 |
לא ברור לי מדוע ההבדל בהלכה המשפטית בין שר לרוה"מ. אם ההבדל נובע, כפי שנטען כאן בעבר, מן הרצון למנוע החלפת ממשלה שלא דרך הקלפי, הרי שיש כאן אי-הבנה. ישראל אינה משטר נשיאותי. אנו לא בוחרים את רוה"מ אלא את הכנסת. טרחתי ובדקתי בלקסיקון הכנסת, ולא רק שמפלגתו של רוה"מ רשאית להחליף אותו באחר אם התפטר, אלא שהכנסת רשאית להביע אי אמון בממשלה מכהנת ולהחליף אותה בממשלה בראשות ח"כ אחר וכל זה ללא בחירות. בקיצור, אין באמת סיבה להבדיל בין שר לרוה"מ.
יש כאן דילמה אמיתית, בה המחוקק אינו רוצה לאפשר שיתוק של פעילות השרים ע"י תביעות משפטיות קנטרניות. הוא עושה זאת באמצעות הענקת סמכות משפטית לפרקליטות, שלא בטוח שהיה לה מלכתחילה. כוונתי שבמידה והפרקליטות החליטה להגיש כתב תביעה, כבר יש בכך עדות שהטענות נגד השר אינן דברים של מה בכך.
מן הצד השני, העובדה שגלגלי המערכת המשפטית הישראלית טוחנים לאט כל כך, שהקמח שלה הוא בטעם נסורת, יש תרומה מהותית להיווצרות הפלונטר. ההתמשכות של תהליכים משפטיים על פני חודשים ושנים, גורמת לכך ששרים עבריינים הם אלו שממנים את עובדי המדינה המפעילים את מערכת שלטון החוק.
העובדה שמנדלבליט ואנשיו בפרקליטות גררו את פרשות נתניהו במשך חודשים ארוכים ללא שום תועלת ממשית והעובדה שהמחוזי מתכוון לנהל את המשפט במשך שנים(?) היא שמעמידה בפני הבוחר את השאלה האם להצביע בעד אדם שחשוד בעבירות של מעילה באימון. לענ"ד שאלה זו כלל לא אמורה להשאל.
בניגוד לשיטות שלטון אחרות, השלטון הדמוקרטי נשען על הסכמה רחבה הכוללת גם את הסכמת המיעוט לכללי המשחק. עמוד התמך הנושא עליו את הסכמת המיעוט לשלטון הרוב הוא קיומו של שלטון החוק גם על השליט והמחוקק. הידיעה שהמחוקק אינו יכול לחוקק ולעשות ככל העולה על רוחו אלא מוגבל ע"י סט מוסכם של כללים, הוא שמאפשר למיעוט לקבל עליו את דין הרוב. בנסיבות אלו, האפשרות שהרוב יבחר בעבריין שפעל בניגוד לשלטון החוק היא פגיעה ביסודות המערכת הדמוקרטית ולא מימוש שלה כפי שטוען דב.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש