בתשובה ליוסי, 13/08/18 19:45
שאלת תם 701119
התנהגות שונה של מקבלי ההחלטות בארה"ב- אם היו מחליטים לאפשר ל AIG וסיטי להתמוטט- היתה מובילה להתמוטטות מיידית של שורה של בנקים ומוסדות פיננסיים בינלאומיים, שהיו גוררים אחריהם בגלל החשיפה ההדדית העצומה לנגזרים התמוטטות מיידית של שאר הבנקים וחברות הביטוח הבינלאומיות בעולם.
המערכת הפיננסית הבינלאומית היתה קורסת לחלוטין. רק בנקים מקומיים ממש היו יכולים להמשיך לתפקד, אבל חברות גדולות לא היו יכולות לקבל אשראי בכלל, כי לא היה ממי לקבל אותו. הסחר הבינלאומי היה עוצר כאילו נתקע בקיר.
אני לא יכול לדמיין את הכאוס שהיה נוצר. יתכן שהיה אובדן אמון בכסף בכלל.
הכוונה ב"חזרה לימי הביניים מבחינה פיננסית" היא שהדרך היחידה שהיית יכול לקבל אשראי היא מהגביר של העיירה.
שאלת תם 701133
למה? (נתחיל מהמשפט הראשון שלך).
שאלת תם 701135
AIG היתה חשופה באיזה טריליון דולר‏1 לעסקאות נגזרים. השוק העולמי של CDS הגיע ב 2007 לגודל של 60 טריליון. רוב הבנקים עשו עסקאות Back to back כשהם קונים CDS מבנק אחר, או מ AIG, ומוכרים אותו בצורה זו או אחרת ללקוחות שלהם.
אבל AIG היתה חשופה נטו. היא רק מכרה CDS במחשבה מפגרת שזה כמו שאר עסקי הביטוח.
כשהדיפולטים התחילו להתגבר AIG לא יכלה לעמוד בהתחייבויותיה וחולצה. אם לא היתה מחולצת ולא היתה משלמת לצדדים שמולה, גם הם לא היו יכולים לשלם לצדדים שמולם. זה רק היה מגביר את הדיפולטים ושוק של 60 טריליון דולר היה קורס. וזה רק ה CDS.

____________
1 עד היום לא ידוע כמה בדיוק. בגלל כללי חשבונאות מפוקפקים אלו היו עסקאות מחוץ למאזן. מחקר מצוטט אחד טוען שב 2007 רק החשיפה שלה ל CDS היתה 440 מיליארד.
שאלת תם 701136
איך טריליון אחד יכול להפיל (או איך וריליון בלבד הצליח להחזיק) שוק של 60 טריליון?
ומה זה דיפולטים?
חדלות פרעון 701140
חדלות פרעון 701141
אהה, פשיטת רגל -בהקשר של הלוואה. טוב, קשה היה לנחש שזו דוקא האופציה הדיפולטית.
שאלת תם 701142
דיפולט היא בעברית חדלות פרעון. כאשר לווה אינו יכול לעמוד בתנאים של התחייבויותיו.

CDS - Credit Default Swap הן מעין ביטוח כנגד חדלות פרעון של הלווה. המוכר של ה CDS ישלם לקונה אם הלווה יעשה דיפולט. המחיר של ה CDS הוא לפי הסיכון המוערך של הלווה. זו דרך של המלווה להעביר את הסיכון הלאה.

MBS -Mortgage Backed Securities הן נייר ערך שמגובה בחבילה של משכנתאות.

AIG מכרו CDS על MBS ‏1 שמבוססות על כך שרק חלק קטן מאוד מהלווים של המשכנתאות לא יעמדו בהתחייבויותיהם. הקונים של ה CDS חשבו שהם העבירו את הסיכון הלאה, ולכן השוק היה במכפלות על הסכום המקורי של ה CDS, כי כל אחד העביר את זה הלאה.

אם בנק גדול, לדוגמה דויטשה בנק, שקנה כמויות אדירות של MBS וחשב שהגן על עצמו באמצעות קניית CDS על החלק הגרוע שלהן, לא היה יכול לקבל את הכסף עבור ה CDS שקנה כאשר הלווים הגרועים לא עמדו בהתחייבויותיהם, דויטשה בנק בעצמו היה עלול להכנס לחדלות פרעון, כי ה MBS שלו שווים לתחת. זה לא שהוא קנה את ה MBS מההון העצמי שלו- הוא בעצמו גלגל את זה הלאה באמצעות סטרקצ'רים וכו'.
ואם דויטשה בנק חדל פרעון כל העסקאות הממונפות שהוא צד להן (כ 8 טריליון דולר) בסכנה. שלא לדבר שצריך לשלם את ה CDS על דויטשה בנק בעצמו.
ואז כל הבנקים שנמצאים בצד השני של העסקאות האלה בסכנה, וכך הלאה. תגובת שרשרת.
________
1 עוד גרוע מכך- על החלק הכי גרוע של החבילות.
שאלת תם 701143
א. תודה על ההסבר.
ב. כמה שמעמיקים בזה, כואב הלב עוד יותר מההבנה שהבכייה האמיתי לדורות של המשבר ההוא היא על כך שכל הפושעים הפיננסיים האלה - מן הסתם הגדולים בתולדות האנושות מבחינת כמות הכסף המעורבת - לא רק שלא יושבים בכלא, אלא תוגמלו ביד רחבה אחרי המשבר ושמרו על מקומות העבודה שלהם. בושה וחרפה.
שאלת תם 701148
בדיוק!
מיידוף קיבל תכל'ס מאסר עולם, והם פשעו לא פחות ממנו.
השחיתות בארה"ב היא מערכתית.
שאלת תם 701153
ומי הוביל את המערכת הזאת באותן שנים קריטיות והחמיץ הזדמנות פז לתיקון הסטורי - גם את זה אנחנו יודעים.
שאלת תם 701155
השחיתות הממוסדת קיימת באמריקה מאז ומעולם (הברונים השודדים) ומתעצמת לפחות מאז שנות השמונים.
היא הולכת יד ביד עם המגמה של התעצמות התאגידים על חשבון משקי הבית.
מאז סוף שנות השמונים ההכנסה הריאלית למשק בית של החמישון האמצעי דרכה במקום, בזמן שההכנסה הריאלית של 5% העליונים צמחה ב 50% (כמעט כולה התרחשה בזינוק גדול בתקופת נשיאותו של קלינטון)
האפיטום של השחיתות הממסדית מתגלם בהילארי קלינטון
אם יש מישהו שהיה יכול לשנות את המצב זה לא אובמה, אלא ברני סנדרס. חבל שאליזבת וורן כבר תהיה מבוגרת מכדי להתמודד על הנשיאות.
שאלת תם 701157
אני לתומי חשבתי שהיכולת לשנות משהו מגיעה עם הסמכות של ישיבתך בתפקיד מסוים, ולא מהפוטנציאל הוירטואלי של הדעות שלך.
שאלת תם 701169
נשיאי ארה"ב שבאו מתוך הממסד הפוליטי חבים את התפקיד שאליו נבחרו לתאגידים מיטיביהם. נכון, אובמה פחות. אבל אובמה הוא לא סנדרס. האג'נדה שלו לא כללה את העצמת משקי הבית על חשבון התאגידים. גם לא של טראמפ, אפילו שלא בא מתוך הממסד הפוליטי.
סנדרס ואליזבט וורן הם חריגים ביציאתם הפומבית נגד התאגידים. זה חלק מהאג'נדה שלהם. שאר 98 הסנטורים לא יעזו לצאת נגד התאגידים שמרפדים אותם.
שאלת תם 703229
ישש!!!
אליזבת וורן מגששת להתמודד לנשיאות ב 2020!

יש תקווה לעולם החפשי!
שאלת תם 703267
בזמנו הגבתי, בזמן בבחירות המקדימות של 2006, עם לשון תחובה בלחי שאליזבת וורן תהייה המועמדת הדמוקרטית.

אני עדיין חושב שהיא מועמדת מאד ראוייה אבל עומדת בפניה משוכה רצינית בגלל שהיא התעקשה להוכיח בבדיקת ד.נ.א. שיש לך שמץ דם אינדיאני, ולא רק מצד הרפובליקנים. אני מבין שזה מעורר תרעומת לא רק בקרב האמריקאים-הילדים (כך אומרים?) אלא גם בקרב האפרו-אמריקאים שרואים בזה ניכוס תרבותי וזיוף של זהות.
שאלת תם 701196
מעניין, תודה. אבל החלק שלא ברור לי הוא מדוע הכלכלה לא יכולה לתפקד, לפחות ברובה, ולו לתקופה של כמה חודשים, גם בלי אשראי בנקאי; לשלם משכורות ולקנות חומרי גלם מתוך היתרה בבנק, לצורך העניין, או באשראי מוגבל שצמוד ליכולת יצור. אולי אפילו בסיוע של הבטחה ממשלתית לתשלום אחר כך (שגם אם לא יהיה ודאי, יספיק כדי שיהיה כדאי לפעול יותר מאשר לא לפעול). והאם תפקוד כזה יכול להחזיק את הכלכלה מספיק כדי לתת זמן לממשלות וגופים בינלאומיים לאתחל מחדש את המערכת הפיננסית.
שאלת תם 701197
בנקים עובדים עם הון עצמי של 5-12% מהמאזן שלהם, תלוי מי סופר. ראה הלימות הון [ויקיפדיה]. זה אומר שבנק יכול לשלם ברגע נתון לכל היותר שמינית מההתחייבויות שלו.
מוסדות פיננסיים שאינם בנקים אפילו פחות. תגובת השרשרת היתה הורגת אותם.

>> לשלם משכורות ולקנות חומרי גלם מתוך היתרה בבנק
אין בנק. מת. היו נשארים רק בנקים קטנים אזוריים. וגם אם הממשלה היתה מחלצת בארץ את פועלים ולאומי, מול איזה בנק בחו"ל הם היו עובדים?
שאלת תם 701200
אבל ההתחייבויות של בנק הן ארוכות טווח, חלקן לעשרות שנים. שמינית מהן כדי לעבור את הסמסטר הקרוב נשמע יותר מסביר, לא?

מה זה בנק מת? החשבון שלי שם גם אם הבנק מעכב פעילויות אחרות. יש לי הרגשה אולי כמו שירדן מתאר, שיש כאן בעייה וירטואלית קצת ולאו דוקא מהותית. אולי מישהו מבחוץ צריך להתיר זמנית כמה חוזים, רבל זה יכול להיות בגבולות המשחק.
שאלת תם 701216
הבעיה בבנקים היא שברגע שיש אצל הלקוחות חשש ליציבות הבנק מתפתחת ''ריצה על הבנק'', הלקוחות מתחרים ביניהם מי יגיע ראשון אל הדלפק וישבור את תכניות החסכון שלו. במצב כזה ההתחייבויות ארוכות הטווח הופכות לקצרות מאד והתוצאה היא כדור שלג שמחזק את עצמו.

אם הבנק פושט רגל אז הכסף שיש לך בחשבון הוא כמו כל החובות האחרים של הבנק - אולי תזכה לראות חלק ממנו יום אחד, אבל בהיותך נושה קטן וחלש סיכוייך למקום גבוה בתור הם לא גדולים. זו אחת הסיבות לכך שבמדינות מתוקנות נהוג ביטוח פקדונות שאמור להגביל את הסיכון של המפקיד הקטן. כמובן, במצב כמו שאריק מתאר שבו המערכת הכלכלית העולמית קורסת ועמה מבטחי המשנה הגדולים, ספק אם ביטוח כזה יפעל.
שאלת תם 701221
תוכניות חיסכון לא עברו מהעולם לפני עשרים שנה? לי אין כאלה.

רוב רובו של הכסף שלי לא נמצא בחשבון העו"ש או באותן "תכניות חסכון" ארכאיות, הוא נמצא בקרנות נאמנות, תעודות סל ומניות. בתור שכזה, הבנק הוא בעיקר אוסף של פוינטרים עם שמי עליהם, לכספים שמוחזקים במקומות אחרים. מה בין החובות של הבנק למניות Apple שאני מחזיק בחשבון?
למיטב הבנתי מהפעם האחרונה שביררתי, זה נכון גם לקרנות נאמנות - כספי ששם לא באחריות הבנק והוא לא שלו לסחור בו או להלוות אותו כחוב.

זה קצת דומה לזה שאם סוכן הביטוח שלי יוצא מהביזנס, זה לא אמור לפגוע בפנסיה שלי.
מה אני מפספס?
שאלת תם 701223
אתה לא מפספס.
הבנק מחזיק את ניירות הערך שלך‏1 בנאמנות עבורך. אם הבנק מתמוטט הם נשארים שלך.
תכניות חסכון, פק"מ, עו"ש וגם מכשירים פחות ארכאיים כמו סטרקצ'רים- כל התחייבות של הבנק ללקוח- ימותו עם הבנק, למעט סכומים מבוטחים בביטוח פקדונות ממשלתי.
במקרה של ברוקר שאינו בנק גם ני"ע הולכים פייפן אם לא היו בחשבון המוגדר נפרד (segregated)
__________
1 מניות, אג"ח, קרנות נאמנות, תעודות סל
שאלת תם 701225
קח את דויטשה בנק.
נניח שהמאזן שלו היה 2 טריליון דולר, וההון העצמי 100 מיליארד דולר. מחוץ למאזן יש לו כל מיני עסקאות שמייצרות לו התחייבויות בעוד 2 טריליון דולר, ועל רובן נדמה לו שהוא מוגן באמצעות CDS שהוא קנה מ AIG במאה מיליארד דולר. אם ה CDS הלך פייפן דויטשה בנק לא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו שהוא חשב שהוא מוגן עליהן, והלך על דויטשה בנק. זה עוד לפני שמתחילה ריצה של לקוחות על הבנק.
שאלת תם 701230
א. מאה מיליארד מתוך 4 טריליון (כולל חובות) זה 2.5%, רחוק מאד מה-‏12% (כשמינית) שדובר עליו קודם. כדי לא לבלבל את המאזינים (אני) כדאי לפחות לא לשנות את המספרים תוך תנועה.
ב. אני חוזר ושואל - אז "דויטשה בנק לא יוכל לעמוד בהתחייבויות שהוא חשב שהוא מוגן עליהן" -התחייבויות שחלקן לא למחר, אלא לעוד עשור. ראשית, אם זה לא למחר, שיחכה חצי שנה שהמשבר יעבור ואז הכל יהיה בסדר. שנית, גם מדינות רבות, מישראל הקטנה ועד ארה"ב הגדולה מצויות בחוב לאומי שדה-פקטו היום הן רחוקות שנות אור מליהיות מסוגלות להחזירו. אבל איזו הסכמה/הסדרה/שקר כלשהו בינלאומי מאפשר להן להישאר על כנן. במקרה של קטסטרופה פיננס גלובלית, אפשר להגיע להסדא כזה לטווח קצר גם לבנקים, לא?
שאלת תם 701232
מאה מיליארד מתוך 4 טריליון- זה מה שהיה אז. בזל 1 [ויקיפדיה] דרש 8% הלימות הון אז אולי ההון של דויטשה היה אז 160 מיליארד. אבל כל מיני עסקאות חוץ-מאזניות שיש לנו מושג מאוד כללי מה גודלן (טריליונים) לא נכללו במאזן.

ההתחייבויות הן כן למחר כי כשהתחילו הדיפולטס על משכנתאות הסאב פריים כל העסקאות שנעשו על בסיס שלא יהיו דיפולטס הגיעו לפרעון מוקדם. אני ממליץ על הסרט מכונת הכסף שמסביר חלק מהמנגנונים שעבדו שם.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים