בתשובה לטל כהן, 02/06/02 20:14
פופק הוא אולי בכלל אישה 71462
האם לקחת בחשבון את העובדה שנשים שיבחרו לעצמן שם עט גברי שאינו "האייל האנונימי" עושות זאת משום חשש מפני דחייה מסוימת כפי שנהגו סופרות בימים עברו?
מעולם לא רמזתי אפילו כי יש משהו פגום או מכוון במערכת האייל ואני מצרה ומתנצלת על העובדה שכך הובנתי. כל טענתי היתה בתגובה לתגובה שלפני שדיברה על נפיחות מסוימת במערכת.
נקודה אחרת היא שאמנם לא נעשו דברים "כנגד" נשים אך גם לא ההפך מזה. אותה בועה הגורסת כי גברים ונשים הם שווים ולפיכך ההתייחסות אליהם צריכה להיות זהה הופרכה זה מכבר בעולם החיצון. על האייל, בהיותו מתיימר להיות מגזין המייצג את החיים שמחוץ לרשת להפנים וליישם בשטח את הדברים.
פופק הוא אולי בכלל אישה 71465
כמובן שלקחתי זאת בחשבון. זוהי הסיבה העיקרית לבחירת שמות בדויים גבריים, למיטב ידיעתי.

איך על האייל "ליישם בשטח את הדברים", לדעתך? מה אנחנו לא עושים נכון כרגע?
פופק הוא אולי בכלל אישה 71466
קונקרטית, מה את מציעה? מה אפשר לעשות באייל כדי לקדם את מעמד הנשים בו? להנמיך קריטריונים של עריכה כדי שיותר מאמרים של נשים יכנסו? (לא ממש רלוונטי. לא זכור לי מאמר של אישה שדחיתי לאחרונה) לשריין מקומות ברשימה?

אין דבר שישמח אותי יותר מאשר להביא ליצוג נאות של המין הנשי באייל (טוב, יש כמה דברים שישמחו אותי יותר, אבל זה באמת לא קשור). אם תוכלי לספר לי איך דבר כזה יכול לקרות - אני מקשיב.
קונקרטית 71469
הפתרון הוא מאד פשוט.
להחליף את הכתום/חום (עדיין לא החלטתי איזה צבע זה) בוורוד.
לדעתי זה מה שיביא לשינוי המיוחל. (?)
פופק הוא אולי בכלל אישה 71476
לא התבטאתי בציניות עד כה ולכן הנימה הצינית בדבריך אינה רלבנטית.
למה שלא תפנה את השאלה לכלל המגיבים משום שאולי אני כותבת מהרהורי ליבי בלבד ואחרים/ות לא יסכימו איתי?
נוח נורא להחיל אידיאולוגיה 71536
כדי להסביר מצבים נתונים. ב'עין הדג' למשל, שאני נמנית על צוות העורכים שלו (צוות העורכים, אגב, מורכב משתי נשים וגבר אחד), אחת המגיבות - פליסיטי שמה - כותבת בלשון נקבה בלבד (למשל: "אתן שקוראות את הגיגי, בטח מבינות שאני ממליצה לכן ללכת לסרט" וכו'). כשהתעורר ויכוח האם כתיבה זו מפריעה לרצף הקריאה או שהיא לגיטימית, קפצו מספר מגיבות וטענו שמקור ההפרעה נעוץ בשפה העברית השוביניסטית, בה ברירת המחדל היא פניה לזכר, ועל כן הכתיבה של פליסיטי היא מרד פמיניסטי כנגד חוקי האקדמיה הנוקשים, וכנגד שלטון הדיכוי הגברי.
מתוך סקרנות גרידא שאלתי את פליסיטי באחת משיחות האייסיקיו שלנו, אם אכן אופן הכתיבה שלה נובע מאידיאולוגיה/מרד. היא צחקה בפראות לשמע הרעיון שהיא (או אף הכתיבה שלה) פמיניסטית, ואמרה שהסיבה היחידה לכתיבה זו, אם כבר, הוא הרצון לייחד את הודעותיה מהודעות של מגיבים אחרים.

כך לדעתי, גם בסוגיית נשים שכותבות תחת שמות גבריים: אני לא שוללת לגמרי את הסברה שיש נשים כאלה, ושחלקן עושות זאת מתוך חשש לדחייה על רקע מיני, אולם צריך, לעניות דעתי, להבדיל בין "החיים האמיתיים" לבין האינטרנט - מעוז האנונימיות, בו לאף אחד (כמעט) לא אכפת מי את/ה.

וכמו שיש נשים שמגיבות תחת שמות-עט בעלי אוריינטציה גברית, כך גם יש גברים שמגיבים תחת שמות נשיים במוצהר (בשליפה מהירה - דוגמה נוספת מ'עין הדג': המלכה אליזבת, שמתייחס לעצמו בלשון זכר) - ואז מה? מה עשוי להסביר את בחירת השם המוזרה הזו?
נוח נורא להחיל אידיאולוגיה 71537
לגיטימי בעיני לכתוב ברשת בכל שם שהוא בדיוק בגלל הוירטואליה.
עם זאת, אני אישית לא מכירה עוד מגזין מקוון שכותבים בו כל כך הרבה אנשים בשמותיהם האמיתיים (ואפילו אני זנחתי כאן את הכינוי השמור לי למקומות אחרים) שמנסים לשמור על צביון מציאותי ככל האפשר עם כל המשתמע מכך.
אני כן רואה בעיה בהשלכה של הדברים מהרשת אל החיים האמיתיים אבל זו כבר פסיכולוגיה בגרוש שאינה מתאימה למצב הרוח שלי כרגע.
מה שמעלה את השאלה 71579
(כן דובי, אני יודעת שזה אולי קצת מעיק, ושכבר דיברנו על זה, אבל אני באמת רוצה לשמוע עוד דעות...), עד כמה משמעותי הניק של הכותב?
או ליתר דיוק, האם יש בעיה כלשהי בכך שמאמרים יפורסמו תחת כינויים ולא תחת השם האמיתי של הכותב?
מה שמעלה את השאלה 71580
תגובה 30716
מה שמעלה את השאלה 71583
כן, אבל *למה*?
מה שמעלה את השאלה 71609
דבר ראשון - רצינות. זה נראה פחות רציני כשאנשים לא עומדים מאחרי הדברים שלהם.
שנית - ניקים הם דבר פרוץ למדי. כיום, כותב באייל אינו יכול לשלוט באופן הצגת השם שלו באייל. הסיבה לכך היא פשוטה: בזמנו פרסמנו מאמר של מישהו ששמו פרח מזכרוני. הוא רצה דווקא להקרא בניק שלו, נכנס למערכת ושינה את השם בלי להודיע לנו אפילו. כשנכנסתי לאייל התפלצתי לראות שהמאמר הראשון באייל נושא בגאון את שם הכותב (אני לא ממציא את זה) "inglish profesor". תסכימי איתי שזה קצת מוגזם... ואם זה מוגזם, איך קובעים את הגבול? מספיק לי שהמדיניות החדשה מצריכה אותנו להחלטות סובייקטיביות - אני לא רוצה עוד מהן. לא אוהב אותן.
בכל מקרה, האייל מתיימר להיות מגזין שזהה מכל בחינה למגזינים המודפסים - פלוס היתרונות של הרשת (האפשרות לפתוח דיונים ולתת קישורים). אני לא רואה סיבה לאמץ את החסרונות של הרשת (ניקים) רק בגלל שאנחנו נמצאים בה. תמיד הייתי דינוזאור שמתנגד לקידמה...
גם לי יש ניק שאני משתמש בו ברחבי הרשת, גם אני מפרסם לפעמים הודעות אנונימיות - אפילו באייל! - אבל במאמרים הראשיים, אני מעדיף שמות אמיתיים. אם אדם לא מוכן לעמוד מאחרי דבריו, למה שמערכת האייל תעמוד מאחריהם?
71824
השאלה היא, *מי* אמור לעמוד מאחורי הדברים שלו.
אני אסביר את עצמי- בכל מה שקשור לאייל (ולמרחב הווירטואלי באופן כללי) אני העלמה עפרונית.
בפורומים בהם אני כותבת, באתרים בהם אני מגיבה, באיסיקיו, בכל המקומות האלו אני העלמה עפרונית.
אם תרצה- המחשבות והרעיונות שלי כפי שהם באים לידי ביטוי.
"גלית" לעומת זאת, היא בחורה ממשית, המחשבות והרעיונות שלה (1) הם רק חלק ממי שהיא.

כמו שכבר אמרתי לך פעם, אני עומדת במאה אחוז מאחורי המילים שלי. אבל מה, הן עדיין במרחב הוירטואלי, ולכן יוצרות בהכרח קשר ביני לביני.
יתר על כן, ככה אפשר גם לראות את שאר המחשבות והרעיונות שלי, וליצור קשר בינהן, מה שמחייב אותי עוד יותר אפילו.

ואני לא נגד החלטות סובייקטיביות. העולם פועל על סמך כאלו. אבל במקרה כזה, אני חושבת שהטיעון "זה לא נראה רציני" לא תופס. (בעיני! אני לא העורכת, ואף אחד לא שואל אותי.אני פשוט מנסה להבין. זה הכל)אחרי הכל, ההבדל בין מגזין מודפס למגזין וירטואלי קיים. לנסות להתכחש לו זה קצת מאולץ.

____
(1) הדיבור על עצמי בגוף שלישי די מגוחך. אבל זה רק בשביל להדגיש את הנקודה שלי. אני לא *באמת* חושבת שמדובר בשני אנשים שונים.
71867
מאולץ? אז שיהיה מאולץ. אני מתכחש להבדל הזה. מבחינתי מדובר במדיום שונה, עם יכולות משופרות (בתחומים מסוימים, ופחותות בתחומים אחרים, כמו תחום ה"לקחת איתי לשירותים") - אבל המהות זהה. אני רוצה, במגזין הזה, וסליחה מראש על הפלצנות, ליצור לפחות מראית עין של רצינות. כשהניקים מתחילים להשתלט על רשימת הכותבים, הרצינות מעצם טבעה פוחתת. זאת ההרגשה שלי. אני לא יכול לבסס את זה על מחקרים, אבל זה מה יש.

ראוי אולי לציין גם - האייל, במידה לא קטנה, מבוסס על הנסיון שלי ברשת הדוא"ל מבוססת הבב"סים הישראלית (להלן, אולטינט). באולטינט, הדרישה לשימוש בשם האמיתי מצד כל המשתמשים הייתה אלמנטרית, ואיש לא חשב אפילו לערער על כך‏1. השילוב בין ה"מורשת" הזו לבין השאיפה להדמות לכתבי עת "בעולם האמיתי" הביאה אותי, ואת שאר המערכת, לדרישה שלפחות כותבי המאמרים ישתמשו בשמם האמיתי.

--

1 עד שיום אחד מישהו החליט להתלונן על אדם ששמו היה "ביקו (משהו)". ביקו, כמובן, זה כינוי חיבה ליעקב. אני טענתי, באותו מקרה, שכינוי חיבה מקובל שמשמש אדם גם בחיים האמיתיים חייב להיות לגיטימי - כשם שהשם דובי הוא לגיטימי, למרות שבתעודת הזהות שלי כתוב "דב".
ביקו שקד, וקראו לו דווקא ברק 71869
איזה קטע מצאתי את עצמי פה 464620
ואכן, לא יעקב.
מה שמעלה את השאלה 72169
דבר ראשון - רצינות.
האם האייל היה מסכים לפרסם מאמר של יזהר סמילנסקי, אך מסרב לפרסמו בחתימת ס. יזהר, כשם שג. שמעון הופך להיות שמעון גלבץ כאשר הוא מפרסם את מאמריו?
מה שמעלה את השאלה 72177
שאלה מצויינת. אלא אם מדובר באדם שכבר מוכר ברבים ב"שם העט" שלו - לא היינו מפרסמים. זאת אומרת, אם מחר סטינג ישלח לי מאמר לפרסום באייל, לא אדרוש ממנו לפרסמו כ"גורדון סאמנר" (שמו האמיתי. הידעת? נורא מזכיר את "גורדון שאמווי". שתי נקודות למי שיודע מי זה). לכן, ס. יזהר יפרסם כ-ס. יזהר. דנה אינטרנשיונל תפרסם כדנה אינטרנשיונל ולא תחת מה-שלא-יהיה השם שרשום לה בתעודת הזהות.
ואגב, תסכים איתי שיש הבדל בין ס. יזהר או ג. שמעון לבין "העלמה עפרונית" או "הצנחן".
מה שמעלה את השאלה 72205
אכן יש הבדל בין ס. יזהר או ג. שמעון לבין ''העלמה עפרונית'' או ''הצנחן''. ומה עם מקרים קצת יותר גבוליים, נניח, י. נודד, או ח-גי, אנשים אשר נודעו ברבים בשמם האמיתי, אבל פרסמו מאמרים (רציניים) בשמות אלו.
או להבדיל, ''מיץ פטל'' הוא אישיות (או ארנבות) קונקרטית ומוכרת לבאי האייל. אם וכאשר יתפתה הארנב הנ''ל לפרסם מאמר בשמו האמיתי, (אינני יודע מהו, ואפילו לא משנה אם שמו האמיתי מוכר ברבים), אבל מבלי לקשור אותו לכנויו המתקתק, קוראי האייל יצאו נפסדים.
מה שמעלה את השאלה 72210
גם אני תהיתי בעניין. אם למשל אפרסם מאמר פעם באייל- למרות ששמי המלא הוזכר כאן פעם או פעמיים, אם הכינוי שלי (Xslf) לא יופיע, אישית ארגיש קצת כאילו אני משתמשת בכינוי, במיוחד במפני שבתגובות אני אמשיך לכתוב תחת Xslf. פתרון אפשרי לדילמה כזו יכול להיות משהו בסגנון:
שושנה פורבס (Xslf)

אבל זה לא בהכרח ישים לגבי כותבים כמו מיצפטל, שעד כמה שידוע לי, שמו המולד אינו מופיע ברשת.
מה שמעלה את השאלה 72316
או שמות עוד יותר גבוליים, כמו "אחד העם". לפי הכלל (הלא פורמאלי, בגלל רד פיש) של דובי, ההוגה הנפלא היה נתקל בשלט "אין כניסה", בבואו לכתוב באייל, במידה והיה מעדיף לשמור על שם העט שלו. אני חושב שבנקודה זו צריכה המערכת להתפשר ולאמץ "אין כלל" פשוט; לקבל שם של כל כותב. אני לא מבין אילו תוצאות נוראיות עלולות להיגרם ע"י כך. אם משהו מהקוראים נמנע מלשלוח מאמרו בגלל הדרישה להיחשף, אני רואה בכך "תוצאה נוראית" הרבה יותר.
חבל. סתם טיפסו על עץ, ועכשיו מסובך לרדת.
מה שמעלה את השאלה 72334
מר גוד, כשאתה תקים אתר, אתה רשאי לרדת מאיזה עץ שבא לך. כאן, באתר הזה, שלנו, יש לנו מדיניות, ואנחנו מקיימים אותה. רשום נא לפניך את תשובתי הרשמית להצעתך: לא. תודה ושלום.
מה אתה מתרגז כל כך? 72336
הבן אדם פשוט שאל אותך שאלה:

"אני לא מבין אילו תוצאות נוראיות עלולות להיגרם ע"י כך"

הצביע על אבסורד (אחד העם לא היה מתקבל באייל לכתיבת מאמר).
עקץ על חוסר עיקביות (רד פיש).
הזהיר מפני בעיה (מה אם משהו מהקוראים נמנע מלשלוח מאמרו בגלל הדרישה להיחשף) וציין שזו חמורה להשערתו מאותן תוצאות נוראיות שלא פירטת.
כמו כן, הוסיף שלפי "דוקטרינת GOD", החוק שחוקקת "אינו פורמלי".
לי נראה שהוא היה ראוי לתגובה קצת פחות מזלזלת.
מה אתה מתרגז כל כך? 72398
אני מתרגז על המשפט "סתם טיפסו על עץ, ועכשיו מסובך לרדת", שמניח כהנחת יסוד שאנחנו רוצים לרדת מהעץ. לא רוצה. אני אוהב עצים. אני אייל ארבוריאלי. לא רוצה לקלקל, אבל כיום - גם לידיעות אחרונות לא היה מתקבל אחד העם ככותב בידיעות אחרונות, וגם לא בהארץ, ולא בגלילאו ולא ב"פנים" ולא בשום מקום. הזמנים השתנו. היו "אחד העם" היה יכול לפרסם רק בעיתונות החרדית, שם לא רק שלא אכפת להם לפרסם שמות בדויים, הם אפילו מעודדים זאת.

לכך הוספתי סייג של אדם שמוכר ברבים בשם עט, שכן מוזמן לפרסם תחת שם זה (כלומר - *היום* אחד העם, לו היה מוכיח לי שהוא אכן הוא, היה יכול לפרסם תחת שם זה). לצורך כך - "מוכר באינטרנט" בשם זה, לא תופס. רד פיש מוכר גם מחוץ לרשת תחת השם הזה - וכבר ציינתי שבשם הזה הוא חתום על עיצובים שונים שעשה, כולל עיצוב ספרים.

לגבי קוראים שנמנעים מלשלוח דבר-מה בגלל הדרישה להחשף: בעיתון הסטודנטים העגום מאוד של האוניברסיטה העברית, "פי האתון", יש מדור סקס עלוב שבעלוב. הכותבות בו (כי אלו תמיד כותבות. גבר שכותב על סקס הוא וולגארי ושוביניסט. בחורה שכותבת על סקס זה נפלא ומגניב) לעולם לא יחתמו בשמן המלא, למרות שבכל שאר המדורים נכתבים לא רק שמו המלא של הכותב, אלא גם הפקולטה ושנת הלימודים שלו. ולמה ככה? כי הכותבות הללו יודעות שהן מזיינות, בעיקר, את השכל, והן עצמן לא היו רוצות לעמוד מאחורי דבריהן. לדבר בחופשיות ובגאווה ובחוצפה-חיננית - זה כן, אבל אם גם אחרי זה מישהו שלומד איתי ידע שזה אני - זה כבר מביך מדי.

אז זה עובד ככה: אם אתה לא מוכן לעמוד מאחורי דבריך, לך וכתוב אותם במקום אחר, לא פה. הפסדנו? הפסדנו. אבל הרווחנו רשימת כותבים שאינה נראית כמו רשימת הניקים בחדר צ'אט ממוצע. מר גוד רואה בכך אבידה נוראית? בעסה לו. שיקים לעצמו אתר וינקוט שם איזו מדיניות שירצה. לגעור בנו, להגיד שאנחנו לא יודעים איך לרדת מהעץ ולנהוג בהתנשאות הרגילה שלו בהקשר הזה - זו התנהגות מעצבנת, ואני אישית לא מוכן להתייחס אליו ברצינות. בתגובה.
יש לך בעיה עם זה שאנשים יזהו בין זהותך האמיתית לבין זהותך הבדויה - אין בעיה. האייל הקורא יכול לתת לך כתובת אימייל תחת הדומיין שלנו (הפנייה, לא תיבת POP3), ובכך להפריד כליל בין שתי הזהויות.

החוק שחוקקתי אינו פורמלי? אולי. אבל כשדיקטטור מחוקק חוק לא פורמלי, בד"כ הביצוע שלו הרבה יותר נאמן לחוק מאשר חוק פורמלי בדמוקרטיה. אפעס, האייל הוא דיקטטורה, או דואוקרטיה, יותר נכון. החיים, כידוע, קשים.
מה אתה מתרגז כל כך? 72401
אבסולוטיזים נאור ? או דואבסולוטיזים נאור ?

והכול בסופו של דבר הוא הבל או זיוני שכל.חוץ ממה שלא.
מה אתה מתרגז כל כך? 72408
(דובי, מה העצבים על הבוקר?)

הערה חשובה - תוכלו לפנות אלינו ולפרסם מאמר, תחת שמכם האמיתי, לא רק בלי ששאר הקוראים ידעו על הקשר בין הכותב לבין הניק שלכם (ובכך לא תחשפו את הניק), אלא גם מבלי ש*אנחנו* נדע על כך... במילים אחרות, אולי מיץ פטל הוא בכלל [הכנס כאן את שם הכותב החביב עליך].

למעשה, לפחות כותב אחד פנה אלינו, והציג את עצמו בשם שהתברר בהמשך כמפוברק. אין לנו, כמובן, כל דרך למנוע זאת מבלי לבקש (למשל) שתשלחו לנו צילום של מסמך מזהה בדואר. אנו לא עושים זאת, מתוך אמון מסויים בשולחי המאמרים, שאת רובם המכריע איננו מכירים אישית.
מה אתה מתרגז כל כך? 72493
אבל זאת בדיוק הבעיה.
נניח שמיץ פטל יפרסם מאמר תחת שמו הרשמי המופיע בתעודת הזהות שלו. לגבי קוראיו הקבועים של האייל מיץ פטל הינו אישיות ממשית, ואילו שמו האמיתי אינו אומר להם דבר (או שאולי כן, אבל לא מקושר לישות המתקראת "מיץ פטל").
ובדיון אשר יתפתח בעקבות המאמר, איך יגיב הכותב? בשם הכותב או בשם הניק? כך או כך הדיון יפגע (גם באפשרות הביניים, שבה הכותב יגיב לניק שלו יש בעיתיות מה, שהרי לא כולם מיכאל שרון).
מה אתה מתרגז כל כך? 72497
אני לא רואה את הבעיה. סביר להניח שהכותב יגיב תחת שמו הרשמי, והדיון לא יפגע כהוא זה. היה והכותב יבחר גם להגיב תחת הניק, זו כבר בעיה שלו.
מה אתה מתרגז כל כך? 72680
ונניח שמיץ פטל המוערך על כל קוראי האייל באשר הם יכתוב מאמר ויפרסם אותו תחת השם "מוישה זוכמיר", הרי שקוראי האייל הרוויחו משום שעתה הם מכירים אדם נוסף להעריכו (במידה והמאמר היה טוב) או להתעלם ממנו (במידה והמאמר רע). כך גם הם יוצאים נשכרים וגם מיץ פטל עצמו שלא רכש לעצמו קהל מזלזל.
הכינוי שאדם בוחר לעצמו, מייצג פן מסוים באישיותו. אולי כזה שלא נחשף עד כה. לכל כינוי, אישיות משלו וכך יוכל האדם, למעשה להגיב גם בשם העט וגם בכינוי.
למה זה בעצם מפריע לך? הרי ריבוי דיעות ומשתתפים חיובי לכל דיון שהוא.
השמצות חסרות-שחר 73174
[סתם חיפשתי תגובה של איילת בועזסון כדי לשרשר את זה אליה, והחלטתי לבחור באחת שבה אני מוזכר]

ברכות לאיילת בועזסון על צירופה‏1 למערכת "האייל הקורא"‏2.

1 למרות שהיו סימנים כבר קודם, עכשיו זה רשמי: http://www.haayal.co.il/about.php3

2 שמוטב היה אילו הייתה מודיעה באופן רשמי על השינוי בהרכב.
ועכשיו החלטת להרגיז אותי? 72679
כי לפי החלק בתגובתך המתייחס ל"פי האתון" (שהוא מביך בפני עצמו ואני תומכת במוניטין של כל הכותבים שמכחישים את עצם היותם כתבי החוברת המגוחכת הזו), ניתן להבין שישנו פער בין הכותבות לכותבים.
א. נשים שכותבות או מדברות על סקס עושות את זה מתוך תפיסה חדשה כביכול של "תנו לנו להיות אחראיות למה שעושה לנו טוב". להזכירך, ככה נוצרו גם פרסומות שונות לאחרונה. כמו למשל זו של אורנה פיטוסי שמציעה לנשים לקחת את העניינים לידיים. כשנשים רוצות, גם הן יכולות להתנסח באופן וולגרי ו/או שוביניסטי.
גברים שמדברים על סקס הם לא וולגריים ושוביניסטים אם הם לא עושים את זה באופן וולגרי ושוביניסטי.
ב. אני מניחה שאותן בנות שכותבות על סקס עושות זאת בעילום שם משום עובדת היותנו ארץ קטנה שבה כולם מכירים את כולם והמחשבות והפנטזיות המיניות של רובנו, עדיין לא אמורות לעניין את הכלל ובטח שלא את משה שעשה מילואים עם אבא שלך. הן לא עושות את זה כי הן לא עומדות מאחורי דבריהן אלא כי הן יותר מדי עומדות מאחוריהם.
תנסה לחשוב על זה כך, לא רק סטודנטים קוראים את העיתון הזה. גם מרצים. כאלה מהסוג שצריך להנחות חוקרים. בחורות באוניברסיטה כבר נמצאות בנקודת פתיחה פחותה מבחורים. אם הן תגלינה נטיות לא רציניות (כמו למשל לדבר על מין), הן עלולות לאבד את כל הסיכויים שאי פעם היו להן.

בתור עורך ראשי, זכותך לקבל כל החלטה שהיא בנושא. אני (כבר) לא חושבת שהנושא הזה הוא כזה אישיו.
ועכשיו החלטת להרגיז אותי? 72682
אני לא אמרתי שיש פער בין הכותבים לכותבות. כולם גרועים. רק ציינתי שבמדור המין יש, משום מה, מקום רק לנשים. לא ברור לי למה.
א. נכון, גברים הם לא בהכרח וולגריים ושוביניסטיים, אבל ככל הנראה עורכי פי האתון לא חושבים ככה - הם נותנים רק לנשים לכתוב. להגנתם יצויין שיכול להיות שגברים בכלל לא כותבים עבור המדור הנ"ל (או אולי הם כותבים תחת זהות נשית? זה יסביר כמה דברים...), אבל גם אז נותר לנו לשאול למה זה ככה.
א2. אין לי שום בעיה עם זה שנשים לוקחות את הנאתן האישית לידיים. more power to them.
ב. אם הפנטזיות שלהן לא צריכות לעניין אף אחד - למה הן שמות אותן בעיתון? אני עדיין חושב שאם מישהו לא מוכן להיות מזוהה עם עמדה שלו - שלא יביע אותה. אני חושב שאותה "אחריות למה שעושה לכן טוב" תקבל שירות הרבה יותר מוצלח אם נשים יביעו את העמדה הזו בלי להסתתר מאחרי שמות בדויים. גברים מסוימים יסתכלו עליהם עקום? הם גם ככה מסתכלים על נשים עקום. מה שכתבת בעיתון הסטודנטים לא ישנה את זה. ואם הן תכתובנה דברים צודקים (השליטה בידי האישה בדיוק באותה מידה שהיא בידי הגבר, ודבר לא נעשה בלי הסכמת שני הצדדים, גם אם אחד הצדדים ממש ממש רוצה) - אולי זה אפילו יעזור.
אבל כשכל מה שיש להן להגיד זה איך צריך לרדת לבחורות או כמה שזה כיף לקבל בתחת - נו, מוטב שיסתמו את הפה.
ועכשיו החלטת להרגיז אותי? 72768
א. יש מקום רק לנשים, להערכתי, משום שמערכת החוברת מורכבת מגברים שהחליטו ליצור מעין אפליה מתקנת מחד גיסא ואגן רקיקה מאידך גיסא (יכול להיות שהעורכים עצמם הם הוולגרים והשוביניסטים?)*
בנוגע לחלק השני של א' אני לא אענה, כי אז יהיו כולם בטוחים שאישה במערכת האייל הקורא מורידה את הרמה הכללית של הדיונים ונושאי סרק וזימה שאינם רלבנטיים לדיון הכללי.

ב. בפועל, הפנטזיות שלהן מעניינות. עובדה שהן שם. ומי כמו סטודנטים לתקשורת מבינים בסוד הרייטינג? עיתון צריך לצאת בין כה וכה, אי אפשר לעשות אותו ברמה נאותה (לא ברור למה אבל זה כבר שנים ככה) אז שלפחות יהיה על מה להזיל ריר. ושמן לא מתפרסם מפאת כבודן. המצב האידאלי שאתה מתאר (תסריט הרומן הרומנטי בזעיר אנפין) הוא יפה אבל לא מציאותי.

ובנוגע למשפט האחרון שלך, אני אסתום את הפה (ורק אעיר שאני מכירה מישהו שטוען שבחורים יודעים למצוץ לבחורים הרבה יותר טוב מבחורות)

* והכל בגדר ספקולציות. לא היה לי ולא יהיה לי שום קשר לעלון הקרוי "פי האתון"
אל תאמין להן 72870
בחורות לא אוהבות בתחת ולא אוהבות בפה, הן מעמידות פנים.
סקס אחר? 72684
ב. ב"בננות" יש מספר כותבות שמעיזות אכן לעמוד מאחורי דעותיהן המיניות. מההומור הקליל-משהו (אך ירוד לדעתי האישית) של קארין ארד עוד בימי "איך לא לעצבן לנו את הדגדגן", שפורסם מחדש באתר, עד למאמרים, שלדעתי הם הרבה יותר כנים ואמיתיים, של אריאלה רביב. למשל "אפשר יותר חזק?" http://bananot.com/articles/313 .
אמנם פרובינציאלים היינו ופרובינציאלים נהיה, אבל נדמה לי שהחברה החילונית הישראלית, כחלק מתהליך ההקצנה השיבטי שעובר עלינו מאז אמצע שנות השמונים לדעתי (וואוו, אני אמרתי את זה?) מתחילה לגלות פתיחות רבה יותר לגילויי מיניות פומביים.
אלף (alf) 72208
אלף (alf) 72226
שתי נקודות. אבל אני לא יודע מה עושים איתן. מה שנקרא: "גזור ושמור".
שימוש בנקודות 72322
אולי לפרסם בזמן הקרוב שני מאמרים חדשים שאשלח (אחרי שכבר שנה אני לא מצליח לפרסם מאמרים חדשים באייל)?
מה שמעלה את התשובה 72227
שרון כהן. קוראים לה שרון כהן. לפחות בתעודת הזהות, לפחות פעם.
ירון כהן 72233
גורדון שאמווי = אלף 98936

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים