בתשובה לNoga, 14/05/02 0:32
מישהו מוכן לתרגם? 69727
כלומר - לא ניתן להפריך את התיאוריה כי "קיים קשר".
אינני יכול לשפוט אם טענה זו נכונה. אבל אם היא נכונה המשמעות היא מרחיקת לכת.

הזכרתי קודם את קרל פופר (Karl Popper, 1902-1994). פופר היה פילוסוף של המדע - מחשובי ההוגים בתחום. סיכום מפורט של חייו, ובעיקר של פועלו, ניתן למצוא כאן:
(ארוך, ובאנגלית, לצערי. לא הצלחתי למצוא משהו בעברית).

אחת השאלות המרכזיות שהעסיקו את פופר היתה שאלת ההבחנה בין מדע ובין מה שאינו מדע (אף שעשוי להתחזות לכזה). פופר טוען כי הקריטריון להבחנה בין תאוריה מדעית לתאוריה שאינה מדעית הוא ה"ניתנות להפרכה" (falsifiability) שלה. כלומר - האם ייתכן מאורע שהתרחשותו תפריך את התאוריה (התאוריה טוענת שמאורע כזה אינו אפשרי). אם ייתכן מאורע כזה - התאוריה היא מדעית. אחרת - לא.

דוגמה לטענה מדעית לפי קריטריון זה:
"כל העורבים שחורים" (ניתן להפריך ע"י מציאת עורב לבן)
דוגמה לטענה שאינה מדעית:
"יש אלוהים" (כל מאורע שהוא ניתן להסבר במסגרת התיאוריה - לכן אי אפשר לסתור אותה).

עד כמה שידוע לי, הבחנה זו שהציע פופר מקובלת, כיום, על מרבית הקהילה המדעית. האמירה לפיה תאוריה כלשהי אינה ניתנת לסתירה, שקולה לפיכך לאמירה שאין זו תאוריה מדעית כלל.

לסיום עלי להודות שאין לי השכלה פורמלית בפילוסופיה. לכן אם נפלו אי-דיוקים באופן שבו הצגתי את הדברים, אני מתנצל מראש, ואשמח אם יתקנו אותי.
מישהו מוכן לתרגם? 69862
נחמד מאוד, להכניס את פופר לדיון. פופר מהווה בעיה גדולה לחוקרים במדה''ח, כיוון שאכן מדה''ח נמצאים במאבק כדי להוכיח את ''מדעיותם''. פופר היה שולל את מדה''ח מכל וכל (הוא שלל בזמנו מדעים הרבה יותר מדוייקים ממדה''ח כ''לא-מדע'' או ''לא-אמפירי''). אני אישית מנסה להרים את תרומתי הצנועה לקידום מעמד מדה''ח כמדע אמפירי, ע''י תגובות באייל שמבהירות את מה שמאחורי אמנות הניתוח הסטטיסטי.
הצעה קונסטרוקטיבית 69903
חיפשתי עוד קצת על פופר בהקשר של מדה"ח, ולא מצאתי בשום מקום אמירה גורפת שלו כי מדה"ח אינם מדע‏1. אדרבה, מצאתי מראי מקום למאמרים של פופר העוסקים במדה"ח, ולפחות מהכותרות לא נראה לי שהיחס שלו היה שלילה מוחלטת.

על כל פנים, *אני* אינני שולל עקרונית את מדעי החברה כמדע אמפירי, ובלבד שהשיטות המשמשות בהם עומדות במבחן הקבילוּת המדעית.

דומני שהבעיה נוצרת כאשר חוקר בתחום מדעי שהוא בהגדרתו "לא מדוייק" מבקש לטעון טענות איכותיות (להבדיל מכמותיות). במצב זה ייקלע בהכרח החוקר לקושי להוכיח את טענתו.

כדי להתגבר על בעיה זו, אני מציע, בפשטות, לנסח את מסקנות המחקר במונחים כמותיים. לדוגמה, הייתי שמח לראות מסקנה כזו:

"ברמת בטחון סטטיסטית של 95%, מקדם המִתאם‏2 בין שני המשתנים שנבדקו, הוא בתחום שבין 0 לבין 0.1+" (את המספרים סתם המצאתי - אני מניח ש-‏0.1 נחשב למקדם מתאם נמוך).
או, כאשר מציגים את המחקר לציבור הלא-מקצועי: "ברמת סבירות גבוהה, הקשר הוא חלש או שלא קיים כלל".

היתרונות בצורה זו של ניסוח המסקנות:
- ניתן (כך אני מניח‏3) לגזור מסקנה כזאת מהנתונים בשיטות סטטיסטיות מקובלות, ולכן המסקנה עצמה אינה נתונה לוויכוח.
- המסקנה מנוסחת במונחים חיוביים (מה המחקר מצא, ולא מה המחקר לא מצא)
- המסקנה, על אף היותה כמותית ולא איכותית, עשויה להיות (אם המספרים "טובים" מספיק) בעלת משמעות (ואף יכולה לשמש לצרכים מעשיים).

אם חוקרי החברה ידבקו בשיטה שהצעתי, הם יוכלו אולי לנער מעליהם נודניקים כמוני (ואנשים רציניים כמו פופר), ולהתרכז במה שמעניין אותם באמת: נושאי המחקר שלהם.

---
1 כפופריסט, עלי להודות שהעובדה שלא מצאתי אמירה כזו אינה מוכיחה שהיא לא נאמרה.
2 ככה אומרים "קורלציה" בעברית, נכון?
3 זו הנחה חשובה, ואני מקווה מאוד שהיא נכונה. אני מודע לכך שהשיטה הסטטיסטית להסקת מסקנה מסוג זה שונה מהשיטה המשמשת ל"קבלה" או דחייה" של השערת-האפס.
קשרים פילוסופים/פוליטיים 69943
לא תהיה פופריסט אמיתי עד שלא תקרא את The open society and its enemies, 1946

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים