בתשובה לאריק, 06/03/17 21:58
נסיכי האופל 690291
אותו דיון כי פסק הדין פוליטי ומדובר בהיבטים משפטיים שנוצרו מתוצאות הסכסוך הערבי יהודי.

הבדואים הם חלק מהסיפור בדיוק כמו הערבים והיהודים ביהודה, שומרון עכו, חיפו, יפו ורעננה.
יש אדמות יהודיות פרטיות בנגב ביהודה, שומרון עזה ורמת הגולן הסורית שנלקחו מיהודים בתוקפנות ערבית טיפוסית.
בג"צ לא יתערב כי מדובר באקט פוליטי ועניין שלטוני טהור.

חשוב להבין שאותו סכסוך יצר משוואה משפטית.
רכושם של כמיליון יהודים כולל אדמותיהם הולאם ע"י מדינות ערב והיהודים גורשו מבתיהם.
למרות התוקפנות הערבית מדינת ישראל אפשרה לערבים (כן, לחלקם) להשאר על רכושם בשטחי המדינה.
כך שאם הנאורים בבג"צ רוצים לשחק במי זכאי לפיצוי גדול יותר, תפדל.
למה להתחיל בקומץ בתי יהודים על גבעת טרשים שוממה במקום בדרישה לפיצוי הנכסים שנותרו בשכונות קהיר בגדד וחאלב?
כי מדובר בעניין פוליטי.

למרות מה שאחרים מכנים הכיבוש (ואני השחרור) אין למדינה כוונה לאפשר ליהודי להתיישב על אדמת ערבי מבלי לפצותו, בדיוק כפי שנהוג עם היהודים בכל יהודה ושומרון ומדינת ישראל.
זה צודק ראוי ונכון. אף אחד לא באמת חושב אחרת כולל הימנונים והליכודניקים ושומעי אייל גולן.

מה עוד נכון? שברוב יהודה ושומרון (הנגב ובכלל השטח שהמנדט העניק לציונים) מדובר באדמות מאוות ומירי ובמקרה הרע של אריסים שעיבדו שטחים עבור ראיסים ולכן רוב הטענות על בעלות ערבית פרטית שמקורם בעמותות שמאל אנטי-ציוניות התברר כשקרים. בג"צ מבין יפה שהמטרה של הערבים וארגוני הקרן היא להפריד בין היהודי לאדמתו.

בכל זאת הוא בחר להתעלם מהרקע הפוליטי לעתירות, מהסכסוך עצמו, מהעונשים של ערבים שמכרו קרקעות ליהודים ובעיקר מההיבט השיפוטי של הצהרת בלפור שמצדיק התיישבות יהודית ביהודה ושומרון ולפסוק על פינוי יהודים מבתיהם. מדוע לפנות ולא לפצות?
בשל טענה לבעלות משותפת על גוש -אפילו לא על חלקה, כשרוב הגוש נמצא מחוץ ליישוב.
בג"צ לא יגרש ערבים מביתם בשל תוקפנות והשתלטות על בתי יהודים אך בגבעה הזאת הוא מצא שפינוי יהודים הוא מעשה צודק.
במקרה מדובר באותו גוף שאישר טרנספר ליהודים מחבל עזה כי "אינו עוסק בסוגיה פוליטית שלטונית."
במקרה מזוז נאור זילבר ופעילי העמותות האנטי-ציוניות משתייכים לאותה כנופיה מסוחבקת ומנותקת שהעלו לעם היהודי את הסעיף וחבל כי זה יעלה ביוקר.
במקרה שביבי עם לבוש כנאצי זה בסדר וכשנאור זה אסור. זה הצדק של המחנה.

לא שאכפת לי מגורל השופטים, אכפת לי משלטון החוק ובעיקר מתפיסת הצדק שעליו הוא מושתת.
מה שקלמן מתאר הוא עוול שיפוטי ובניגוד לעבר, התקשורת כבר לא יכולה להסתיר את האמת.
אנשים מבינים שבג"צ מושחת -במובן הפוליטי של הצדק.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים