בתשובה להפונז, 11/01/16 15:13
סבינה הוסנפלדר על רצון חופשי 671535
בשנים האחרונות יש כל מיני נסיונות שמתחילים להתקדם לכיוון של "קריאת מחשבות". כיום מדובר על יכולות מאוד גסות: הבדל בין מספר מצומצם יחסית של אפשרויות. אבל הכיוון הזה נותן לנו יותר ויותר ידע על הייצוג של מידע (ומחשבות) בראשנו. גם תחושת הכאב היא בסופו של דבר חלק ממה שמיוצג לנו בראש (כפי שרומזים ניסויים שונים, לדוגמה, fMRI).

אתה יכול להגיד לי איפה בדיוק יש כאן מקום שבו נדרשת קוואליה? במה היא עוזרת להסביר את העולם?
סבינה הוסנפלדר על רצון חופשי 671541
והרי זה בדיוק מה שהופך את הענין לכל כך חמקמק - היא לא נדרשת, אבל מאחר ואני (ואני מניח - אין לי שום דרך לדעת זאת בוודאות - שגם אתה) חווה אותה בכל רגע ורגע, היא חלק מהעולם, שלי לפחות. הייתי מסתכן ואומר חלק משמעותי אפילו.
לולא פרט המידע הקטנטן אבל העקרוני הזה שמצוי ברשותי, אכן לא היתה סיבה להעלות את הקוואליה על השולחן.

העולם נחווה בכל רגע ורגע. ולהסביר אותו זה חלק ממה שאפשר לעשות איתו, אבל לא החלק היחיד. אני בטוח שתינוק לא עסוק בלהסביר את העולם. אז מה? זה אומר שחייו ריקים מתוכן?
סבינה הוסנפלדר על רצון חופשי 671567
גם המוח של תינוק עסוק כל הזמן ביצירת תמונת מציאות אחידה מכל הנתונים שזמינים לו (וסותרים בחלקם).
סבינה הוסנפלדר על רצון חופשי 671570
כך גם שואב האבק הרובוטי שלי (דוגמה קלה) והמכונית האוטונומית של גוגל (דוגמה מורכבת יותר). האם אתה טוען שזה מוכיח שיש להם חוויה סובייקטיבית?

ומעבר לזה, אני לא בטוח שאתה יודע שבזה עסוק כל הזמן המוח של התינוק. האמת, אני די בטוח שהוא עסוק במשימות ההרבה יותר ממוקדות ויעילות של "איפה הפטמה שמזינה אותי" ו"איך מקרבים אותה אלי" ולא במשימה ההרבה יותר מדי מורכבת שאתה נתת לו.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים