בתשובה לאייל מאנגליה, 25/11/15 12:28
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אל תשכח כשאתה מודד את קו הבסיס של "מה זו אהבה, גרסת ה-MRI" לבדוק לא רק את התגובה כשהם רואים את הילדים שלהם, אלא גם כשהם שומעים מוזיקה של מוזיקאי אהוב עליהם (או רואים תמונה שלו), אוכלים מאכל אהוב (או רואים תמונה שלו), ועוד כמה צורות של אהבה שאני מקווה שאין לך השגות על אותנטיותן. ותיקח רק את אזורי המוח שמשותפים לכל אלה (אני מקווה שיש אזורי מוח כאלה. אם לא, אז אנחנו במבוי סתום). עכשיו תבדוק מה פועל במוח של המצהיר-על-עצמו-כפטריוט כשהוא רואה את הדגל, כשהוא רואה חיילים (במידה והצהיר שאהבתו למדינה כוללת אהבה לצבאה), כשהוא רואה את הציפור הלאומית (כנ"ל); אני מנחש שאזורי המוח האלה כן יפעלו. ההזדהות הרגשית עם הדגל לא נובעת מהסיבות לסמלים הגרפיים שבו; אני מסכים שבמקרה של ניו-זילנד ועוד כמה מדינות זה מגוחך במיוחד. אבל הדגל מייצג עבורם את המדינה, והמדינה מייצגת בשבילם (רגשית) איזשהו "אנחנו" שהם שמחים להיות חלק ממנו. זו הסיבה לאהבה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כשאני מסתכל על דגלי מדינות העולם אני יכול להגיד שיש כמה יפים בעיני (יפן, לבנון) או מיוחדים (נפאל) בזמן שיש כאלה מכוערים בעיני (הודו, אירלנד) או סתם מוזרים (בלארוס!), זה עניין של טעם, אבל נראה לי שאם תצליח למצוא את המקום בMRI שנדלק כשאני אוכל אוכל שאני אוהב תמצא את אותו מקום כשאני מסתכל על תמונה שיפה בעיני וכשאני מסתכל על דגל שיפה בעיני. לא נראה לי שזאת אהבה, אני די בטוח שאני לא "אוהב" את לבנון (יש לי הרבה זכרונות רעים משם) או שונא את אירלנד (יש לי הרבה זכרונות טובים משם), ואם מחר אירלנד ולבנון יחליפו את דגליהם לא נראה לי שאשנה את דעתי לגבי הכיעור של הדגלים. אני בספק אם זה שונה אצל מי-שמכריזים-על-עצמם-כפטריוטים. כמה מהם באמת רואים את פקידי המס של המדינה שהם אוהבים כביכול ומרגישים את משהו דומה למה שהם מרגישים כשהם רואים את הילדים שלהם? יש הבדל, בעיני, בין להזדהות עם אוכלוסיית האזרחים של מדינה, או אפילו לאהוב את תרבותה, או את שפתה של המדינה, לבין לאהוב את המדינה - רובינו, אני מקווה, מזדהים אם אוכלוסיית צפון קוריאה, אישית למדתי לאהוב מאד אוכל קוריאני, ואף אחד מאיתנו, אני מקווה, לא טוען שהוא אוהב את צפון קוריאה (המדינה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין את הנקודה שלך עם הדגלים. הרי העניין הוא בדיוק שלא מדובר על הנאה אסתטית מהדגל, אלא של יחס רגשי חם למה שהדגל מייצג. וברור שאוהבי המדינה לא אוהבים רגשית עם פקידי המס, אז מה. גם רוב מי שאוהבים את בן זוגם לא חשים ריגוש של אהבה ממחשבה על הקיבה שלו, עד כמה שהיא חיונית וחיובית. ואני מסכים שיש הבדל בין הזדהות עם האוכלוסיה ואהבת התרבות שלה לבין לאהוב את המדינה. ואני מתעקש על כך שרוב אנשי העולם, מעל ומעבר להזדהות עם עמיתיהם למדינה ואהבת התרבות של מדינתם, אוהבים את המדינה שלהם (וחלק קטן מהם גם קצת אוהבים כמה מדינות אחרות). לא בטוח אפילו שרובם עושים הבחנה חדה בין השניים (או השלושה). אני משער שהמדינה היא אובייקט נוח לאהבה, יש לה שם וכמה מאפיינים קליטים (דגל, המנון, מדי נבחרת כדורגל), וקל להשליך עליה את הצורך בקבוצת הזדהות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנקודה עם הדגלים התייחסה לפתיחה של התגובה שלך ("אל תשכח כשאתה מודד את קו הבסיס של "מה זו אהבה, גרסת ה-MRI" לבדוק לא רק את התגובה כשהם רואים את הילדים שלהם, אלא גם כשהם שומעים מוזיקה של מוזיקאי אהוב עליהם (או רואים תמונה שלו), אוכלים מאכל אהוב (או רואים תמונה שלו), ועוד כמה צורות של אהבה") אני טוען ש"אהבה" של מוזיקה או אוכל דומה יותר (מבחינת התוצאה של מדידה אפשרית) להנאה אסתטית מאשר לאהבה. אתה אמנם "אוהב" אוכל שטעים לך או מוזיקאי שערב לאוזניך, אבל אני לא חושב שזאת אותה אהבה (או אהבה בכלל). פקידי המדינה, חילי המדינה, שוטרי המדינה, פקחי התנועה של המדינה, שופטי המדינה... נראה לי שהם הממשק של המדינה איתו כל אחד מאיתנו נפגש הכי הרבה במהלך חייו, לכן זה נראה לי מקביל יותר דומה לפרצופה של בת זוג מאשר לקיבתה. להבדיל, הדגל של המדינה הוא סתם סמל, אולי מקביל לחתימה של בת זוגך או לסמל האצולה של משפחתה, נראה לי שמי שאוהב את המדינה באמת צריך להדליק את המנורה כשהוא רואה תמונה של המימוש של המדינה (פקידיה) מאשר תמונה של סמל של המדינה (הדגל). אני ממשיך לפקפק בכמה מדובר בתופעה נפוצה וכמה מדובר בהעמדת פנים. אני מרשה לעצמי לנחש שיש יותר אנשים עם פטיש לנעליים מאשר אנשים עם פטיש למדינה (לא שיש משהו פסול בזה או בזה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
... ואת הדגל של ניו זילנד רוצים לשנות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |