בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר, 05/12/15 21:19
מחקרי סבתא 669002
שמרנות כן, אבל נראה לי מסוג שונה לחלוטין.
אין לי מושג על אופני המימון של מחקר רפואי. אני רק יודע שזה תהליך מפרך שלוקח שנים רבות, לעתים עשורים, להפוך מחקר ראשוני לתרופה נמכרת.
אני מנחש שפשוט לא נראה לחוקרים משתלם להתחיל לחקור אפיקים שאין להם בסיס מדעי מוקדם. אני מנחש גם שההתמחות גורמת לחוקרים לחקור דברים שנמצאים כבר בתוך שדה הראיה שלהם. למשל- חוקרים שמתמחים בדופן התא של חיידקים יחקרו תרכובות שפוגעות בדופן התא של חיידקים.
עניין נוסף- הרפואה המערבית התעסקה די מעט ברפואה מונעת עד העשורים האחרונים (ובצדק, היו להם דברים חשובים יותר לטפל בהם כמו אבעבועות שחורות, פוליו ושחפת) וגם כיום, כאשר תשומת הלב לכך גבוהה, נראה לי שהיא מתקשה להתמודד עם המורכבות של תזונה. תראה לדוגמה את השינויים בקונצנזוס המדעי על ביצים, חלב, בשר, וכמה זמן לקח להם להבין שבשר מעובד זה לא בריא בכלל. זו אני חושב הסיבה העיקרית לכך שכמות המחקרים על שום או בצל נמוכה מאוד יחסית לכמות תרופות הסבתא המסתמכות עליהם. אם נתחשב בתגליות האחרונות על כך שמזונות זהים יביאו אצל אנשים שונים לתוצאות שונות הקושי הזה נראה עוד יותר מובן.
מחקרי סבתא 669017
הרפואה התעסקה עם רפואה מונעת עוד מימיו של ג'נר, בימים החשוכים של הרפואה. חיסונים הם רפואה מונעת. ההכרה בנזקי העישון היא תהליך שהחל בשנות הארבעים של המאה העשרים או אף קודם לכן. פסטור הומצא על ידי פסטר עבור יין ובירה (אלא מה?) ורק האמריקאם כעבור עשרות שנים הבינו שהוא מועיל עבור חלב ומונע שם מחלות. ההגיינה (שחלק ממנה קשור גם למזון - קוליפורמים בחומוס) פותחה גם היא על ידי רופאים, כדוגמת ג'ון סנואו. בעשרות השנים האחרונות כלי הניתוח הסטטיסטיים השתכללו (לא רק עוצמת החישוב, אלא עריכת ניסויים בצורה נכונה והמנעות מכל מיני הכשלים בעריכת הניסוי ובניתוח תוצאותיו).

יש חוקרים שעוסקים בדופן התא, ויש חוקרים שעוסקים בתזונה. ויש לא מעט גופים שמספקים מימון והמוטיבציה שלהם אינה פיתוח תרופות.
מחקרי סבתא 669035
רק בפעם הבאה תזהיר אותנו לפני שאתה שולח אותנו לבלוגים מעניינים, מרתקים ושורפי זמן, שמקשרים לעוד בלוגים כאלה וחוזר חלילה.
במונחים וירטואליים זה שקול להדבקה, גם אם אלה חיידקים טובים.
:-)

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים