בתשובה להאמן הגמלוני, 11/01/21 16:49
רגע של פחד 731048
רגע של פחד 731073
יפה. ובכל זאת, שתי הערות.

1. אני חושב שבשביל להיות דמגוג צריך כוונה לדמגוגיה, אתה צריך להיות מודע שהטיעון שאתה מעלה הוא דמוגגי, ולהעלות אותו בכל זאת. אני חושב שאנחנו מסכימים שזה לא המצב כאן. לכן "דמגוג בשניקל" נראה לי אגרסיבי באופן שלא תואם את ההקשר. הטיעון דמגוגי, הטוען לא.

2. יש הרבה מקום בין "הלכתי לשנה בבקתה מבודדת וישבתי עם עצמי לגבש את כל דעותי" לבין "אני חוזר על דף מסרים שמישהו נתן לי". אני לא רואה שום בעיה להודות שאת רוב דעותי העתקתי מאחרים. לא במובן שאני חוזר על דף מסרים שלהם אלא במובן שהקשבתי לשלל דעות בנושא בו רציתי לגבש דעה, והחלטתי איזו מהן נשמעת לי יותר מתאימה לעולם ערכי ולעובדות כמו שהן ידועות לי. אני חושב כשאתה שומע מישהו חוזר על דעה של מישהו אחר, כדאי לצאת מנקודת הנחה שזה מה שאתה רואה - לא בגלל שהוא לא מודע לכך שזה טיעון שמישהו אחר העלה, אלא בגלל שהוא חושב שזה טיעון מוצלח ששיכנע אותו. זה לא תמיד נכון, אבל כנקודת מוצא זה נראה לי הגון ומועיל יותר. רק כשאתה רואה שכשמישהו לא נותן לעובדות לבלבל אותו (ויש והיו באייל כמה מגיבים כאלה), אתה יכול להסיק שהוא באמת דמגוג שחוזר על דף מסרים ולא מתעניין באמת.
רגע של פחד 731076
אנשים נוטים קודם לגבש את דעתם ואחר כך ללקט את הטיעונים המתאימים לה. דפי המסרים מספקים להם את התחמושת לויכוחים. למה לטרוח להמציא טיעון משלך כשכבר יש אחד מנוסח, קליט ו"רשמי"?
זה טבעי שאנשים ישתמשו בדף המסרים. בעידן הנוכחי הוא כלי מאוד חשוב.
רגע של פחד 731083
כן, אחרי שגיבשת את דעתך רוב הסיכויים שתמשיך ללקט טיעונים שמתאימים לה (מהסיבות שנתת) אבל איכשהו גיבשת אותה, לא?
רגע של פחד 731126
1. לא מסכים. אם יש לך Affiliation טבעי לטיעונים דמגוגיים ואתה נוטה להשתמש בהם (למרות שאתה לא מודע לכך שהם כאלה) - זה בדיוק מה שאני מכנה ״דמגוג בשניקל״ או ״דמגוג צעצוע״ (בניגוד לסתם דמגוג מחושב ורגיל כמו טראמפ או ביבי). אתה אמנם רק בורג במכונת הדמגוגיה המשומנת, אבל אתה עדיין חלק ממנה.
2. נכון. הספקטרום הוא רחב. אבל מה שמדהים אותי היום זו המהירות מרגע האירוע, עד לרגע בו איש ניו-מדיה יצירתי מעלה את הרעיון של הטיעון הדמגוגי של המחנה שלו (למשל, ההשוואה המופרכת בין המפגינים בבלפור לאירועי הקפיטול) ואז מיד לרגע בו קהל של מליונים חוזר כמו תוכי על הטיעון הדמגוגי, ממש מילה במילה. אי אפשר להשוות את ההתנהגות המסונכרנת הזאת של הדמגוגים בשניקל לסתם אנשים שמשתמשים מידי פעם ברעיון שנשמע להם הגיוני וטען במקור מישהו אחר. זה קופץ פתאום ובאופן מידי, תוך שעות ספורות, ממקלדות וגרונות של מליוני בני אדם בו זמנית. זה כמו לצפות בקוביה של הבורג. Resistance is futile.
רגע של פחד 731144
1. נשמע לי קצת כמו האשמת הקורבן.

2. אני מסכים. תעשיית הבולשיט היא תעשייה שהולכת ומשתכללת. ומצליחה להדהים אותי כל פעם מחדש.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים