כואב הלב על המרוּמים 703724
דרושה ועדת אתיקה מטעם המועצה להשכלה גבוהה.
הרי למכללות יש אינטרס פשוט מאוד - להריץ סטודנטים ולהרוויח כסף (כמובן שבכל זאת יש בגופים האלו בלמים ואיזונים מוסריים, אך התחרות עם שאר המכללות מטה את העניין: "לא התקבלת אליהם? אתה בכל זאת תותח-על! בוא אלינו!")
צריך לתת אינטרס נגדי כלשהו מלמעלה.
כואב הלב על המרוּמים 703767
לדרוש מהמכללה להחתים כל סטודנט על טופס שמראה מה שיעור ההצלחה של בוגריה במבחני ההסמכה של הלשכה, תוך השוואה לכל שאר המוסדות.

אם בכל זאת חתמת, אל תהיה מופתע כשתתקשה לעבור...

(או לבטל את מבחני הלשכה. יציג כל עו"ד את תעודת הבוגר שלו מהמכללה בה למד, ויכריע הציבור. במקומות עבודה רבים, מוסד הלימודים הוא אמצעי סינון משמעותי של קו"ח; אפשר לעשות את אותו הדבר גם בעריכת-דין. באותה הזדמנות, לבטל את הכוח שיש ללשכה לקבוע שכר מינימום לעורכי-דין, ולפתוח את השוק לתחרות ראויה.)
כואב הלב על המרוּמים 703782
נחמד.
אבל לגבי הפיתרון הראשון: אלו שמרומים היום יפלו בפח גם לזה. אני לא מחפש פיתרון שבזכותו נוכל לומר "אמרתי לך לא ללכת על זה!". דרוש פיתרון שיבהיר גם לתמימים ביותר שהעסק הזה קשה.
פתרון שיבצע סינון טבעי יותר טוב, שלאחריו נזכה לראות אחוזים נמוכים משמעותית של חבר'ה מדופלמים-מובטלים.

קשה לי לחשוב על פיתרון קסם כזה לבעיה די מורכבת כמו זו (בעיקר בגלל שלא השקעתי בזה מאמצים כמובן), אבל אני מאמין שועידה איכותית של המל"ג תוכל להניב תוצאות טובות.

מחזיק אצבעות.
כואב הלב על המרוּמים 703788
רק הערה, ובלי להכנס לדעתי אודות חברות החובה בלשכה: עורכי דין לא צריכים להתקבל למקום עבודה כדי לעבוד. עורך דין יכול לקבל את הרשיון ולמחרת להתחיל לייצג - הוא לא צריך לחפש מקום עבודה שיקלוט אותו. ואמנם אנקדטולי, אבל הנסיון שלי לימד שדווקא החלשים יותר במחזור היו אלה שמיהרו להתחיל לעבוד כעצמאיים (בין השאר כי התקשו למצוא מקום עבודה שיספק אותם).
באופן אישי, אני עורכת דין כבר עשר שנים ורק לפני כמה חודשים טרחתי למסגר ולתלות את התעודות במשרד. לא זוכרת שיותר מדי לקוחות (להבדיל ממעסיקות פוטנציאליות) התעניינו היכן למדתי או מה היו הישגיי באוניברסיטה.
כואב הלב על המרוּמים 703789
לעניין הפסקה האחרונה: זה בין השאר מכיוון שהם יודעים שעמדת ברף מינימלי של בחינות הלשכה?
כואב הלב על המרוּמים 703791
אני מניחה שזה יותר קשור לכך שבשנים הראשונות הייתי שכירה (ולכן האמון בי נגזר מהאמון במוניטין של המשרדים בהם עבדתי) ועכשיו כשאני עצמאית מגיעים אלי בעיקר דרך המלצות. הנקודה היא שגם כשמגיעים לקוחות שלא מכירים אותי אני לא זוכרת התייחסות למקומות בהם רכשתי השכלה (כשכמובן כן שואלים ומבררים דברים אחרים).
אולי גם לא מיותר להזכיר בהקשר הזה שלימודי משפטנות הם לא לימודי עריכת דין. במובן הזה, אני לא בטוחה לגבי מבחני הלשכה אבל לבטל את ההתמחות (על אף כל בעיותיה) זה סיפור אחר.
כואב הלב על המרוּמים 703792
מה לגבי המודל של רפואה? יש מוסדות מוכרים, והתמחות. כל בוגרי המוסדות המוכרים, שסיימו בהצלחה התמחות, רשאים לעסוק במקצוע.

הקרב עקוב הדמים יהיה, מן הסתם, על ההכרה במוסדות השונים (ובמשתמע, חוסר ההכרה באחרים).
כואב הלב על המרוּמים 703798
זה מודל סביר לדעתי.
הבעיה (שאני לא יודעת איך לפתור) היא איך מבטיחים שההתמחות תהיה הכשרה ראויה. יש מעט מאד חסמים ללימודי משפטים (מהצד של המוסדות המלמדים -כל מה שצריך זה מרצה וכתה), ומעט מאד חסמים לעבודה כעורך דין (כל מה שצריך זה מחשב ומדפסת) ולכן גם מעט חסמים לאימון של מתמחים. לעומת זאת ההתמחות של רופאים נעשית בבתי חולים בלבד וכוללת סבבים במספר מחלקות, כלומר ההתמחות גם ארוכה משמעותית, גם מבטיחה התנסות במספר תחומים וגם (למיטב ידיעתי) יש פחות תופעות של מתמחים שמעבירים את זמנם בעבודות מזכירוּת וסנג'ורים-שאינם-הכשרתיים.

בכל מקרה, לטעמי השילוב של לימודים-התמחות-מבחן הוא בפני עצמו סביר (אם כי אני לא ממהרת להגן על מבנה ההתמחות והמבחן כפי שהם), זו חברות החובה בלשכה שמיותרת.
הסיבה האמיתית למבחני הלשכה 703811
קצת בלת''ק, אבל הסיבה שיש מבחני לשכה היא פחות מהסיבה של לקבוע רף מינימום ראוי בשביל הלקוחות, אלא כדי לקבוע רף מינימום נורמלי שבתי המשפט יוכלו לעבוד איתו. שופטים לא יכולים לבזבז את כל הזמן שלהם על להסביר לאנשים מה קורה עכשיו, הם צריכים שכל צד יבין מה קורה עכשיו. זאת הסיבה שיש מבחני לשכה ולכן הם מאוד נחוצים.
אני בעד הרעיון שכל מכללה ואוניברסיטה תחוייב להציג את אחוזי המעבר, אבל בניגוד אליכם אני לא מפחד מהצפה של המקצוע, אני חושב שבאופן טבעי אם יהיו הרבה עורכי דין זה גם יוזיל עלויות ויאםשר לאנשים מהמעמד הנמוך להשיג שירותי עריכת דין, וגם באופן טבעי אנשים יראו שהמשכורות בעריכת דין ירדו אז הם פחות יינטו ללכת ללמוד משפטים והכל יתאזן.
הסיבה האמיתית למבחני הלשכה 703814
כמה עורכי דין עוסקים בליטיגציה? הרושם הוא שמדובר במיעוט שבמיעוט, לא?
הסיבה האמיתית למבחני הלשכה 703832
א. הרבה עורכי דין לא יודעים איך נראה בית משפט מבפנים - זה פשוט לא תחום העיסוק שלהם.
ב. הבעיה שלי היא לא עם הצפת המקצוע כשלעצמו אלא עם עו''ד מזיקים (ברשלנות ובתום לב). מנסיוני, כמי שעובדת לא מעט עם אוכלוסיות מוחלשות (ובין השאר עם לקוחות עם חסמי שפה), היכולת שלהם להבדיל בין עו''ד מקצועי לחרטטן היא מוגבלת. כמובן שזה לא מאפיין רק חברי אוכלוסיות מוחלשות אבל שם זה משמעותי יותר.
ג. הבעיה עם סטודנטים חלשים, כפי שגיליתי לתדהמתי, היא שלא תמיד הם מבינים את המשמעות של אחוזי המעבר (שהם מידע גלוי שמתפרסם בתקשורת).
הסיבה האמיתית למבחני הלשכה 703836
ג. זה עצוב ומשעשע בו זמנית. מה, צריך להסביר להם שמתוך עשר בננות שניגשות למבחן, הקוף יאכל שש ורק ארבע יעברו אותו בריאות ושלמות?
הסיבה האמיתית למבחני הלשכה 703840
זה היה כהנמן, כמדומני, שקיבל פרס נובל על המסקנה שהבנה של משמעות המספרים מורכבת יותר מאשר קריאת הספרוֹת.
הסיבה האמיתית למבחני הלשכה 703845
כמדומני שעל הבנה של דברים מורכבים יותר כמו שקלול כמותי (וכנראה מוטה או לא לינארי) של רווח אפשרי מול הפסד אפשרי. ובטח על עוד כמה דברים אחרים, על בננות לצערנו כבר לא מקבלים פרסי נובל.
הסיבה האמיתית למבחני הלשכה 703846
אתה יודע כמה מזכירות ראיינתי עד שמצאתי אחת שיודעת אחוזים? ואני לא מדבר על פקידות אלא על הרמה מעל שמתקראת "מנהלות לשכה". וזה עוד היה כשהיו לנו ציונים טובים במבחנים הבינלאומיים
הסיבה האמיתית למבחני הלשכה 703847
עד כמה שזכור לי סף מבחני הקבלה‏1, כמו גם מבחני ההסמכה של עורכי/כות דין גבוה יותר מזה של מזכירים/רות.

1 באזור ה-‏700
הסיבה האמיתית למבחני הלשכה 703848
אה, אבל הם לא עוברים את מבחני ההסמכה!
יש פה מלכוד: תנאי הקבלה למכללות נמוכים יותר מאשר לאוניברסיטאות, ואז המועמדים שם לא יודעים אחוזים, ולא מבינים את הטבלה הזו
הסיבה האמיתית למבחני הלשכה 703849
הם כנראה לא למדו את המדרש על שניים אחוזים בטלית...
הסיבה האמיתית למבחני הלשכה 703851
כשהחליפו את הלירה פנו לציבור בבקשה להצעות לשם למטבע החדש.
אני חשבתי על עכוז.
"בכמה זה?"
"חמישה עכוזים." (או בלשון העם- חמש עכוז)
כואב הלב על המרוּמים 703813
האמת די דומה (בגדול). הקושי האמיתי הוא בקבלה להתמחות - לצורך קבלה להתמחות נחשקת ופופלרית, לבוגר הארץ הממוצע יהיה קל יותר מאשר בוגר חו''ל הממוצע. אמנם לטעמי אין הבדל מהותי בין האוניברסיטאות בארץ מבחינת סיכויי הקבלה, אך יש הבדלים בין האוניברסיטאות בחו''ל.
באופן דומה לויכוח המקומי בין אוניברסיטאות למכללות, אחוזי המעבר של בחינת הרישוי הישראלית לבוגרי חו''ל שונים כתלות במוסד בחו''ל בו בוצעו הלימודים (נניח הונגריה מול ארמניה) - ומוסדות מסויימים מתגאים באחוזי המעבר הגבוהים שלהם.

לאחר הקבלה להתמחות, כמעט לאף אחד לא אכפת איפה למדת - המוניטין שלך נגזר מהמוניטין של בית החולים בו אתה עובד.
לאחר סיום ההתמחות, המוניטין שלך נגזר מהמוניטין של בית החולים בו סיימת התמחות.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים