בתשובה להפונז, 29/10/19 17:35
צמחים לבטלה 710665
והנה לך שתי תוצאות הפוכות באופיין לגבי ההשפעה של נהרות על מאזן הפד"ח: על פי ממצא אחד, נהרות שנושאים את מימי ההמסה של קרחונים עם הסחף של הסלעים קולטים כמות מרשימה של פד"ח בזכות הריאקציות של חומרי הסחף עם הפד"ח. בשניה מתברר כי נחלי הרים פולטים כמות גדולה של פד"ח, כאן הם טוענים שהסלעים הם כנראה דווקא המקור לפליטת הפד"ח.
צמחים לבטלה 710819
והנה עוד שני מחקרים מעניינים. האחד בחן את ההשפעה המצטברת של בירוא יערות מאז שנת 1900 והגיע למסקנה שההשפעה שלה היתה קטנה בהרבה מאשר נהוג להניח - שווה ערך ל-‏92 מיליארד טון פד"ח (לעומת 1300 גיגהטון ממקורות תעשייתיים), במקום 484 כפי שנטען קודם. הוא מסביר את הפער בכך שמחקרים קודמים לא הביאו בחשבון את הגידול מחדש של יערות על אותם שטחים למטרות מסחריות - טענה שאם היא נכונה היא מאד מפליאה.

המחקר השני גילה ממצאים מרשימים. המחקר עוסק שוב בשיקוע פחמן על ידי נהרות, במקרה הזה במניפת הסחף הגדולה בעולם - זו של נהרות הגנגס והברהמהפוטרה במפרץ בנגל. מניפה זו נמשכת עד 2,000 ק"מ משפך הגנגס לים, ובכל שנה הנהרות מביאים אליה מיליארד טון של סחף. החוקרים קדחו במים עמוקים והוציאו ליבות שמייצגות שכבות לאורך 19 מיליוני השנים האחרונות. רוב המחקרים עוסקים בשיקוע של סחף עדין, אבל החוקרים האלה עסקו בחיפוש אחר גושי חומר אורגני מקרוסקופיים שהשתמרו. הממצא המעניין ביותר הוא של שכבה של חומר עצי מלפני 50,000 שנה. בניגוד לשכבות האחרות שמכילות עצים שגדלים בגובה נמוך, השכבה הזו מכילה כמות נכבדה של חומר מעצי מחט מהסוג שגדל בגובה של 3 ק"מ מעל פני הים. מציאת חומר כזה בשכבה שנמצאת במרחק מאות ק"מ מהחוף ובעומק 3,700 מטר היא מפתיעה מאד. ההסבר הסביר ביותר, לדעת החוקרים, הוא שהעצים הגיעו למקום במסגרת ארועים קטסטרופליים של פריצת סכר טבעי שנוצר בגלל מפולת סלעים, קרחונים או סיבות אחרות. ארוע כזה יכול לשחרר כמות אדירה של מים (כך משערים שנוצר הערוץ של נהר הקולומביה בגבול אורגון-וושינגטון, כמדומני), ולפי ההשערה העצים נסחפו עם הזרם האדיר אלפי קילומטרים ממקום גידולם בנפאל, דרך הודו ובנגלדש של היום ועד מרחק של מאות קילומטרים לתוך הים - ארוע מרשים מאד.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים