בתשובה להעלמה עפרונית, 10/08/20 15:29
לשון מעורבת 723727
אם המחקר מחזיק מיים, ולנואנסים כאלה בניסוח השאלות יש השפעה משמעותית על הציון - אז הדבר האחרון שצריך לעניין מישהו הוא הנושא המגדרי, פשוט כי המשמעות היא שכבר אי אפשר להאמין בכלל שלמבחנים באונ' יש תוקף.

כל מבנה דקדוקי וכל פרמטר של טון וניסוח צריך להיות בחזקת חשוד עד שתוכח חפותו. ומלבד האפשרות (שהופכת לממשית) לפיה ניסוחים בלשון ציווי פוגעים בציוניהם של סטודנטים מופנמים וכו', צריך גם לשקול את השפעת טון הדיבור של המשגיחים בחדר, צבע הווילונות, סוג הכיסאות וסוג התאורה.

ואני אמנם סרקסטי כאן, אבל אבהיר ביחס למה: "כולם יודעים" ששיטת הבחינות והציונים באונ' סובלת מפגמים רבים. אז כאשר כבר מתכנסת וועדה באונ' תל אביב ומשתכנעת ששיטות ההערכה שלה רגישות לבולשיט - אפשר היה לקוות למסקנות אופרטיביות קצת רציניות יותר.

אין לי שום התנגדות להחלטה שלהם (ולא הייתי מתנגד גם אם היא הייתה מתקבלת ללא שום נימוק) אבל ההצדקה שהם מצאו עבורה היא אבסורדית.

אורי - בהקשר של הספר שלך, אתה חושב שיש כאן עניין שהוא מעבר להחלטה סגנונית או הצהרתית?
לשון מעורבת 723734
להחלטה לגבי לשון הספר אין קשר למחקר (הספר בתהליכי כתיבה כבר שנתיים).
אני לא יודע אם יש במחקר ממש. הוא מן הסתם עומד בקריטריונים המקובלים במדעי החברה, אבל הייתי שמח אם היו עוד מחקרים שיאששו את התוצאה (אני מניח שיהיו), כי שתי סטיות תקן זה די גבולי לדעתי.
לא הייתי אומר שההצדקה אבסורדית, אבל לא ראוי שזו תהיה ההצדקה העיקרית. מענין מה היו עושים אם המחקר היה מראה שהפניה ברבים פוגעת בתוצאות הבנים ומשפרת את תוצאות הבנות.
דרך אגב, במכתב ששלח רקטור העברית לא מצוין שצריך לפנות ברבים, אלא רק להמנע מפניה בזכר יחיד.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים