הוא ארגון אנטי ציוני מובהק ובין המעטים שזכו לקבל מהקרן כמיליון ש"ח ב- 2014.

נוסח המכתב שנשלח:
אז מי ירוויח אם המושל המשפטי יקבל את הטענות ההומאניות והסירוס שחל על מפקדי הגזרה יימשך (אם תבדוק תגלה שהיה כזה).
הקרן תרויח כי בעיני הנאורים היא שוב מנעה פרץ אכזריות של כוחות הכיבוש.
האסלאמיסטים הנאורים במסווה של משפטנים הוכיחו לילדים בני 10 שבכוח החרב מכניעים את היהוד.
העורכים השמאלנים ימשיכו להתמוגג מכל תמונה של "מתנחלת" שהובילה "מתנחלים בפונטנציה" וחטפה בשל כך בלוקים ולהצניע מהציבור את האמת.

אני שואל לגבי התועלת הממשית בלי קונספירציות וסמי הזיות אם ברור שהסוף למהומות יגיע רק לאחר שהאלימות תפגע במספר גדול יותר של ערבים ויהודים:
הארגון הזה של הקרן מקרב בין הערבים ליהודים?
האם הוא תורם למניעת סבל ערבי?
מפחית את הסיכוי שילדים ערבים ידרסו ע"י יהודים מבוהלים או אחוזי נקמה?
האם יקטן מספר הערבים שיזדקקו לשירותיו?
בחור 663753
הוצאת להודעה את כל המיץ בכך שניסית להוציא את הז'רגון המשפטי.

הם מצביעים על מסקנות ועדת אור ועל הירי החי המיותר שהיה שם (בגלל שלמשטרה לא היו אמצעם טובים יותר). וכן, הרוגים ערבים אינם דבר רצוי, כי כל הרוג משמעו הלוויה וכל הלוויה היא עוד הפגנה.
בחור 663754
במאמץ מסוים אולי נוכל למצוא סיבה נוספת לכך שהרוגים אינם דבר רצוי.
בחור 663755
ניסיתי לחשוב על סיבה שתהיה מובנת גם לבני שיחי.
בחור 663756
לא חשבתי אחרת, אבל רציתי להסיר כל ספק אפשרי.
בחור 663766
אני כה מודה על שהועלתם לשוח עימדי אחי האציליים והנעלים.
מי יתן ורבי מלאכים ישפיעו על ראשיכם בנדיבות מרשימה את הניחוח האלוהי שפיזרתם בזה הרגע.
[קידה, חבישת כובע, פניה מסוגננת וצעד מהיר ללא אוויר]
בחור 663757
אל תשכח שלא מדובר בהרוגים חפים מפשע. מדובר במי שזורק אבן או בקבוק תבערה על מנת לרצוח. אם לא יירו בו (ולו ברגליים), הוא יברח, ולמחרת ינסה שוב לרצוח יהודים, עד שהוא יצליח או עד שהוא יתפס, יפצע או ייהרג.
בחור 663758
אני באתר הזה כבר זמן רב ועדיין לא מצליח להתרגל לעובדה שצריך להצדיק ירי על זורקי אבנים על מכוניות לאנשים שאינם סוכנים זרים או אנשי תקשורת.
בחור 663846
היום אנחנו ערב יום הכיפורים; אם הייתי רוצה לנסוע הערב או מחר - הייתי חושב עליך. אתה מוכן להתנדב למשמר אזרחי נגד זורקי אבנים ביום הכיפורים?
בחור 663864
מי שזורק אבנים על מכוניות נוסעות (אני מדבר על אבנים שהם לא חצץ)-צריך לירות על מנת לנטרל-מרכז מסה.נקודה.
כמובן שהאצבע צריכה להיות יותר קלה על ההדק מול הפשיסטים הערבים ועוזרים כי זה חלק מהמלחמה נגד מ.ישראל,מה שעושה את הפעולה להרבה יותר חמורה.
בחור 663760
אם הוא ייפצע, מחר הוא שוב יבוא. כלומר לפי הגישה שלך המטרה היחידה לירי כאן צריכה להיות הרג.
בחור 663761
ומה עם חבר שלו ששקל להצתרף,גם יגיע?
כעיקרון-כמה שהמחיר על פעולה יהיה יותר גבוה,פחות אנשים יעשו אותה.זה עקרון מאוד מקובל בעולם בכלל בכל דבר.רק שפה זה נתון לויכוח מוזר.
בחור 663767
בדיוק כך.
במחבלים צריך לירות כדי להרוג.
בחור 663765
המיץ לא נמצא בפלבולי המשפטנים אלא במהות שעולה מהדרישה לאור עשרות תקיפות גזעניות של חפים מפשע וממשל שלא מגן על אזרחיו.
במהות מדובר בפאשיזם קלאסי שרבים לא מסוגלים לזהותו הודות לתקשורת המיצה.
יש גזע מסויים שאסור בשם החוק להגביל את אלימותו ויש גזע שדמו מותר.
עוד נשובה אל ניגון עתיק.
מדובר בהגזמה?
תחשוב על הכותרות בהארץ אם כל יום במשך חודשים ארוכים עשרות ערבים היו חוטפים מיהודים בלוקים בכבישים ומשפטן מהימין היה טוען שאסור לגעת בהם.
יש משפטן כזה ואני משוכנע שהיית מתייחס לז'רגון המשפטי כאל העיקר ולא לדמותו עמדותיו או הצהרותיו.

קצת מאכזב שאתה עקבי ומקפיד להמנע ממענה על שאלות. העיקר מיהרת לשער שצריך לשכנע אותי שערבים הרוגים הם לא דבר רצוי.
בחיפזונך פספסת עוד פואנטה מהותית: כשהשלטון משחרר רסן כמות ההרוגים הכרוכה בהשבתו לפעמים גבוהה יותר.

טענתי ביקום מקביל בזמן אחר שנגד השיגור הראשון של הטילים מעזה לאחר הטרנספר היו צריכים (לא קשור שהבטיחו) לגבות מחיר יקר. נניח עשרות הרוגים מהצד השני. כמובן שיצאתי גזען וכהניסט שונא ערבים אבל בדיעבד בכירי מודיעין (כולל כאלה שהעידו לקוטף הפרסים) מסכימים שהפעלת מדיניות נוקשה עוד לפני שההסלמה צברה ממונטום היתה הדבר ההומאני ביותר. כמות ההרוגים היא מדד להומאניות וכמות הרוגים חפים מפשע חשובה שבעתיים.

אמנם הנבואה ניתנה לשותים ובכל זאת- אם הנחיות הפתיחה באש לא ישתנו אני מבטיח שאם שתוך שנה לא יהיו עשרות נערים ערבים הרוגים אוכל כאן בכיכר העיר המקורננת סומבררו אדום.

בעיתון מסויים יודעים לחבק לוחמי שחרור פלסטינים שרצחו אזרחים ישראלים בשם הקיפוח התסכול ומטרות המאבק. כשברוך גולדשטיין הבא ירוקן מחסניות על חבורת ילדים שרצחו את שכנתו יהיו שלל כותבים בהרבה מאוד עיתונים שישמחו להאשים את הימין שהתריע מפני השלכות האלימות ודרש להפסיקה.

כנמר ללא חת אין לי ספק שהייתי יורה בזה שעומד לזרוק על משפחתי סלע תוך כדי נסיעה וגם על החברים שלו לא הייתי חס.
את סילוף השיח אפשר למתוח עד נקודה מסויימת ולפרק זמן מוגבל. בסוף הגומי נקרע ויש תוצאות וחיתולים.
הקרן יכולה לממן ארגונים כמו עדאללה מבחינה חוקית אבל מבחינה מהותית מדובר בבגידה כי בעדאללה לא רוצים מדינה יהודית ואני לא בטוח שרוצים יהודים במדינה.
תבחר 663669
בוטנים הם דווקא מהפחות בריאים שבין הקטניות (על אחת כמה וכמה קלויים ומומלחים).
תבחר 663676
יצאת חומוס.
תבחר 663851
הסבר על BDS וארגון זכויות האדם הגדול בעולם מנמר פלסטיני:
אור לגויים 663524
סיפורים על אידי אמין ואחרים אני מכיר ממקור ראשון ולכן לא קיבלתי אף אמירה של השגריר כתורה מסיני. לי ברור שהוא דבק באמת שמותאמת לאג'נדה שלטונית מסויימת. מצד שני קראתי פרוטוקולים של ישיבות קודמות ואת טענות הארגונים והנאורים שמסתמכות על קנה רצוץ‏1 ולאור הרקע שאותו אני נוטה לקבל ‏2 והטענה המרכזית של השגריר ‏3 אני מוכן להמר על אכילת סומבררו שהארגונים משקרים ופועלים לייבא ולהשאיר מסכנות משיקולים זרים. זרים לעם היהודי.

לפי דיווחי ‏4 הארגונים:
א. המסתננים מספרים שעלות המסע היא 5-20K דולר אמריקאי. המימון נעשה בהלוואות ממעגל חברים וחסכונות.
ב. מדובר על מעבר של 3-5 מדינות עד שהגיעו לישראל.
ג. המסתננים מודעים לסכנות בדרך עוד במדינותיהם.
ד. המסתננים מקבלים מידע מקדים מחברים ובני משפחה שעשו זאת.
ה. כל המסתננים עברו דרך מצרים.
ד. רוב המסתננים הם גברים צעירים.

כושיות לפסח:
1. אפריקאים במדינות נחשלות מסויימות יודעים הרבה מעבר לצפוי על ישראל בעוד שבמדינות אחרות במצב דומה הכפריים לא שמעו עליה.
מי לימד סיפר והסביר לאוכלוסיה בורה, מנותקת (תרתי משמע) ועניה על ארץ היהודים?

2. סיכון של סכום כה גבוה יחסית לשכר הממוצע ‏5 מעיד שמאמינים שם שבמדינת היהודים הסיכוי להצליח ולהחזיר את ההשקעה גבוה מאירופה וארה"ב.
באותו סכום ללא הסיכון הגבוה של כנופיות הבדואים הם יכולים ממצרים להגיע ליעדים מערביים שמציעים רמת חיים ומדיניות נוחה יותר.
מי גרם להאמין שעדיף לסכן את נפשם ואת כספם ולהגיע דווקא לישראל?

3. אם אכן היה מדובר בסכנת חיים ברור שהגירה למדינות השכנות (תופעה נפוצה באפריקה) בטוחה וזולה יותר. בנוסף, במצרים שמחוייבת עפ"י האמנה לספק להם מקלט וסוכנות הפליטים המקומית תוקצבה לשם כך המסתננים לא נמצאו בסכנת חיים.
האם הגיוני להאמין לטיעוני כליאה סכנת החיים במדינותיהם לאור אפשרות זמינה זולה ובטוחה בהרבה?

4. אותם גופים שמממנים חלק מהארגונים בישראל שילמו לגופים בצפ' אפריקה מליוני יורו כדי למנוע מהמסתננים להגיע לאדמתם.
האם ניתן לקבל את פעילות הארגונים כפעילות תמימה המונעת מהומאניות גרידא?

5. אני די בוק בהצלת עמים וגזעים אבל לאור סוגי הסכנות והמסכנות (חופש תנועה, סכנת חיים) שגרמו לעלייתם של רבבות לציון אני לא מבין כיצד ההגיון המעוות של הארגונים השתלט על השיח כשברור לכל דיכפין שהשקעת הסכומים שמקבלים הארגונים בישראל במתן מחסה ומזון ביבשת אפריקה תסייע למספר גבוה בהרבה של אפריקאים. כמות היא בהחלט מדד להומאניות.
אם כך, מדוע בחרו הארגונים והעיתונאים שמסקרים את הנושא להתמקד רק במודל הסיוע שניתן במולדת הציונים ומדוע הם מתנגדים להחזרתם לארצות אחרות ביבשת האומללה?

שנה טובה לך ולשאר האיילים, כולל כולם.

1 הארגונים מצטטים ארגונים אחרים מבלי להביא ראיות לטענותיהם והאשמותיהם החמורות. לא מדובר בדרום קוריאה ואין סיבה להסתפקות בעדויות ושמועות. העובדה שהמומחים אפילו לא טרחו להגיע בקשה להכנס למדינה אומרת דרשני.

2 הקלוניאליזם המערבי שואף לנזקקות אפריקאית ומתרגם אותה לרווחים. העמידה העקרונית נגד הסיוע לא מתקבלת בעין יפה.

3 אף אחד לא מהדוחות או חברי הארגונים לא מבוסס על עובדות מביקור במדינה. השגריר הזמין בצורה מפורשת את המומחים.

4 קראתי ואין לי כוח לחפש שוב.

5 30-100 USD לחודש.

6 לימין שור: http://www.theguardian.com/commentisfree/2013/sep/02...

7 אין ויכוח שמסוכן וקשה באפריקה ואני בהחלט בעד סיוע ציוני לשחורים (בדרך בזמן ובמקום שמתאימים לנו). ואגב, חברות ציוניות מפריחות את אפריקה ברגעים אלה ממש ולהערכתי תרומתם בסופו של דבר תעזור יותר מכל מאות המליונים שהזרימו ארגוני הזיוע מאז ומעולם.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים