בתשובה לאור, 03/06/02 20:02
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שוב אתה מבין מדברי משהו שלא אמרתי. אלו החושבים ואלו המשננים הם שווים אשר התרגלו להתנהג בצורה שונה, זה הכל. הם לא נולדו ככה. ההבדל בין "תוכים" ל"פרימאטים" הוא הבדל של הרגלי למידה, לא של גנטיקה בלתי ניתנת לתיקון. הרגלים ניתן לשנות ע"י הדרכה. כמובן שקשה יותר לשנות הרגלים ככל שהגיל עולה, אבל אף פעם לא מאוחר מדי. כמובן שעדיף להתחיל מוקדם. אין גזע של אנשים שלא מסוגל לחשוב, לפחות פוטנציאלית. אני מסרב לקבל זאת. יש להם מח בדיוק כמו לי ולך, הם פשוט צריכים ללמוד להשתמש בו. אתה יודע מה? גם אם זה לא 100% נכון, מורה טוב צריך להתנהל עפ"י עקרון זה. אחרת הוא מפספס יותר מדי תלמידים בפוטנציה. עייפות החומר זה לא משהו שצריך לקבל בהבנה בתחום ההוראה. על מכינות קדם אקדמאיות אתה שמעת? ההצלחה שלהן בכלל לא רעה. תסתובב קצת באקדמיה ותראה אם תוכל לזהות את אותם חבר'ה עפ"י מראם או ציוניהם. ברזלים הם לא מנסרים שם למרות שנתנו להם לנסר ברזלים בעבר. לגבי שאר הנק' שלך (שלדעתי כבר התיחסתי אליהן בעבר) בפעם אחרת, צריך לישון, מחר לומדים... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ייתכן שהבנתי מדבריך דבר שלא אמרת. זה קורה לא מעט, כמובן שאין זה אומר כי הדברים אינם משתמעים גם מבלי שתאמר אותם בפירוש. אני חושב שצריך להבהיר נקודה מסוימת. כשאני אומר שיש שאינם יכולים אני מתכוון קודם "אינם יכולים במסגרת הקיימת". יכול להיות כמובן וזה מאוד סביר שחלקם אינם יכולים כלל אבל בראש ובראשונה הכוונה במסגרת הקיימת. ניתן להרחיב את המסגרת ולהגמיש אותה וזה אכן נעשה לא מעט ובעצם הרבה מאוד, אבל בכל זאת יש גבולות. אדם שעף מקורס טייס באמצע זה לא אומר שאין לו היכולת להיות טייס אלא שאין היכולת הזו במסגרת המגבלות הקיימות: זמן, מקום, מהירות תפיסה, והצבא לא יכול להרשות לעצמו להשקיע עוד. כך גם בחינוך. יש גבול לכמה שניתן להשקיע. מה שאני טוען בעצם הוא שיש נקודה שההשקעה פשוט לא מחזירה עצמה ויכולה לגרום יותר נזק מתועלת. כמו שלא תלמד כלב לקרוא אין טעם ללמד פונקציה אדם שבקושי מסוגל לחבר חמש וחמש. הטענה שלי היא שאופן השקעת המשאבים הוא נדיב מדי, גמיש מדי ולכן מביא לניתוב לא נכון שלהם ולהפסד בסופו של דבר גם למערכת וגם לתלמיד. במכינה קדם אקדמאית האדם הוא אחר. נדרשת פחות השקעה כדי שיצליח: הוא בוגר יותר, נמצא שם מרצונו, שילם עבור זה וכן הלאה. זה אדם אחר ואם זה האדם שהיה בבית הספר הוא לא היה נדרש למכינה אקדמית. כמו שלא תלמד תינוק בן שנה לקרוא אין טעם לנסות ללמד ילד בן 16 דברים שאינו בשל לקלוט באופן אישי, שיכלית וגם ריגשית. לא תמיד הבעיה היא חוסר יכולת שיכלית. לעתים אין הבגרות והסבלנות לקרוא ולהבין. וזה שאדם עבר בגרות עוד לא אומר הרבה. קודם הרמה היא נמוכה למדי ושנית שהאלה היא למה הוא לא עבר בתיכון. יש הבדל בין מי שהלך לים במקום, ישב בספרייה במקום או ניסה בכל כוחו עם אלף שיעורי עזר ועדיין לא קלט. גם אני אם תיתן תלמיד לשנה שלמה שעתים ביום אני אעביר אותו בגרות גם אם הוא חסר יכולת כמעט לחלוטין. מידת ההשקעה גם היא מדד ליכולת למידה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה נותן לי יותר קרדיט ממה שמגיע לי. אמנם לעתים הברזתי אל הספריה, אבל גם אני בד''כ העדפתי לערוק לחלוטין וללכת לים (בין השאר). עם כל הכבוד שיש לי לספרים(ויש), שאון גלי הים נשמע הרבה יותר טוב מ''שששששששששש...'' של ספרנית פדנטית המקפידה הקפדה יתרה על הסדר המופתי בממלכתה הקטנה. נראה לי שלא ''התבגרתי'' מאז, בקשר להעדפה זו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |