בתשובה לארז לנדוור, 29/10/20 12:32
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הסתכלתי לדוגמה בList of Confederate monuments and memorials in Alabama [Wikipedia] (ר’ משם גם הפניה לערך הראשי שדן בתופעה) אמנם פסלים ציבוריים החלו להיות מוקמים בעיקר בתחילת המאה העשרים (החל משנת 1903) אבל מצבות פרטיות החלו לקום עוד בשני העשורים שקדמו לכך. ומה שמעניין עוד יותר: שמות מחוזות ויישובים נוצרו מיד לאחר המלחמה, בשנים 1866–1868. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שזה מפני שארז צדק בעיקרון אבל פספס בזמנים, מפני שפסלים מוקמים כל הזמן. אפשר לראות בסדרה על הגנרל יוליסס גרנט, כי בסיום מלחמת האזרחים, בתקופה הקרוייה רקונסטרוקציה, לאחר תיקוני החוקה 14 ו-15, גברים שחורים בדרום זכו לזכות הצבעה כמעט ב-100% וגם נבחרו לייצג את המחוזות בדרום. הריאקציה התרחשה כמעט מיד בדמות של האינתיפאדה של ה-KKK אשר באמצעות שלטון טרור הורידו את אחוזי ההצבעה לאפס. הנשיא גרנט בתחילה שלח את צבא ארה"ב לדרום כדי להלחם בקלאן ודי הצליח לחסל את הארגון, אלא שהפעולות הללו היו מאד לא פופולריות אצל הלבנים בדרום ובצפון ואיימו לעלות לרפובליקנים בשלטון. גרנט נרתע, הפסיק את פעילות הצבא נגד הקלאן ובעצם סיים את הרקונסטרוקציה ע"י החזרת מדינות הקונפדרציה לברית, תוך שהוא מוותר להן על ביטול ההפרדה הגזעית באמצעות מה שנקרא חוקי ג'ים קרואו. כלומר התמונה השלמה היא שעוד במאה ה-19, מיד בתום מלחמת האזרחים, העבדות הוחלפה בדרום במדיניות של הפרדה גזעית שסמליה לאורך כל השנים מאז היו דגלים ופסלים של אנשי הקונפדרציה. המצב הזה נמשך עד שנות ה-60 וביטול ההפרדה הגזעית ע"י מרטין לותר קינג, הקנדים ובעיקר ל. ג'ונסון. השחורים היו עסוקים בעיקר בהשגת זכויותיהם ולא התעסקו עם הדגלים והפסלים. רק עתה לאחר שהדיון הגיע לזכות לפרוע ולבזוז, הגיע זמנם של הסמלים. למעשה זהו ויכוח טפל שבעיקר מסמן מאבקים אחרים לגמרי. הפיתרון לגופם של פסלים, ניתן בסוף עידן הקומוניזם. מעבירים את הפסלים לפארקים שאינם במרכז העניינים ומקימים שם מתחמים של פסלים שחינם סר. אאל"ט זה גם מה שקרה לאנדרטאות לחיילי הליגיון הירדני במזרח ירושליים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אסוציאציה חופשית: "הנשיא גרנט בתחילה שלח את צבא ארה"ב לדרום כדי להלחם בקלאן ודי הצליח לחסל את הארגון, אלא שהפעולות הללו היו מאד לא פופולריות אצל הלבנים בדרום ובצפון ואיימו לעלות לרפובליקנים בשלטון. גרנט נרתע..." | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"השחורים היו עסוקים בעיקר בהשגת זכויותיהם ולא התעסקו עם הדגלים והפסלים. רק עתה לאחר שהדיון הגיע לזכות לפרוע ולבזוז, הגיע זמנם של הסמלים." אתה באמת מבטל את הטענות שלהם על זה שהגזענות והקיפוח שלהם נמשכים, בפרט במה שנוגע לשיטור, אכיפה, משפט וכליאה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדיניות ההפרדה הגזעית שהיתה נהוגה במדינות הדרום ואולי עדיין שורדת במקומות מסויימים בארה"ב, היא הוכחה לכך שמערכת חברתית יכולה להיות גזענית ומקפחת גם כאשר אין לכך גיבוי בחוק ובקונסטיטוציות הרשמיות. ובכל זאת צריך להעביר קו הפרדה בין מערכת שבה הקיפוח והגזענות מובנים (built in), לבין מערכת שיש בה תופעות של גזענות וקיפוח. מי שרוצה לדחות את הצהרת הניצחון על הגזענות עד אחרי שאחרון השוטרים יאמץ את הליברליזם הצבוע של שלי יחימוביץ, לעולם לא "ינצח" את הגזענות. האם יש בארה"ב תופעות של אפליית שחורים שראוי להלחם בהן? כנראה שכן. האם שחורי ארה"ב הם קבוצה מקופחת ונרדפת בארה"ב? אני מן הסתם לא היחיד שלא מאמין בזה. שותפים לי מאות מיליוני שחורי עור בכל העולם שהיו שמחים לקבל גרין קארד. אני רוצה להוסיף, שאני חושב שזה לגמרי זכותם של שחורי עור או של ליברלים לפעול נגד דגלים ופסלים שלדעתם פוגעים בהם. אני גם חושב שהגנרל רוברט אי.לי שתרומתו העיקרית לאנושות היתה בחיסולם של כמה מאות אלפים, זכה כבר למספיק כבוד, ולא יקרה כלום אם פסליו יודרו למקומות קצת יותר נידחים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה שמכיוון ש”מאות מיליוני שחורי עור בכל העולם שהיו שמחים לקבל גרין קארד” אז לא נכון ש”שחורי ארה"ב הם קבוצה מקופחת ונרדפת בארה"ב” היא מסוג הטענות שלערביי ישראל אין זכות לדרוש שוויון זכויות כי המצב שלהם יותר טוב משל אזרחי המדינות השכנות, או במילים אחרות, קשקוש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה של שחורים רבים בארה"ב היא שהמערכת החברתית שם עדיין גזענית ומקפחת גם ללא גיבוי בחוק, ואפילו ללא כוונה רעה של מישהו מסוים, אבל שלא מדובר בתופעות בודדות. קטונתי מלקבוע בביטחון מלא שהם צודקים, אבל עדויות ששמעתי נותנות לזה אמינות לא מעטה, כמו גם המספרים היבשים של הכלואים (שאני מסכים, יש גם דרכים להפסביר אותם לא על-ידי גזענות, אבל הם ראייה תומכת חזקה. עכשיו, גם אם אותם שחורים (ותומיהם הלבנים הלא מעטים) טועים, ברור לי לחלוטין שרובם מאמינים בזה בכנות, וזועמים בכנות; ולכן אכזרי בעיני לקרוא להם מפגינים על הזכות לפרוע ולבזוז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפגנות המוניות זה צ'אנס של פושעים לבזוזמ בחסות ההפגנות. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |