בתשובה לרון בן-יעקב, 25/02/18 9:43
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זהו, שבין הדוגמאות שהוא נתן (בעד סיפור האמת) היה לומר למורה כשמתעללים בילד מהכיתה, או לדווח למשטרה על פשע שראית ברחוב, והחשיבות של זה לתפיסת הפושע והעמדתו לדין. טיעון מוסרי ותרבותי לגיטימי מאד בעיני, מעבר לרובריקה של מילה כזו או אחרת. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ציטוט שפורסם בהארץ (הדגשות שלי), ""עבריין שהיה עד אמש בן בית, איש אמון, חבר טוב, איש שניתן עליו לסמוך. והנה פתאום ריח של ליזול, של תא כלא, הופך אותו למלשן - לאיש קריות...'למלשינים אל תהיי תקוה'...הוא פשוט מוכר את הקרובים לו ביותר כדי למלט את עצמו. וזה די מבחיל למען האמת". זה איננו דיון אקדמי צונן. זהו שיח שפושט בקרב אנשי ליכוד וימין שמצופים שורות ושואפים לצרף למעגל הקרונות שמגן על "שלנו" - קרי טובים בהגדרה - שהוא נתניהו (זה ברמה הישירה, ועל הכיבוש ברמת סיפור העל) כמה שיותר אנשים. זוהי מערכה על התודעה בעליל כשדווקא מנסה לעמעם ולשלול את מה שאתה, מאזין שקול, מנסה לעשות. השימוש במושג "מלשין" נועד לשמש כהלם תודעתי במאזינים כדי לחפור מחילות ישירות לתחושות הבטן שלהם מבלי התערבות רציונלית של מוסר שמוסר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור לי המאבק על התודעה והשימוש הבזוי שמפלגת השלטון על נבחניה ונגרריה עושה במילה הזאת. אני רק חושב שספציפית, מר גאון הוא לא ממובילי ואפילו לא ממצדדי הקמפיין הזה, ולכן חבל להשליכו לאותה ערמה ריחנית. חלק ניכר ממה ששמעתי, אגב, הוקדש למיאוסו מהקמפיין התקשורתי המתלהם והמתרגש עלינו מדי יום בנושא. החקירות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |