בתשובה לדוקטור פאוסט, 16/03/17 14:29
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נדמה לי כי אין לך מושג ואפילו קלוש בהבנת התקופות דאז בכל הקשור ליחס בין הורים לילדיהם. "מבחינה מסויימת יש לראות את חוק התורה בעניין בן סורר ומורה כהתקדמות ניכרת בהכרת זכויות הבנים כלפי הוריהם ; כי הרי ידוע שבתקופה קדומה היתה רשות לאב לנהוג בבניו ובבני ביתו כרצונו — לרבות הזכות להטיל עליהם עונש מוות או להקריב אותם לצורכי הפולחן- כגון עבודת המולך - אברהם אבינו יכול היה להקריב את יצחק בנו לעולה מבלי שיהיה חייב לתת דין וחשבון למישהו על מעשהו זה . לא החוק אלא 'מלאך ה' מן השמים' מנע אותו מלשחוט את בנו" 1 . ואם אתה סבור שהיו חברות אחרות שנהגו במידה יותר מתקדמת ,אתה יותר ממוזמן להציג אותן. 1משה אברבך- החינוך היהודי בתקופת המשנה והתלמוד -עמ' 247 |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
והייתי מוסיף עוד בעניין בהקשר לתגובה 688154 וזאת בהבנת הרמב"ם אשר שלל את תואר 'חסיד אומות העולם' מגוי אשר מקיים את שבעת מצוות בני נח מתוך 'הכרע הדעת' כלומר מתוך ההיגיון האנושי ולא מתוך ציות לצו האלוהי. שכן יתרון החסיד על החכם בכך שהוא מעניק לחובות אלו ממד מחייב שמקורו בסמכות האלוקית החיצונית לשכלו שלו' ומכאן - שלא החוק אלא 'מלאך ה' מן השמים' מנע את אברהם לשחוט את בנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סתם רציתי להוסיף... מה ההבדל בין זה לבין אב ששולח את בנו לשירות קרבי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לחדד את שאלתך - מה בין עקידת בן בציווי אלוהי לבין שליחת בן למלחמה ? זה מצריך מחשבה.אבל יש דמיון אם מתעלמים מההבדל בתכלית המטרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיכוי להיהרג בשירות צבאי נמוך יחסית. כאשר מגיעים לשיעור אבדות של 10% זה כבר נקרא שיעור נוראי. אני לא טוען ששירות קרבי אינו מגדיל את הסיכון למוות (או לנכות). אבל זה רחוק מאוד מאב פלסטיני ששולח את בנו עם חגורת נפץ (ובאופן כללי בסיבוב האחרון התברר שהורים מאוד השתדלו שבניהם ובנותיהם לא ילכו לשחק משחקים מסוכנים על חיילים ישראלים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למספר ההרוגים תוסיף את מספר הפצועים, נפגעי הטראומה והלומי הקרב. כאן המספרים מכפילים את עצמם פי כמה וכמה. אבל נניח לזה. רציתי לכתוב את זה קודם אבל לא רציתי להכנס לזה. גודל נסיונו של אברהם במעשה העקדה היתה בעמדתו המיוחדת. אברהם התפרסם במסופוטמיה כנשיא אלוהים, כאדם דגול. במשך שנים עשה נפשות והטיף לכולם על הפסול בעבודת המולך והקרבת הילדים לאל או אליל. ואחרי ככלות הכל, אברהם נדרש לעבוד את אלוהיו כשאר משפחות האדמה העובדים את המולך. אוי לזקנותו שביישה את ילדותו. ...או בניסוח ארצי יותר: פיייייי, איזה פאדיחות. ולכן נאמר שאברהם התהלך לפני האלוהים. בזכות זאת הובטחה לו ולזרעו ברית עולם. בזכות צייתנות זו של "נעשה ונשמע". ולא בכדי. באותה הכנעה, באותה הכרה של אפסות האדם וגדלות הבורא, יכול האדם לקנות ענוה שבמידה מסוימת יכולה להיות אם כל המוסר. כי בענוה אדם יודע שחוכמתו מוגבלת, כמו כוחו וקניינו וכל מעשיו. ואם כן, לא הכל שלו, ולא הכל מגיע לו ולא הכל הוא מבין ויודע. ואם יש כוח עליון שיודע יותר ממנו, אז גם מה שלא מבינים צריך לעשות. כי אף אחד לא מבין הכל, תמיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אתה וגם הקרנף מגיבים, איש-איש מצידו ובדרכו, לא נכון ולא לעניין, ואני נמנע מלומר דברים יותר חמורים. הקטע המצחיק הוא שדוקא האירוניה של ''דוקטור פאוסט'' כלפי אישקש נובעת מהכרת החומר. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |