בתשובה לאביר הקרנפים, 22/10/15 18:00
ישראליות 666082
אני חושב שאתה הוא זה שעושה סלט בין ימי התנ''ך לימינו.
אי אז בימים הנקמה היתה חלק מקודקס החוקים.
בימים ההם גם הקריבו בעלי חיים על המזבח, החזיקו עבדים ושפחות, ובעת סכסוך השבט המנצח היה הורג את גברי השבט המובס, ובוזז את רכושו (כולל הנשים).
יצר הנקמה נותר בבני האדם, אך את הנקמה הוציאו מקודקס החוקים.
היום גם אי אפשר להתחתן על ידי אונס, למרות שהיצר נשאר.
אני חושב שהמילה נקמה מעולם לא תארה משפט, אבל נניח שאני טועה.
הנה המילה בעל. היא ממשיכה לתאר בימינו שייכות על ידי בעילה, למרות שעצם הבעלות על ידי בעילה כבר לא קיימת (נסה ותווכח).

לאלה שהשתתפו בהריגה, כולל הספסל ובעיטות בראש, הייתי נותן שנה. לגורם המוות העיקרי (מי שחורר אותו בכדורים) שנתיים-שלוש.
ואם זה היה באמת מחבל, אותו דבר. איך אומרים הפולנים- העיקר הכוונה.
ישראליות 666087
את התנ"ך הבאתי כראיה למשמעות מילולית. בנוסף ציינתי זיקה מילולית שקיימת גם בשפת היומיום אצלנו.
אם בתנ"ך נקמה תארה משפט, לומר שנקמה מעולם לא תארה משפט - פשוט לא נכון.

ושתי טעויות נוספות יש לך.
האחת: טענת שניתן להתחתן על ידי אונס, וזו הבנה שגויה של הדברים. הנישואין הם לא פרס לאנס, אלא אפשרות מילוט לנאנסת. אם תקרא את מעשה אמנון ותמר, תראה שהיא זו שדורשת ממנו להנשא לה. אם הנאנסת לא רוצה להנשא לאנס, אף אחד לא מכריח אותה. אם היא רוצה, הוא תקוע איתה לכל החיים גם אם היא עושה לו את המוות.
השניה: המילה בעל מתארת שייכות ואדנות. המילה בעילה נגזרת משייכותה של האישה לבעלה, ולא להיפך. מן הנכתב לעיל ראיה שלא כל הבועל נעשה בעל.

אם זה באמת היה מחבל היית נותן לגורם המוות העיקרי שנתיים-שלוש? אללי!
ישראליות 666090
ולעיקר-
האם אתה עדיין מצפה שאישה תהיה רכוש של בעלה ונקמה תהיה חלק מהמשפט המודרני?
ישראליות 666091
אני חולק על שתי ההגדרות כפי שאתה מציג אותן. גם במקורות האישה איננה רכוש של הבעל כשפחה, והעובדה שהמשפט נועד ליישם נקמה בצורה מסודרת, לא קשור להשתוללות הפרועה שאתה מדמיין כשאתה אומר ''נקמה''.
ישראליות 666187
אתה הולך סחור סחור ולא מגיע לעיקר-

במה לטעמך חטיפת ורצח אבו חדיר היא התגוננות?

מפני מה התגוננו, ובאיזה אופן?
ישראליות 666188
כי אם הם מגלים שברגע שהם מפעילים טרור הם גם סופגים טרור, אולי הם לא ירצו להפעיל טרור.
ישראליות 666207
הערבים לא מסוגלים להבין מה טוב עבורם, להבדיל בין מוסרי לאכזרי, לכאוב או לאהוב.
הם לא אנושיים ומכיוון שכך גם בלתי מנוצחים.
אללה יסתור.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים