בתשובה לסמילי, 16/06/02 22:00
לא הבנתי 73020
א. כפי שציינתי, המדינה תקנה את בתי המתנחלים במחירים הוגנים (מחירי השוק *בטרם* פרוץ המהומות).

רוב הישובים הם בעלי גרעין אידאולוגי דומה. גנים וכדים, למשל, הם במוצהר ישובים שהוקמו על בסיס לא-אידאולוגי וישמחו להתפנות תמורת פיצוי הולם. אני בטוח גם שאנשי גדוד המילואים שלי ישמחו על הפינוי. עמדות השמירה שם "לא משהו", בלשון המעטה.

כדי למנוע את מצב ה"שבויים בידי", אפשר להציע פינוי עם פיצוי גבוהה יותר (לכולם) ככל שמספר העוזבים גבוה יותר. כך מי שיתעקש, ויעזוב רק בגל השני (הקטן יותר), רק יפסיד (כספית). לחלופין, כדי להסיר לחלוטין את התלות בזולת, אפשר להציע פינוי נתון למתפנים עד תאריך מסויים, ואח"כ הפיצוי קטן באחוז (מהסכום המקורי) מדי שבוע. כעבור שנתיים, אם תבחר להתפנות לא תקבל כלום (מעבר, נאמר, למחיר הבית).

ב. אני לא בספק. אין הבדל בינו לבין, נניח, מי שנסע מרצונו לסלע האדום בטרם השלום עם ירדן, או מי שנסע לטייל בבוסניה בזמן המלחמה. הוא עשה זאת מרצונו החופשי, בניגוד מוחלט להמלצת המדינה.

במישור המדיני ניתן יהיה כמובן להאשים את שכנתנו הצעירה, אבל זה כבר סיפור אחר.
לא הבנתי 73056
א. סליחה, לא ראיתי שציינת את זה, האם כוונתך שהמדינה תקנה את בתיהם של המתנחלים ללא קשר לכמות המתפנים ביישוב?

בכל מקרה, האפשרות האחרונה נשמעת לי כצודקת מכולן (אם כי, שנתיים נשמע כתקופה קצרה מדי, למי שחי באותו ישוב עשרים שנה, וצריך למצוא תעסוקה חדשה, מסגרת חינוכית מתאימה לילדיו, בית וקהילה לשביעות רצונו).

ב. דעת הקהל בישראל לא מקבלת שסוחרי סמים בהודו נשפטים ויושבים בכלא. לא נראה לי שהיא תקבל הפקרה כזו של חיי אדם (ועוד יהודים, דוברי עברית).

במישור המדיני, האשמת שכנתינו הצעירה תהיה, כנראה, מחוייבת, מה שיכול לחייב אותנו לפתוח במלחמה נגדה (ולכבוש אותה שוב, ולהתנחל בה שוב...).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים