 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא חושב שהוא דמגוגי בכלל. אם כי הייתי לוקח את שיפוט הדמגוגיה שלך יותר ברצינות אם הייתי רואה שאתה מעיר הערות דומות לתגובות דמגוגיות בהרבה שנכתבו בפתיל הזה ונשארו ללא תגובה דומה. חזרתי על הנקודה הזאת (שלא מדובר בהשוואה בין מושלם לפגום אלא בשני פתרונות פגומים שהשאלה מה היתרונות והחסרונות של כל אחד מהם, ו"בעייתיות באימות העבודות" היא לא פגם באף אחד מהם), בניסוחים שונים, לפחות עשרה פעמים במהלך הדיון. לגמרי לא ברור לי למה אתה לא מפנה את התובנה הזאת אלי. אני לא בטוח למה התכוונת בשני המושגים של המילה "לומד". אני חושב שהתכוונת ל"רוכש ידע" ו"משקיע עבודה". לגבי "משקיע עבודה" לדעתי זה לא פקטור חיובי. אם אפשר להשיג את אותו אפקט עם פחות עבודה אז זה רק יותר טוב (לדעתי, וכל פעם אני מופתע שאני שומע שזה לא מובן מאליו לכל כך הרבה אנשים). המטרה שלי, אם אני הייתי בונה מערכת כזאת, היא שבממוצע תלמידים ישקיעו את אותה עבודה שהם משקיעים היום בבחינות הבגרות, לצערי נראה לי שזה לא סביר ושעבודה תדרוש יותר עבודה מבחינות (הנה פגם רציני, לדעתי). לגבי רכישת הידע, אני חולק עליך. מדובר בסוג ידע אחר, במקום ידע שטחי (יחסית) על הרבה נושאים (יחסית), ידע מעמיק(יחסית) על מעט נושאים (יחסית), אבל הכמות, לדעתי, בממוצע, לא תשתנה בהרבה, ואם כן היא רק תגדל. המשפט המסיים את תגובתך הוא דמגוגי במהותו. אף אחד לא מדבר על "מיומנות בכתיבת עבודות". מדובר על מיומנות ברכישת ידע. מיומנות כזאת שתאפשר לבוגר התיכון להרחיב את הידע הכללי שלו גם אחרי סיום התיכון. יחד עם העובדה שהתלמיד ידע שהידע שלו לא מושלם, אפשר לקוות שאפקט דאנינג-קרוגר שמאפיין כל כך הרבה מבוגרי התיכון שקיבלו ציונים טובים בבגרות ומשוכנעים שהם "יודעים היסטוריה" ולכן לא לומדים כלום ייחלש ככה שאולי, אחרי כמה שנים, הידע הכללי שלהם יגדל ולא יצטמצם. בעיני, כמות הידע שיש לבן ה-17 בחודשיים אחרי סיום הבגרות הרבה פחות חשוב מכמות הידע שתהיה לו בגיל 25 עד מותו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אבל למקצוע קוראים „היסטוריה״ ולא „רכישת ידע״. אבל מעבר לכך, במהלך הלימודים הרגיל, תלמיד אמור ללמוד, גם אם בהיקפים מצומצמים בהרבה, אבל לאורך כל הדרך). המצב היום הוא שתלמידים במקרים רבים לא לומדים בעצמם אלא אנשים מסביבתם הקרובה לומדים בשבילם. אולי כדאי לנסות לטפל בזה (לדוגמה: לעודד השתתפות בשיעורים וכדומה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסדר, רכישת ידע בהיסטוריה, אם זה לא היה מובן מההקשר או מעשרות הפעמים שכתבתי את זה. נכון, התלמיד אמור ללמוד, והתלמיד ילמד, לאורך כל הדרך, לא פחות (ולא יותר) מעכשיו. תשווה את זה ללימודי ספרות, על מנת לקבל ציון טוב בספרות תלמיד צריך ללמוד 21 יצירות. האם מי שיודע רק 21 יצירות "יודע ספרות"? האם מי שלא קרא את ביאליק או דוסטוייבסקי יודע ספרות? הנקודה היא שהתלמיד יוצא עם הכישורים לנתח יצירה ספרותית גם עם הוא לא למד אותה מול המורה, משום שזאת המטרה של לימודי הספרות בבגרות בתיכון. ואותו הדבר תקף גם להיסטוריה (ולגאוגרפיה, ולמתמטיקה, ולאנגלית...) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה לא חושב ש"והיום כל תלמיד יודע את כל ההיסטוריה כשהוא מסיים את התיכון?!" (ההדגשות שלי) הוא דמגוגיה, נראה שהגשת עבודת גמר במקום מבחן במקצוע "רטוריקה 101". לגבי אפקט דאנינג-קרוגר אני לא רואה סיבה להניח שהוא יפחת, והייתי יכול אפילו לנסות להגן על התיזה1 שהוא עלול להתחזק עבור מי שקיבל ציון גבוה לעבודה שהתמקדה בתחום מצומצם, אבל אני לא מעוניין להיכנס לדיאלוג הזה, ועמך הסליחה. __________________ 1- רק לא בע"פ, בבקשה :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, זה לא דמגוגיה, זאת תמיהה1. 1 סימן תמיהה [ויקיפדיה] |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |