בתשובה לירדן ניר, 30/04/02 10:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הייתה מוקמת מדינה ערבית דמוקרטית (לא כ''כ קשה להניח, כבר היו דברים מעולם, ראה לבנון בשנותיה הראשונות), והציבור היהודי-חילוני-לאומי היה מקבל בו מושבים, מרצ עדיין הייתה ציונית - לא בבחינת מטרותיה הפוליטיות (הקמת מדינה יהודית) אולי, אבל בהחלט מבחינה תרבותית-''דתית''-לאומית. גם אם הייתה מוקמת מדינת הלכה בדגם זה או אחר, והיו מוכנים להכיר בציבור הלאומי-חילוני כאוטונומיה תרבותית, מרצ עדיין הייתה נחשבת ציונית, הגם לא יכולה להגשים את מטרותיה הפוליטיות, כשם שמפלגה לא ציונית או לא דמוקרטית לא יכולה להגשים את מטרותיה הפוליטיות שהן הריסת הדמוקרטיה או הציונות (לפי חוק). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אילו לתפוחים היה דם ועצמות, האם הם היו עדיין טעימים? אתה יכול לענות על שאלה כזו? אתה יכול בכלל להבין אותה? אני לא יכול, מכיוון שלא ברור לי מה זה "תפוחים" בסיטואציה המתוארת, ומכאן שלא ברור לי בכלל מהי הסיטואציה המתוארת. שאלות היפותטיות זה לא דבר פשוט. הנה שתי שאלות דומות, ממבט ראשון: 1. אילו רוסיה היתה כובשת את יפאן ב- 1905, איזו שפה היו מדברים היום בטוקיו? 2. אילו טוקיו היתה קמה על גדות הוולגה, איזו שפה היו מדברים בה היום? על שתי השאלות אין לי מושג איך לענות; אבל את השאלה הראשונה אני מבין, ואת השניה לא. בראשונה ברור לי על מדובר כשאומרים "טוקיו": העיר היתה קיימת ב- 1905, ואפשר להניח שגם אם רוסיה היתה כובשת את יפאן, היא היתה נשארת על תילה. היו נשארים בה אנשים, והם היו מדברים שפה מסויימת. ועל שפה זו נשאלת השאלה. בשאלה השנייה, לא ברור על מה אנחנו מדברים, ומה זאת "טוקיו" ברוסיה. וחזרה לעניינו: מה זה "מרצ"? מרצ היא מפלגה מסוימת, שקמה בתקופה מסויימת בישראל. יש לה מצע, התבטאויות ופעילות, שכולן קשורות לסוגיות שמעסיקות את מדינת ישראל כפי שהיא בתקופה זו. כאשר אתה מדמיין מדינה לגמרי אחרת, מסוג אחר ועם סוגיות אחרות שמעסיקות אותה, אינך יכול כל כך בפשטות לדבר על "מרצ" במדינה זו - עליך לתאר לנו יותר בפירוט את הדבר הזה, בעולם הדמיוני, שאתה קורא לו "מרצ". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מרצ, ישראל אחת, האיחוד הלאומי, הליכוד, או כל מפלגה ציונית אחרת. כיוון שאנחנו לא ניסינו לשער תוצאות היסטוריות אלא הגדרתה של מפלגה כסקטוריאלית, אפשר להשתמש בשאלת ה"אם". לפיכך, כל מפלגה שמייצגת מיעוט בקרב מדינה שהיא לא חשה חלק אינטגרלי ממנה ורואה את עצמה כאוטונומיה תרבותית/לאומית/דתית בה, תהיה מפלגה סקטוריאלית. זה נכון לבל"ד בישראל. זה נכון לש"ס בישראל. זה נכון למפלגה ציונית (יהודית-לאומית, ז"א) תחת שלטון ערבי. זה נכון למפלגה יהודית בפרלמנט האיראני. וכו'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהה, עכשיו אני מבין את טענתך. בטענה שלך על מר"צ בעצם צריך להחליף את "מר"צ במדינה ערבית" ב"מפלגה ציונית במדינה ערבית". זה כבר יותר טוב. הבה נראה. מפלגות יהודיות במדינות ערביות או מוסלמיות אין, למיטב ידיעתי. אני מתקשה לחשוב על דוגמה מחוץ לישראל. יש לך כזו? ובישראל: האם בל"ד מתנהגת כמפלגה סקטוריאלית - כלומר, מוכנה להתפשר על כל נושא (חוץ ובטחון, בעיקר) כדי להיטיב כלכלית עם בוחריה? אני בספק. למעשה, נראה לי שהם מוכנים להתפשר על טובת בוחריהם כדי לא לסטות מעקרונותיהם הקיצוניים בעניני חוץ ובטחון. בפרט, הם לא עושים מאמץ להכנס לקואליציה. נכון שהם פועלים, עד כמה שאפשר לפעול מהאופוזיציה, כדי להשיג יותר תקציבים למגזר הערבי - אולם נראה שרק במידה שיש עליה הסכמה רחבה גם בציבור ובמפלגות היהודיות (נוהגין לקרוא לזה "תיקון אפליה"). הדוגמה הבוטה ביותר להתנהגות לא-סקטוריאלית של פוליטיקאים ערבים בארץ היא קריאה להחרים בחירות לראשות הממשלה. אני רוצה לראות פוליטיקאים חרדים עושים זאת, אם הם כל כך לא מזדהים עם המדינה. והאם ש"ס אכן לא רואה בעצמה חלק אינטגרלי ממדינת ישראל? הם הרי מתגאים שרוב ח"כיהם שרתו בצבא, ומראים מעורבות בכל חיי המדינה. מבחינה זו הם מראים אופי שונה לחלוטין מיהדות התורה, נאמר; רק מבחינת הסקטוריאליות הן דומות. יש מובן אחר בו ש"ס לא רואה עצמה חלק אינטגרלי: הטענה שהיא מייצגת ציבור מדוכא ומופלה בידי האליטות הותיקות, שדחקו את הציבור הזה מחלקו הראוי במדינה. אבל כיוון הטענה הזו הוא שיש לתקן את האפליות ולתת לציבור יותר דריסת רגל במדינה - בדיוק ההיפך מחוסר ההזדהות עם הציונות שאתה מתאר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי אין דמוקרטיות ערביות. דווקא באיראן שמעתי שיש חבר "פרלמנט" יהודי. בכל מקרה, המפלגות הערביות רואות את עצמן - מן הסתם - כמזוהות עם העם הפלסתיני, במדינת ישרלא ומחוץ לה. האיטרסים של הציבור הערבי, בחלקו הגדול, הוא שיוטב לאחיהם. באשר להחרמת הבחירות - אקט מחאתי, חסר משמעות לחלוטין. לא ראית חבר כנסת מתפטר. בקשר למפלגה חרדית - לחרדים יש את השיקולים שלהם ולערבים יש את שלהם. המפלגות הערביות אמצו בחום את המודרניזם, ולכן יהנו ממחוות שכאלו, שאגב, גם ציונים רבים נקטו בהן (כזכור, דילמת הפתק הלבן כאות מחאה). לחרדים יש את התורה, שהיא יותר חשובה עבורם מזה. ש"ס כבר שנים לא מתנהגת כמפלגה חרדית טיפוסית: יש לה שרים, היא מביעה גמישות בעניין הצבא, תומכת בדתיים הציונים בהחלטות שונות וכו'. בכלל, קשה לדעת מה עמדתה של ש"ס בנוגע לציונות, בהתחשב בעובדה שהם מגנים אותה ומהללים אותה, מצהירים שהם סולדים ממנה אבל נמנים על שורותיה, בעד גיוס צבאי אבל מתנגדים לו, וכל אמירה אחרת שהולכת לפי מה יותר טוב באותו רגע. קשה לדעת אם הם ציונים אבל עושים עצמם לא ציונים, או שמא ההפך הוא הנכון. בכל מקרה, ציונים או לא, ש"ס הם לא ציונים במלוא מובן המילה. הם מקלים בשדות רבים, נכון, ולפיכך - בהנחה והם לא לא-ציונים - סביר להניח שיתמכו בחברה הציונית, אבל הטעם היחיד לדעתם עדיין נותר בד' אמות התורה, ולא ברעיון הציוני. לא מזמן למשל הצהירו, שהם יושבים בכנסת רק כדי לשרת את הבוחרים שלהם. עכשיו לך תדע מתי הם מתכוונים למה שהם אומרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טענתך המקורית היתה שאין בעיה שמפלגה תתנהג באופן סקטוריאלי: תפעל להיטיב את מצבם הכלכלי של בוחריה (שהם מיעוט), על חשבון מצבם הכלכלי של יתרת הציבור, ותוך נכונות להתפשר על כל דבר אחר - אם מדובר במפלגה שאינה מזדהה עם המדינה. אני טענתי שזה בעיני לא הוגן ולא כל כך מוסרי. בעצם לא טענתי זאת עדיין, אז הנה אני טוען. לא ראיתי מצדך נימוק קונסטרוקטיבי, רק טענה שכך עושות כולן. נתת דוגמה היפותטית של מר"צ במדינה ערבית, וכעת אתה טוען שזה לא יתכן (כי אין דמוקרטיות ערביות). באשר לש"ס, הרי היא בדיוק העניין שבמחלוקת בינינו: בעיני היא בלתי הגונה (בהיותה סקטוריאלית), ובעיניך היא בסדר. נראה שאנו מסכימים שהם סקטוריאליים - אם הם חצי ציונים, הרי שהם נהיים חצי בעייתיים עבורך. נשארו המפלגות הערביות בישראל. אני טוען שהן היו יכולות לפעול כמו המפלגות החרדיות, ואז היו מצליחות לדאוג יותר לבוחריהן (מבחינה כלכלית) - אך הן לא עושות זאת. יכול להיות שכל המחויבות האידאולוגית שלהן היא רק רטוריקה וצעדים ריקים - זה לא משנה לענייני, העיקר שזה עדיין בא על חשבון דאגה לבוחריהן (מבחינה כלכלית). דוגמה אחרת יש? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עניין המוסריות וההוגנות של נושא זה כלל לא עלה לדיון. מה שעלה לדיון היא הנקודה של"ס כביכול אכפת רק מהבוחרים שלה, בעוד שלציונים אכפת מכולם. אנ רק הראתי שגם לציונים אכפת מעצמם, ובמצב הפוך - לש"ס היה אכפת מתושבי המדינה ולציונים מעצמם. מן הסתם אם הייתה דמוקרטיה ערבית ובתוכה מפלגה ציונית, לא היה נקרא הדבר דוגמא היפוטתית. לבנון הייתה דמוקרטיה, אם אתה כ"כ מתקשה להאמין שלערבים אין נטיות גנטיות שמאפשרות להם להקים את המשטר הזה. אם אתה רוצה את העניין המוסרי, אזי מפלגה סקטוריאלית היא דווקא דגם מוסרי. היא איננה מתערבת בענייני האחרים, אלא דואגת רק למי שבקש שתדאג לו (למעט כמה חוקים חברתיים). ש"ס לא לוחקת על חשבון שאר הציבור; הכספים שהחרדים מקבלים, לפי מחקר שערך אריה כספי, הם פחות - באופן יחסי כמובן - ממה שמגיע להם. המפלגות הציוניות מתנהגות כמו מפלגה סקטוריאלית אחת גדולה שמפוצלת לכמה סיעות, שחלוקות ביניהן על מיקום הגבולות ודרך הלחימה. הן אינן מתעניינות בחרדים, מוכנים לגרור אותם לשפוך את דמם בצבא, ובינתיים לאסור עליהם לעבוד; כבר שנים מקשקשים על עירוב ערביי ישראל בחברה, אומרים "נכון שאנחנו גזענים, אבל.." אבל לא מוכנים אפילו להכיר בזכות השיבה. רק בגלל שהציונים הם הרוב, זה לא אומר שהם לא דואגים רק לעצמם. בקשר לערבים - הסיעות הערביות הן מפלגות סקטוריאליות לכל דבר. מפלגה סקטוריאלית לא מחוייבת להשיג כסף, אלא לדאוג לציבור שלהם. החרדים דואגים לציבור התורה, הערבים דואגים לציבור הפלסתיני בישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאחרונה נדרשתי לכתוב עבודה על ש''ס במסגרת אחד הקורסים שלי. לאחר שכתבתי באריכות על ההיסטוריה וההשפעה של ש''ס, נדרשתי לשאלה האם ש''ס היא מפלגה סקטוריאלית. לאור כל מה שכתבתי עד לאותו הרגע - לא יכולתי שלא להגיע למסקנה שהיא לא. מטרותיה של ש''ס אינן רק להיטיב עם הציבור שלה - נדמה כאילו ההטבה עם הציבור שלה אינה אלא כלי. המטרה האמיתית היא להרחיב את הציבור - מספרדים-חרדים לספרדים-דתיים לספרדים-בכלל לכלל מתנגדי ''שלטון האליטה'', ומשם, מי יודע, אולי הם מקווים להשתלט על הכל. ש''ס רוצה ליצור כאן תיאוקרטיה. היא לא מפלגה שכל מעשיה הם להשיג תקציבים לציבור שלה ולשמור עליו מפני הרוב החילוני. הם מפלגה שפועלת באופן אקטיבי כדי לשנות את עצם ההרכב של הציבור בישראל, ע''י החזרה מאסיבית בתשובה. למעשה, הייתי מרגיש הרבה יותר נוח איתם אם הם באמת היו מפלגה סקטוריאלית. לצערי, הם לא. הם הרבה יותר קרובים למפלגת ההמון, בשאיפותיהם אם לא למעשה, כפי שהייתה מפא''י בשנותיה הראשונות של ישראל. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |