בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר, 24/03/20 18:22
ניכרים דברי אמת 714982
אני מסיק שלשיטתך שצבא שעובד היטב בשגרה זה לא ניבוי טוב להצלחה במלחמה?
או בניסוח אחר - זה שהצבא מבורדק ולא מאורגן בשגרה לא משפיע על המוכנות למלחמה?
תמהני.
ניכרים דברי אמת 714995
לא אותו דבר. מה זה בכלל צבא בשגרה? לפחות באופן קלאסי, צבא בשגרה רק מתאמן למשבר. לכן במודל שלי למערכת הבריאות הוא מקביל בדיוק לגוף האחראי להתכוננות למגיפה. בימינו יש גם צבאות שנמצאים רוב הזמן על סקאלה שבין "שגרה מבצעית" שכוללת שיטור-עם-יריות לבין מלחמות קטנות. בוא נדמיין רגע שלצה"ל אין מבצעים גדולים בעזה או לבנון פעם בחמש-עשר שנים, אלא הוא עסוק כל הזמן בשיטור על אש קטנה בשטחים, בשמירה אקטיבית על גבול עזה, בשמירה פאסיבית על שאר הגבולות, ובאימונים למלחמה גדולה. אני בהחלט יכול לדמיין שאת המשימות השוטפות הוא מבצע היטב, אבל מתברר כלחלוטין לא מוכן למלחמה.

אם הוא יותר מדי מבורדק בשגרה - ספציפית, אם ניכר בו חוסר משמעת קשה - אז באמת לא הייתי מהמר עליו במלחמה. לכן גם בנוגע למערכת הבריאות אני מסייג ב"במידה רבה" ו"עד גבול מסוים". מבחינת מערכת הבריאות שלנו, אני חושב שסביב מצבה האמיתי בשגרה יש טווח לא קטן שהיא היתה יכולה להיות בו, לשני הכיוונים, בלי שזה ישליך הרבה על המוכנות שלה למגפה.
ניכרים דברי אמת 715002
מושג ה-"עובד היטב" לא מוגדר היטב לגבי הצבא. העבודה של צבא במדינה שלנו היא כל-כך מורכבת ורבת פנים שאין ספק שחלק מהדברים מתבצעים היטב, ואין ספק שחלקם אינו מתבצע היטב. בין הכשירות של הסדירים לבין זו של המילואים, למשל, יכול להפריד אוקיינוס של הבדלים. בין היכולת של חיל האוויר למלא משימה לבין זו של חיל התותחנים עשוי להיות פער עצום. זו כמובן לא תופעה יחודית:במלה"ע, למשל, הצבא הגרמני היה ללא ספק הטוב שבצבאות הלוחמים. הההבדל בין ההשגים שלו לבין אלה של הצבאות האחרים עבור יחסי כוחות נתונים היה גדול מאד. ובכל זאת, הצבא הגרמני היה בעצם שני צבאות: דיביזיות החוד שהיו מצוידות בטנקים מתקדמים, ארטילריה ממונעת וכלי רכב לחי"ר וללוגיסטיקה כבשו שטחים עצומים בבליצקריג. בעקבותיהן השתרכו דיביזיות עם ציוד מיושן, ארטילריה נגררת על ידי סוסים וחיילים בעלי הכשרה טובה פחות שצעדו ברגל. תפקידן של אלה היה לטהר שטחים ולהחזיק בהם; ברור שהאיכות של החלק הזה (רוב הצבא, בעצם) היתה נמוכה בהרבה, אלא שרוב הקרבות נוהלו על ידי החלק האיכותי. אבל בסופו של דבר, כשכל חייל היה דרוש וגם אלה נאלצו להלחם זה לא הספיק.

אותו דבר נכון למערכת הבריאות. אנחנו מודדים את המערכת על הרבה דברים: תמותת תינוקות, תמותה משבץ והתקף לב וסרטן, זמן המתנה ממוצע לניתוח מסוג א', ב' ו-ג', זמן השחרור הממוצע אחרי פרוצדורה כזו וכזו, הזמן בין הגעה למיון לבין קבלת החלטה על אשפוז או שחרור בשגרה ועוד אלף מדדים. יש חלקים שעובדים היטב, יש כאלה שפחות. השקעה בשיפור הטיפול בסרטן עשויה להיתרגם לשיפור משמעותי במערכת ככלל, אבל תהיה חסרת משמעות לטיפול במגפה - ואילו השקעה בחדרי מיון ומוכנות לחירום לא תבוא לידי בטוי כלל במקרי הסרטן. לכן קשה מאד להסיק מהתפקוד השוטף על המוכנות לארוע כזה.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים