בתשובה להפונז, 15/05/18 18:56
suicide by soldier 699560
המקרים שכיוונתי אליהם הם למשל מהסוג הזה. דו"צ אמר ששיגרו 20 טילים, ומפקד חיל האוויר אומר משהו אחר אחרי שבועיים.
מצד אחד, אני יכול להבין מידה כלשהיא של "ערפל קרב" מכוון שמטרתו דיס-אינפורמציה כלשהי משיקולים טקטיים כאלה או אחרים.
מצד שני, כשאתה מבלף בתחום אחד, אתה מאבד את האמינות בתחומים אחרים
suicide by soldier 699567
דווקא בעניין הסתירה בין מספרי הרקטות אני לא מבין מה הביג דיל (שהגיע לכדי כותרת ראשית באתר "הארץ"). מה ההבדל המהותי בין 20 רקטות ל-‏32 רקטות, אם בשני המקרים (טוענים ש-) ארבע יורטו בהצלחה והשאר נחתו בשטח סוריה? סביר בעיניי שביום התקיפה חשבו בצה"ל שהיו 20 רקטות, פרסמו את הנתון, ורק לאחר מכן התברר שבעצם היו יותר. לא הייתי קורא לזה (או לתרחיש דומה) "לבלף".
suicide by soldier 699568
מסכים, בעיקר משום שאני לא מוצא שום סיבה שצה"ל היה משקר בעניין הזה. אם כבר, אז להפך: ככל שמספר הרקטות שנורו היה גדול יותר, כך היתה למדינה עילה טובה יותר למכת הנגד הבלתי פרופורציונלית בעליל. בתוקף תפקידי כיועץ בכיר לתיק דבקה, אני מציע לבחון את האפשרות שהשיגור של אותם 20-32 טילים, יום אחרי השמדת טילים שכוונו אל ישראל, היה ניתן למניעה אבל לאחר שהכיוון הכללי שלהן זוהה הוחלט לקחת סיכון ולאפשר את השיגור, ע"מ שיהווה עילה לתקיפה הגדולה שבאה כתגובה. הרעיון לחכות שהצד השני ישלוף את האקדח ורק אז לירות אל היד שאוחזת בו אמנם בנה קריירות להרבה תסריטאים בהוליווד אבל הוא סובל מכמה בעיות אינהרנטיות.

איראן קיבלה את הגמביט הזה, והתקיפה הישראלית עברה בלי יותר מדי צעקות שוד ושבר לגבי הפרופורציונליות של התגובה.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים