בתשובה לeasy, 01/02/18 12:06
מתי הופנמה מלוא חומרתן של המנהרות 697994
ברור לי שאתה אומר כאן משהו מאוד קונקרטי לגבי האופן בו צריך לאיים. לטעמי, גם עמדתך בעניין זה היא שנוייה במחלוקת. אבל, לדעתי מה שאמרת לגבי הכוונה לבצע הוא עניין הרבה יותר מרכזי ובעל השלכות.
אני מפנה את הקוראים לפרק ה' של
יש כאן דיון מרתק בין עמוס ידלין (ושמואל גורדון) אנשי חיל האויר לבין עמידרור מצבא היבשה. הויכוח הוא על אופן הניהול של המערכת האוירית וגם על העלויות והתוצאות המעשיות של מערכה להשמדת תשתיות. קיצורו של עניין הוא שאנשי חה"א תומכים בהשמדת תשתיות ועמידרור בשת"פ עם המטרות של מערכת קרקעית. הדיון שלהם בעיקרו אינו מוסרי אלא תועלתי. ונראה לי חשוב לציין שוב כי מבחינה היסטורית בויכוח הזה ניצחו אנשי חה"א והתוצאה היתה הפיאסקו של מלחמת לבנון השנייה.
מעבר לכך, לי חשוב להדגיש את הצד המוסרי של הויכוח הזה. איכשהו השתררה בציבור הישראלי התפיסה שהחלטות צבאיות המתקבלות ממניעים מוסריים הן תמיד ההחלטות השגויות. מאחר ועניין המוסר ועניין התועלת הממשית הם עניינים די עצמאיים, ברור שהתפיסה שהזכרתי היא הבל ורעות רוח. לא כל החלטה המתאימה לקוד מוסרי כלשהו היא בהכרח החלטה שגויה.
לכן, חשוב לי להדגיש את אופייה הפסול ונבזותה מבחינה מוסרית של גישת השמדת התשתיות. במיוחד, בתנאי המאבק הספציפי בין מדינת ישראל לערבים, אנו צריכים לדעת שהקשר בין סבלה של האוכלוסיה האזרחית לבין החלטות הדרג המזויין הוא כמעט לא קיים. רמת השרותים והתשתיות בעולם הערבי כל כך נמוכה ביחס לרמה הישראלית שברור מי ינצח במאבק של פגיעה הדדית בתשתיות.
יכולות להיות סיבות טובות לביצוע מערכת של פגיעה באזרחים. סיבה אחת כזאת יכולה להיות שאין שום אלטרנטיבה אחרת ברמת המחירים. אבל, לשכוח שמדובר בדבר שהוא פסול מבחינה מוסרית, הוא לא רק נבלה אלא גם טיפשות. זהו סוג החשיבה שהפך את מדינת ישראל בלחץ הבלתי-רציונלי של משפחות הנעדרים בצוק איתן, לגוף המנסה לסחוט הישגים ע"י החזקת גופות של לוחמי האוייב. כך אימצה מדינת ישראל את הסטנדרטים המוסריים של כנופיות החמאס. בעוד את מעשי החמאס ניתן להצדיק ע"י התוצאות הצפויות, הרי כל אידיוט יכול לנחש שישראל לא תשיג שום דבר ממשי באמצעי הסחיטה הבזוי הזה. (הסיכויים של מערכה פרסומית ודיפלומטית להוקעת סחטנות הגופות של החמאס הרבה יותר טובים).
מתי הופנמה מלוא חומרתן של המנהרות 697996
רגע, הפיאסקו של מלחמ"ל 2 לא היה דוקא שבמקום להסתפק בהצלחות הנאות של חיל האוויר, התעקשו על מהלך קרקעי מיותר ומדמם שלא הועיל כלום מבחינה צבאית והזיק למדי מבחינה הרתעתית ומוראלית‏1?

1 כן, והענין ההוא של נפגעים בנפש, גם שם הוא הזיק מאד.
מתי הופנמה מלוא חומרתן של המנהרות 697997
עד כמה שאני מבין, המהלך הקרקעי במלחמת לבנון השנייה לא היה חלק מאיזו תכנית, אלא אלתור שנעשה בגלל שפעולת חיל האוויר הביאה להרעשת הרקטות הכבדה על חלקה הצפוני של המדינה, וחיל האוויר לא הצליח לעצור את זה. הפעולה הקרקעית ההיא הייתה מאד מוזרה משום שיעדיה לא הוגדרו, כפי שעצם הכניסה למלחמה הייתה מוזרה, ונבעה לדעתי, מאיזה דגדוג אצל חלוץ להשמיד את הרקטות הכבדות שבידי חיזבאללה, פעולה מיותרת לחלוטין, שכן המלאי הזה התחדש מהר מאד אחרי הפסקת האש. אני הבעתי את דעתי בתגובה 398067 , עוד בתחילת המערכה כשבציבור הייתה עדיין די אופוריה לנוכח הצלחות חייל האוויר, שכל המלחמה הזאת שיצאנו אליה מיותרת.
אבל בסוג מלחמה כזה אני כן בעד פעילות של חייל האוויר בלבד‏1. הבעיה במלחמת לבנון השנייה הייתה שהאמריקאים לא הסכימו לנוסחה: "חיזבאללה ולבנון חד הם", וחייל האוויר הגביל את פעילותו לפגיעה בחיזבאללה בלבד, כשחיזבאללה לא מהסס לתקוף יעדים אזרחיים, כשהעולם מתרגל לעובדה שאלה חוקי המשחק. ללכת ולהפעיל את חייל האוויר כדי לפגוע בכל משגר, וכך לעצור את הירי זו משימה שחייל האוויר לא יכול לעמוד בה. מפקד חייל האוויר לשעבר בני פלד הגדיר משימה כזו או דומה (איני זוכר את העניין הספציפי אליו התייחס), כהפעלת פטיש של עשרה טון שעשוי מפלטינה כדי לתקוע נעץ.
אני חוזר ואומר שמשימה מאד חשובה שלנו היום היא לפמפם כל הזמן שאם יפגעו ביעדים אזרחיים אצלנו לא נהסס לפגוע בתשתיות לבנוניות. אני מניח שאין לחייל האוויר שום בעיה להרוס את תחנות הכוח נמלי האוויר והים של לבנון. חיזבאללה הוא חלק של לבנון גם מבחינה פוליטית, והוא לא יעז לפגוע ביעדים אזרחיים שלנו אם יהיה משוכנע שזו תהיה התגובה.

1 "בצוק איתן" הצדקתי את המהלך הקרקעי בלית ברירה משום שנושא המנהרות נראה לי מאד מפחיד. היום אני לא לגמרי בטוח שזה היה מהלך מוצדק למרות המנהרות.
מתי הופנמה מלוא חומרתן של המנהרות 697998
ממש לא.
מה שכתבת מתאים פחות או יותר למה שכתב שמואל גורדון איש חה"א בספר "מחניבעל למלחמה". בקיצור זו הגרסה של דן חלוץ ואנשיו.
הנחת הפתיחה שלהם היתה שהיכולות של חה"א יספיקו להכרעת המערכה. מה שמסתתר במשפט הזה הוא הנחה כי חה"א ינחית על החזבאללה מכות כאלו שהוא לא יוכל לעמוד בהן בזמן שחה"א יצליח לרסן את המערכה הרקטית לממדים נסבלים בעורף הישראלי. הנחת המוצא היתה שלא יהיה צורך במערכה קרקעית משמעותית. באיזשהו סוג של החלטות ועדה מאולתרות ברגע האחרון, הוחלט לשלב במבצע תנועת כוחות קרקע באזור הגבול שהיו אמורים לגרוף את פירות ההכרעה האוירית המוחלטת ולטאטא את החזבאללה מעמדותיו בגבול עם ישראל.
אני חוזר וממליץ לקרוא את הויכוח בין עמוס ידלין ליעקב עמידרור, עליו המלצתי בתגובתי הקודמת, בין היתר מפני שהוא מסביר את החשיבה בחה"א שגרמה להם להאמין ביכולות הללו.
בפועל היו לחה"א 2 הצלחות. השמדת מערך הטילים ארוכי הטווח, מה שמנע פגיעות משמעותיות בחיפה ואולי גם בת"א. ה"הצלחה" השנייה היתה בפגיעות משמעותיות מאוד בעורף האזרחי הלבנוני (מאות הרוגים ואלפי פצועים) ויותר מכך בתשתיות אזרחיות תחנות כוח, גשרים, דרכים ובתים. רובע דאחייה שבו היו המרכזים והמפקדות של החזבאללה נהרס.
הכשל הגדול היה שההצלחות האלו לא מנעו מהחזבאללה להשיג 2 הצלחות משלו. ראשית, לוחמי החזבאללה בשמורות בדר' לבנון נהלו מלחמת עמידה והתשה מוצלחת נגד כוחות הקרקע הישראליים שתקפו אותם. שנית, הפגיעות הקשות בתשתית פגעו מאוד בממשלה ובצבא הלבנוני שלא היו פעילים נגד ישראל, אבל כמעט שלא השפיעו על הנהגת החזבאללה ובתשתית הפיקודית המינימלית שלה. התוצאה היתה שהנהגת החזבאללה הצליחה לנהל מערכה מוצלחת ומתמשכת של פגיעה בתשתיות האנושיות והנפשיות של צפון מדינת ישראל עד היום האחרון של המערכה ללא רתיעה וללא הקלה. מבחינה זו ההישג האוירי לא עמד בדרישות שהציג לעצמו. התוצאה היתה שהיה צורך להכניס כוחות קרקעיים יותר ויותר גדולים למערכה (כוחות שהיו לא מאומנים ולא מוכנים).
במילים אחרות, ההסתבכות הקרקעית קרתה בגלל הרצון לכסות על הכישלון האוירי. רבים טוענים שאילו נפסקה המלחמה ב-‏18 ביולי או ב-‏20 ביולי, ישראל היתה חוסכת לעצמה קורבנות רבים שנפלו במערכה הקרקעית אח"כ, אבל התוצאה המערכתית היתה אותה תוצאה שאכן קרתה: התמוטטות ממשלת וצבא לבנון והקמת ממשלה חדשה שהחזבאללה הוא הגורם המרכזי בה, והתחלתה של שביתת הנשק הגדולה עד למערכה הבאה בין ישראל לחזבאללה.
לסיכום: המערכה הקרקעית לאחר ה-‏21 ביולי, לא השיגה כמעט כלום ובודאי לא היתה שווה במחירה האנושי. אבל בפרספקטיבת התוכניות מול הביצוע, הכשל היה של המתקפה האוירית שלא הצליחה להשיג את תמונת ההכרעה אלא רק הישגים חלקיים שהם חסרי משמעות ביחס לאי השגת היעד העיקרי.
מתי הופנמה מלוא חומרתן של המנהרות 697999
כתבת שחיל האוויר פגע בתחנות כח לבנוניות. באילו תחנות כוח לבנוניות פגע חיל האוויר במלחמת לבנון השנייה? (למקרה שאינך יודע מה זה תחנת כוח, אומר שמדובר במשהו כמו תחנת רבין ליד חדירה).
מתי הופנמה מלוא חומרתן של המנהרות 698000
התכוונתי לתחנת הכוח ג'ייה מדרום לביירות.
מתי הופנמה מלוא חומרתן של המנהרות 698002
מתקני החשמל החשובים ביותר שהותקפו בלבנון במלחמת לבנון השנייה וגם במבצעים קודמים, היו, למיטב זיכרוני, שנאים. למשל סמוך לצור הותקפו שני שנאים שגרמו להפסקת חשמל בצור למשך לילה אחד. אנא הבא קישור או פרט יותר באיזו תחנת חשמל מדובר (יש הבדל בין תחנת כוח קיטורית כמו תחנת רבין בחדירה ובין פטפט צהוב או אדום), והאם הושמדה. זה ממש מעניין אותי, כי השתדלתי לעקוב אחרי אירועים כאלה, ודבר כזה לא זכור לי.
מתי הופנמה מלוא חומרתן של המנהרות 698003
מתי הופנמה מלוא חומרתן של המנהרות 698005
למרות שלפי מקורות לבנוניים תקף חייל האוויר את תחנת הכוח הזאת‏1, ברור שאירוע כזה לא אירע. חיל האוויר גם לפי הודעותיו תקף בין השאר מאגרי דלק ששמשו לפי דבריו את החיזבאללה. תוצאות האירוע הזה מעידות על פגיעה במאגר דלק ליד תחנת הכוח במתכוון או בשגגה. פגיעה בתחנת הכוח עצמה בוודאי השמדתה הייתה מביאה לתוצאות נרחבות שלא יתכן שלא היו מדווחות ומוכרות.

1 גם בויקיפדיה יש דיווח על תקיפת תחנת הכוח הזאת שהמקור לה הוא לבנוני, ושום מידע על תקיפות תחנות כוח אחרות בלבנון.
מתי הופנמה מלוא חומרתן של המנהרות 698009
אולי זה היה חה"א של ליכטנשטיין. אני מפנה את תשומת לבך לתמונה ב-BBC של תחנת הכוח העולה באש.
אאז"ן זרם החשמל בדרום ביירות נפסק ולא חודש אלא חודשים אחרי הפסקת האש.
כמו כן חה"א הפציץ מאגרים ותחנות דלק בדר' לבנון במטרה להפסיק את זרם החשמל לכל האזור.
מתי הופנמה מלוא חומרתן של המנהרות 698010
בתמונה רואים קצת עשן עולה מנקודה. לא נראית שם תחנת כוח שעולה באש למרות הכותרת.
מתי הופנמה מלוא חומרתן של המנהרות 698001
לוגיקה משונה אתה מתאר: המתקפה האוערית לא השיגה תמונת הכרעה, אז הכניסו כוחות קרקע שהשיגו תמונת כשלון?
מעבר לתמונות, ההצלחה העיקרית של לבנון השנייה היא תקיפה אוירית מאסיבית ואגרסיבית שהביאה למספיק הרתעה בשביל אחד עשרה וחצי שנים של שקט מטילים וממלחמות. התמרונים הקרקעיים לא תרמו דבר להצלחה הזאת, כצו גם להחלשת השיגורים, ולכן היו גרועים ממיותרים.
מתי הופנמה מלוא חומרתן של המנהרות 698004
הניסוח שלי טעון שיפור, אבל אתה ממש מצייר את המטרה מסביב לפגיעת החץ. אפשר להבין ממך שמטרת המלחמה של ישראל היתה להגיע להסכם הפוגה עם החזבאללה על חשבון ממשלת לבנון וצבאה.
לפני המלחמה, קשה להגיד שממשלת לבנון וצבאה שלטו בכל שטח לבנון, אבל הם היו הגורם השלטוני המרכזי. החזבאללה היה מיליציה שבמידה רבה היתה מורדת בשלטון המרכזי.
מטרת המלחמה היתה להחליש את ארגון החזבאללה כל כך שממשלת לבנון תוכל לחסלו בעצמה. המערכה האוירית ביחס למטרותיה היתה כישלון נחרץ. היא לא הצליחה לרסן את היכולת הרקטית של החזבאללה לרמה נסבלת ולא הצליחה לפגוע בגופו ככוח לוחם. מנקודת המבט של 18 ביולי 2006, זה לא היה הגיוני לוותר על ניסיון להשיג את המטרות הללו באמצעות כוח קרקעי. מנין השלטון האזרחי היה צריך לנחש את האימפוטנציה והסירבול של צה"ל?
המערכה הקרקעית למרות שפגעה ברקטות לטווח קצר יותר מן המערכה האוירית, לא הגיעה להישגים משמעותיים ולא שינתה כלל את ההסכם הסופי בלבנון. ההסכם והצלחת החזבאללה להרתיע את ישראל ממעורבות נוספת בלבנון, יצרה את האפשרות של החזבאללה להפוך להיות
הגורם המרכזי בלבנון.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים