בתשובה להעלמה עפרונית, 05/11/20 14:00
727940
הזווית של למה משחירים / מנתצים / מדירים / מרחקים / מוסיפים כיתוב עוקצני, ובשם אילו ערכים, היא זווית אחת להשוואה בין המקרים, ומהזווית הזו כולנו נסכים שהשחרת תמונות נשים היא איומה ונוראה, ואין שום מקום להשוות. יוסי העלה זווית אחרת להשוואה, שהיא נפרדת לגמרי: הזווית של החוק והפרתו. ובזווית הזו נראה שזה יותר דומה. את יכולה לטעון שהזווית הזו לא חשובה או לא רלוונטית, אבל כדאי איכשהו להתייחס אליה במפורש כדי להיות רלוונטי לפתיל, לפחות איפה שהוא היה כשנכנסת.
727959
אני חושבת שהתייחסות לביטול קיום של אדם מעצם היותו אדם מסוג מסוים כ''תפיסת עולם'' שאפשר לנהל עליה דיון לגיטימי בדבר ''איזון בין ערכים'' היא פשוט לא לגיטימית.
727960
אז אנחנו חוזרים לנקודה הזו: החרדים מתנגדים להצגת נשים בפרהסיה. זה לא אותו דבר כמו ביטול קיום של נשים. אולי זה מספיק נורא כשלעצמו, אבל זו לא קריאה לגנוסייד של נשים, שזה מה שמשתמע מהמילים שאת בוחרת לתאר את זה (וזה מה שהביא אותי לכתוב את תגובה 727908 המשוקצת, ואני עדיין עומד מאחוריה).

אבל יש כאן עוד עניין שאני כן רוצה להתעקש עליו קצת. אפשר להסתכל על הערך שמאחורי המעשה, ואפשר להסתכל רק על המעשה עצמו. אם חרדי כותב בעיתון "אסור להראות תמונות של נשים בפרהסיה! כבוד בת מלך פנימה! קול באישה ערווה!" אנחנו כמובן נזדעדע (כלומר לא, כבר התרגלנו), אבל האם לדעתך זה חוסה תחת חופש הביטוי, או שרשויות האכיפה והמשפט צריכות להתערב? אם זה חוקי וראוי שיהיה חוקי, האם יש הבדל תהומי בין זה לבין השחרת שלט? המאמר בעיתון מבטא אפילו באופן מפורש יותר את הערך הפסול.
727963
נראה לי שמדובר באי הבנה סמנטית. הכוונה ב״ביטול קיום של נשים״ לא היתה ״מחיקת נשים מהמציאות״. הכוונה היא בבירור ביטול קיומן כבנות אדם. אני הייתי מנסח זאת אחרת - להתעלם מקיומן של נשים או להתיחס אל נשים בביטול.
מדובר ב-Disregarding women ולא בטענה שחרדים רוצים To cancel women (שזה אכן אבסורד ולכן מובן מאליו שלא לכך התכוונו למעלה כשהשתמשו במילה ״ביטול״).

הטיעון שחרדים חשים כבוד לנשים (ולמקומן בעולם) איננו תשובה טובה לתלונה שהם מנסים להעלים ולמחוק אותן אותן מהמרחב הציבורי. אז חרדים חשים כבוד לנשים (ולמקומן בעולם). הם גם חשים כבוד לתשמישי קדושה.
727964
בסדר. תודה. אני לא בטוח שזה נכון - עד כמה שאני יודע, הגישה האולטרה-דתית-שמרנית לנשים היא "הן בעלות ערך לא פחות משל גברים, אלא שתפקידן בעולם שונה". פסקי ההלכה מסוג "אסור לחלל שבת כדי להציל את חייו של גוי" עדיין מחייבים לחלל שבת כדי להציל נשים יהודיות. הנשמה היתרה שיש ליהודים, יש גם ליהודיות, ומי שמאמין בגן עדן וגהינום מאמין, עד כמה שאני יודע, שנשים מגיעות לשם כמו גברים‏1. אבל באמת פחות מעניין אותי להתפלפל על התיאולוגיה הדוחה הזו, ואשמח יותר לדיון בפסקה השנייה שלי.

1 אני מנחש שבניגוד לגן עדן מפנטזיות אתאיסטיות סטרייטיות, בגן העדן היהודי-מסורתי נשמרת הפרדה בין המינים. אבל אין לי מושג, ובפרט אין לי מושג מה סידור הישיבה סביב שור הבר; ובגרסה שבה בגן העדן לומדים תורה, לא יודע מה עושות הנשים כל היום. קוראות תהילים?
727972
לגבי ההבדל בין מאמר להשחרת שלט.
נראה לי שהם מתקיימים בשתי ספרות שונות, בכמה מובנים.
המאמר הוא אבסטרקטי - כולו מילים, ונישתי - הוא חשוף רק למי שטרח לקרוא את העיתון.
השלט הוא מוחשי, גרפי - תמונה של אישה אמיתית שכל תינוק ידע להבין, וציבורי - הוא חשוף לכל מי שעובר ברחוב.

לכן, השחתת השלט היא מוחשית וברורה יותר - יש שם תמונה גלויה וספציפית של אישה אמיתית, ופנים/גוף אמיתיים שרוססו בשחור או אפילו (מחריד יותר) נגזרו החוצה. המעשה וחומרתו ברורים לכל אדם, ילד וכזה שאינו יודע קרוא וכתוב.
והיא גם גלויה יותר - תוצאותיה, הגרפיות מאד, תלויות לראווה בראש חוצות וכל עובר ושב חוזה בהן.
לכן בצורה הישירה, המיידית, הויזואלית, האינטואיטיבית - השחתת השלט אפקטיבית יותר, ולכן גם חמורה ומזיקה (שלא לומר פוגענית) יותר.
728003
אתה צודק. אילו היית המחוקק, האם היית קובע עבירה שונה עם ענישה שונה בין משחיתי שלטים שמעלימים נשים למשחיתי שלטים למטרות אחרות, למשל מחאה נגד בנקים וחברות ביטוח? יש בזה טעם, ולפחות במחשבה ראשונה הייתי מצטרף ליוזמה.
המחוקק בישראל, עד כמה שאני יודע, לא קבע דבר כזה. (יש חוק יסוד כבוד האדם, ומעלימי הנשים בוודאי פוגעים בכבוד האדם, אבל חוק היסוד לא מחייב אנשים פרטיים במעשיהם הפרטיים, נכון?)

חזרתי למעלה בפתיל, ואני חושב שהרבה מחוסר ההבנה הוא באשמתי. בהתחלה הצעתי לשפץ באופן פירטי את הפרסומות של אייל גולן. יוסי שאל אותי, באופן לקוני משהו, מה דעתי על השחרת נשים. אני הסכמתי איתו, גם באופן לקוני משהו, שהם דומים. יוסי התכוון, כפי שהתברר מייד אחר כך, להשוואה מבחינה זו שהמעשים דומים בעיני החוק. אני הבנתי אותו כך, והסכמתי עם הדמיון מבחינה זו. אבל שנינו לא סייגנו זאת, ואפשר לחשוב כאילו בעינינו שני המעשים דומים משלל בחינות אחרות, למשל מבחינה ערכית. אני מקווה שהמשך הפתיל הבהיר שבעיני שנינו, לא.
728006
הזדמנות יותר מראויה להמליץ על הסרט 'שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי'.

לא לרכי הלבב, אם דרושה אזהרת צפייה.
727973
"אסור" במובן של "אסור להראות תמונות של נשים, ולכן על כל חרדי ירא השם להשחית תמונות של נשים" או "אסור להציג תמונות של נשים, ולכן על כל חרדי ירא השם להימנע מכך"?
727992
לא יודע. זה משנה? או שאתה רוצה לטעון אולי להסתה לפשע? אז בלי הסתה: החלף "אסור" ב"רע", בלי קריאה מפורשת לפעולה או אי-פעולה.
727996
זה משנה את הפוקוס של הקריאה בעיני.
הראשון מנסה לכפות נורמות על המרחב הציבורי ולהפקיע אותו מייצוג של מחצית מהאוכלוסיה ללא הצדקה. השני לא עוסק במרחב הציבורי לכשעצמו, אלא בהתנהגות הראויה של פרטים במרחב הציבורי.
''אסור'' או ''רע'' שמתייחס לאינבידואל הוא בסדר גמור. ''אסור'' או ''רע'' שחל על המרחב הציבורי אינו תקין, ולדעתי המדינה צריכה לפעול נגד קריאות כאלה. אבל, כדי לענות על השאלה המקורית, רשויות האכיפה והמשפט אינן בהכרח הגורם הנכון לערב כדי להשיג את התוצאה הרצויה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים