בתשובה לקוזמו, 12/01/17 2:23
״Jew S A, Jew S A, Jew S A״ 688704
ביסמארק לעומת וילהלם השני: הדוגמה הידועה ביותר: וילהלם השני לא טרח לחדש את הברית עם רוסיה. הברית פגה. כעבות כמה שנים הוסגה ברית חלופית בין רוסיה לצרפת. מעבר לכך, וילהלם הוא האחראי לכך שבזמן מלחמת העולם הראשונה, לגרמניה לא הייתה הנהגה אזרחית אלא הנהגה צבאית. היה משרד חוץ. אבל הוא היה חסר השפעה ביחס לצבא. וזה היה בשל פועלו של הקיסר. שלא לדבר על התערבותו של הקיסר עצמו בדיפלומטיה, התערבות שלא תרמה כלל.

בימיו של ביסמרק נולד היה גם פרלמנט שלא היה סתם חותמת גומי אלא הצליח להאבק בסוגיות שונות מול הממשלה. זוהי בדיוק אופוזיציה קולגיאלית. וילהלם החליש את הפרלמנט (שהפריע לו למשול). בסופו של דבר אותו הפרלמנט היה הבסיס לדמוקרטיה שבאה לאחר מכן, כאשר הקיסר ברח.

לעניין תשובת הצבא הגרמני בעניין המתקפה מול צרפת: הצבא הגרמני התכונן למלחמה בשתי החזיתות. הוא היה מאורגן לגיוס מהיר. היה ברור שמתקפה דרך בלגיה מסתכנת בהכנסת בריטניה למלחמה (הברית בין בריטניה לצרפת לא הייתה מובנת מאליה בעשור שלפני המלחמה). מצד שני, אם מצליחים להוציא את צרפת מהמלחמה מספיק מהר, התקווה הייתה שהבריטים לא ילחמו. או לפחות: לא ישפיעו. כמוכן יכול להיות שגם זלזלו בצבא היבשה הבריטי (ואולי גם עוד תוצאה של העדפת הצבא על משרד החוץ).

זכור לי שהייתה להם סיבה מהותית יותר להתחיל לתקוף נגד צרפת מאשר „על זה התאמנו״. אבל אני לא זוכר כרגע מהי. בכל מקרה, היה כאן גם שיקול של רצון להלחם מול רוסיה לפני שרוסיה מספיקה להתאושש. יכול להיות שמלחמה שהייתה מתחוללת חמש שנים קודם לכן, כאשר רוסיה עדיין מלקקת את פצעי המלחמה עם יפן והמהפכה, היתה מתנהלת בצורה שונה לחלוטין.

> מנהיגי אירופה התבוננו בתחזיות המלחמה בעיניים פקוחות.‏

כן ולא. מלחמת העולם הראשונה כמעט פרצה כמה וכמה פעמים, החל משנת 1904. כל פעם מאמצים דיפלומטיים של הרגע האחרון הצליחו למנוע מלחמה. היו כוחות רציניים בארצות שונות שפעלו נגד מלחמה. בהחלט אפשרי שעם נסיבות שונות במקצת, גם רצח הארכידוכס היה מוחלק. המלחמה הקרה כמעט והתחממה למלחמת עולם שלישית כמה פעמים. אבל בסוף היא לא פרצה.
״Jew S A, Jew S A, Jew S A״ 688715
כדאי לך לצפות בסדרה המצויינת של ה-BBC:
נדמה לי שיש לך כמה תיאורים שגויים לפחות חלקית:
א. דוקא הצבא הרוסי הפתיע בגיוס מהיר. נכון שהצבא הגרמני התבסס על גיוס ותנועה מהירה ברכבות, אבל המטרה היתה להמנע ממאבק בשתי חזיתות. התכנית היתה להכריע מהר את צרפת ואז להעביר את הכוחות מול רוסיה, כאשר תכנון זה התבסס על הנחה של גיוס ותנועה רוסית איטית מאד (שהתבססה על דלילות קוי הרכבת ברוסיה והמרחקים העצומים). הנחה זו כאמור הופרכה. באופן יחסי הגרמנים היו איטיים מדי והרוסים מהירים מדי.
ב. ההתקפה על בלגיה לא הסתכנה בהכנסת בריטניה למערכה, היא כמעט שהבטיחה אותה. נכון שלא היתה ברית הגנה מחייבת בין בריטניה לצרפת (ואחת הטעויות שהביאו למלחמה היתה ששר החוץ הבריטי חשף זאת בשבועות שלפני המלחמה), אבל ללא שום קשר, בריטניה (כמו כל המעצמות האחרות המעורבות) ערבה לשלמותה הטריטוריאלית של בלגיה (בחוזה לונדון אני חושב). הניסיון של הקייזר ברגע האחרון לבטל את המתקפה במערב ולהפנות את הרכבות מזרחה נבע בדיוק מן השיקול הזה. הקייזר רצה להשאיר את בריטניה מחוץ למלחמה לפחות עד שתוכרע רוסיה.
ג. נכון שצרפת נחשבה למעצמה צבאית חשובה יותר מרוסיה, נכון שרשת הרכבות במערב גרמניה היתה צפופה יותר מאשר במזרח, נכון שהמרחקים במערב היו קצרים בהרבה מאשר המרחקים במזרח (גם תרם להשערה שניתן לסיים בצרפת לפני שהרוסים יתייצבו בחזית) ונכון שהצבא הגרמני העריך בצדק שצבא היבשה הבריטי קטן וישן ביחס למערכה הצפוייה ולכן תכננו שליפן ומולטקה להכות בצרפת תחילה. לכן התכנית היתה לפרוץ לצרפת דרך בלגיה הנייטרלית ולשלם בכניסת הבריטים למערכה. הפריצה לבלגיה נדרשה כדי להוציא את הצבא הצרפתי מעמדותיו הקבועות ולהפתיע אותו מכיוון בלתי צפוי. זה דוקא עבד למרות ההתנגדות הבלתי צפוייה הן בעצם קיומה והן בהתמדתה של הבלגים והאיטיות היחסית של הגרמנים.
ד. אבל ברגע המכריע, דוקא משהו די זהה ל„על זה התאמנו״ הכריע. כאמור, כאשר הקייזר ניסה לבטל את ההתקפה במערב 48 שעות לפני שעת ה-‏0 ולהפנות את הרכבות העמוסות חיילים ותותחים מזרחה, מולטקה הצעיר נתקף היסטריה והטיח בקייזר וביועציו שהדבר בלתי אפשרי. אי אפשר להפוך את כיוון פעולתה של מכונה שעל פעולתה הנוכחית התאמנו במשך שנים מבלי לגרום לאנדרלמוסיה ולתבוסה. הקייזר הקפריזי אבל הסובל מרגשות נחיתות וחוסר ביטחון ביטל את דעתו בפני איומיו של מולטקה להתפטר ואיפשר לרכבות להמשיך בנסיעתן המתוכננת.
ה. חוששני שהתבוסה הרוסית ב-‏1905 לא היתה מקרית. נכון שעל פני השטח רוסיה התאוששה להפליא מן המכה ההיא, אבל לאמיתו של דבר בשום נקודה שבין 1905 ל-‏1915 לא היה הצבא הרוסי מוכן למלחמה מודרנית ביבשת אירופה. באופן מפתיע זכה צבא זה בפיקודו של מרשל ברוסילוב המוכשר להישגים מפתיעים ב-‏1915 מול האוסטרו-הונגרים, צבא מפורר ומפגר בפני עצמו, אבל זה רק לאחר שהאחרונים כבר הוכו והותשו ע"י פילדמרשל פוטניק הסרבי הקשיש.
ו. לגבי הנקודה האחרונה, ה"עיניים הפקוחות" של המנהיגים, אתה צודק לחלוטין. נראה שאף אחד מהם, כולל הקייזר הגרמני לא היה מחוייב לפריצת המלחמה. במלחמה הזו לא היו נאצים ולא פאשיסטים. בסופו של דבר, מה שגרם לפרוץ המלחמה, היתה רשת של התחייבות שנרקמה בין הצדדים המעורבים במהלך כל התקריות וההתגוששויות שלפני 1914 שיצרה מערכת קורי עכביש שהיה קשה מאד להחלץ ממנה. הדוגמה הכי חותכת לעניין זה היא חיל המשלוח הבריטי לצרפת. עד לרגע האחרון, לא היה ברור אם הבריטים ישלחו צבא יבשתי להילחם בתוך צרפת. באופן תיאורטי הם יכלו להגביל את מעורבותם לתחומי בלגיה (אנטוורפן) או למערכה ימית. אבל רשת של תיאומים והסכמים שנעשו בין הצבא הבריטי (גנרל וילסון) לבין הצבא הצרפתי בעשור שלפני 1914, לאו דוקא בידיעתם של הפוליטיקאים הבריטים, יצרה מצב ששום מהלך מלבד פרישתן של 6 דיויזיות בריטיות בצרפת גופא לא הוכן. בבוא שעת הפקודה, אף אחד לא העיז לפצוח במהלכים מאולתרים ומסוכנים שלא הוכנו מראש במשך שנים. ולכן המהלך שנבחר היה דוקא פרישת ה-BED בצרפת, מהלך שאף לא אחד בצבא או בממשלה הבריטית (מלבד וילסון כמובן) רצה בו וזה כולל את צ'רצ'יל שר הצי השש אלי קרב.
״Jew S A, Jew S A, Jew S A״ 688718
עוד נקודה לביסמרק לעומת וילהלם השני הן הנסיבות שהאחרון פיטר את הראשון אחרי שנה ושלושת רבעי חפיפה: ראוי לציין שביסמרק התנגד להצטרפות למרוץ הקולוניאליסטי, ועשה זאת רק לזמן קצר כשחשב שזה יסייע בהרחקת בית המלוכה הבריטי. הקייזר האשים אותו במדיניות חוץ מתגוננת במקום הניציות שאיפיינה לשיטתו את מורשת פרידריך השני. וביסמרק חשב שקייזר חמום מוח חסר בגרות שיסבך את גרמניה במלחמה מבלי שיהיה מודע לכך. אבל הקש ששבר את גב הגמל היה במדיניות הפנים דווקא. ביסמרק עשה איזה תרגיל כדי ליצור משבר קואליציוני והקייזר שדווקא רצה לשמור על שקט בגזרה הזו מנע את זה ממנו, ולבסוף פיטר אותו.

ואם כבר עושים את הקישור לרייך השלישי, צריך לזכור שביסמרק הוא זה שהענית ב1869 את האמנסיפציה ליהודים.
״Jew S A, Jew S A, Jew S A״ 688787
ואת הביטוח הלאומי לגרמנים.
זו נקודה שתמיד עניינה אותי. אפשר באופן מקורב לומר שעוינותו של ביסמארק כלפי הסוציאליסטים, הסלאבים והיהודים היתה מבוססת לא פחות מזו של היטלר. ההבדל ביניהם היה להשערתי בעיקרו של דבר בנסיבות חייהם. ביסמארק, היונקר מלידה, שבא לעולם עם מעמדו בחיים, מתנת אבותיו, לעומת היטלר, איש המעמד הבינוני הנמוך, שהיה צריך כל חייו למצוא את האוייבים האיומים והנוראים שמאבקו בהם, יבנה את מעמדו המוביל בעולם הגרמני. מסיבה זו, ביסמרק הפרגמטי והפראקטי, הרשה לטינות המבוססות שלו, לזקוף ראשן, רק כאשר הן השתלבו עם תוכניותיו האחרות ואילו היטלר כופף את המציאות כולה למלחמותיו ההזויות באויבים ההזויים האלו.
״Jew S A, Jew S A, Jew S A״ 688807
1. ביסמארק אשר יצר את הקיסרות רצה לבטל את החופש או לצמצמו לפחות.הוא עצמו לא הבין איך הוא שיצר את הגולם הזה 'החוקה' - בית נבחרים,בחירות - הם אלו שבעצם מגבילים אותו.והוא הקאנצלר חייב להקשיב להם. כך גם עולה מתוך מכתביו מהשנים 1878 -1882 בהם הוא מדבר על הגרמנים כי אין הם יודעים לשחק ' בכלי המשחק מנירנברג שניתן להם במתנה והם אך מקלקלים אותו' . על החוקה הגרמנית הוא אומר 'שיבוא הרגע שבו צריך יהיה לנהוג בחוקה זו לפי אימרתו של שווארצנבברג באולמיץ '( שהחוקה האוסטרית משנת 1849 היא - מוסד שלא עמד במבחן ) או כי - 'העיקר בגרמניה והיסוד השריר וקיים בתוכה הם הנסיכים הגרמניים ואפשר שיבוא יום והם יהיו מצווים ליישב בעיה זו' .

הוא שאף לבטל את הפרלמנט ולהשאיר רק את איגוד המכם ואיגוד הצבא .אבל אז בשנת 1890 הפרלמנט לא ציית לפי דעתו והוא רצה להחמיר החוק נגד הסוציאליסטים ואם הפרלמנט יסרב הוא יפזר אותו וכך הוא יטול בצו המלך את זכות הבחירה מידי הסוציאליסטים ויבטל את סודיות ההצבעה . ביסמארק רצה שהפוסק האחרון יהיו -הכוח והאלימות והתותחים . אבל וילהלם העדיף למצוא חן בעיני הפרלמנט והעם וככה הוא ירד מהשלטון לאחר 30 שנות ברזל. שום מפלגה לא תמכה בו למרות שהוא זה שהעלה אותם . היטלר למד את ההיסטוריה היטב וכשהוא נבחר - לא פרלמנט ולא שום כח שיכול להגביל אותו. הוא היה הדיקטטור שביסמרק חלם ולא הגשים. ( ראה עוד בעניין ובהרחבה- בנדטו קרוצ'ה-תולדות אירופה במאה התשע-עשרה)

2. ביסמרק והיהודים -

ב1847 אומר ביסמרק לפרלמנט הפרוסי "אני אינני אויב היהודים. אפשר אפילו לומר שאני אוהב אותם.מקובל עלי שיוענקו להם כל הזכויות פרט למשרות הגבוהות במדינה הנוצרית. אני מודה שאני מלא דעות קדומות עליהן התחנכתי .."

ואכן אהבתו ליהודים הייתה ממוקדת יותר בכספם. גרשון בלייכרדר [ויקיפדיה] (גרסון) היה הבנקאי היהודי של ביסמרק וכן 'יועץ סתריו'.‏1 מלבד אספקה שוטפת של שמפניה וסיגרים בשווי העולה מן הסתם על 20,000 ש"ח לחודש שהגיעו מבריסל ישירות לחפ"ק של ביסמרק ולגנרלים הפרוסים בתקופת מלחמת פרוסיה-צרפת ב-‏1870 הוא מימן את מלחמת פרוסיה -אוסטריה ב 1866. ביסמרק בעצמו הודה שהוא היה קרוב יותר לגרדום מאשר לכס המלוכה באותה תקופה. ביסמרק פירגן לו בכך שנתן לו רשות להשתמש באי-מייל הצבאי של אותה תקופה (טלגרף) וזאת עבור מסחר המניות של הבנקאי שעשה הון,ואף נתן את אישורו שגרשון (היהודי הראשון) יקבל את התואר הנכסף "פון" וזאת מבלי שיאלץ להתנצר.ורק לשם השוואה - באנגליה המלכה ויקטוריה העניקה תואר אצולה ליהודי מבלי שיתנצר רק ב1885.

ולא די בכך שגרשון מממן את המלחמה הוא גם מוזמן לוורסאי (שם כאמור אונסים את המלכה בארמון בשידור חי תגובה 688673) כדי לסדר את הפיצויים שהצרפתים ישלמו לפרוסים/גרמנים. וברור ששוב פעם יש לנו יהודי - רוטשילד הצרפתי אמור להיות צינור הכסף דרכו הפיצויים יתממשו . למותר לציין כשהמו"מ-אם אפשר לכנות זאת כך- התחיל אומר אחד מהנציגים הצרפתיים על המספר ההתחלתי שנע בין שישה לשמונה מיליארד פרנק זהב שאפילו אם נתחיל לספור את הפרנקים הללו מהיום שבו ישו הלך על המים לא נספיק ,אזי ביסמרק עונה שהוא כבר דאג לזה. 'איך שואל הצרפתי במבט אומלל ' -עונה לו ביסמרק : ' היהודי גרשון התחיל כבר לספור אותם בזמן בריאת העולם'.היו לו בדיחות לא רעות.

יעקב טלמון מציין 'כי בימיו הראשונים של ה"רייך" הגרמני היו היהודים , שהיו לא יותר משניים שלושה אחוזים מכלל אוכלוסייתה של גרמניה , כמחצית ממספר היזמים בימי קדחת היזמה הגדולה שבאה עם הזרמת כספי פיצויים מצרפת לגרמניה המנצחת .היה אפשר למצוא יהודים בקרב אילי התעשייה הגדולים , שהיו חלוציה של ההתפתחות התעשייתית החדשה , שיוחדה בתחילה לגרמניה : רתנאו בתחום החשמל ; משפחת מונד בתעשייה הכימית ; בלין בבניית ספינות . אנשים אלו גם הפנו יזמות והשקעות גרמניות אל מדינות אירופיות אחרות ואל ארצות מרוחקות יותר . באוסטריה , זימנו פקיעת הזיכיון שהעניקה הממשלה עשרות שנים לפני כן לרוטשילדים על מסילת הברזל הצפונית , והוויכוח הציבורי שהתעורר אם לחדשו להם , לשנרר וליתר התועמלנים האנטישמיים הזדמנות פז להסתער על שלטון היהודים . בדרך זו נזרעו זרעי המיתוס האנטישמי בדבר הדמות הקולקטיבית של יהודה איש קריות ושל שיילוק בעת החדשה'2

באותה תקופה ביסמרק חוטא באנטישמיות מילולית ‏3 .מן הסתם הוא התחיל לחלות בפארנויות אופייניות למעמדו הרם שהתחילה לנסוק למרומים. הוא החל לחשוד שכל חברי הממשלה הצרפתית כי הם יהודים.ולשנאה התלוותה אכזריות - כאשר ה'יהודי האדום' -לודוויג במברגר [ויקיפדיה] יועצו האישי של ביסמרק התחנן בפניו שיפסיק להפציץ את פאריז בקאסמים אכזרים ,ביסמרק התעקש שכך יאה וכך נאה. להזהרתו שהפריזאים ישלחו את הנשים והילדים שהיו מורעבים לברוח מהעיר,משיב לו ביסמרק "אז נירה בהם!" . במברגר משתעל ואומר לו " בחייאת ביסמי,החיילים הפרוסים לא נבלות,הנשים והילדים כולה באים לחפש תפוחי אדמה בפחי הזבל,הם יסרבו'- אז ביסמרק משיב לו 'אם כך- נירה גם בחיילים'. המלחמה מעכה אותו עד לרמות שבהם הוא מצהיר כי ' המלחמה היא המצב הטבעי של האנושות'. היטלר לימים ידבר באותה נימה ואף יוסיף וישווה את המלחמה לפגישה אירוטית של בתול בן 40 עם צ'כית ברונטית ומפוסלת. ‏4

----------------------
3.בעניין : האמניציפציה ליהודים לתגובה 688718

באוקטובר- 1781 כריסטיאן פון דוהם פקיד מדרג נמוך בשירות הציבורי בפרוסיה ומבאי ביתו של משה מנדלסון כתב את 'תיקונם האזרחי של היהודים'. החיבור המליץ לתת ליהודים 'סוג של אמנציפציה מדורגת . נימוקיו היו: 'אחי הנימולים יהיו מאושרים יותר ומועילים יותר למדינתנו'. כמובן שהיהודים לדידו היו 'פליטים אומללים מאסיה' והוא היה מוכן להודות לשם הויכוח ש'היהודים הם אולי מושחתים מבחינה מוסרית מיתר האומות' אבל הוא טען כמאמר המשורר - 'צריך לשקם אותם'. כמובן שגרמניה טרם הייתה בשלה לכך והתגובות היו בהתאם :'יהודי אצילי - זה בלתי אפשרי אפילו מבחינה פואטית' - אפילו הצוענים יהפכו לאנושיים לפני היהודים. והיו גם נימוקים תיאולוגיים - 'הם לא אוכלים איתנו צ'יזבורגר במקדולנד ולא שותים איתנו יין ' - 'עם כזה ישאר לנצח נטע זר'.

ואז ב- 1790 -התחילו הסלונים הספרותיים לפרוח ובנות ישראל החסודות התחילו לפתות את בני העם הגרמני הכמהים לספרות וקצת תשוקה יוקדת. הזימה שנשבה מצרפת נחתה בגרמניה. היסטוריונים יהודים הוקיעו את בנות ישראל המופקרות וצבי גרץ [ויקיפדיה] אף השווה אותן ללא פחות מאשר 'זונות מדיין' - ' אם רצו אויבי היהודים לשבור את חוסנו של עם ישראל ,לא היו יכולים לעשות זאת בדרך טובה יותר מאשר הפצתה של השחתה מוסרית בקרב בנות ישראל' כמובן שלא נחשוב לרגע שהסלונים התרבותיים הללו נהפכו חלילה למועדון הדאנג'ן בתל-אביב, ההצלפות שם היו על רקע פילוסופי וספרותי לחלוטין אולי נשיקה פה ושם רחמנן ליצלן. הסלון של הנרייטה הרץ [ויקיפדיה] שטוענים שהייתה האישה הכי יפה בברלין (וידוי אישי: לא נפלתי מהכיסא) היה הכי מבוקש באותה תקופה. אבל הכל התמוטט במלחמת פרוסיה צרפת ב-‏1806 כולל התקוות לאמנציפציה.

על רקע הכיבוש הצרפתי בעקבות המלחמה נותנים ליהודי פרנקפורט ב -1811 אמנציפציה לא חינמית בסכום של 400,000 גולדן (עמוס אילון מחשב אותו ל28,000,000$ בערכים של היום) כאשר משפחת רוטשילד משלמת חצי מהסכום. ואז ב1812 פרידריך וילהלם השלישי נותן סוף-סוף צו שמבטל את רוב האפליות שהוטלו על היהודים. הצו בוטל ב-‏1815.

ב-‏1848 שוב היה ניסיון להחיל את האמנציפציה אשר הייתה קרובה אבל היא התרסקה שוב בגלל מהפכת 1848 , היסטוריונים רבים מותחים קו בין האירועים ב48 ' אשר מכונים ' תבוסת החירות' למלחמת העולם הראשונה. כאמור בתגובתי לעיל- מלחמת העולם ה1 וה2 שורשם מ:1815- 1848-1870.

ב-‏1871 היהודים זוכים באמנציפציה המיוחלת ,הרייכסטאג מבטל את כל ההגבלות על זכויות אזרחיות ופוליטיות אשר נובעות מהבדלי דת כשלהן. צבי גרץ כותב ' בעולם התרבותי מצא סוף סוף השבט היהודי גם הכרה ולא רק צדק וחירות,עתה יש לו חירות בלתי מוגבלת לפתח את כישוריו ולא בזכות רחמי הגויים אלא כזכות שאותה קנה באמצעות סבלו הממושך והנורא' -הוא לא ידע שסבלו של העם היהודי אפילו לא התחיל . ‏5

4.בעניין ביסמרק והסוציאליזם : לתגובה 688787

ראוי לציין כי לפעמים מדינות -כמו למשל ביסמרק ברייך השני "גונבים את ההצגה" מהתנועות הסוציאליות. כך למשל הטענה היא שיש מדינות ערביות כיום כגון כוויית שנותנת הטבות סוציאליות נכבדות רק כדי שהעם לא יתקומם נגד המשטר הרודן .כך למשל טוענת חנה הרצוג שמפא"י אשר הנהיגה את הביטוח הלאומי בישראל כשהיתה בשלטון עשתה זאת אפילו נגד ההסתדרות ‏6

וחשוב להדגיש כי בגרמניה המבנה החברתי השמרני והיעדר מעמד פועלים מאורגן גרם לסוציאליזם להיות תאורטי יותר מפוליטי. הסוציאליזם הגרמני היה לכוח מהפכני חזק בתוך האינטרנציונל השני אבל התנועה הסוציאליסטית נרדפה קשות בגרמניה של ביסמרק והוא מנע את צמיחתו ‏7 . גם קרשו מציין שבגרמניה מאמציו של ביסמרק לדכא את הסוציאליזם גרם לחיזוקה של הסוציאל-דמוקרטיה ומשנת ‏1890 ואילך צמחה המפלגה הסוציאל-דמוקרטית בגרמניה בעלת המצע המרקסיסטי, והייתה לתנועה הסוציאליסטית הגדולה ביותר באירופה, וערב המלחמה היו בה יותר ממיליון חברים. בבחירות לרייכסטאג שהתקיימו ב-‏1912 הייתה התמיכה בסוציאל-דמוקרטים גדולה מזו שקיבלה כל מפלגה אחרת. היא קיבלה כמעט שליש מהמושבים והעבירה חלחלה בגוום של המעמדות השליטים בגרמניה.

הנושא הזה יכול להתפתח בדיון מקביל.

הערות/מקורות
-----------------
1 גרשון היה העשיר ביותר בגרמניה אחרי קרופ ( קונצרן הפלדה הגדול בגרמניה)

2 יעקב טלמון : חידת ההווה - עיונים בהיסטוריה היהודית בפרספקטיבה אוניברסלית- עמ' 46

3 כשהוגשה עצומת המונים לבטל את האמניציפציה ליהודים,ביסמרק בעצמו תוקף את היהודים הליברלים כשרמז 'שיש אנשים שאינם רוחשים כל אהבה לעובדי אדמה ,מכיוון שהם עצמם מנותקים מהקרקע ואינם חיים על פרי עמלם אלא מתעשרים ממעשי ספקולציה ואינם מרגישים רגש אחריות לגורל האזרח החי על פרי עמלו' טלמון מציין כי 'כל המאמצים להניע את "קנצלר הברזל" ביסמרק , להוקיע בפומבי את ההסתה האנטישמית נכשלו' . בספרו הגדול על ביסמרק אומר פריץ שטרן 'שאילו היה הדבר נעשה בידי ראשי גרמניה , בעת שיוקרתם היתה בשיאה , היה גינוי האנטישמיות המיליטנטית כאי מוסרית ואנטי לאומית יכול להשפיע הן על השמרנים והן על הליברלים הלאומיים , ולעשות את האנטישמיות לדבר מוקצה מחמת מיאוס בעיני כל אזרח המכבד את עצמו' . ביסמרק העדיף לשתוק - כי זה שירת אותו מהבחינה הפוליטית , כדי לגרום לאחרים לשכוח ממנו. שיטה שכזאת.

4 " המלחמה בשבילי - מה שפגישה היא לגבר עם בחורה " 25.09.1941 - איאן קרשו : היטלר -נמסיס עמ' 359 - Werner Jochmann : Adolf Hitler: Monologe im Führerhauptquartier 1941–1944. Aufgezeichnet von Heinrich Heim. Knaus, Hamburg 1980

5 חלק לא מבוטל מהטקסט בסעיפים 2+3 מבוססים ומעובדים בצורה מופרעת ולא בוגרת על ידי מספרו של : עמוס אילון - רקויאם גרמני - יהודים בגרמניה לפני היטלר 1743-1933 (הספר היחיד שעושה לי סדר מופתי על היהודים בגרמניה באותה תקופה. ספר מעולה ומשובח)

6 דורות, מרחבים, זהויות : מבטים עכשוויים על חברה ותרבות בישראל-עמ' 490

7 דוד אוחנה- התשוקה הפרומתאית. עמ' 125

8 לגיהינום ובחזרה : אירופה 1914 - 1949 .עמ' 34
״Jew S A, Jew S A, Jew S A״ 688836
"מלבד אספקה שוטפת של שמפניה וסיגרים בשווי העולה מן הסתם על 20,000 ש"ח לחודש" כבר לביסמארק?
איך זה הפך להיות אמצעי התשלום?
מה קורה להם?
״Jew S A, Jew S A, Jew S A״ 690904
ראשונה: המברק ששלח מפקד הס"ס היינריך הימלר אל המופתי חאג' אמין אל-חוסייני
אל המופתי הגדול אמין אל חוסייני

התנועה הנציו-סוציואליסטית של גרמניה הגדולה חרטה על דגלה מראשית דרכה את מאבקה ביהדות העולם.

מסיבה זו היא עוקבת מקרוב אחר מאבקם של הערבים שוחרי החרות – ובמיוחד בפלסטינה – כנגד הפולשים היהודים.

ההכרה המשותפת באויב, והמאבק המשותף נגדו הם שיוצרים את הבסיס האיתן בין גרמניה למוסלמים שוחרי החרות בכל העולם.

ברוח זו, אני שמח לאחל לך ביום השנה להצהרת בלפור, איחולים חמים להמשך מאבקכם עד הניצחון הגדול.

מפקד האס אס בכל הרייך,

היינריך הימלר

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים