בתשובה לאלמוני אחר, 30/08/20 17:14
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. במישור התוצאתי - יש לחלק לשנים. האחד בתחום האזרחי המדיד יותר, והשני בתחום המדיני בטחוני, שמושפע מעמדת הדובר. בתחום האזרחי ממשלת רבין השניה היתה מהטובות בממשלות ישראל, אם לא הטובה שבהן. בתחום המדיני בטחוני זו ממשלת אוסלו, שלדעת רבים גרמה את הנזק הגדול ביותר למדינה ולכן היתה מהממשלות הגרועות, אם לא הגרועה בהן. הדיון במישור זה הוא בדרך כלל אקדמי, וכמו שאמר צ'ו אן לאי - מוקדם עדיין להעריך. 2. במישור הערכי - לא נראה לי שהוא נפרד מהאחרים. 3. במישור הרגשי- מחאות סקטוריאליות פורצות נגד הממשלה כאשר אנשים מרגישים שנעשה לסקטור שלהם עוול כבד (הנכים, האתיופים, הערבים ב 2001, החרדים כל הזמן, החילונים לפעמים (קולנוע שלום)), אבל מחאות נרחבות בציבור פורצות כאשר אנשים חושבים לצעדים שהממשלה נוקטת יש פוטנציאל הרסני למדינה. בדרך כלל זה יהיה בנושא המדיני בטחוני- לבנון, אוסלו, ההתנתקות- אבל מדי פעם זה יהיה בנושאים אזרחיים- הפנתרים השחורים, מחאת האהלים והמחאה הנוכחית. כיום יש הרבה אנשים שחושבים שלצעדים שנוקטת הממשלה יש פוטנציאל הרסני למדינה, ולכן המחאות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
(הלכתי לבדוק סוף סוף באיזה הקשר צ'ו אן לאי אמר את זה, ומי זה בכלל צ'ו אן לאי. גיליתי מי זה, ושהיום קוראים לו ג'ואו אנלאי, ושהוא באמת אמר את זה אבל לא בהקשר המיוחס לו, אלא בהקשר שבו המשפט הזה פרוזאי לחלוטין. לא נורא, בעיניי זה רק עושה את הסיפור יותר טוב.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1.אני מסכים שהדיון הזה לא רלוונטי עדיין לשיפוט של הממשלה הנוכחית. אבל אני לא בטוח שיהתחום האזרחי מדיד יותר, בארה"ב עדיין יש ויכוח על הניו דיל, על תקן הזהב ועל הניאוליברליזם. 2. לדעתי הוא חד משמעית נפרד משני האחרים. ממשלה יכולה לעשות חטא מוסרי מבלי שהוא ישפיע ישיורת על התוצאות של פעולות הממשלה ומצביעי הממשלה (שהם לרוב הרוב) ימשיכו לתמוך בה למרות החטא כל זמן שהם לא מרגישים שהיא בגדה בהם. ע"ע שרון המושחת כראש ממשלה לפני תוכנית ההתנתקות ואחריה. 3. אני מסכים שיש שני סוגים של הפגנות, הראשונן בו אנשים מפגינים כשהם נפגעים וכשהם מרגישים שהממשלה פוגעת בהם, לא מנסה לעזור להם, מתעלמת מהפגיעה בהם, עוזרת לאחרים על חשבונם וכו'. לרוב מדובר בהפגנות של חלק קטן מהאוכלוסיה (הממשלה הרי לרוב מייצגת את הרוב). אני דיברתי על הפגנות מהסוג השני. לדעתי כל הדוגמאות שנתת הן דוגמאות בהן הצד הרגשי שיחק תפקיד מאד חשוב. תמיד יש הרבה מאד אנשים שחושבים שלצעדים שנוקטת הממשלה יש פוטנציאל הרסני למדינה, זאת עובדה, לרוב הם לא יוצאים להפגין יותר מידי, צריך משהו שיגרום להם לצאת מהבית, והמשהו הזה הוא לא רציונלי לרוב. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |