בתשובה לאריק, 04/12/20 8:59
המציאות שונה ומשתנה 729114
אני, כידוע לקוראי האייל, חלש למדי ברגש הלאומי שלי. אם יורשה לי להעיד על עצמי, אני חלש עוד יותר ברגשות קיפוח ועוול (בוודאי אישיים, אבל כנראה שגם קבוצתיים), וסתגלן לא קטן עם מעט מאוד סנטימנטים לעבר; כך שקל לי לומר שהייתי מגדולי המברכים על האוטונומיה, ומראשוני הסולחים לגרמנים.

אבל, גם זה אולי זכור לאיילים ותיקים, אני חשדן בניסויי מחשבה, ואוהב לבחון אם הם בכלל מוגדרים היטב. בניסוי המחשבה "מה אני הייתי מרגיש?", מה אתה משאיר לי מ"אני" של העולם האמיתי? ההרגשה שלי נובעת ממבנה האישיות שלי, שהתעצב כיליד מדינה עצמאית וחזקה. קצת חסר אחריות לזרוק את מבנה האישיות הזה לזמן אחר, מקום אחר ורקע אחר.

וממילא, זה לא רלוונטי לשאלה שלך. ההרגשה שלי היא רק שלי, לא של קולקטיב. אני יודע שמהבחינות הרלוונטיות (של הפסקה הראשונה) אני חריג למדי גם בקבוצת הדומים לי (יהודים, ישראלים, אשכנזים, שמאלנים, צייר מעגלים כרצונך). ובכל זאת ניחשתי מה שניחשתי לגישה הדומיננטית בקרב הציבור היהודי בניסוי שלך. היו לי נימוקים, והנימוקים האלו לא כללו את ההרגשה הפרטית שלי. אז אפשר להתעלם מההרגשה המדומיינת או האקטואלית שלי, ולשאול למה הפלסטינים מתנהגים אחרת מההתנהגות שאני מנחש עבור היהודים בניסוי; זו שאלה ראויה וקשה.

אין לי תשובות מאוד טובות. אני מניח שיש הבדל תרבותי בערכים בין קהילות/עמים שונים בזמנים שונים; ושההבדל הזה נובע בחלקו מ"תורשה" ממטית, תרבותית, ובחלקו מהשפעה של מנהיגים, תקשורת ואנשי רוח שמקדמים אג'נדות שונות; ושיש הבדל ניכר בערכים בין יהודי אירופה בחצי הראשון של המאה ה-‏20 לבין הפלסטינים בחצי השני של אותה מאה, הבדל שמתבטא היטב במעשים. אין לי אפילו דעה אם אנחנו (אנחנו? אני לא בן התקופה הרלוונטית) הנורמלים והם הסוטים או ההפך או אף אחד משניהם.

(ומניסיון מר בזמן האחרון, אני אוסיף נגד רצוני הבהרות: ואף על פי כן, הכיבוש רע מאוד!)
המציאות שונה ומשתנה 729115
תודה.
אולי פרצת דרך לקוזמו לענות גם כן.
המציאות שונה ומשתנה 729138
בכנות , לא הבנתי מתגובתו של ירדן כלום, למעט זה - שיש לו הרבה שאלות והרבה יותר אין לו תשובות.

אני מציע ללכת על משהו אחר כדי לנסות להיכנס בנעלי הפלסטינאי האבוד בעולם הדמיונות שהוא העמיס על ליבו ‏1 ולקחת את איטליה כמקרה בוחן לקראת המדינה הפלסטינאית לעתיד. אני יודע שפסטה וחומוס לא הולכים ביחד , אבל אם אליבא דאבו מאזן ישו היה פלסטינאי - אדרבא.

עד שנת 1861 איטליה לא הייתה אומה - מדינה ‏1 למרות שהיו לה את כל הסיבות להיות כך : דת אחת, תרבות משותפת וגבולות טבעיים. הסיבות היו מגוונות אבל ברור שבשנת 1861 המדינה הזאת קמה בלי התנאים ההכרחיים ליצירת אומה-מדינה : מלחמה או מהפכה.

ולעניינו אנו - מאחר וקשה לי לקבל את זה שהעם הפלסטינאי נלחם עם משהו משנת 1967 - מלבד עם עצמו - אז אני מניח שרק המהפכה היא זאת שתוציא אותם מסתם תושבי המקום לאומה . אתה מבין שמהפכות זה משהו סביר במזרח התיכון ומכאן שאני מבין שדחלאן יעשה את המהפכה שתתבצע בלי ירייה אחת ברמאללה ויתר ערי הגדה השבעים. ממהפכה לאומה. עכשיו אפשר להתחיל לכתוב ספרות ושירה ופרוזה ומחזות עד אין קץ.

במסגרת שבוע הספר הפלסטינאי -ישראלי אנחנו נשמע את ההשוואות האלו ונתנחם איש בזרועות-רעהו ונכה על חטא על פשעינו לאומה הפלסטינאית. או אז יקום הקול-קורא עם חתימת 100 פרופסורים לתת לפלסטינאים קורבנות הנכבה קצבאות בדומה להסכם השילומים הדעות יהיו חלוקות אם 2 דורות או 3 דורות.

מה אתה חושב מר אריק - לו אני פלסטינאי כמו ברק איך אני אמור להרגיש אם מכרו לי עשרות שנים שאני ניצול שואה וכל מה שאני רואה בתל אביב ורעננה וראשון לציון הכל שלי יהיה יום אחד, הא ? מה אתה חושב , שזה שאני עושה איתך שלום כי אין לי ברירה ,זה אומר שאני פראייר ?!

אני בכיוון או מה ? פרצתי דרך ?

1 כגון ההשוואות המוזרות נכבה = שואה.
2 יעקב טלמון,מיתוס האומה וחזון המהפכה, עמ' 578
המציאות שונה ומשתנה 729140
מצטער, לא הבנתי. אני אנסה לקרוא שוב בבוקר.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים