בתשובה לeasy, 15/04/19 21:40
אז מה היה לנו? 705731
בקשר לנוסטלגיה יכול להיות שאתה צודק, איני יכול לשפוט את עצמי. אבל שוב- ההבדל הוא בלגיטימיות של המעשים. ראה סעיף 2 בתגובה 703662

לגבי תאונות הדרכים- השר חנק את הרשות לבטיחות בדרכים בכוונה תחילה במשך שנים מסיבות פוליטיות אישיות- הוא לא רצה רשות עצמאית במשרדו. תקציב הרשות ירד בהדרגה מ 550 מיליון ש"ח בשנת 2008 ל 230 מיליון ש"ח בשנת 2015 וגם אושר באיחור של עד 17 חודשים. בתקופה 2015-2013 הגיש שר התחבורה לאישור הוועדה לבדיקת מינויים בשירות הציבורי רק שלושה מועמדים לתפקיד חברי מועצה, על אף החוסר המתמשך במליאת המועצה. ואף אלה לא אושרו, בעיקר בהיעדר ייצוג הולם לנשים וחוסר ניסיון מקצועי. לכן בשנת 2015 ירד מספר חברי מליאת המועצה ל 5 מתוך 15. מספר שאינו מגיע למנין חוקי ולכן מועצת הרשות לא יכלה להתכנס ולקבל החלטות לאורך שנה שלמה.
מספר ההרוגים בת.ד. בדרכים בין עירוניות עלה מ 2012 ל 2016 ב 40%- מ 171 ל 241, בזמן שמספר ההרוגים בכבישים עירוניים נשאר יציב‏1. הדבר נבע מקיטון חד במספר ניידות התנועה של המשטרה מ 308 בשנת ‏2010 ל 112 בלבד בשנת 2016, ואף אלה לא יכלו לתפקד באופן מלא. מספר שוטרי התנועה ירד מ-‏523 בשנת 2010 ל-‏386 בשנת 2015. הרשות לבטיחות בדרכים היתה אמורה לתקצב את אגף התנועה במשטרה אבל תקציבי הרשות ירדו משנה לשנה, והשר דאג שהיא לא תתפקד. אגף התנועה במשטרה לא קיבל ממנה תקציבים, מספר הניידות ירד, ואנשים נהרגו. אין לזה שום קשר להשקעה בתשתיות כי הרשות קמה ותוקצבה על פי חוק משלה. השר רק דאג שהיא לא תתפקד.

בעניין הבריכה- לא מדובר על משהו שישפיע על משק המים אלא על דוגמה אישית. אם אתה היית ראש הממשלה היית חושב פעמיים לפני שהיית משקה את הדשא בשנות בצורת בזמן שאתה משכנע את האזרחים לחסוך במים עם פרסומות מפחידות.

1 דה מרקר 1.1.2017

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים