בתשובה לאביב י., 17/06/02 14:01
אין דת של בנאדם אחד. 73170
דובי קננגיסר • בתשובה לאביב י. יום ב', 17/6/2002, 21:01
נראה לי מאוד מוזר שהמוסר הוא רצון. אני מאוד רוצה לגנוב לפעמים, אבל באופן מוסרי אינני מסוגל לעשות כן. במושגים פסיכולוגיים אני אדבר על התנגשות בין האיד לבין הסופר-אגו. אפשר אולי להגיד שהמוסר הוא סוג מסוים של רצון, בעל אופי אוניברסלי יותר (כלומר, מתייחס לכלל מעשיו של הפרט, ולא תלוי בנסיבות), שנמצא מעל לרצונות הרגילים.
אין דת של בנאדם אחד. 73198
האייל המתלמד(אביב י.) • בתשובה לדובי קננגיסר יום ג', 18/6/2002, 0:09
מסכים. המוסר איננו רצון אישי. המוסר הוא מעין ''רצון'' על הנובע מהיות האדם יצור חברתי.
אין דת של בנאדם אחד. 73234
דובי קננגיסר • בתשובה להאייל המתלמד(אביב י.) יום ג', 18/6/2002, 11:16
נו, אז למה נובע מזה שלא יכול להיות מוסר של אדם אחד?
אין דת של בנאדם אחד. 73254
האייל המתלמד(אביב י.) • בתשובה לדובי קננגיסר יום ג', 18/6/2002, 12:16
משום שהמוסר הוא מעין ''רצון על'' הנובע מהיות האדם יצור חברתי. הסופר אגו אף פעם לא לבד.
אין דת של בנאדם אחד. 73199
האייל המתלמד(אביב י.) • בתשובה לדובי קננגיסר יום ג', 18/6/2002, 0:24
הטיעון : "המוסר שלו הוא הרצון שלו" -> מוסר=רצון הוא טיעון שהבאתי לשם הצגת הבעתיות בערבול מילים לכדי עיסה. אני לא חושב שמוסר=רצון. זוהי בדיוק הביקורת אותה אני העברתי על משפט ההגדרה המוזר הזה.
באותו אופן ניתן להגיד שגויבות=אבטיחים (הגויבות שלו הן האבטיחים שלו).
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות