בתשובה לאח של אייל, 27/09/19 18:05
למה בעצם לא עוצרים אותן? 709777
איפה הבאת גרף? תביא שוב בבקשה?
למה בעצם לא עוצרים אותן? 709783
חשבתי שהבאתי בתגובה הקודמת. הנה.

פליטת פח"ד לנפש: https://www.google.com/publicdata/explore?ds=d5bncppj...

תל"ג לנפש: https://www.google.com/publicdata/explore?ds=d5bncppj...
למה בעצם לא עוצרים אותן? 709786
מעניין שהירידה החדה באירופה (על פי הגרף שלך) החלה כבר ב-‏1980.
יש לך מושג מה הגורם שהביא לזה? לא סביר שצמצום טיסות או צריכת בקר.
למה בעצם לא עוצרים אותן? 709789
אין לי מושג.. אבל אם זה מעניין אותך יש שם כמה לינקים שמאפשרים להמשיך ולחפור.
ותמיד אפשר לנסות לחפש נתונים של מדינה ספציפית, למשל בריטניה. שם יש יותר סיכוי שיהיה פילוח לפי מקור.
למה בעצם לא עוצרים אותן? 709793
סביר להניח ש(לפי סדר החשיבות)
- הצמצום הדרסטי של הפקת חשמל מדלקים מאובנים
- השיפור העצום בצריכת הדלק של מכוניות
- המעבר לרכבות חשמליות
למה בעצם לא עוצרים אותן? 709794
1. אתה זוכר/מכיר צמצום דרסטי כזה בשנות השבעים-שמונים? ולמה עברו? אנרגיה גרעינית או גז טבעי? נשמע לי קצת לא סביר בקנה מידה גדול, אבל אולי אני טועה.
2. כנ"ל.
3. ייתכן.
למה בעצם לא עוצרים אותן? 709795
שני משברי האנרגיה של 73' ו 80' השפיעו על אירופה יותר מכל שאר העולם.

בצרפת, לדוגמה, תכנית מסמר השאפתנית לעצמאות אנרגטית le plan Messmer של ראש הממשלה משנת 1974 העבירה תוך עשור את ייצור החשמל שהיה רובו ככולו מדלקים, לכ 80% מכורים גרעיניים‏1.

גם אצל יצרני המכוניות החלה מגמה חריפה של שיפור בצריכת הדלק, והצרכנים עברו בהמוניהם למנועי דיזל החסכוניים בהרבה. אפילו רוב המכירות של מרצדס S-קלאס בשנות השמונים היו של דגמי הדיזל.

_________
למה בעצם לא עוצרים אותן? 709800
מעניין מאד.
אני כבר אמרתי כאן שמלבד היסטריה ציבורית בלתי מוצדקת שגם מלובה שנים על ידי הארגונים ה'ירוקים', אין סיבה לכך שאנרגיה גרעינית לא תהיה חלק משמעותי מצמצום הפליטה הפחמנית ושימור הסביבה?
למה בעצם לא עוצרים אותן? 709808
אתה לגמרי צודק...

מה זה צ'רנוביל בסך הכל? פוקושימה זה תאוריית קונספירציה אחת גדולה.

אני בעד מתקן גרעיני תחת כל עץ חג מולד!

שנה טובה!
למה בעצם לא עוצרים אותן? 709810
מה הנזק הסביבתי המצטבר מייצור פנלים סולאריים? מבניית מצברים גדולים? משרפת דלק פחמימני?

כבר לא בונים יותר תחנות כמו צ’רנוביל. ואפילו צ’רנוביל הייתה רק אחת, למרות מצבן המוצלח של התחנות הדומות.
Es hat PUFF gemacht 709840
אני מסתכלת בדיון שנוצר כאן בשרשור מתחת ותוהה מדוע טיעונים שהם כל כך טריוויאלים בסביבה שאני נמצאת בה לא עולים בכלל על הדעת בפינות אחרות (ומעוטות מתקנים גרעיניים) בעולם.

קודם כל נוריד דבר אחד מהדיון, אני לא תומכת בהגברת השימוש בפחם ודלק. זה לא הפיתרון.

הבעיות הנובעות משימוש בעוצמת גרעין הן הפוטנציאל ההרסני שקיים בהן. ונתחיל בבעיה ה"קלה" של פסולת הגרעינית. ואנחנו לא מדברים רק על מה שנוצר עכשיו. יש אתרי פסולת גרעינית בני חמישים שנה שזוכים לתקציבים גדולים ותשומת לב מירבית, בגלל שאם הם ייזלגו (והם כל הזמן בסכנה לזלוג), השלכות הזיהום לסביבה יהיו עצומות.
בעצם בכל מתקן גרעיני שאתה בונה, אתה צריך להתפלל שלא יהיו אסונות אקולוגיים, שהתקציב לתחזוקה לא יאזול, שלא יהיו שינויים פוליטיים מרחיקי לכת. כי אם קורה משהו, ההשלכות כן מרחיקות לכת. אכן צ'רנוביל היתה אחת - ובגללה, איזה קילומטרז' מרוסיה הלבנה פונה מאוכלוסייתו ואינו ניתן ליישוב עד היום? ועד מתי זה יימשך? ואת החגיגה הזאת אתה רוצה להגדיל ולהרחיב? כי זה מתאים לאיזה פורטפוליו של איזה שוטה?

כן, כמובן שיש השלכות לפנלים סולריים, וגם למצברים. גם לפרופלורים הגדולים (כמו שדות תעופה - חלקם מסכנים אוכלוסיות ציפורים מקומיות). ועדיין - הסכנה הפוטנציאלית לא מתקרבת כהוא זה לסיכונים שאתה נוטל בהסתמכות על אנרגיה גרעינית.
Es hat PUFF gemacht 709844
אכן, אבל זה קצת לא הוגן להוריד את המקור הכמעט יחיד בחמישים השנה האחרונות מהדיון.
ובחמישים השנה האלה, אנרגיה גרעינית היתה פתרון טכנולוגי קיים ומתמשך שיכול היה להחליף עשרות אחוזים מתחנות הדלק והפחם, בעוד הפתרונות שאת מציעה לא, ויש להם בעיות משלהם.

כמו שאמרתי ברצינות, סביר שעשרות מיליוני אנשים מתו בחמישים השנה האלה כתוצאה מההשפעות של התחנות הללו. זאת נראית לי "חגיגה" עצומה ואיומה לאין ערוך מאשר עיירה קטנה שפונתה מתושביה ברוסיה, עם כל הצער.
ואין לי ספק שאפילו אם היית משווה רק תקלות תעשייתיות, מקרים של זיהום כימי רעיל באויר, זיהום מי התהום, מי השתייה ומי האוקיינוס מתקלות בתחנות כח 'רגילות' הביאו למחלות ומוות הרבה הרבה יותר מהתאונות שאת מתארת.

אז כמובן שאם אפשר (וכדאי כלכלית, כי ככה זה) לעשות הכל באנרגיה ירוקה - שאפו. אבל לפעמים יש פתרונות גרועים פחות וגרועים יותר.
האם זה תירוץ טוב לעשרות המיליונים שכבר מתו בגלל תחנות פחם ודלק? מסופקני.
Es hat PUFF gemacht 709845
הטכנולוגיה הגרעינית ממשיכה להתקדם. לא רק הטכנולוגיה של מצברים ושל פאנלים סולריים. יש היום כורים גרעיניים שמייצרים כמות קטנה הרבה יותר של פסולת רדיואקטיבית (שגם כמעט כולה אינה עם מחצית חיים ארוכה מאוד מסדר הגודל של אורניום, אלא קצרה בהרבה: עדיין מסדר גודל של עשרות ומאות שנים, אבל זה כבר משהו יותר סביר).
Es hat PUFF gemacht 710277
קראתי עכשיו הצעה שהיא אולי אפילו רצינית: לזרוק פסולת גרעינית לתוך בארות נפט עמוקות ולא פעילות. אם כבר חפרנו, לפחות נשתמש בזה.
Es hat PUFF gemacht 710280
השאלה היא, מה יותר טוב בבארות נפט ממכרות מלח שהשתמשו בהם בעבר?
Es hat PUFF gemacht 710281
השתמשו? כרגע יש בדיוק אחד.
Es hat PUFF gemacht 710283
יותר מאחת: Deep_geological_repository#Repository_sites [Wikipedia]

אשמח אם תפרט על ייתרונותיהם של בארות הנפט בהקשר הזה.
Es hat PUFF gemacht 710290
טעות שלי. מדובר על חפירה של פירים חדשים. המקום שהזכיר את זה‏1 דיבר בפסקאות שקדמו לכך על כך שחופרים פירים עמוקים כאלו כיום בעיקר לצורך הפקת נפט. מסתבר שיש הצעת מחקר, או מחקר ניסיוני של NDA‏‏2 על כך.

היתרון: זה מאוד עמוק ולכן זה לא יכול לדלוף החוצה בזמן סביר (אם אורזים את החומרים כמו שצריך).

1 הספר Howto של רנדל מונרו, בפרק שעוסק בשאלה איך להיפטר מאותו הספר. כמו רוב הפרקים בספר, הוא מתחיל בצורה סבירה. אבל אז הוא מתחיל לדון במקרה ההיפותטי של ספר קסום שאי אפשר להשמיד אותו.

2 כלומר: Nuclear Decommission Authority. משרדיהם שוכנים בשדרת קירי.
למה בעצם לא עוצרים אותן? 709811
יופי של סיסמאות.
כנראה שאם נעריך שהנזק מתחנות כוח מבוססות נפט ופחם גבה עד כה פי מיליון (מספר, לא מטפורה) יותר מתים מצ'רנוביל ופוקושימה גם יחד, לא נהיה רחוקים מהאמת. אולי זה אפילו אומדן נמוך.
וזה כמובן כשסופרים רק בני אדם, הנזק לעולם החי כולו בטח גדול בכמה סדרי גודל נוספים.
למה בעצם לא עוצרים אותן? 709817
אני בהחלט חושב שאתה צודק בעניין הכורים, אבל לא כדאי לבסס את הטיעונים על סטטיסטיקה מטעה.

אם כבר להשוות, צריך להשוות את מס' ההרוגים למגהואט/שעה שמיוצר. צ'רנוביל ופוקושימה ייצרו הרבה פחות ממליונית הייצור הגלובלי של תחנות כוח‏1.
______________
1- אחת מאותן "עובדות" שאפשר לזרוק לחלל העולם בביטחון די גדול שאף אחד לא יטרח לאסוף את כל הנתונים הרלבנטיים ולעשות את החישוב.
למה בעצם לא עוצרים אותן? 709820
בעקרון אתה צודק, אבל המספרים שלך מאד לא מבוססים (כוללל העקרון שהמספר הנכון להשואוה הוא כל האנרגיה הגרעינית, לא רק זו שבתחנות שתקולות).
אבל גוגל ידידנו יכול להבהיר כי אנרגיה גרעינית מהווה 14% מייצור האנרגיה העולמית.
אם כן, את ה'מיליונית' שלך ראוי להחליף ב'שביעית'.
מה שהופך את הטיעון שבתגובה מעליך להרבה יותר תקף דוקא.
למה בעצם לא עוצרים אותן? 709822
יפ. התחילה טוב השנה.
למה בעצם לא עוצרים אותן? 709823
14%? נשמע לי לא נכון? בקישור שלך מדובר על 14% מיצור החשמל העולמי, לא יצור האנרגיה העולמית. בויקיפדיה‏1 אומרים שמדובר על 4%, שנשמע הרבה יותר סביר.

למה בעצם לא עוצרים אותן? 709824
א. אני לא מכיר דרך אחרת לייצר אנרגיה מביקוע, שלא עוברת דרך חשמל (ווב, יש את זו שעוברת דרך כל דבר בסביבתה, אבל עליה אפילו אני לא ממליץ).
ב. אפילו אם הקטנת את ההערכה שהבאתי פי שלוש, זה עדיין זניח יחסית לסדרי הגודל שדיברתי עליהם.
ג. כמובן - בתגובה גם לאריק - שמקורות אנרגיה מתחדשים שאינם מזהמים כלל עדיפים.
למה בעצם לא עוצרים אותן? 709825
מנוע בעירה פנימית, זה שלמיטב ידיעתי עדיין עומד מאחורי רוב המכוניות, המטוסים, הרכבות והאוניות לא באמת עובר דרך חשמל (ז״א, היום רובם משמשים בחשמל להתחיל, ורובם מייצרים גם קצת חשמל להפעיל את הרדיו/מזגן, אבל רוב האנרגיה שלהם היא לא אנרגיה ליצור חשמל). נראה לי שהוא מהווה חלק גדול מאד מצריכת האנרגיה היום.
למה בעצם לא עוצרים אותן? 709827
פספסת את "אנרגיה מ*ביקוע*".
למה בעצם לא עוצרים אותן? 709829
צודק, פספסתי. כשאני קורא את התגובה שלך מחדש אז אני לא מבין את התגובה שלך (ולא איך היא קשורה לתגובה שלי). נראה לי די ברור שאנרגיה גרעינית לא מהווה 14% (או אפילו 10%) מייצור האנרגיה העולמית‏1.

1 אלא אם כן אתה כולל באנרגיה גרעינית גם שריפת דלק‏1.

1 שלמיטב ידיעתי מקורו, בסופו של דבר, מאנרגיה גרעינית.
מה עבר לי בראש? 709821
צריך, כמובן, להשוות לאנרגיה שיוצרה בכל הכורים הגרעיניים, לא רק אלה שפישלו.
למה בעצם לא עוצרים אותן? 709818
העדיפות המוחלטת של כורים גרעיניים על פני שריפת דלקים מאובנים ברורה בעיני.
אבל נראה לי שהפקת אנרגיה ממקורות מתחדשים עדיפה בהרבה גם על אנרגיה גרעינית, שיש לה פסולת בעייתית ומייצרת חום מיותר.

נראה לי שהדרך הנקייה ביותר להפיק אנרגיה היא הידרואלקטרית. נורבגיה מובילה בעולם בתחום זה בזכות הטופוגרפיה הייחודית שלה. יותר מ 90% מצריכת החשמל של נורבגיה מופקת באמצעים הידרואלקטריים. החסרון המרכזי שלה הוא שניתן להשתמש בה ביעילות רק במקומות ספציפיים על הכדור. ואפילו אמצעי זה זוכה לביקורת על הרס אקולוגי שהוא גורם. אנרגיה הידרואלקטרית היוותה כבר ב 1970 קרוב ל 20% מסל אמצעי ייצור החשמל בעולם‏3 אבל חלקה היחסי הולך ומצטמצם בגלל אפשרויות הגידול המוגבלות שלה בגלל המגבלות הגאוגרפיות.

הבאה בתור היא אנרגית רוח. דנמרק מובילה בתחום זה ומפיקה כ 50% מצריכת החשמל שלה מטורבינות רוח. ביום רוחני במיוחד בשנת 2015 הצליחה דנמרק לספק את כל צריכת החשמל שלה מאנרגיית רוח ואף ייצאה מעט חשמל. החסרון המובנה של אמצעי זה הוא התנודתיות בהפקה, וכן צריכה גדולה של שטח. הביקורת הסביבתית היא על פגיעה בנוף (הטורבינות ממוקמות בד"כ על רכסים), מטרד רעש, ופגיעה בבעלי כנף. אנרגיית

השימוש באנרגיית שמש להפקת חשמל זינק בעשור האחרון בעולם ובארץ בעקבות שיפורים טכנולוגיים שהוזילו מאוד את מחיר הפאנלים הסולאריים. במכרז של חברת החשמל השנה התקבלו מחירים שבין 14.44 ל 16.68 אגורות לקוט"ש - נמוכים יותר אף מעלות הפקת חשמל מגז של חח"י!‏12. להשוואה במכרז הראשון מ 2008 (החווה בקטורה) התחייבה חברת החשמל לרכוש את החשמל בכ 2 ש"ח לקוט"ש, ואילו שני המתקנים התרמו־סולאריים באשלים, שהתחילו לפעול השנה בטכנולוגיה ישנה ויקרה (אם כי חסכונית בשטח), עולים לפי חישובי חח"י 93 אג' לקוט"ש.
עד סוף השנה יספקו חוות סולאריות כ 7% מצריכת החשמל של ישראל (לעומת 2% ב 2015 ו 4% בסוף 2018) וב 2020 שואפים להגיע ליעד הממשלתי של 10% לשנה זו. החסרונות של שיטה זו הם שוב גאוגרפיים- נדרשים אזורים שטופי שמש, והשטחים הגדולים שהיא צורכת. הנצילות של הפאנלים הסולאריים גדלה בקצב הרבה יותר מתון מאשר ירידת המחיר שלהם. דווקא התנודתיות בהפקה פחות בעייתית כי יש מתאם בין הפקת החשמל לבין קצב צריכתו במהלך היממה והשנה. גם ההתקדמות העצומה באמצעי אגירת חשמל בעשור האחרון תורמת לפוטנציאל של האנרגיה הסולארית.
לאור השיפור העצום בעלויות של שיטה זו היעד הממשלתי ל 2030 - 17% מצריכת החשמל, שנקבע ב 2015, נראה לא שאפתני במיוחד.
אנרגיית השמש היא הפלח הצומח ביותר בהפקת אנרגיה גם בעולם וצפוי להמשיך ולהיות הצומח ביותר גם בעשורים הקרובים.
בשנת 2008 כשני שליש מהפקת החשמל בעולם היו מדלקים מאובנים (60% מהם ו 41% מהסך הכל היו מפחם). 13% היו מאנרגיה גרעינית ו 18% ממקורות מתחדשים (92% מהם מהידרואלקטרי). רק 1% מהסך הכל הופק מאנרגית רוח ופחות מ 0.1% מאנרגיה סולארית‏4. בשנת 2016 החלק של האנרגיות הלא מתחדשות שאינן הידרו כבר קפץ ל 8%‏4.
לפי תחזית בלומברג‏3 עד 2050 אנרגיה סולארית ואנרגיית רוח יגיעו ביחד ל 48% מייצור החשמל העולמי, כמעט שווה בשווה בחלוקה הפנימית ביניהן. וייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות יגיע ל 62% מהסך הכל.

______________
1 מחיר החשמל הסולארי צונח - ומגיע לשפל חדש בישראל The Marker, 14.5.2019
2 מחיר החשמל הסולארי צלל - וישראל בדרך למהפכת אנרגיה נוספת The Marker 30.4.2019
3 New Energy Outlook 2019
למה בעצם לא עוצרים אותן? 709819
להבהיר- ב 2016 החלק של אנרגיות מתחדשות שאינן הידרו היה 8% מהסך הכל העולמי קפיצה של פי 4 מהחלק היחסי שלהן מייצור החשמל העולמי ב 2008.
למה בעצם לא עוצרים אותן? 709826
בהערת אגב, אני חושב שהמונח ''אנרגיות מתחדשות'' כבר עבר זמנו. עכש''מ, פעם הדאגה של האנושות היתה מהתכלות הדלק, ולכן הההבטחה שההידרו' והסלורי לא יתכלו (ושהגרעינית-ביקוע תתכלה יותר לאט, ושהגרעינית-היתוך לא תתכלה) היתה גליק. היום, אני מניח שהדאגה הזו עדיין צריכה להיות בתוקף, אבל היא נראית הרבה פחות בוערת מהדאגה מתוצאות הלוואי של הפקת החשמל. אני מניח שמבחינת נזק וסיכונים סביבתיים זה עדיין אותו מדרג, אבל עכש''מ המונח ''אנרגיות מתחדשות'' מכוון לשיקול הלא נכון.
למה בעצם לא עוצרים אותן? 709828
כן, גם לי צרם המינוח, ורציתי לכתוב ''אנרגיות ירוקות'' או משהו כזה. אבל אז ראיתי שויקי האנגלית וכולם עדיין משתמשים ב''אנרגיות מתחדשות'' אז ויתרתי.
היתרון בטווח הארוך של שימוש באנרגית שמש הוא שהיא לא מייצרת חום משל עצמה, וכל השאר כן. לכן בעולם עתידי שצורך פי כמה אנרגיה מהיום, וכבר לא פולט גזי חממה בתהליך, היא עדיפה על כל שאר אמצעי ייצור החשמל הירוקים (עד שיתחיל עוד עידן קרח קטן).

בינתיים גזי החממה יותר מעניינים, אז כל מה שלא פולט אותם בתהליך ייצור החשמל הוא טוב.
למה בעצם לא עוצרים אותן? 709836
שימוש באנרגיית שמש כן מייצר חום, כי בדרך כלל מתקנים סולריים בולעים אחוז גבוה של קרינת השמש, ממירים 15-10 אחוזים לחשמל והשאר לחום. אלמלא המתקנים הסביבה היתה מחזירה אחוז יותר גבוה של הקרינה לחלל (בפרט תחנות כוח שנמצאות באיזורים צחיחים שהקרקע בהם נוטה להיות בהירה יחסית).
כפי שציינת, זהו לא השיקול החשוב אלא פליטת גזי החממה.
למה בעצם לא עוצרים אותן? 709841
למה שהקטגוריה הזאת והדאגה הנלווית אליה יפסיקו להיות בתוקף?

אתה פשוט מניח שהאפוקליפסה תגיע ולא תהיה המשכיות?
למה בעצם לא עוצרים אותן? 709846
כתבתי שהיא עדיין בתוקף, רק פחות בוערת (תרתי). נדמיין שפתאום יומצא בשנה הקרובה מקור אנרגיה שלא מזהם ולא פולט גזי חממה והוא טוב מכל הבחינות, רק שאם האנושות תעבור אליו הוא יאזל תוך חמישים שנה. כלומר, הכי ירוק אבל הכי לא מתחדש. ברור שכדאי לקפוץ על המציאה, ובינתיים לנסות להיערך למה שאחר כך, לא?
למה בעצם לא עוצרים אותן? 709834
לעניין התנודתיות בהפקה: זה יכול לעבוד ברוב המקרים. אבל אם זה לא עובד באחוז מהמקרים, יש בעיה. לדוגמה: רצף של עננות רבה מהרגיל. בארץ יש לנו רשת חשמל מאוד קטנה (גאוגרפית) ולכן יש סיכוי לא רע שיהיו ימים שלמים שכמעט כל תחנות החשמל ברשת יהיו תחת עננים. אבל אני נוטה לחשוב שזה יכול לקרות גם ברשתות חשמל גדולות יותר. אין לי מושג עד כמה הרוח יכולה להשתנות.

התוצאה של זה היא שחייבים במצב כזה ליצור יתירות רבה מאוד ברשת: יכולת הפקה הרבה יותר גדולה ממה שצריך במקור רק כדי לטפל באותם ימים גרועים. בהנחה שחלק מספיק גדול מהרשת מגיע מאנרגיית שמש ורוח. מה ששוב מייקר את המחיר שלה (לא רק מבחינה כספית. גם מבחינת שאר המשאבים שהיא צורכת: מקום, ייצור, פירוק ועוד).

תחנת חשמל עם הספק קבוע כמו הידרואלקטרית או גרעינית (או פחמימנית) מאפשרת לשמור על בסיס גדול ויציב ולדאוג שלא יהיה צורך בעודף יתירות כזה גדול.
למה בעצם לא עוצרים אותן? 709837
אני חושב שכבר סיפרתי את זה פעם, אבל חיפוש לא העלה כלום, אז הנה סיפור:
בימים ההם כשעבדתי על הקמת תחנת כוח סולרית במדבר מואבי, לא רחוק מלאס ווגאס, טיילתי בסוף שבוע לסכר הובר ונכנסתי לסיור מודרך. בתוך הסכר ראינו את מבני הטורבינות והמדריכה הסבירה שבאלו שמוארים הטורבינות עובדות כרגע ובשאר לא. לפי זכרוני 5 טורבינות מתוך 17 עבדו באותו זמן. שאלתי את המדריכה למה רק 5 עובדות, והיא הסבירה שלהפעיל או להפסיק טורבינה הידרואלקטרית לוקח חצי דקה בעוד שלהפעיל או להפסיק תחנה שעובדת על דלק לוקח יום. לכן התחנות הרגילות עובדות קבוע לספק את הביקוש הקשיח והתחנות ההידרואלקטריות מספקות את הביקוש המשתנה על פי הצורך.
למה בעצם לא עוצרים אותן? 709842
למעשה הבעייה המרכזית בהתמודדות עם מקורות האנרגיה מתחדשת היא לא במיעוט האנרגיה שניתן להפיק מהם, אלא העובדה שאין אספקה מתמדת. עוד לא פיתחו את המתקנים שיעמדו בפתיחה וסגירה לפי הצורך, ובתנאים הנוכחים זה יוצר בלאי מהיר מדי במערכת.
למה בעצם לא עוצרים אותן? 709853
לכן הם משמשים לבסיס. ברשת חשמל מספיק גדולה יש בסיס רחב מאוד. על הבסיס הזה אפשר להוסיף מקורות משתנים כמו רוח ושמש. ואז יש צורך באגירת פחות אנרגיה עבורם.
למה בעצם לא עוצרים אותן? 709847
נראה לי שהפתרון הוא יותר בכוון של גיוון ואגירה במקום יתירות מוגברת. אם אתה מייצר 25% מהחשמל מגז, 100% משמש ו 20% מרוח, ואוגר‏1 את ה 25% המיותרים משמש לשימוש בעתות מחסור נראה לי שאתה מסודר.

______________
1 כיום השיטה היא הידרואלקטרית, פשוט שואבים מים לבריכת אכסון בגובה, וזה מייקר את כל העסק, אבל עובדים על פיתוחים של תאי דלק מימניים שמסתמן שיהיו יעילים בעתיד הלא רחוק.
למה בעצם לא עוצרים אותן? 709850
סוללה של אגירה שאובה היא סוללה עם יעילות רבה (סדר גודל של 75%, לעומת סדר גודל של 25% בסוללות אלקטרוליטיות מתקדמות). אבל כמו במקרה של תחנה הידרואלקטרית רגילה: אי אפשר לבנות אותן בכל מקום. בארץ מצאו ארבעה מקומות אפשריים, ובינתיים נדמה לי שאף אחד מהם עדיין לא נבנה.

יש לא מעט טכנולוגיות ניסיוניות. לוקח זמן להביא אותן לשלב מעשי. בדרך מתברר ברוב המקרים שיש בעיות מעשיות חמורות בשימוש בטכנולוגיה בקנה מידה גדול (וכן, שווה להמשיך לבדוק כל מיני כיוונים, כי יש סיכוי לא רע שאחד מהם יצליח). לדוגמה: כמה מחזורים של טעינה ופריקה אפשריים (והאם היעילות לא יורדת בהמשך)? האם המחיר נשאר סביר? מהם חומרי הגלם הנדרשים?

לדוגמה, רעיון שנדמה מאוד מבטיח, אבל ממה שהבנתי בסופו של דבר לא הצליח להתקדם: שמים מסה גדולה (גושי בטון גדולים, לדוגמה) על פסים, כמו קרונות של רכבת. משקיעים אנרגיה חשמלית כדי להעלות אותם למקום גבוה. ולאחר מכן מרוויחים אותה חזרה מהירידה: רכבת גרביטציה.
למה בעצם לא עוצרים אותן? 709851
כן. הסתכלתי על תחנת השאיבה ספיר של המוביל הארצי. אם היא תופעל רק בשעות שיא ההפקה משמש אתה חוסך 66 מגהווט שהם רק 0.6% מצריכת החשמל הארצית.
למה בעצם לא עוצרים אותן? 709855
אבל אפשר בעלות נמוכה להכפיל (לשלש? לרבע?) את ההספק שלה ולהפעיל רק בשעות שיא אנרגיית השמש. זה כבר יהיה חסכון משמעותי למשק.
למה בעצם לא עוצרים אותן? 709812
ולו למען התעוד, יש כאלה שגם זוכרים את אסון Three Mile Island בארה"ב, 1979.
למה בעצם לא עוצרים אותן? 709839
תודה, חשבתי שכבר ראיתי את כל הפרקים בסדרה המצויינת הזאת.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים