בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר, 18/10/19 17:01
הם לא השאירו לי דבר 710287
למה תוקף אנשי קש? בן-יוסף טוען טענה חסרת שחר שממלכות גדולות היו יכולות להיות מורכבות מיושבי אוהלים ללא הסבר כיצד היה אפשר לקיים מנהל מורכב הדרוש לממלכה כזו ומדוע ישובי הקבע מאותה תקופה, כולל של עיר הבירה, כל כך קטנים וכל זה על סמך ממצא במקום מדברי שככל הנראה לא היה ישוב קבע עירוני בעצמו אלא מחנה עבודה של ממלכה ששכנה מזרחה לו. כל המאמר שלו נראה כמו עוד נסיון לתרץ את העמדה המקסימליסטית המופרכת והצדקתו לפירסום בעיתון רציני כמו הארץ היא אך ורק פתיחות לדעות והשקפות שונות, מופרכות ומפוקפקות ככל שיהיו.
הם לא השאירו לי דבר 710291
אלו שתי השגות מעניינות שגם אני שאלתי את עצמי. הרצוג לא העלה אף אחת מהן, והעלה שתי טענות אחרות שהן אנשי קש. אולי יש סיבה: בן-יוסף לא נכנס לפרטים של *איך* הסיקו מהממצאים באתרי המכרות שהם היו שייכים למממלכת נוודים עצמאית, והרושם שלי הוא שזה די קונצנזוס בין החוקרים, ולכן הרצוג לא תקף את החלק הזה. אבל אני באמת לא יודע.

עכשיו, משהו בקשר לעמדה שלך, אם יורשה לי. עד כמה שאני יודע, אינך היסטוריון מקצועי ולא ארכיאולוג מקצועי. מאידך, יש לך עמדות אידיאולוגיות נחרצות בנוגע לעכשיו, והעמדות האלו גורמות למסקנות של אחד הצדדים בויכוח ההיסטוריוני-ארכיאולוגי להיות יותר נעימות. אילו הייתי במקומך, הייתי חושש מאוד שמה שנראה לי סביר ולא סביר בארכיאולוגיה-היסטוריה מוטה מהאידאולוגיה שלי. הייתי משתדל להיות פחות נחרץ.
הם לא השאירו לי דבר 710292
ועדיין, בארכיאולוגיה כמו בתחומי מדע אחרים, עדיף לנסח תיאוריות על פי נתונים ש*כן* מצאת/מדדת, על פני ספקולציות לגבי נתונים ועדויות שלא מצאת.
ודוקא בתחומים שאי-הוודאות לגביהם גדולה, בגלל קשיי מדידה שנובעים מהמתודולוגיה (מרחק במרחב/בזמן, קושי בהפרדת משתנים וכו'),כדאי להיות הרבה יותר זהירים ולהסתמך על מה שיש, לא על מה שאין.
אם אין עדויות לקיום ממלכה גדולה, צריך לעבוד ממש קשה ולקבל הרבה עדויות נסיבתיות צולבות כדי להניח קיום של ממלכה כזו.
ונראה שאין אוסף כזה אצל כותב המאמר (לדוגמה - אם בעוד מקומות במזה"ת או בעולם היו עדויות נסיבתיות מתקופות דומות על ממלכות נוודים עצומות ממדים זה היה עוזר), ומצד שני אפילו המקור החביב עליו - התנ"ך - לא החלטי בכלל באשר לנוודיותן של ממלכות יהודה וישראל.

יחד עם אמירות פומפוזיות בכיוון של "כל הארכיאולוגיה עד היום טעתה ואני צודק", החשד לשרלטנות ולא למדע מבוסס מתחזק עוד יותר.
הם לא השאירו לי דבר - אבל ממש 710296
אני נאחז במשפט שלך "בארכיאולוגיה כמו בתחומי מדע אחרים, עדיף לנסח תיאוריות על פי נתונים ש*כן* מצאת".

לאחרונה היו דיווחים שבגלל כביש 16 החדש מבית זית לירושלים, שמשרד התחבורה החליט בזריזות לסלול, יכוסו בעפר החפירות הארכאולוגיות של הכפר הניאוליתי הגדול בן כ-‏9000 שנה שנחפר בסיבוב מוצא. היום, ברכיבה אל ירושלים ראינו מלמעלה את האתר מכוסה עפר.
הם לא השאירו לי דבר 710298
אני לא מסכים בעניין החשש לשרלטנות.
ד"ר ארז בן יוסף עומד בראש פרויקט תמנע, פרויקט החפירות המחודשות בתמנע של אוניברסיטת תל אביב, שהחל בשנת 2012. אתר הפרויקט מפרט את המתודולוגיה, הממצאים, וההשערות שהממצאים מעלים. ניתן לראות שהמהימנות של תיארוך הממצאים גבוהה. באתר השתמרו באופן נדיר ממצאים אורגניים.
יש כאן תעלומה. הממצאים מראים שאתרי הפקת נחושת שנחשבו עד כה מצריים הם למעשה מאוחרים יותר. לפי הממצאים שני מחנות ההתכה הגדולים באתר 30 ובגבעת העבדים (אתר 34) נוסדו אחרי ימי הממלכה המצרית החדשה, והגיעו לשיא רק במהלך המאה ה- 10 לפנה"ס (תקופת הברזל, ימי הממלכה האדומית וממלכת ישראל המאוחדת). בתקופה הזו, על פי הארכיאולוגיה המקראית, עדיין לא עלו הממלכות המקומיות. כלומר שלפי הפרדיגמה הקיימת לא היה גוף שיתמוך במבצע כה מורכב כי היה ואקום שלטוני באיזור.
ד"ר בן יוסף מעלה השערה שמסבירה את הממצאים. אמנם ההשערה הזאת שוברת פרדיגמה קיימת אודות המורכבות של החברה הנוודית, אבל זה לא הופך אותה ל"לא מדע". אני חושב שד"ר בן יוסף מתנסח בזהירות המדעית הראויה.

ד"ר בן יוסף לא מהסס לחלוק על המקרא כשהממצאים מראים כך. במסגרת הפרויקט בתמנע נמצא הגמל המבוית הקדום ביותר רק בסוף המאה העשירית לפני הספירה, ולא לפני כן. ממצא שתואם את הופעת הגמל באתרי הארץ הנושבת. "כיוון שהגמל מוזכר בסיפורי המקרא הקדומים, הופעתו המאוחרת מעוררת שאלות לגבי המהימנות ההיסטורית של הטקסט, ומצביעה על תמונה מורכבת של אנכרוניזם בתאור סיפורי האבות"
הם לא השאירו לי דבר 712547
פרופסור בן יוסף.
הם לא השאירו לי דבר 712549
זה לא סותר.
הם לא השאירו לי דבר 710300
אתה אומר שעדיף להסיק ממה שמצאת ולא ממה שלא מצאת, אבל להסיק ממה שלא מצאת זה גם מה שהאסכולה המינימליסטית עושה, כשהיא קובעת פוזיטיבית שלא היתה ממלכה חזקה.

אני חושב שאתה מחמיץ משהו על בן-יוסף, או קורא בין השורות שלו יותר ממה שאני מצליח לקרוא. הוא לא אומר במאמר "היתה ממלכה חזקה בתקופת דוד/שלמה, והמקרא הוא ראיה חזקה בהיעדר סתירה מצד הארכיאולוגיה." הוא אפילו לא אומר "בתקופת דוד-שלמה (לכאורה) היה רוב נוודי ביהודה". הוא רק טוען שזו אפשרות, ושההוכחה על דרך השלילה הארכיאולוגית היא חלשה. אם לא קוראים בין השורות שלו, הוא לא מוסיף טענה פוזיטיבית, אלא מבקש לבטל טענה פוזיטיבית (המינימליסטית) ולחזור לספק. הוא אפילו לא קורא להסתמך על המקרא (כפשוטו), אלא על ביקורת המקרא; זה לפחות מנקה אותו מחשד לאמונה דתית במקרא.
הם לא השאירו לי דבר 710347
אם הטענה שלו חלשה יותר, לשיטתך, אכן קל יותר לעכל אותה.
אבל חלשה גם פחות מעניינת. אם כל מה שהוא אומר זה שלא ''הוכחנו'' שעם ישראל לא נדד במדבר, אז קל לקבל את זה, אבל זה לא מאד מעניין. גם אם עדיין נותר מקום לספק, צריך להבהיר שהספק הזה הוא לא בינארי או חמישים-חמישים אחוז.
הספק הזה צריך להיתפס כ''עד שלא מצאנו שום עדויות, אזי עד כמה שידיעתנו מגעת היום, לא היה עם גדול שנדד במדבר'', וכל אמירה אחרת היא מגדל באוויר.

גם לגבי המכרות שאריק מזכיר שוב, הייתי מצפה לשמוע על אפשרויות נוספות שמסבירות את תארוך הממצאים - אם לא המצרים, אולי ממלכות אחרות כמו אדום שהוזכרה, או אולי הפלישתים שאפילו התנ''ך מזכיר ששלטו בטכנולוגית הברזל, או שאולי היה שם קונגלומרט מתכת בינלאומי שמכר את מרכולתו למרבה במחיר, או שאולי ממלכה מרוחקת יותר הקימה דוקא שם את מפעלי האייפון (סליחה, החרב האישית) שלה משיקולי כח עבודה זול והרחקת הזיהום מעריה.

הוא לא מביא שום תיאוריה כזו, ולכן קשה להעריך למה דוקא תיאורית ''השבטים האפלים'' שלו עדיפה.
הם לא השאירו לי דבר 710351
משהו קטן שאפשר ללמוד מהתנך:

ברשימת היוחסין של אדום (בראשית ל״ו) מופיעים, בין השאר, זרח וקנז. במקומות אחרים מופיע זרח במקום מכובד‏1 ברשימת היוחסין של שבט יהודה. קנז מופיע במקומות שונים (לדוגמה: שופטים א’) כקבוצה על סף המדבר.

יש מועצה אזורית בשם בני שמעון. ואמנם בני שמעון נזכרים בתנך. הרשימה שלהם מופיעה חמש פעמים, עם שינויים. באחת מהן מופיע זרח כבנו של שמעון. מופיעים שם גם שאול וימין. שאול מופיע גם ברשימת מלכי אדום.

מה שרומז שהיה בלגן (גם בהתחשב באפשרויות הבלגן בשלבי המסירה והעריכה השונים) בכל הקבוצות שהיו במרחב הדרומי. חלק נספחו בסופו של דבר לאדום וחלק ויהודה. ואולי גם היו קבוצות שנשארו באמצע.

1 או שלא. התאומים בני יהודה ותמר
הם לא השאירו לי דבר 710354
ומעבר לבלגן ברשומות, ייתכן גם ששני אנשים שונים בזמנים אחרים נקראו זרח. לו התנ''ך היה נכתב בקוריאה, חצי מהדמויות היו קים וחצי אחר פארק.
הם לא השאירו לי דבר 710355
השייכות לשבטים נקבעה לפי מקום המגורים הגיאוגרפי ושמות השבטים היו בעצם מחוזות גדולים. במהלך דורות רבים, עד לחתימת התנ"ך, נקבעו מוצא וקרבה משפחתית בהתאם למיקום המגורים כאשר שם השבט/מחוז הוא כביכול שם אבי המשפחה השבטית הגדולה. מכיוון שהקביעות הללו לא היו אחידות ובאזורים שונים כמו הנגב שכנו שבטים וממלכות שונים, גם מגילות היוחסין לא זהות והתנ"ך כמו בכל נושא אחר, חסר עקביות פנימית.
הם לא השאירו לי דבר 710356
מדובר על תקופת המלך שלמה (המאה העשירית לפנה"ס). מוקדם לדון בהשלכות לתקופות אחרות (יציאת מצרים) לפני שהתאוריה התחזקה בממצאים נוספים.
בענין תאוריות חלופיות- פרופ' בן יוסף עצמו, במאמר מלפני חודש, מייחס את המכרות לממלכת אדום- "את הראיות שמצאנו לתעשיית הנחושת בערבה ניתן לייחס אך ורק לממלכה ריכוזית והיררכית, כלומר לאותה אדום קדומה ומקראית".
הם לא השאירו לי דבר 710357
בעצם, זה מה שהוא טוען גם במאמר הנוכחי.
"מעבר לניתוק ההקשר האימפריאלי, התיארוך החדש קיבע את זמן הפעילות במכרות לתקופה שבה אין יישובי קבע במרחב כולו, והמסקנה ההכרחית היא שיש לייחס את המפעל האדיר לאוכלוסייה הנוודית של האזור. בנוסף, מכיוון שאופי העדות הארכיאולוגית לא השתנה במהותו, הארגון החברתי־פוליטי של אותם נוודים היה חייב להיות מורכב — אם לא אימפריה (כפי שפורשו השרידים עד כה), אז לכל הפחות ממלכה היררכית וריכוזית שחלשה על הערבה ואזורים סמוכים. במילים אחרות, יש לנו עדות ראשונה לממלכה חזקה, מבוססת נוודים, ולכך שנוודים בתקופת המקרא יכלו ליצור (ויצרו לפחות במקרה אחד) מבנים חברתיים החורגים לחלוטין מ"המודל הבדואי". את הממלכה הזאת — שהיתה קואליציית שבטים שמרכזה סביב נאות המדבר הגדולים של פינאן — יש לזהות עם אדום המקראית, שאוכלוסייתה התיישבה מאוחר יותר ביישובי קבע בדרום עבר הירדן (ובבירתם בצרה)."

אני חושב שהעובדה שאין ישובי קבע בסביבה מספיקה להוכחה על דרך השלילה. שכן בהעדרם לא ניתן לייחס את מכרות הנחושת לשום אימפריה אזורית (ממילא האימפריה המצרית והאמפריה החתית קרסו שתיהן במאה ה 12 לפנה"ס). גם אם אתה רוצה לשער ש"גויי הים" שלטו במכרות (השערה די מופלגת כי הם תמיד נשארו באיזור החוף), כיצד יכלו לשלוט באיזור בלי להקים בו עיר?
הם לא השאירו לי דבר 710358
האימפריה המצרית לא קרסה. השפעתה בארץ פחתה. אבל בן־יוסף מגייס אותה לצורך היפותזה אחרת שלו: שבעקבות מסע שישק (כלומר: ששונק) חל שיפור רציני באיכות הייצור במכרות (וגם שבעקבותיו הגיעו גמלים לאזור).
הם לא השאירו לי דבר 710359
בערך כמו שאנחנו שולטים באזור בה"ד 1 או מכרות ים המלח בלי להקים שם עיר.
הם לא השאירו לי דבר 710360
אני חושב שההשוואה מאוד לא מדויקת.
העיקר הוא שלא נמצאו בסביבה שום שרידי יישוב קבע.

ההשערה החלופית להשערת הממלכה הנוודית מהי? שאימפריה כלשהי שלטה במפעל של כריית וצריפת הנחושת מרחוק?
כיוון שלא נמצאה עיר שגרו בה הפועלים עדיין היו אלה נוודים שביצעו את הכריה בפועל. הרי לא היו להם אמצעי יוממות כמו לפועלי מפעלי ים המלח.
על פי ניתוח השרידים האורגניים במכרות תמנע בתקופה הרלבנטית התפריט של העובדים לא היה מצרי.
אז ההשערה החלופית היא ששבט נוודים ביצע את הכריה עבור האימפריה המצרית?
הם לא השאירו לי דבר 710361
אני לא קורא לעובדי מפעל שעשו רילוקיישן זמני "שבט נוודים".
ואולי זו אימפריה אחרת מהסביבה, למה דוקא המצרים?
הם לא השאירו לי דבר 710368
>> רילוקיישן זמני
ואיפה הם גרו? עשו להם יוממות באוטובוסים?

>> אולי זו אימפריה אחרת מהסביבה

אז זהו- שאין. העניין של התיארוך מאוד חשוב כאן. מתוך המאמר:"המחקר השיטתי באזור הפריד כרונולוגית בין תמנע ופינאן, וייחס את הפעילות בשני האזורים לשליטה אימפריאלית — מצרים בדרום הערבה במאות ה–13 וראשית ה–12 לפנה"ס, ואשור בצפון הערבה במאה ה–7 לפנה"ס". ואז התיארוך של הממצאים החדשים עשה מהפך כשהראה באופן חד־משמעי "שהפעילות העיקרית במכרות התרחשה באותו הזמן בשני האזורים, במהלך המאות 11–9 לפנה"ס".

העניין הוא שמאמצע המאה ה 11 לפנה"ס עד אמצע המאה ה 9 לפנה"ס לא היו אימפריות חזקות באיזור בכלל. במאה ה 12 לפנה"ס חלה התמוטטות של האימפריות באיזור- Late Bronze Age collapse [Wikipedia] כמעט כל הערים המשמעותיות במזרח הים התיכון חרבו בתקופה די קצרה. פלישת גויי הים [ויקיפדיה] כנראה אחראית לכך, אבל החוקרים מציינים גם שינויים אקלימיים ובצורת.
מצפון- האימפריה החתית נחרבה, כשנפלה בירתה בערך ב 1178 לפנה"ס. שבטים ארמים התיישבו בצפון-סוריה וייסדו ממלכות עצמאיות קטנות שמילאו את החלל שנוצר בעקבות נפילת האימפריה החתית. הארמים היו עם נוודי והאזור שיישבו מעולם לא היווה אימפריה או מסגרת מדינית לכלל הארמים והם היו מפוצלים למספר ממלכות. האימפריה האשורית, שהתרחבה בימי תגלת פלאסר הראשון עד הים התיכון ושלטה גם בארמים, נחלשה אחרי מותו ב 1076 לפנה"ס, והחלה להצטמק במהירות אחרי מותו של בנו אשור בל-קלה ב 1056.
מדרום- המצרים נסוגו מכנען באמצע המאה ה 12. למרות שרעמסס השלישי (שלט 1186-1155 לפנה"ס) ניצח בקרבות נגד גויי הים, האימפריה המצרית הלכה ונחלשה בגלל המחיר הכלכלי הכבד של הקרבות, שחיתות, ובנוסף שני עשורים של בצורת. רעמסס השלישי נחשב למלך החזק האחרון של האימפריה המצרית ולאחר מותו כוחו של המלך הלך ונחלש באטיות ולאורך זמן.
אם כן במאה העשירית לפנה"ס, תקופת שיא פעילות המכרות בדרום וצפון הערבה, לא היתה שום אימפריה בסביבה. באמצע המאה ה 9 לפנה"ס, ניסה שלמנאסר השלישי להחזיר את שליטתה של אשור בסוריה אך נבלם בקרב קרקר (בין היתר מול אחאב מלך ישראל). רק באמצע המאה השמינית לפנה"ס הצליח תגלת פלאסר השלישי להחזיר את השליטה של האימפריה האשורית בסוריה וכנען. אבל במהלך המאה העשירית והתשיעית לפנה"ס כל הממלכות באזור, למעט יהודה, ישראל ופלשת, היו של שבטי נוודים. Arameans#/media/File:Kingdoms_of_the_Levant_Map_830.png [Wikipedia]

המועמדים החלופיים היחידים שאני יכל לחשוב עליהם כמי שהפעילו את המכרות באיזשהו שת"פ עם האדומים- הם הפלשתים. מסתבר שגויי הים עברו להתיישב גם במזרח הירדן.בסביבות 1100BC
הם לא השאירו לי דבר 710370
אתה מזכיר מסעות אשוריים בודדים אבל לא טורח להזכיר מסע מצרי מצרי שהגיע לאזור ממש. ששונק הגיע לארץ וברשימת היעדים שלו מזכיר לא רק מקומות בצפון ובמרכז אלא גם בדרום:
אחד מהם הוא בעל שם דומה ל„אברם״.

אבל מה עם מואב? במצבת מישע מאמצע המאה התשיעית יש שימוש רב בפועל בנ״ה. מישע בונה לא מעט מבנים (גם בתגובה לפעולות של עמרי ואחאב). האם לפניכן בני מואב היו נוודים? זה לא מה שמשתקף מהמצבה. סביר להניח שגם הם התפתחו לאיטם כמו ישראל ויהודה. גם בהרי אדום יש מקום להתפתחות חקלאות ובסיס לממלכה לא נוודית.

באותו השלב ממלכת ישראל הייתה כבר מספיק מסודרת כדי שתוכל לשלוח צבא שכולל 2,000 מרכבות ועוד 10,000 רגלים לברית שהתייצבה כנגד אשור בקרב קרקר (לפי הדיווח האשורי).
הם לא השאירו לי דבר 710384
מסע שישק לא סותר את התאוריה. מפעל הכריה בשני האתרים נמשך לאורך כמאתיים שנה. האם אפשר לומר שנערך תחת ממשל מצרי?
פרופ' בן יוסף אף מוצא עדויות להשפעה של מסע שישק על הטכנולוגיה של כריית הנחושת באמצע המאה ה 10 לפנה"ס:
"פרופ' בן יוסף וצוותו ניתחו כימית ומיקרוסקופית סיגי נחושת – דהיינו את פסולת הכבשנים – והצליחו להראות נפילה סטטיסטית ברורה בכמות הנחושת בסיגים, כלומר זינוק ביעילות תהליך ההפקה. את הזינוק הזה מייחסים הארכיאולוגים למסע הצבאי של פרעה שישק"‏1

מוסכם עלי גם העקרון של התפתחות אטית משבטי נוודים ליושבי ערים. גם זה לא סותר את התאוריה. השאלה היחידה היא האם ממלכת נוודים עם מרכזים עירוניים קטנים יחסית כמו ממלכות אדום, מואב ויהודה באותה עת, היתה מסוגלת לקיים חברה מורכבת ששלטה על המרחב ושלטה בתעשייה רצינית של נחושת.
לפי פרופ' בן יוסף הטענה של החוקרים האחרים היא ש"מדובר באוסף רופף של שבטים שהפיקו נחושת באופן ארעי ומזדמן". אם זו אכן הטענה הנגדית אז פרופ' בן יוסף הצליח לסתור אותה עם ממצאיו.

__________
1הידען 19.9.2019
הם לא השאירו לי דבר 710373
וראה זה פלא - את הפתרון שלך כבר הציעו בתגובה 710347.
הם לא השאירו לי דבר 710383
אבל כל עוד לא מוצאים שום עיר בסביבה התאוריה שלו תקפה.
זה לא משנה מאיזה לאום היו הכורים והצורפים. כל עוד הם לא גרו בעיר יש יסוד לסברה ששבטים נוודים קיימו ממשל מספיק מתקדם לפרויקטים מסדר גודל כזה.
הם לא השאירו לי דבר 712653
ניכר שאתה בקיא בעובדות, אבל יתכן שהתיאור שלך מפספס משהו. השלטון המצרי בכנען היה רופף גם במאה ה-‏14 (כתבי אל עמארנה), עוד לפני הופעת גויי הים. כך שחולשת האימפריה המצרית משתרעת על כמה מאות. במהלך כל אותה תקופה, למצרים היתה מידה משתנה של שליטה והשפעה (לעתים by proxy) על כנען. המציאות הזו מתוארת יפה במגילת ון אמון (המאה ה-‏11). גם בתנ"ך יש רמזים לנכחות מצרית בארץ במקביל לדומיננטיות פלישתית. סברה מקובלת מדברת על הפלישתים כנציגי השלטון המצרי בכנען. בתקופות שמצריים נחלשה היה ה"מינוי" הזה נומינלי בעיקרו והתבטא אולי במתנות ששלחו הערים הפלישתיות למצריים, כאשר מעבר לכך היו עצמאיות למדי כפי שמתאר הנאראטיב המקראי.
הפעלה של מכרות הנחושת בערבה ע"י/עבור המצרים, אין משמעותה שהמפעל היה בשליטה מצרית, כפי שמכרות גדולים באפריקה אינם בשליטה אירופית.
באותה מידה, אני מפקפק בכך שמפעילי המכרות היו פלישתים. התרבות הפלישתית היתה תרבות עירונית מתקדמת ודי נבדלת מן התרבות הכנענית. אם המכרות היו בשליטה פלישתית היה די קל להבחין בכך. קשה מאד לצייר את גבולות ההשפעה הפלישתית בכנען, בפרט אם שמשו כבאי כח של האימפריום המצרי. יחד עם זאת, נראה שהמגבלה העיקרית של הפלישתים היתה במספרם. הם אכלסו ערים גדולות מאד בשפלת החוף ואני לא מאמין שהיו ישובים פלישתיים של ממש מחוץ לשפלת החוף.
האפשרות שאני מעדיף, די דומה לגרסת בן יוסף. אני מניח שהשליטה (הפרוטקשן) היתה מקומית, נניח ממלכת אדום, כאשר הטכנולוגיה היתה מסורתית ומצרית ומאד יתכן שהעובדים לא היו בהכרח מקומיים אלא מיקס עם כנענים אחרים (כמו במכרות המצריים בסיני). מה שאני קצת מפקפק הוא עד כמה היתה ממלכת אדום נוודית. זה שלא נמצאו יישובים עירוניים בסביבה, זה לא טיעון מכריע. גם ביהודה של המאה ה-‏10 לא נמצאו יישוביים עירוניים, עד שהם נמצאו. הערבה כמו הנגב הם אזורים של סחיפה חזקה וקרקע חשופה. יתכן שיישובים עירוניים וחומות לא השאירו שרידים מובהקים. מדוע שממלכת אדום תהיה יותר נוודית מן הממלכות האחרות של התקופה?
הם לא השאירו לי דבר 712655
אתה כנראה צודק. המחלוקת קבלה פטינה פוליטית חזקה. זה בודאי לא באשמת צד אחד. להיסטוריונים וארכאולוגים רבים מן הצד המקסימליסטי, נוח מסיבות מובנות לחסות בצל האליטות החדשות ( ע"ע ההשתלטות של עמותות הימין על החפירות בירושליים וביו"ש).
ועדיין, אני חושב שהמחלוקת ביסודה מדעית. אני חושב שיש קונסנזוס שתיאור האימפריום של ממלכת דוד ושלמה במקרא הוא יותר מיתולוגי מהיסטורי. הבעייה היא שפרופ' ישראל פינקלשטיין מתקשה להודות שמסקנותיו המינימליסטיות מן העבר היו נחרצות מדי. מהבחינה הזו יש חשיבות מאד גדולה למאמרים של פרופ' בן יוסף, מפני שהם מסבירים את נקודת התורפה בשיטות של פינקלשטיין. האימפריות האדירות של אטילה מלך ההונים ושל ג' נג'יס חאן המונגולי השאירו ממצא ארכיאולוגי מצומצם עד לא קיים. הנקודה היא שממלכות כמו מואב, עמון, אדום, יהודה וישראל של המאה ה-‏10 לא בהכרח שהן משאירות סימנים של תרבות עירונית מפותחת מן הסוג האופייני לערים הפלישתיות או אפילו הכנעניות.
כל הויכוח הוא על הפרש של 150 שנה בראשית העיור באזור ההר של א"י המערבית. פינקלשטיין ממשיך להתעקש שהופעת התרבות העירונית היתה "פתאומית" בסוף המאה ה-‏9 (בית עמרי). הממצאים האחרונים מרמזים שההתפתחות היתה כנראה איטית ומתונה יותר וכבר במאה ה-‏10 היו גרעינים של עיור.
העניין הזה מתבטא גם בעמדתו של פינקלשטיין לגבי הממצאים בעיר דוד. פינקלשטיין מתעקש שהממצאים הם מאוחרים ושרידי עיר דוד או יבוס בכלל קבורים מתחת להר הבית. בעניין זה פינקלשטיין הוא בבחינת "מרחיק עדותו". המגלומניה ההנדסית של הורדוס הגדול מבטיחה לפינקלשטיין שגם אם הוא צודק, השרידים שימצאו ביסודות הר הבית, אם ימצא משהו, יהיו מזעריים.
הבעיה של פינקלשטיין היא שהרעיונות האחרונים, מעלים על הדעת שהתמונה המקראית אינה מופרכת כל כך. אפשר לחשוב על ממלכה נוודית קטנה שמרכזה בעיר דוד היבוסית או לצידה או בכלל בחברון, אשר מתוך שת"פ עם ערים פלישתיות כאלו ומלחמה באחרות, היתה בעלת קשרים והשפעה גם באזורים שהיו אח"כ ממלכת שומרון ואולי אפילו בממלכות ארמיות מצפון ותוך שת"פ כזה או אחר עם ממלכת מצריים ( כפי שנרמז בסיפור המקראי ובמקורות המצריים). זו לא היתה אימפריה מן הסוג שהיה נוח לאנשי דורו של יאשיהו מלך יהודה לתאר, אבל בהחלט יכלה להיות ממלכה בעלת השפעה, לא פחות מן הממלכה האדומית שתחת הגנתה התקיים מפעל הכרייה בערבה.
אם דוד המלך בעצמו השתלט על יבוס הכנענית, או שמא מדובר בהיסטוריוגרפיה המצמצמת התפתחויות מאוחרות לנקודות שיא ואישים בולטים ואולי אפילו מיתיים, כנראה שלעולם לא נדע, כפי שלעולם לא נדע מי באמת הרג את גלית הפלישתי מן העיר גת.
הם לא השאירו לי דבר 712667
רק להבהיר, אני מסכים שהמחלוקת בין הארכיאולוגים היא בעיקרה מדעית ועניינית, לא נראה שהיא מושפעת יתר על המידה מאידיאולוגיה (עכשווית), ואפילו לא נראה שהיא כל כך גדולה. הטענה שלי היא כלפי הדיוטות: מי שמוצא את עצמו מאוד משתכנע מאחד הצדדים עד כדי ביטול הצד השני, צריך לחשוד בעצמו, ובפרט אם זה תואם את האידיאולוגיה העכשווית שלו.
הם לא השאירו לי דבר 712669
לא, לא! אל תטעה. יש כאן מחלוקת גדולה של תפיסת עולם. בעיני המינימליסט כל סיפורי המקרא עד לבית עמרי, הם אוסף של מיתוסים חסרי בסיס. ולכן יש להביא בחשבון אך ורק ממצאים פיזיים מן האתרים. בעיני המקסימליסט (החילוני), המקרא הוא מקור היסטורי המערב בין עובדות היסטוריות למיתוסים מסופרים. בהעדר מקור טוב יותר צריך להתיחס למקרא כנקודת מוצא לפרשנות ארכיאולוגית.
אתה צריך לראות בסדרת הטלביזיה "והארץ היתה תוהו ובוהו" את סער גנור מסתער על אתר קדש הקדשים בתל ארד כדי לברר אם האתר נחתם/נסתם בימי חזקיהו, כדי להבין את המשמעות של תפיסת העולם של הארכיאולוג.
האם יש קשר בין תפישת העולם המקצועית לבין הפרשנות ההיסטורית של הארכיאולוג. לדעתי יש קשר גדול מאד.
הם לא השאירו לי דבר 712670
הקשבתי לכמה הרצאות של פינקלשטיין. אם אני מבין את דעתו: כל הסאגה הגדולה של שאול, דוד ושלמה היא מיתוס עם בסיס כלשהו: היו ככל הנראה מלכים ששמם דוד ושלמה, אבל אוסף הסיפורים עליהם מוגזם. שאול ובית שאול מבוססים גם הם על בסיס היסטורי (ממלכה ששלטה בגב ההר ובעבר הירדן - הגרעין של ממלכת ישראל).

לעומת זאת הנרטיב העיקרי של ספרי יהושע ושופטים הוא המצאה מאוחרת בהרבה, גם אם לחלק מהסיפורים שם יש איזשהו בסיס היסטורי.

בפרפרזה על מה שכתבת כאן: המקרא הוא מקור היסטורי. אבל כדי להשתמש בו צריך ראשית כל להבין מתי הוא נכתב (ומתי רבדים שונים בו גובשו ונכתבו). ואז אתה יכול גם להשתמש בחלקים שהם מיתוס.
הם לא השאירו לי דבר 712676
רק תיקון קטן: אאל"ט פינקלשטיין מדבר על ממלכת בית שאול כממלכה "ישראלית" שלישית שמרכזה היה בגבע בנימין, בין ממלכת יהודה הדרומית לבין ממלכת שומרון שמרכזה היה צפוני יותר. זה מתאים לשמו ה"דרומי" של בנימין שמציג אותו כבן הדרום של ממלכת ישראל.
העניין הוא, שגם רוב אנשי האגף ה"ירושלמי" (מקסימליסטי) מקבלים שהמקור הדויטרונומיסטי נכתב במאה ה-‏7 ושהתנ"ך אינו ספר היסטוריה ולכן אי אפשר להניח את יציאת מצריים, תקופת ההתנחלות והממלכה הקדומה כפי שהם מתוארים במקרא כארועים היסטוריים. הם בד"כ סבורים שסיפורי המקרא מכילים חומר היסטורי רב ערך.
לעומתם, פינקלשטיין, מוכן לקבל את האישיות ההיסטורית של דוד המלך, רק משום שחזאל מלך ארם ציין במצבה שבציב בתל דן שהוא הרג מלך מבית דוד ולא בגלל שכמעט כל ספרי שמואל מוקדשים לו.
לדעתי, פינקלשטיין סבור שאי אפשר להתיחס למלכי בית שאול, לשלמה או רחבעם ואחז כאל דמויות היסטוריות, עד שלא יתגלה ממצא פיזי בן זמנם שמזכיר את שמם.
היחס המקל של פינקלשטיין למלכי בית שאול, קשור לדעתי לכך שהעורך הדויטרונומיסטי, כפי הנראה לקח את סיפורי נעוריו של שאול וייחס אותם לשמואל. מדוע להמציא שם של מלך ואח"כ לגנוב ממנו את סיפוריו. לכן מן הסתם סיפורי בית שאול מייצגים זכרונות היסטוריים.
הם לא השאירו לי דבר 712687
לסיפורים על המלכים החל מירבעם ורחבעם יש שלד ברור: שנת עליה לכס (יחסית לממלכה האחרת), שנות מלוכה, עשה את הטוב/רע בעיני ה’. החריגים מכך הם שאול, דוד ושלמה, וכן סיפורי אליהו וסיפורי אלישע.

לדוד ושלמה יש משך שלטון לא ברור (40 שנים) ותולדות חיים שחלק מהן נכתבו בבירור מאוחר יותר.

סיפור שאול היה בבירור סיפור קיים. שאול היה גיבור בעיני חלק לא מבוטל מהאוכלוסייה (זה היה כבר כמאתיים שנה לאחר מסע שישק) העורך הדויטרונומיסטי לא יכול להתעלם מהסיפור שלו. לכן הוא כולל אותו, אבל מתעלל בו. החל מהוספת הסיפור של פילגש בגבעה (הטלאה של מספר סיפורים, אבל בעיקר של סדום ושל המלכת שאול). לא לגמרי ברור מה היה העימות בין ממלכת בין דוד לממלכה של שאול. אבל המחבר הדויטרונומיסטי הופך אותו לעימות אישי ושבו שאול מפסיד לדוד בכל המפגשים.

מעבר לגלגול הזה של האגדה, אין לנו עדות לכך שהיה מלך בשם שאול ויורשיו אשבעל, או מריב־בעל. השם „יהונתן״ ליורשו הוא מופע מוקדם למדי לשם שמבוסס על יהוה: שמות מלכים עם הרכיב התאופורי הזה מתחילים להופיע בתקופת בית אחאב (יהושפט). אולי היה בעלנתן? ואולי זה מעיד על גלגולו של הסיפור?
הם לא השאירו לי דבר 712704
מצטער, אני מתקשה מאד לקבל את ה"חתרנות" נגד שמו של יונתן בן שאול, "חָלִילָה, חַי ה' אִם יִפֹּל מִשַּׂעֲרַת רֹאשׁוֹ אַרְצָה".
אני רואה כאן עקבות של נטיית היתר של המינימליסטים לשכתב את התנ"ך. יש כאן ניסיון ברור לדחוף את השם קדימה בזמן עד שהמקבץ של יהושפט, יהורם, יורם ויותם, לא מאפשר זאת יותר.
מדוע צריך לחשוד ביהונתן? מה עם בניהו בן יהוידע ואדוניה בן חגית. מה עם יואב בן צרוייה והונתן בן שמעא אחי דוד?
הסיומות/תחיליות התאופוריות הללו מוכרות במרחב השמות הכנעני מאות שנים לפני תקופת דוד, מדוע לחשוד דוקא ביהונתן, שמכל דמויות התקופה נראה הפחות מתאים למניפולציה בשם. התנ"ך למשל לא התבייש לחשוף את גדעון כירובעל.
הם לא השאירו לי דבר 712720
הערה: ההשערה הזו לגבי השם „יהונתן״ היא סתם השערה שזרקתי ולא משהו ששמעתי מחוקר זה או אחר.

למיטב ידיעתי, בניכוי התנך, שמות עם רכיב תאופורי של יהוה לא מוכרים בכנען לפני המאה ה־8. הממצא היחיד מחוץ לכנען הוא כתובת במצריים שמתייחסת לקבוצה בשם „השוסים של יהו״. בהתחשב בכך שכמה מקורות בתוך המקרא מתייחסים ליהוה כאל שהגיע מהדרום, זה נשמע בהחלט סביר.

לטעמי ברור שכל הספרים הללו עברו עריכה מאוחרת. אבל אין כאן את העקבות הברורות והישירות של השם „מפיבשת״. כלומר: כשהסיפור הגיע לאותו עורך מאוחר, השמות כבר לא היו שמות עם רכיב של „בעל״. או שהשמות המקוריים היו עם רכיב תאופורי של יהוה, או שרכיב כזה הודבק במהלך גלגולם כסיפורים עממיים. האפשרות הראשונה נראית סבירה יותר אך גם השנייה נראית לי אפשרית.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים