בתשובה להאייל המקשר, 25/10/19 19:29
פרופורציה 710462
אמנם לא הצלחתי עדיין לקרוא את הכתבה בהארץ, אך קראתי שוב את התיאור שלך לכתוב בה, והבנתי עכשיו מה מהות הפרשה, ואני חוזר בי, ומוותר על בדיקה נוספת שאותה הבטחתי קודם. נכון ש"הבטחת תדמית חיובית" מופיעה בסיפור אך בפרוש לא היא מתת השוחד. ראש העיריה ביקש שישקיעו 5000 דולר במודעות במקומון מסוים, ותמורת זה הבטיח להיטיב עם אני דן. זה מאד ברור. מתת השוחד היא אותם 5000 דולר ששילמו המשחדים, וזה בפרוש כסף ולא עיתונות טובה, והתמורה לשוחד מצד איש הציבור היא אותן הטבות לדן. צר לי אך הדוגמה הזאת לא שוברת את הקביעה שתיק 4000 הוא תקדים במשפטי שוחד.
פרופורציה 710512
זה לא התיאור שלי, זה ציטוט מהכתבה.

נראה לי שכשעיתונאים כותבים כתבות הם מקבלים משכורת, גם הצלמים, העורכי והמגהים מקבלים משכורת. למיטב ידיעתי, משכורת זה כסף. או שאולי הם עושים את זה בהתנדבות... כשמו"ל מספק למישהו "עיתונות טובה" הוא מספק לו חלק מהתוצר שלו, משהו שהוא צריך לממן ומשהו שהוא בדרך כלל מרוויח עליו כסף. אם איקאה היתה נותנת לאולמרט ספה לא היית אומר ברצינות שזה לא שוחד בגלל שזה "בפירוש לא כסף", נכון?
פרופורציה 710515
ספה זה שווה כסף. אני גם לא טוען ומעולם לא טענתי שהמתנות שקיבל נתניהו בתיק 1000 אינן "שווה כסף", אלא שמותר לאיש ציבור לקבל מתנות, שווה כסף ואפילו כסף.
אבל כפי שהסברתי במקרה שתיארת מדובר בכסף שראש העיריה ביקש. לו ביקש שיתנו לו את הכסף והוא היה קונה הודעות פרסום בסכום הזה, או כל דבר אחר, זה היה שוחד וכך זה גם אם הכסף הועבר על פי דרישתו ישירות ליעד.
פרופורציה 710518
לא הבנתי את ההבדל העקרוני.
פרופורציה 710520
חבל
פרופורציה 743851
"מותר לאיש ציבור לקבל מתנות, שווה כסף ואפילו כסף."

רגע, מה?

כל האיילים מתעלמים באלגנטיות מההערה הזאת כי הם מסכימים שזה נכון או כי זה כל כך לא נכון שאין מה לעשות חוץ מ-🤦?
באיזה פירוש סביר של חוק שירות הציבור (מתנות) אפשר להבין ש"מותר לאיש ציבור לקבל מתנות, שווה כסף ואפילו כסף״? מה, בגלל מה שכתוב בסעיף קטן? אם זה העניין, אז נובמת.
פרופורציה 743853
כבר הסברתי זאת בעבר בדיון עם רון בן יעקב, בחוק כתוב: "באשר הוא עובד ציבור". הכוונה היא למתנה שניתן לעובד הציבור בגלל שהוא עובד ציבור, (כמו מתנה שמקבל ראש ממשלה מראש ממשלה של מדינה אחרת שמתארח אצלו), שאמורה להיות רכוש של המדינה. במקרה של נתניהו הוא קיבל את המתנות האלה מחבר עוד לפני שהיה ראש ממשלה. כשהפך להיות ראש ממשלה הוא קיבל מהמשפטן וינרוט חוות דעת בכתב שבה נאמר שמותר לו כראש ממשלה לקבל מתנות מחבר.
פרופורציה 743856
ואני בתגובה טענתי שלחברי ממשלה יש החמרה בכללי אשר, ואסור להם לקבל מתנות בכלל בלי אישור הועדה.
אבל עבירה על כללי אשר היא לא עבירה פלילית אלא עבירה אתית (שיכולה להגיע לכדי עבירה פלילית בתנאים מסויימים)

בנוסף ציטטתי מחו"ד היועמ"ש בעניין וייצמן סרוסי תגובה 704590 ובהמשך התפתח דיון מהי "טובת הנאה".
פרופורציה 743857
אני מבין קטן מאד בענייני חוק ומשפט ומתעניין עוד פחות, אבל בהנחה המפוקפקת שלחוק הפורמלי יש בסיס מסויים של הגיון פשוט, יש משהו שמטריד אותי.
נניח שנתניהו עשה הרבה "טובות" לאמצעי תקשורת בתמורה ליח"צ טובים, אלא שהדברים שעשה אינם חורגים מגדר החוק ויכולים להחשב כשווי ערך לשירות שנותן עובד ציבור לציבור ובפרט למצביעיו. במקרה זה הוא נוכל שבמקום לשרת את מצביעיו באמת, מנסה להונות אותם וראוי שהם יבואו איתו חשבון בקלפי. דא עקא שזה כאמור עניין למצביע ולא לבית המשפט ולחוק הפלילי. הדרך היחידה בה ביה"מ יוכל להתערב היא אם התביעה תוכיח שה"טובות" שעשה רוה"מ לאמצעי התקשורת ולבעליו היו בניגוד לטובת הציבור ו/או על חשבונו. אם אכן אלו הם פני הדברים, העניין כאן כלל אינו שוחד תמורת יח"צ אלא מרמה והפרת אימון הציבור. ממילא כל הויכוח כאן אינו אלא היגררות לויכוח עקר על זוטי דברים.
עניין השוחד נוגע יותר לאלוביץ מאשר לנתניהו. אני מניח שזכותו של אלוביץ היא לשאוף למקסם את הרווח שלו. השאלה לגביו היא אם פרסום ידיעות מטעם, היא בחזקת שוחד. אם כמקובל היו מעמידים לדין את אלוביץ ושות' בלבד ונתניהו היה חומק מן המשפט, אני מניח שכלל לא היינו בויכוח הזה.
קשה לי לראות איך יורשע נתניהו בתיק 4000 מבלי שיוכח שנתניהו שיחד את אלוביץ ושו"ת בכספי ציבור ולא בכספו שלו. מעניין מה דעתם בעניין זה של אלו הבקיאים בסעיפי האישום ובלשון החוק יותר ממני.
פרופורציה 743860
כלומר: זה בסדר שנתניהו מסדר מיליארד פה וחצי מיליארד שם לחברים? וגם לא מספר לבוחריו (לא הצהיר אפילו על ניגוד עניינים בזמן הקמת הממשלה)? אני חשבתי שחברים יש רק באגד, אבל הטענה לא עמדה למבחן במקרה של שלמה עמר כי הכנסת סירבה להסיר את חסינותו.

מעבר לכך, נתניהו לא עומד לדין באשמת שוחד אלא באשמת קבלת שוחד.
פרופורציה 743882
אנחנו לא באותו דף. תאר לך שנתניהו היה מקשר בין בזק לבין רוריטניה העילית ומסדר לאלוביץ ושאר מחזיקי מניות השליטה מיליוני דולרים מתוך העסקה הרווחית וכל זה בתמורה לידיעות מלטפות בואללה. ציבורית זה לא בסדר. רוה"מ לא אמור להיות המוציא והמביא של מי שמעניק לו סיגרים, שמפניה ותכשיטים בערך של 400,000 ש"ח. כתבתי שזה לא בסדר, אבל זה עניין ציבורי, לא פלילי. אחרי הכל, כל דבר שנבחר ציבור עושה למען בוחריו, עשוי להיות מוצג כשוחד כדי שיצביעו עבורו בבחירות.
ביני לבינך, אנו הרי יודעים שלא זה מה שהיה. מן הסתם נתניהו סידר לאלוביץ כל מיני רווחים כספיים משמעותיים ע"ח קופת הציבור הישראלי. אם התביעה לא תוכיח זאת בבית המשפט, יש לי הרגשה שהשופטים יםסקו שזה מסריח אבל כשר.
ה"קבלת שוחד", נשמע לי הגיוני. נתניהו קיבל את היח"ץ בואללה כשוחד בעבור הרווחים הכספיים שהוא סידר לבזק ע"ח הציבור. עוסקים כאן ב"שוחד" כי זה מה שנוח לדב אנשלביץ לעסוק בו. העניין פה הוא בכלל עניין המעילה באימון הציבור. אם המעילה הזו אינה קיימת, כל עניין השוחד יתפורר.
מה שמעניין אותי זה לדעת, אם אכן "כנופיית שלטון החוק" מתכוונת להרשיע את נתניהו בלי הוכחה לנזק ברור ומשמעותי שנגרם לציבור ורק על סמך הגדרות ומושגים משפטיים כפי שהם מופיעים בספרי החוק.
פרופורציה 743885
תאר לך שבנט מקשר בין בנק הפועלים לדויטשה בנק ומסדר למחזיקי המניות בבנק הפועלים רווח של מליוני דולרים, וכל זה בתמורה לכמה עשרות אלפי שקלים בחשבון העובר ושב שלו. האם אתה טוען שזה "חוקי אבל מסריח"? מה ההבדל העקרוני?
פרופורציה 743888
מעשית התשובה היא כן. מפני שאתה יודע שבנה''פ לא יפקיד עשרות אלפי שקלים בעו''ש של בנט כדי שהלה יוכל לבזבז אותם על נערת ליווי יקרה, אלא יממן בכסף הזה מסע פרסום יוקרתי לשירותי הבנק שבו תצויין באופן בולט תרומתו של בנט לבנק או יממן הקמת ביכ''נ מפואר לתועלת תושבי עירו של בנט וכן הלאה.
אני ודאי איני סניגורו של נתניהו. טענתי היא שהויכוח אם סיקור אוהד הוא בחזקת שוחד ואם האישום נגד נתניהו הוא תקדימי או לא הם בבחינת הסחת דעת מן המציאות. מבלי שיוכח שנתניהו העניק לבזק הטבות משמעותיות ע''ח קופת משלם המיסים ממילא לא ניתן יהיה להרשיע את נתניהו. ראינו זאת בפרשת הצוללות שבה הנזק למדינת ישראל אינו ברור, על אף שאחריותו המשפטית של נתניהו לשחיתויות שהיו שם אינה מוטלת בספק (עוזי ארד התריע בפניו על עננת השחיתות ונתניהו לא עשה דבר כדי לפזר אותה).
פרופורציה 743890
אני לא עורך דין, אבל מאד יפתיע אותי לשמוע שאתה צודק. זה נשמע לי כמו שוחד בהגדרה.
פרופורציה 743891
צר לי על כך שהזרקור הציבורי שהופנה כלפי נתניהו בתיק 4000 רק ליטף באורו את אלוביץ'. הוא הפושע שהיה צריך להצלות באור הזרקורים.
לדעתי אילו מעלליו הפליליים של אלוביץ' היו מקבלים את תשומת הלב הציבורית הראויה מן הסתם גם נתניהו כבר היה מורשע בדעת הקהל בהתנהגות שאינה הולמת ראש ממשלה.
ההתרועעות של נתניהו עם אלוביץ' עולה עשרות מונים על ההתרועעות של ברק עם ג'פרי אפשטיין, ואילו מטחנת החדשות היתה מקציבה למעלליו של אלוביץ' ולו רבע מזמן מסך שהיא הקדישה לנתניהו כגיבור התיק הציבור כבר היה מבין- אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה.

השורה התחתונה היא שאלוביץ' הרוויח 600 מיליון ש"ח ממכירת חלקו הפרטי ביס לבזק, שגם היתה בשליטתו בשרשור, אבל שרוב מניותיה היו בידי הציבור, או במלים פשוטות לקח 600 מיליון ש"ח מהציבור ושם בכיס שלו.
כדי לעשות את זה הוא ומקורביו עשו סדרה שלמה של מעשים פליליים. ולא פליליים באופן טכני, אלא פליליים באופן שמעצבן כל מי שיש לו חוש צדק. הרבה יותר פליליים ממה שעשה נוחי דנקנר, למשל.
ואת האישור הסופי למהלך נתן משרד התקשורת, שנתניהו התעקש לעמוד בראשו.
כן שוחד, לא שוחד, זה לא מה שחשוב ציבורית. את המשפט הציבורי לנתניהו היה צריך לעשות על עצם חברותו עם הפושע הסדרתי.

לצערי יותר מדי דמויות מרכזיות בפוליטיקה הישראלית נכשלו באותו מקום בדיוק, ותקצר היריעה, אבל נראה שנתניהו הגדיל לעשות מכולם.
פרופורציה 743895
מדוע אם כן מואשם אלוביץ במתן שוחד ולא במעילה באמון מחזיקי המניות, שימוש במידע פנימי או בעבירה אחרת מסוג העבירות בשוק המניות? האם המניות נמכרו בשער מופרז? האם ערכן צנח לאחר המכירה? בסה"כ לבעל מניות מותר למכור את אחזקותיו לציבור.
האם היה זה מתפקידו של משרד התקשורת לעצור את המהלך ומאיזו סיבה?
אם היה כאן מהלך פסול, האם יהיה זה פשוט להוכיח זאת לביה"מ (לא לציבור)?
פרופורציה 743899
החקירה של אלוביץ החלה בענייניו „הפרטיים״. אלוביץ ובכירים אחרים לשעבר בקבוצת בזק–Yes יועמדו לדין בפרשה. Yes היא חברה פרטית ולא נמכרת בבורסה. העסקה הוגדרה כעסקת בעלי עניין מכיוון שלאלוביץ’ הייתה שליטה גם בחברה הרוכשת ולכן הוא יכול לגרום לה לשלם מחיר מופקע. ההבדל הוא שבבזק אלוביץ אומנם שלט דרך פירמידה אבל החזיק הרבה פחות מניות בפועל (בגלל השרשור). לכן אם הוא מוכר חברה מיורוקום לבזק, הוא בפועל מעביר כסף מבעלי בזק („הציבור״) לכיס הפרטי שלו‏1.

כמובן שעסקאות כאלו לא הומצאו בשנת 2015 וכבר היו כללים מסודרים למניעת ניגודי עניינים: הנהלת החברה מקימה ועדה שלא תלויה באלוביץ (הבעלים המשותף) וזו דואגת למצוא את המחיר הנכון. אלא מאי? הנהלת החברה הייתה חברה של אלוביץ ודאגה ליידע את אלוביץ על דיוניה של הוועדה. כך הצליח אלוביץ לנפח את שווי החברה לברך פי 2 מהערכת השווי של מריל לינץ’.

1 לא כל סכום המכירה, אבל חלק לא מבוטל ממנו.
פרופורציה 743902
תגובה 740099, וזה רק קצה הקרחון.
תחילת החקירה נגד אלוביץ ב 2017
כשבעל ענין מביא עסקה כזו לאישור אסיפת בעלי מניות הוא בדרך כלל יודע פחות או יותר מי יצביע בעדו ומי נגדו, והוא לא יגיש את ההצעה אם הוא לא חושב שיש לו רוב.
מדוע הפניקס הצביעו בעד כשכל שאר המוסדיים הצביעו נגד? (רמזים- בעל השליטה בהפניקס באותו זמן היה יצחק תשובה. אסיפת בעלי המניות של בזק היתה במרץ 2015 ובאוגוטט 2015 החליטה הממשלה על מתווה הגז)
פרופורציה 744081
רואים שאין לך מושג מה זה בכלל חבר אגד

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים