בתשובה להפונז, 31/10/17 16:25
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בוחרים יצירה מוזיקלית באורך הנכון (אפשר להחליף כל פעם, רק לפרסם מספיק זמן מראש שהאתלטים יכירו) ומשמיעים ברמקולים, הנאה כפולה לקהל. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
באצטדיון שגודלו חצי שניית קול, כבר ברזולוציות הנוכחיות ההצעה הזאת נופלת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסלול ריצה עגול, רמקול סימטרי במרכז (ובשביל הפיזיקאים: רצים כדוריים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוסיף סקטים ואופנועים, וקיבלת את רולרבול הוותיק והטוב | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תראה כמה משאבים פיזיקליים, הנדסיים, כלכליים, מכניים ואנושיים במקום להסתפק בפס אחר של צבע לבן פשוט ומצלמה יחידה וקבועה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי הרגשה שמבחינת צפריר זה דווקא יתרון :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צריך אז גם אפס רוח, אחרת הצלילים יגיעו קודם לצד שאליו הרוח נושבת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, לפחות במקרה הזה זאת כבר בעיה קיימת - בקפיצה לרוחק רוח גבית מסייעת באורח מסורתי לשבור שיאים. וזכור לטובה שיאו של בוב בימון שבזמנו היה כל כך חריג, שחשבו שלא יישבר לנצח (או עד שהרוח, האנושית או הטבעית, תגבר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, אם כי במקרה של הקפיצה האגדית ההיא של בימון, הרוח תרמה יחסית מעט: קצת לפני האולימפיאדה הוא קפץ 8.39, תוצאה שכמעט היתה שיא עולם אבל נפסלה בגלל רוח גב חוקה מדי, ואז באולימפיאדה הוא קפץ 8.90 עם הרוח המקסימלית המותרת (שהיא כמובן חלשה יותר). עובדה מעניינת: רוח כן משפיעה על הזמן שלוקח לצלילים להגיע ממקום למקום, אבל לא משנה את התדירות הנקלטת שלהם, במעין אפקט דופלר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |