בתשובה לדב אנשלוביץ, 05/05/20 23:13
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני חושב שהמשפט שאתה מביא בשם אחמד טיבי הוא נכון עובדתית - עמים שנלחמים על חירות (או שנלחמים על דברים אחרים) באמת מפעילים אלימות. זה נכון כמעט לכל עם שמצא לנכון להלחם ובפרט להלחם על חירותו. עובדתית זה גם נכון לפלשתינאים - הם באמת נלחמים ובאמת מפעילים אלימות, ולפחות חלקם רואים בכך לחימה על חירותם. אני, בדומה לאהוד ברק, הייתי מן הסתם מפעיל אלימות לו הייתי פלשתינאי, ובעצם למה לעסוק בדברים היפותטיים, אני הפעלתי אלימות כחלק משירותי הצבאי, שמן הסתם היה סוג של לחימה בשליחות עמי ולמען חירותו. למה כשאחמד טיבי אומר את זה אתה פתאום מופתע או רואה בזה עילה לפסילת זכותו להיבחר לכנסת? אסור לו לומר עובדות? אסור לו להסביר למה לדעתו הפלשתינאים מפעילים אלימות נגדנו ולמה זאת התנהגות הגיונית ומקובלת בעולם? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים עם כל מה שאתה אומר, ובכל זאת הכל לא רלוונטי. כי אחמד טיבי אמר את המשפט הזה שהוא נכון כשלעצמו כתגובה לרצח של אזרחים לא לוחמים. כש''עמים'' רוצחים ואונסים כפי שעשו באירועי טבח חברון, הצדקת מעשיהם על ידי האמירה הזאת היא מזעזעת, ומלמדת בדיוק מי אומריהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שיש הבדל בין הסברה של מעשים והצדקה של מעשים. זה שאני מבין למה אנשים עושים משהו ומסביר לאחרים את המניעים שלהם לא מחייב אותי לראות במעשים האלה דבר צודק ובהסבר שלי הצדקה. אני לא יכול לדבר בשם אחמד טיבי ואני לא יודע בדיוק מה הוא אמר ובאילו מילים הוא בחר להשתמש, אבל בציטוט שלך אני רואה הסבר יותר מאשר הצדקה. נראה לי שטיבי, בדומה אלי, חושב שבמצב הנוכחי של הפלשתינאים, הגיוני שתהיה להם שאיפה לחירות שתבוא לידי ביטוי במאבק אלים, והפתרון לכך הוא למצוא דרך להעניק להם חירות באופן כזה שיביא להפחתת האלימות ולא להגברתה. לא בטוח שקיימת דרך כזאת (כמו שנסיון עזה מראה לנו) ואני יודע שלדעת רבים כל נסיון להגדיל את החירות של הפלשתינאים יביא להגדלת האלימות, כי הפלשתינאים לא באמת רוצים חירות אלא לזרוק אותנו לים, אבל אני מאמין שצריך להיות איזה אופטימום של חירות מול ביטחון שמביא למינימום של אלימות (ואולי ביו”ש אנחנו נמצאים בו כעת, לך תדע). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאותו מפגע שביצע את המעשה הזה בכפר סבא, לא חשב ולו לשנייה שמעשהו יקרב איזה סוג של חירות שלו. ואם אחמד טיבי או מישהו אחר יגיב על המעשה הזה ללא שום אמירת גינוי אבל עם מה שאתה קורא: "הבנת מניעים", במלים "עמים שלוחמים לחרות פועלים גם באלימות", אותי הוא לא ישכנע שהוא לא פשוט מצדיק רצח של יהודים, ורואה במעשה כזה מעשה חיובי. את דבריך אני יכול לקבל כדברי סנגור שתפקידו להגן על הנאשם, אבל כשופט לא אקבל את דברי הסנגוריה האלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשאלה "למה המחבלים עושים פיגועי טרור" אין יותר מדי תשובות אפשריות, וכל התשובות שאני מכיר מתחלקות לשלוש קטגוריות: 1. כי ערבים/מוסלמים הם רצחניים. 2. כי הם מעולם לא קיבלו את הציונות ורואים בה אויב, והם נלחמים בפולש הציוני בכל דרך אפשרית, במטרה לזרוק אותו לים או להחזיר אותו מהיכן שבא. 3. כי אנחנו כובש אכזר שממרר להם את החיים, והם שואפים לחירות. אפשר לשלב את 1 ו 2, אפשר לשלב את 2 ו 3. לענין הגינוי- אני חושב שרק מי שהתשובה שלו נמצאת בקטגוריה 1. צריך להרגיש חייב לגנות כל פיגוע. לדעתי אפילו מי שהתשובה שלו בקטגוריה 2. לא חייב לגנות כל פיגוע. זכותו, אך לא חובתו. הרי הצד הפלסטיני נמצא בנחיתות צבאית עצומה, ואין לו אופציות אחרות, אם הוא במלחמה איתנו קשה לצפות שינהג אחרת. אילו זה היה צבא סדיר שנלחם מולנו היינו מצפים שינהג לפי כללי המלחמה, אבל זה שטרוריסטים עושים פיגועים זו לא הפתעה. מי שנמצא בקטגוריה 3. ומניח שכפי שאנחנו ממררים להם את החיים הם צריכים למרר לנו את החיים בחזרה, אין לו שום סיבה לגנות מעשי טרור "סטנדרטיים"- נגד חיילים, לדוגמה, אלא רק כאלה שיש בהם חריגה. ראה למשל את אחמד טיבי מגנה בכל לשון את הפיגוע באיתמר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בטוח שאת הרצח בדומה אתה מגנה בלב שלם בלי כל מיני חלוקה לקבוצות של לוחמת שחרור וכדומה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגנות זה משהו שעושים מבחוץ. האו''ם מגנה כל הזמן. אני לא מגנה את הרוצחים בדומא, את ברוך גולדשטיין, את המחתרת היהודית או את האזרחים שעשו לינץ' בהבטום זרהום בקניון בבאר שבע. הם מהעם שלי. אני רוצה לחנך את הציבור שלנו שלא יהיה כזה. חינוך כזה צריך לבוא על ידי הצבת קיר מוסרי. כדי למנוע את הלינץ' הבא היה צריך להעניש את מבצעי הלינץ' הקודם. אני חושש שאת אנשי המחתרת היהודית ואת הגולדשטיינים אי אפשר לחנך בענישה, אבל אפשר לעשות להם דה לגיטימציה. החנינה שקיבלו אנשי המחתרת נתנה למעשיהם לגיטימציה ציבורית לא ראויה, ובכך הם הפכו למורי דרך לנוער הגבעות ולתג מחיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מודה לך על ההפניה לנאום של אחמד טיבי לאחר הרצח באיתמר, נאום שלא הכרתי. כנראה שרצח ילדים בשנתם הזיז משהו גם בלבו, ואני מוסיף לו נקודות הערכה על נאום זה. אבל, כפי שספרתי, שמעתי מאידך גיסא גם את תגובת ההתנגדות והשימוש באלימות של עמים שנאבקים על חרותם, תגובה שלו, שבאה כתגובה למעשה רצח של אזרחים, אמנם לא ילדים וגם לא בשנתם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם יש לך מה להגיד בקשר לזה שבתקופה האחרונה יותר מעשי טרור מכוונים נגד חיילים ואנשי כוחות הבטחון? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |