בתשובה לשוקי שמאל, 08/10/19 8:34
למה בעצם לא עוצרים אותן? 710063
אני מסתכל על עצמי, ואני רואה כמה קשה לי לצאת מאזור הנוחות עבור האג'נדה של הצלת הכדור.
כן, אני ממחזר פלסטיקים ונייר. זה דורש ממני התעסקות מסויימת אבל לא הקרבה, ואני זוכה בסיפוק שבהרגשה שתרמתי את חלקי.
מצד שני אני חובב רכב ונוסע בכלי גדול ומזהם, וגם לוחץ על הדוושה. כאן, היכן שנדרשת הקרבה מצדי כדי להפחית את טביעת הרגל הפחמנית שלי, אני לא מוותר.
אני גם מעדיף תאורת הלוגן על פני הלדים המזוויעים. כאן כן וויתרתי, אבל יותר מסיבות מעשיות, כי ההיצע של גופי תאורה שאינם לד הולך ונעלם.
המסקנה שלי היא שהשינויים צריכים לבוא באמצעות רגולציה, כמו שעשו לנורות הליבון, ולא לסמוך על היחיד שיצא מאזור הנוחות שלו.
לכן ההפגנות חשובות. זו השפעה על דעת הקהל כדי שתשפיע על השלטונות, ואלו עם הזמן יסדירו עולם ירוק יותר.
אולי השינוי לא יהיה מספיק מהיר, ויאיץ רק כשיתחילו קטסטרופות שיבהירו מעל לכל ספק את הדחיפות של העניין, אבל טונברי וחבריה מייצרים את הרקע שיאפשר את ההאצה הזו. השלטונות יתעשתו כשהם כבר יגידו "אמרנו לכם".
האם זה יהיה מאוחר מדי? השאלה לדעתי היא מאוחר מדי למה? זה יהיה מאוחר מדי לדברים מסוימים אבל לא מאוחר מדי לדברים אחרים.
למה בעצם לא עוצרים אותן? 710068
היה לנו פעם סקר על זה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים