בתשובה להפונז, 29/11/15 16:59
אין טעם להתווכח על הגדרות 668720
פוטין לא יזיז אצבע בשביל משטר עבאס.
אין טעם להתווכח על הגדרות 668723
נראה לי שאתה מפספס את הנקודה (שלי)‏1 ואת השיקולים האסטרטגיים (של פוטין)‏2.

1 על ידי פוטין כדוגמה רמזתי לזה שהאינטרסים הרוחשים באזורנו כבר מזמן גלשו מהתחום המקומי של העולם הערבי, ולכן מה שצריך לעניין אותך לא פחות מתגובת העולם הערבי זאת התגובה של שאר המעצמות מרחבי הגלובוס.
2 פוטין מזיז אצבע רק בשביל רוסיה (ופוטין כשליחה עלי אדמות). לא מעט פעמים, הסיבה להזזת האצבע היא לא בשביל או בעד מי, אלא נגד מי הוא מזיז את האצבע. אתה חושב שמשטר אסד בסוריה זה מה שמעניין אותו? יותר מעניין אותו את מי הוא *לא* רוצה בסוריה - דעאש ואיסלם קיצוני מסוכן מצד אחד, וארגוני מורדים חילוניים/מתונים תחת השפעה אמריקאית/מערבית מצד שני. ואני לא בטוח את מי משניהם חשוב לו לחסל קודם. אני חושש‏3 שלאור רשת בעלי הברית שלו במזה"ת כפי שהיא מתגבשת לאחרונה, התפשטות והתרחבות חסרת גבולות (הה) של האימפריה הישראלית לא תהיה כוס הוודקה שלו.
3 לא מטפורית, אני באמת קצת חושש.
אין טעם להתווכח על הגדרות 668726
מה שמעניין את פוטין בסוריה זה נמל טרטוס. לעבאס אין נמל לתת לפוטין. (עוד סיבה לא לתת לעבאס שליטה ברצועת עזה ולא לאפשר לחמאס להקים נמל)
אין טעם להתווכח על הגדרות 668761
לישראל אין עניין בהתפשטות אימפריאלית.

לישראל יש עניין בכך שיהיה לה מרחב מחיה בטוח מינימלי והוא: "ארץ ישראל".
ארץ ישרל הוא שטח זעיר וקיצוצו לשתי מדינות הוא איום בטחוני מתמיד שלא יאפשר התפתחות נורמלית של המדינה הישראלית.

האינטרס החיוני של מדינת ישראל לפיכך הוא לנשל ערבים משטח ארץ ישראל כמה שאפשר יותר (תמיד ישאר מיעוט ערבי כי אין אופציה לגירוש טוטלי). בהבדל מכמה מגיבים ימניים פה, דעתי היא שזה לא ניתן לביצוע בזבנג, אלא בתהליך שימשך 50 שנה, או 100 שנה או 200 שנה (ככל שהמצב הגיאופוליטי יאפשר לנו). צריך לחשוב על תהליכים היסטוריים בקצב שנהוג בתהליכים היסטוריים. למשל: בין מועד הפלישה הישראלית לישראל מימי יהושע (לא חשובים הפרטים) ועד הקמת ממלכת ישראל (דויד שלמה ויורשיהם) עברו 200 שנה. אי אפשר היה להאיץ את המהלכים. מה נעשה בערבים שישארו ? אני איני מודאג מכיוון שבמצב דומיננטיות ממושך הם יתבוללו לתוך החברה הישראלית או יעדיפו לעבור למדינות שכנות (אם הלאומיות חשובה להם).

היעד הריאלי הראשון הוא הרחבת ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון. בכל מקום שאפשר ושלא יגרום התנגדות רבה מדי. זה מתיישב עם בעיית מחסור בקרקע במרכז הארץ שמביא ליוקר הדיור (יחד עם סיבות נוספות אחרות ליוקר הדיור). יוקר הדיור בתוך גבולות הקוו הירוק יגרום לזליגת יהודים למגורים ביהודה ושומרון (תופעה זו כבר קיימת).

מדינות רבות בעולם מתנגדות למגורי יהודים מעבר לקוו הירוק ? זה מעיק אבל לא גורם שצריך להתחשב בו מעבר לטקטיקה של ההתיישבות. מדינות רבות שמתנגדות להיישבות יהודים בארץ ישראל לא עושות זאת מתוך אצילות נפש אלא מתוך אינטרסים שלהם להחזיק את ישראל חלשה ותלותית, זו בסך הכל צורה חדשה של האימפריאליזם האירופי.

מאידך מעקב דמוגרפי מוכיח שיש הגירה ניכרת של פלשתינים מיהודה ושומרון החוצה (לירדן או דרך ירדן לארצות אחרות), כך שבמהלך כמה עשרות שנים הישוב יהודי ביהודה ושומרון יהפוך לרוב (הערכתי היא שזה יקרה בין 50 שנה ל 100 שנה מהיום, אם נפעל נכון).

לגבי עזה ? איננו זקוקים לה כרגע, בשלב מסויים שבו לא ניתן יהיה למנוע זליגה היא תתרוקן (בבת אחת או בהדרגה) לא צריך לגרש משם, השטח שם לא יכול להחזיק אוכלוסיה, אין להם מים מספיק לאוכלוסיה גדולה, אין להם תעשיה וכנראה לא תהיה.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים