בתשובה לצפריר כהן, 25/08/17 11:19
הערה צדדית 694481
א. אתה צודק בפרשנות אבל מפספס את העיקר. אי אפשר להרחיק כלי נשק מבלי להסתכן ולכן צריך לבטל את הסכנה. הדרך להפחית את הסכנה כדי להתקרב לדבר האחר היא המשך הירי עד לריקון המחסנית.

ב. במקרה של אזריה (ואני מתעלם מאמירות כל הצדדים המעורבים שהפכו את המושג צדק לבדיחה) המחבל לבש מעיל. אף אחד לא היה מסוגל לדעת אם הוא נשא מטען חבלה ומנגנון הפעלה ולכן העובדה שהתהלכו סביבו רק מדגישה הנקודה. אאל"ט גם רואים בוידיאו שהוא זז.

ג. אפשר לדון בלי לדמיין או לסלף. לא טענתי שניסה לתקוף, קרא שוב. בכל מקרה הכיוון שאתה פותח מעניין.
1. מחבל לאחר שניסה לרצוח -כשהוא נמצא בהכרה ומוקף בכוחות ביטחון חמושים- ויודע שלא יפגע ולפניו טיפול רפואי ומאסר -מנסה לקום כדי להדגים כיצד מבצעים את ריקוד המקרנה? האם הוא מעוניין לברר את סוג הפרפיום של השוטר הנאה?
3. אפשר לטעון שאי אפשר לצפות או להבין את כוונותיו לאחר מעשיו אבל הטיעון תקף גם לאלאור שהיה חיייל מצטיין ולא רצח אף אחד.
הערה צדדית 694491
א. אני מבין שזה מאוד מסוכן לבעוט סכין שמונחת קרוב לידו שמוטל ללא תזוזה.

ב. לעניין השאר: נקבע כבר במשפט אחרת. אבל מקובל עלי שחייזרים הרגו את המחבל במקרה הזה.
הערה צדדית 694520
א. החייל לא יודע אם מדובר רק בסכין אחת ומטעני חבלה אפשר להפעיל בלחיצת כפתור. אם לא היתה סכנה לא היה נוהל שבודק את המחבל.
ב. מדובר בהגיון מבצעי מוסרי לא רק במקרה של אלאור.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים