בתשובה להאייל האלמוני, 24/11/18 23:46
המדינה הולכת ומתרחקת מהכרזת העצמות שלה 702838
קראתי את דבריך ומצאתי שאני מסכים עם רובם. הנקודה היא שכנראה לא ניסחתי היטב את דבריי, ולא הבעתי בהם מה באמת הנקודה שמפריעה לי. אולי הייתי צריך לומר "לעתים יכולה להתעורר בעיה כשבית המשפט פוסק על סמך שיקולים של צדק". כששיקולי צדק מופעלים בנושאים שקשורים בנושאים ובבני אדם פרטיים שמבקשים עזרה מבית המשפט, אין לי שום בעיה עם זה, ובאמת דרוש לשם כך איזה שהוא מנגנון, ואצלנו זה בג"ץ. הבעיה מתעוררת כאשר מדובר בנושאים ציבוריים ופוליטיים ובהתנגשות עם חברי הכנסת שהם נבחרי הציבור. אתה עצמך הבאת דוגמה קיצונית שבה בית המשפט מחליט החלטה "מגוחכת" כדבריך, ואמרת שהממשלה והציבור ימצאו את הדרך וכו'. אני לא רואה איך הם ימצאו את הדרך. אצלנו אין שום גוף שהוא מעל בג"ץ. וזו אחת הבעיות. ואם אתה מסכים שיכולות להיות החלטות בלתי קבילות השאלה היא גם היכן גבול הקבילות. נניח שהקואליציה גוברת על האופוזיציה בהצבעה ומעבירה איזה שהוא חוק. לאחר שנכשלו חברי האופוזיציה בהצבעה, הם יכולים לעתור לבג"ץ ולבקש לפסול את החוק מטעמים של צדק, והשופטים נענים להם. במקרה כזה השאלה לאיזו מפלגה הצביעו השופטים בבחירות היא מאד רלוונטית. וזו בעיה.
פסק הדין בעניין התערבות בהחלטה של בית הדין הרבני (שעליו נפתח עכשיו דיון חדש באייל) מדגים את הבעייתיות. פסק הדין הזה ניתן על ידי שופטים חדשים, "שמרנים", שהצליחה להכניס בסוג של איזה מאבק כוחני שרת המשפטים. אני מוכן לנבא כאן שאם תתקבל הבקשה לדיון נוסף וידונו בעניין שופטים אחרים, הם יפסלו את ההחלטה הזאת. כלומר לפי השופטים אני יודע מה תהיה ההחלטה במקרים כאלה. אז מי כאן באמת זה שהחליט? כלומר, אם השופטים מפעילים שיקולי צדק גם בעניינים כאלה, צריך שבחירת השופטים תיעשה על ידי הציבור או נציגיו ולא על ידי איזו ועדה יחידה מסוגה בעולם.
המדינה הולכת ומתרחקת מהכרזת העצמות שלה 702852
"...הבעיה מתעוררת כאשר מדובר בנושאים ציבוריים ופוליטיים ובהתנגשות עם חברי הכנסת שהם נבחרי הציבור", עיקר החשש מאי צדק הוא במקרים האלה. כשאיזה פקיד מחליט להתעלל באיזה אזרח האזרח יכול לפנות לבוס שלו, לשר, לנציב הקבילות, לחברי הכנסת או לציבור, אבל כשחברי הכנסת מקבלים החלטה לא צודקת, אין לאזרח הנפגע למי לפנות מלבד בית המשפט.

"אני לא רואה איך הם ימצאו את הדרך. אצלנו אין שום גוף שהוא מעל בג"ץ. וזו אחת הבעיות" איך בדיוק בית המשפט יכפה את דעתו? אם מדובר בהחלטה לא סבירה הצבא יסרב למלא אותה, המשטרה תסרב למלא אותה, הממשלה תסרב למלא אותה, הציבור יסרב למלא אותה, וזאת תהפוך לסתם אות מתה. הציבור הוא הגוף שנמצא מעל בית המשפט. גם אם זה לא נכון פורמלית, מעשית זאת המציאות.

"...השאלה היא גם היכן גבול הקבילות" זה פשוט, כשהציבור יתרעם על ההחלטות במידה מספקת על מנת שיתמוך בממשלה מול ההחלטות מדובר במפורש בהחלטות לא קבילות.

"... השאלה לאיזו מפלגה הצביעו השופטים בבחירות היא מאד רלוונטית. וזו בעיה" זאת בעיה רק שאין לה פתרון אלגנטי (ז"א, אני לא מכיר כזה).

"אם השופטים מפעילים שיקולי צדק גם בעניינים כאלה, צריך שבחירת השופטים תיעשה על ידי הציבור או נציגיו..." אבל המטרה של בית המשפט היא להוות בלם שמאזן את החלטות נציגי הציבור, אם השופטים ימונו על ידי נציגי הציבור הם יהפכו להיות שחקנים פוליטיים ויבטלו את כל המשמעות של בית המשפט כמי שפוסק בענייני צדק ושמסוגל לעמוד מול השלטון ולהגיד לו מתי הוא לא בסדר. בית המשפט העליון בארה"ב, למשל, החליט להפסיק את ספירת הקולות בגלל שברור היה שאם היא תמשיך גור יהיה הנשיא, באופן לא מפתיע השופטים שקיבלו את ההחלטה המגוחכת הזאת היו מינויים של נשיאים רפובליקאים (חלקם מונו על ידי ממשלו של בוש כנשיא או על ידי הממשל בו אביו של בוש היה סגן נשיא). זה היה במדינה בה יש משמעות לאיך דברים נראים, רק תחשוב מה יקרה אם תיתן למירי רגב את הכח למנות שופטים לבית המשפט העליון.

"...איזו ועדה יחידה מסוגה בעולם" היא לא כל כך ייחודית כמו שמספרים לך השקרנים.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים