בתשובה להאייל האלמוני, 27/03/16 23:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. יש עוררין על כך שהפעולה המדוברת עונה להגדרה של סחר בסמים. זו היתה לשוני המפורשת בכמה הודעות. 2. אקח שורה אחת מכל הסעיפים שהעתקת הנה, על מנת להבהיר לך את מורכבותה של ההחלטה שאתה טוען שניתן לבצע בקלות ובלי להתלבט: * הריגה - "הגורם במעשה או במחדל אסורים למותו של אדם, יאשם בהריגה" 1. צריך להוכיח שהנאשם היה הגורם. 2. צריך להוכיח שהמעשה או המחדל היו אסורים. 3. עד כמה הוא הגורם, על מנת לקבוע את חומרת העונש שלו, בסקאלה שבין המקסימום הקבוע בחוק - 20 שנות מאסר, לעונש קל. 4. היסטוריה פלילית/התנהגותית, על מנת לקבוע את חומרת העונש, בהתאם למטרות של ענישה, הגנה על שלום הציבור ושיקום. ואם נראה לך שהכל פשוט והכל נכתב ופורט בלשון החוק ועל כן אין מקום לדיון ושיפוט בנושא, מוטב שתקרא את הערך הריגה [ויקיפדיה]. על פי דוגמה זו, גם אם מצליחים להוכיח כי מעשה כלשהו בוצע, עדיין יש דיון משפטי בשאלה האם הוא עונה להגדרה של הריגה או לא. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. מה? תסביר לי איך יכול להיות שמי שסחר בסמים לא עשה פעולה שעונה להגדרה החוקית של סחר בסמים. 2. לא אמרתי ש"הכל פשוט" ובודאי לא ש"אין מקום לדיון ושיפוט בנושא". כתבתי שהמחוקק נתן לשופט מראש מספר סעיפים שונים שחלים על אותה פעולה על מנת לאפשר לו שיפוט בגלל שלא הכל פשוט. להבדיל, במקרה של סחר בסמים, המחוקק לא נתן לשופט כל כך הרבה אפשרויות, בגלל שזה דבר הרבה יותר פשוט, בגלל שהעונש הרבה יותר נמוך... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. לא ניסיתי להסביר את זה לאורך כל הדיון? 2. אמרת שהכל פשוט. כך משתמע מדבריך: כל בית משפט ישלח אותו לכלא בלי להתלבט יותר מידי. בכל מקרה המחוקק נותן לשופט הרבה אפשרויות: 1. לקבוע האם בוצעה עבירה. 2. לקבוע את רמת אשמתו של מבצע העבירה. 3. לקבוע את הענישה בגבול שבין אפס ענישה עד לענישה המקסימלית הקבועה בחוק, בהתאם לנסיבות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |