בתשובה להאייל האלמוני, 01/09/16 22:24
כולם יכולים לכתוב מה בא להם 683250
"העובדה שאתה קורא לזכויות אדם "סוג של דת" לא הופכת אותם לכזאת, הם לא."

או. עכשיו מי מדבר בנחרצות במקום להגיד "לדעתי"? אני בשלוף מביא לך את ד"ר יובל נח הררי, שהקדיש פרק שלם מהספר שלו כדי להסביר למה זכויות אדם זה סוג של דת. מותר לך לא להסכים אבל אם כבר הערת לי - הנחרצות פה היא לא במקום.

אתה טוען שבקולוניאליזם חייב להיות אלמנט של שלילת זכויות אדם. מעבר לזה שאני לא מסכים עם זה, בכנות - זה הפך בדיוק לדיון שממנו ניסיתי להמנע. אישית לא מעניין אותי להמשיך בדיון מייגע על מה זה בדיוק דת ומה זה בדיוק קולונליאליזם ומה זה בדיוק זכויות אדם... אני אשאיר את הכבוד ל"בוא". התשובה על השאלות האלה אגב, כמעט תמיד תהיה "תלוי לצורך איזה דיון, וכל עוד הנקודה ברורה אין טעם לדוש בזה יותר מדיי"
כולם יכולים לכתוב מה בא להם 683271
יש הבדל ברמת הנחרצות בין משפט מנומק שמסתיים בנקודה למשפט לא מנומק שמתחיל ב"אין ספק" ומאותר ב"כמובן". אם אתה חולק על המסקנה שמתקבלת מההסבר שלי, נמק. אני מנסה שלא להחליף נימוקים והסתייגויות בהצהרות, ואני חושב שהגיוני לצפות לזה גם מאחרים.

אני לא מכיר את הטיעון של נח הררי, באיזה פרק זה מופיע? באיזה הקשר? מה הנימוקים שלו? סתם להגיד גם X חושב כמוני לא שונה בהרבה מההצהרה "אני צודק ללא ספק".

כל זמן שיש מחלוקת, ה"אין טעם לדון בזה" זהה במשמעותו ל"אין ספק ש..." ול"כמובן ש.." והוא לדעתי עדות די עקבית לחולשת טיעונים. יש מחלוקת, סימן שיש ספק, סימן שזה לא "כמובן" וסימן שיש טעם לדון בזה. אתץה לא רוצה לדון בחולשת טיעונך? אל תעלה אותם.
כולם יכולים לכתוב מה בא להם 683272
נו, תעשה שניה גוגל:

אני מעוניין לדון בטיעונים, לא בהגדרות. דיון על מה זה בדיוק זכויות אדם ומה זה קולונליאליזם משעמם אותי באופן אישי לכן אני נוטה לנטוש דיונים כאלה
כולם יכולים לכתוב מה בא להם 683273
לא יודע, הקשבתי לזה פעמיים, או שפספסתי משהו או שהוא בכלל לא הזכיר את המילים ''זכויות אדם'' (ולעניין עצמו, לדעתי הוא לוקח שני דברים שונים וקורא להם באותו שם רק בגלל שיש להם קווי דמיון. כשקווי הדמיון רלוונטיים זאת טכניקה סבירה בהחלט, כשההבדלים רלוונטיים, כמו בדיון הזה, זאת טכניקה פסולה. אני לא יודע באיזה הקשר הוא עשה את זה, אבל אם הוא ניסה לטעון ששחרור בני אדם הוא כפיית דת בגלל שחירות היא ערך וערך הוא דת, אז הוא טעה והטעה. אני צריך את ההקשר על מנת לשפוט מה הוא רצה להגיד)

אי אפשר לנסח טיעונים בלי להשתמש בהגדרות מדוייקות. ז''א אפשר, אבל אז הטיעון לא מדוייק וכל אחד קורא בו מה שהוא רוצה לקרוא בו. על מנת להעביר את הטיעון לאחרים אתה צריך להשתמש במושגים מדוייקים. העובדה שהצורך להתנסח במדוייק משעמם אותך והנטיה שלך להחליף טיעונים בהצהרות שאמורות למנוע דיון (וזה הרי המטרה היחידה של פתיחה כמו ''אין ספק ש...'') מעידה, לדעתי, שבניגוד למה שנדמה לך, לא באמת מעניין אותך לדון בטיעונים.

שים לב, אגב, כמה הררי מקפיד להסביר את המילים בהם הוא משתמש. הוא מכיר בעובדה שההגדרה שהוא מביא היא לא ההגדרה המקובלת, הוא מביא את ההגדרה המקובלת, מביא את ההגדרה שלו, מסביר ומדגיש מה ההבדלים בין ההגדרות. הוא לא משתמש ב''אין ספק ש...'', ''בוודאי'', ''כמובן'', ''מובן מאליו ש..'', ''ברור לכולם ש...''. לא שמעתי את פתיחת ההרצאה ולא את סופה, אבל נראה לי שמהרגע שהוא הביא את ההגדרה ועד סוף ההרצאה, כל פעם שהוא השתמש במילה ''דת'' כל המאזינים הבינו בדיוק למה הוא מתכוון. ככה, לדעתי, מציג טיעון מי שמועניין לדון בטיעונים.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים