 |
אני מסכים שבהגדרות האלה זה לא בלתי אפשרי לוגית כמו בטענה הראשונה שטענתי.
רק שעבור אדם כזה, שיכול להחליף רגליים כמו גרביים, הרגליים הן חלק ממנו קצת כמו שהגרביים שלך הן חלק ממך, לא הרבה יותר.
על הקו האפור של עד כמה הרגל שלך היא חלק מה''אני'' שלך, עבורו זה אפור מאד כהה. ודאי שהרגל הזאת אינה תנאי הכרחי לקיום ה''אני'' שלו, או לקיומו כיישות בעלת יכולות תפקוד כאלה ואחרות.
וברור שכל דרישה של אותו אדם מהרגל שלו לסגוד לו, או ויכוח בינו לבינה לאן פונים, ימינה או שמאלה, שוחקים עד דק את היכולת להגדיר את הרגל הזאת כחלק אינהרנטי ממנו עצמו.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש