בתשובה לניצה, 27/05/02 0:56
לא תודה, כרגע שתיתי. 70865
מוסר אינו תלוי בנשא שלו כמו שגנים תלויים בנשא. המוסר יכול ''לדלג'' בין נשאים. השאלה אם מוסר ישרוד או לא תלויה במהירות ההתפשטות שלו ביחס למהירות ''הרג הנשא'' שלו, ולא במהירות הרג הנשא לכשעצמה. כלומר - אם כל פעם שנוצרי מושלך לגוב האריות הוא מת, אבל שלושה רומאים מקבלים עליהם את הנצרות, הרי שהנצרות תתפשט ותתחזק למרות שהיא פוגעת באופן ברור ביותר בשרידות של המחזיקים בה.
אותו דבר אפשר לומר לגבי מחבלים מתאבדים והמוסר המוסלמי הפונדמנטליסטי.

המוסר, לפי כן, הוא גורם ''זר'', ולא חלק מהאדם כאדם. מוסר בעל שרידות גבוהה (עצמית, לא של הנשאים) הוא מוסר שמותאם היטב ל''מצע'' ממנו הוא ניזון - תודעתם של בני-אדם.

אבל הבעיה שלנו היא הרבה יותר מורכבת. אי אפשר לדבר על מוסר במושגים של טוב או רע - כי הרי המוסר הוא המכתיב מהו טוב ומהו רע. אין מטא-מוסר שיכול לקבוע אלו מערכות מוסר הן מוסריות ואלו אינן. שרידות, כאמור, יוצרת התנגשות בין הגדרת מערכת מוסרית כטובה לבין האופן ש(חלק מ)מערכות המוסר מגדירות את הטוב, ועל כן אין היא מדד טוב. ובכל מקרה, יש להבדיל בין מערכת בעלת שרידות עצמית גבוהה לבין מערכת שתורמת לשרידות הנשאים שלה.

(ויפה שחזרנו לדיון אבולוציוני, אם כי הוא קשור יותר לדוקינס, ממציא הממטיקה, מאשר לגולד ז''ל)
לא תודה, כרגע שתיתי. 70899
זה נכון אמנם שמוסר אינו טבוע פיזית בנשאיו, אולם זה אינו משנה את האפשרות להשוות בין שרידות של מין כלשהוא בטבע, ובין השרידות של מערכת מוסרית. פשוט צריך להוסיף מימד התפשטות נוסף-הוריזונטלי, לסביבה, ולא רק ורטיקלי-לצאצאים הישירים. זה לא משנה את העקרונות הבסיסיים של ההשרדות בשתי המערכות.

כלל לא ברור לי שהמוסר הוא גורם "זר", הוא אולי לא חלק מהאדם כאורגניזם, אולם הוא בודאי חלק מהאדם כאדם- במובן הרחב של המילה.
ברור שאין מערכת מוסרית שורדנית אשר בשיטתיות גורמת למותם של המחזיקים בה, כך שנראה לי שהאבחנה שאתה עושה בין מערכת בעלת שרידות גבוהה לבין מערכת שתורמת לשרידות הנשאים שלה לא נכונה. יש אמנם לפעמים שפרטים מתוך הכלל ימותו ב"מצוות" המערכת המוסרית. אולם דבר זה יקרה בדרך כלל, כדי להגדיל את השרידות של כלל המערכת הספציפית. במקרה שזה לא קורה, ומות הגבורה של הנוצרי לא משכנע עוד שלושה חיילים להתנצר- ובסופו של דבר להביא להשתלטות הנצרות על רומא- הרי הנוצרים היו נעלמים מן העולם. דבר שקרה בודאי לכמה וכמה כתות מסוג זה. הקרבת הפרט למען הכלל כחלק ממנגנוני ההשרדות, קיים גם בטבע בחברות בע"ח שונים, ובעצם בכל מערכת מוסרית שאני מכירה.

נכון שאי אפשר לשפוט מערכות מוסריות במושגים של טוב ורע, אולם ניתן לדרג את מידת התאמתן של מערכות מוסריות למציאות. ולזה נראה לי שהשורדנות היא קריטריון לא רע בכלל. לדוגמא: אם בדרך כלשהיא ניתן יהיה לתעד את זעקת הגזר כאשר אוכלים אותו, ואת בכי העגבניה כאשר חותכים ממנה סלט. הרי יתכן שתקום מיד תנועה אולטרא ירוקה שתטיף לאי אכילת צמחים. זה יכול להשמע יפה מאוד אבל ברור שמוסר כזה אינו רלבנטי בעולמנו.
מוסר בהגדרתו הוא מעשי. עקרונות מוסר שאינם ניתנים ליישום אינם יכולים להכלל תחת הכותרת מוסר. השרידות הוא בעצם קריטריון הבוחן את יכולת המוסר להיות מיושם לאורך זמן "אבולוציוני". כלומר לאורך זמן המאתגר את המערכת המוסרית עם המות (הטיבעי..) של הפרטים הנושאים אותה והיכולת שלה להיות מועברת לדודרות הבאים.וכן מאתגרת אותה עם שינויים החלים במציאות הסובבת, ועם "תורות" חדשות הצצות חדשות לבקרים, וכו'. לדעתי השרידות היא אולי הקריטריון האוביקטיבי היחיד, שאינו מצריך התייחסות של טוב ורע, שכפי שאמרת אינו אפשרי, המאפשר השוואה בין מערכות מוסר שונות.
אין כמו קונפוציוס 70914
האם לפי קרטיריון השרידות של המערכות המוסריות השונות לא ראוי שנאמץ כולנו את המערכות המוסריות הסיניות.
הם שרדו הכי הרבה שנים ויצרו את כמות האנשים הגדולה ביותר?
מה עם מאו? 70947
זה נכון רק אם אתה מניח שכל הסינים (או רובם) פעלו לפי אותה מערכת מוסר. בעצם, גם זה לא מספיק: אתה צריך להניח שאין קבוצה גדולה יותר של אנשים (הנוצרים? אנשי המערב?) שפעלה לפי אותה מערכת מוסר.
מה עם מאו? 70948
בעצם, גם זה לא מספיק: אתה צריך לנכות משתנים אחרים: סביבה טבעית? טכנולוגיה, במידה שזו אינה מושפעת ממוסר? קונפליקטים נסיבתיים עם חברות אחרות?
עוד פרמטר אחד בחומה 70949
צריך גם לבדוק את הקונסיסטנטיות של המערכת המוסרית לאורך זמן.
האם המערכות המוסריות הסיניות של לפני 3000 שנה הן אותם המערכות הקימות כיום?
ושאלה אף יותר מענינת האם המוסר היהודי של לפני חמשת אלפים שנה זהה למוסר היהודי של היום?
אין כמו קונפוציוס 70963
נכון שהתרבות הסינית(בהנחה שזו של היום היא זו של העבר) שרדה זמן רב, דבר המקנה לה "ציון גבוה" במבחן השרידות, אולם אם נמשיך את ההשואה בין התפתחות מערכות מוסריות לאבולוציה, נראה לי שכאן מדובר דוקא על "נישה אקולוגית" תרבותית. כיון שהתרבות הסינית לא אותגרה באופן רציני על ידי תרבויות אחרות במשך הדורות. מעניין מה יקרה להם בשנים/דורות הבאים, בהם עקב ההתפתחות הטכנולוגית הם נפתחים לתרבויות אחרות.
במה שכתבתי קודם לא התכוונתי לומר כי קריטריון השרידות הוא היחיד המכתיב את ההחלטה לאמץ מערכת מוסרית. בזה מעורבים דברים רבים נוספים כגון אמונות, תחושות וכו' ובעיקר סובייקטיביות... לדעתי השרידות היא הקריטריון היחיד האובייקטיבי, תוך הדגשה על המילה אובייקטיבי, המאפשר השוואה בין מערכות מוסר שונות.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים