בתשובה לאריק, 30/09/19 11:33
למה בעצם לא עוצרים אותן? 709834
לעניין התנודתיות בהפקה: זה יכול לעבוד ברוב המקרים. אבל אם זה לא עובד באחוז מהמקרים, יש בעיה. לדוגמה: רצף של עננות רבה מהרגיל. בארץ יש לנו רשת חשמל מאוד קטנה (גאוגרפית) ולכן יש סיכוי לא רע שיהיו ימים שלמים שכמעט כל תחנות החשמל ברשת יהיו תחת עננים. אבל אני נוטה לחשוב שזה יכול לקרות גם ברשתות חשמל גדולות יותר. אין לי מושג עד כמה הרוח יכולה להשתנות.

התוצאה של זה היא שחייבים במצב כזה ליצור יתירות רבה מאוד ברשת: יכולת הפקה הרבה יותר גדולה ממה שצריך במקור רק כדי לטפל באותם ימים גרועים. בהנחה שחלק מספיק גדול מהרשת מגיע מאנרגיית שמש ורוח. מה ששוב מייקר את המחיר שלה (לא רק מבחינה כספית. גם מבחינת שאר המשאבים שהיא צורכת: מקום, ייצור, פירוק ועוד).

תחנת חשמל עם הספק קבוע כמו הידרואלקטרית או גרעינית (או פחמימנית) מאפשרת לשמור על בסיס גדול ויציב ולדאוג שלא יהיה צורך בעודף יתירות כזה גדול.
למה בעצם לא עוצרים אותן? 709837
אני חושב שכבר סיפרתי את זה פעם, אבל חיפוש לא העלה כלום, אז הנה סיפור:
בימים ההם כשעבדתי על הקמת תחנת כוח סולרית במדבר מואבי, לא רחוק מלאס ווגאס, טיילתי בסוף שבוע לסכר הובר ונכנסתי לסיור מודרך. בתוך הסכר ראינו את מבני הטורבינות והמדריכה הסבירה שבאלו שמוארים הטורבינות עובדות כרגע ובשאר לא. לפי זכרוני 5 טורבינות מתוך 17 עבדו באותו זמן. שאלתי את המדריכה למה רק 5 עובדות, והיא הסבירה שלהפעיל או להפסיק טורבינה הידרואלקטרית לוקח חצי דקה בעוד שלהפעיל או להפסיק תחנה שעובדת על דלק לוקח יום. לכן התחנות הרגילות עובדות קבוע לספק את הביקוש הקשיח והתחנות ההידרואלקטריות מספקות את הביקוש המשתנה על פי הצורך.
למה בעצם לא עוצרים אותן? 709842
למעשה הבעייה המרכזית בהתמודדות עם מקורות האנרגיה מתחדשת היא לא במיעוט האנרגיה שניתן להפיק מהם, אלא העובדה שאין אספקה מתמדת. עוד לא פיתחו את המתקנים שיעמדו בפתיחה וסגירה לפי הצורך, ובתנאים הנוכחים זה יוצר בלאי מהיר מדי במערכת.
למה בעצם לא עוצרים אותן? 709853
לכן הם משמשים לבסיס. ברשת חשמל מספיק גדולה יש בסיס רחב מאוד. על הבסיס הזה אפשר להוסיף מקורות משתנים כמו רוח ושמש. ואז יש צורך באגירת פחות אנרגיה עבורם.
למה בעצם לא עוצרים אותן? 709847
נראה לי שהפתרון הוא יותר בכוון של גיוון ואגירה במקום יתירות מוגברת. אם אתה מייצר 25% מהחשמל מגז, 100% משמש ו 20% מרוח, ואוגר‏1 את ה 25% המיותרים משמש לשימוש בעתות מחסור נראה לי שאתה מסודר.

______________
1 כיום השיטה היא הידרואלקטרית, פשוט שואבים מים לבריכת אכסון בגובה, וזה מייקר את כל העסק, אבל עובדים על פיתוחים של תאי דלק מימניים שמסתמן שיהיו יעילים בעתיד הלא רחוק.
למה בעצם לא עוצרים אותן? 709850
סוללה של אגירה שאובה היא סוללה עם יעילות רבה (סדר גודל של 75%, לעומת סדר גודל של 25% בסוללות אלקטרוליטיות מתקדמות). אבל כמו במקרה של תחנה הידרואלקטרית רגילה: אי אפשר לבנות אותן בכל מקום. בארץ מצאו ארבעה מקומות אפשריים, ובינתיים נדמה לי שאף אחד מהם עדיין לא נבנה.

יש לא מעט טכנולוגיות ניסיוניות. לוקח זמן להביא אותן לשלב מעשי. בדרך מתברר ברוב המקרים שיש בעיות מעשיות חמורות בשימוש בטכנולוגיה בקנה מידה גדול (וכן, שווה להמשיך לבדוק כל מיני כיוונים, כי יש סיכוי לא רע שאחד מהם יצליח). לדוגמה: כמה מחזורים של טעינה ופריקה אפשריים (והאם היעילות לא יורדת בהמשך)? האם המחיר נשאר סביר? מהם חומרי הגלם הנדרשים?

לדוגמה, רעיון שנדמה מאוד מבטיח, אבל ממה שהבנתי בסופו של דבר לא הצליח להתקדם: שמים מסה גדולה (גושי בטון גדולים, לדוגמה) על פסים, כמו קרונות של רכבת. משקיעים אנרגיה חשמלית כדי להעלות אותם למקום גבוה. ולאחר מכן מרוויחים אותה חזרה מהירידה: רכבת גרביטציה.
למה בעצם לא עוצרים אותן? 709851
כן. הסתכלתי על תחנת השאיבה ספיר של המוביל הארצי. אם היא תופעל רק בשעות שיא ההפקה משמש אתה חוסך 66 מגהווט שהם רק 0.6% מצריכת החשמל הארצית.
למה בעצם לא עוצרים אותן? 709855
אבל אפשר בעלות נמוכה להכפיל (לשלש? לרבע?) את ההספק שלה ולהפעיל רק בשעות שיא אנרגיית השמש. זה כבר יהיה חסכון משמעותי למשק.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים