בתשובה לקוזמו, 28/03/19 17:14
מלכוד 22 705138
בג"ץ פסל באוגוסט 2017 את מס דירה שלישית בבג"ץ מס ריבוי דירות [ויקיפדיה] תוך שהוא הולך צעד נוסף מעבר להלכה שקבע ב בג"ץ ארגון מגדלי העופות בישראל [ויקיפדיה]. לראשונה ביטל בג"ץ חוק שחוקקה הכנסת לא עקב פגם בתוכן החוק, אלא עקב פגם בהליך החקיקה.
בהרכב היו חמישה שופטים:
נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור, הנשיאה אחריה אסתר חיות, השופט ניל הנדל, השופט נעם סולברג והשופט מני מזוז.
בהרכב היה רוב של שופטים שמרנים: סולברג, הנדל ומזוז, וההחלטה התקבלה ברוב של ארבעה נגד אחד כאשר את דעת המיעוט כתב מזוז.
סולברג, יקירה של השרה שקד, בוגר ישיבת הסדר ומתגורר באלון שבות, הוא שכתב את דעת הרוב. סולברג הלך צעד נוסף מעבר לפסיקתה של השופטת בייניש מ 2004. אז קבע בית המשפט שתפקידה של הביקורת השיפוטית על הליך החקיקה אינו להבטיח כי בכנסת יתקיים הליך חקיקה אופטימלי ואף אינו להבטיח כי יתקיים בכנסת דיון אחראי ושקול בכל הצעת חוק, אלא תפקידה הוא להגן מפני פגיעה קשה וניכרת בעקרונות היסוד של הליך החקיקה במשטר הפרלמנטרי והחוקתי. השופטת בייניש אמרה אז שחוק ייפסל בשל אי-יישום עיקרון ההשתתפות רק במקרים קיצוניים של פגיעה קשה וניכרת, מקרה שבו אין כל אפשרות מעשית לחברי הכנסת לדעת על מה הם מצביעים.
סולברג כתב:
"ביקורת שיפוטית על הליכי החקיקה אינה 'לעומתית' כלפי הכנסת; היא בעדה. היא נעשית תוך הקפדה על איזון עדין וזהיר, להבטחת עצמאותה של הכנסת, רום-מעמדה ודרכי פעולתה, בד בבד עם הבטחת התנאים לחקיקת חוק ראוי לשמו; לא בביקורת על תוכנו של החוק עסקינן, אלא בפיקוח על הליכי חקיקתו."
אבל סולברג ניסח מבחן קל בהרבה מהמבחן של בייניש בבג"ץ מגדלי העופות לפגיעה בעקרון ההשתתפות: "אין לשׂים עוד את הדגש על השאלה האם נשללה מחברי הכנסת 'כל אפשרות מעשית לדעת על מה הם מצביעים'. יש צורך במבחן שונה, ישׂים ואפקטיבי יותר, מעין המדד השני שעלה בעניין מגדלי העופות; עניינו – הליך חקיקה אשר יאפשר לחברי הכנסת 'לגבש עמדה' לגבי הצעת החוק הנדונה. רוצה לומר, אין די בכך שהליך החקיקה יעוצב כך שתינתן לחברי הכנסת האפשרות 'לדעת על מה הם מצביעים' – לקרוא את הצעת החוק, לשמוע על אודותיה ולהבין באופן שטחי את החוק העומד להצבעה; הליך החקיקה צריך לאפשר לחברי הכנסת לגבש עמדה מהותית, ולוּ באופן המצומצם ביותר, בנוגע להצעת החוק המונחת לפניהם. גיבוש עמדה איננו אקט 'פסיבי' גרידא, אלא דורש מהלך מחשבתי מסוים, עיבוד עצמאי של המידע הנמסר לחבר הכנסת, וקבלת החלטה מוּשׂכּלת בעד או נגד הצעת החוק. רק כאשר תינתן לחברי הכנסת אפשרות מעין זו, ניתן יהיה לומר כי הייתה להם הזדמנות להשתתף, באופן פעיל ואמיתי, בהליך החקיקה."

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים