בתשובה לטל כהן, 19/06/02 18:09
בס''ד. מאחר והיה קשה לך להכנס לק 73423
בס"ד

מאחר והיה קשה לך להכנס לקישור אני מציג לך את הראיה.

מעמד הר סיני

צריך להבין מה לא הגיוני שלפני שלושת אלפים שנה אדם החליט לכתוב את התורה והוא סיפר לבניו שכל הסיפורים האלה קרו וכך זה הגיע אלינו במסורת?
התשובה : מה שלא הגיוני בזה שאדם כתב וסיפר זאת לבניו, הוא שבתורה כתוב שהיא ניתנה לעיני שש מאות אלף אנשי בקולות וברקים ולא יתכן שבניו ונכדיו של האיש היו מאמינים לו מבלי לראות עוד 599,999 איש (מלבד הנשים והטף שהיו באותו מעמד) ומעידים על אמיתותו.
ואם היה זה איש או מספר אנשים שכתבו כך והעבירו במסורת, מהר מאד היו עולים על השקר, שהרי במסורת עצמה שכתבו נאמר שהמעמד התרחש לעיני מאות אלפי אנשים.
מה עוד שלו אדם אחד היה ממציא זאת לא היה כותב שהמעמד התרחש ברבים אלא אומר שזה קרה בפני בודדים על מנת שלא ייתפס בשקר. (הועתק מאתר "כיפה" לאחר עיבוד).
א בחודש, השלישי, לצאת בני ישראל, מארץ מצריים--ביום הזה, באו מדבר סיניי. ב ויסעו מרפידים, ויבואו מדבר סיניי, ויחנו, במדבר; וייחן שם ישראל, נגד ההר. ג ומשה עלה, אל האלוהים; ויקרא אליו יהוה, מן ההר לאמור, כה תאמר לבית יעקוב, ותגד לבני ישראל. ד אתם ראיתם, אשר עשיתי למצריים; ואשא אתכם על כנפי נשרים, ואביא אתכם אליי. ה ועתה, אם שמוע תשמעו בקולי, ושמרתם, את בריתי--והייתם לי סגולה מכל העמים, כי לי כל הארץ. ו ואתם תהיו לי ממלכת כוהנים, וגוי קדוש: אלה, הדברים, אשר תדבר, אל בני ישראל. ז ויבוא משה, ויקרא לזקני העם; וישם לפניהם, את כל הדברים האלה, אשר ציווהו, יהוה. ח ויענו כל העם יחדיו ויאמרו, כול אשר דיבר יהוה נעשה; וישב משה את דברי העם, אל יהוה. ט ויאמר יהוה אל משה, הנה אנוכי בא אליך בעב הענן, בעבור ישמע העם בדברי עימך, וגם בך יאמינו לעולם; ויגד משה את דברי העם, אל יהוה. י ויאמר יהוה אל משה לך אל העם, וקידשתם היום ומחר; וכיבסו, שמלותם. יא והיו נכונים, ליום השלישי: כי ביום השלישי, יירד יהוה לעיני כל העם--על הר סיניי. יב והגבלת את העם סביב לאמור, הישמרו לכם עלות בהר ונגוע בקצהו: כל הנוגע בהר, מות יומת. יג לא תיגע בו יד, כי סקול ייסקל או ירה יירה--אם בהמה אם איש, לא יחיה; במשוך, היובל, המה, יעלו בהר. יד ויירד משה מן ההר, אל העם; ויקדש, את העם, ויכבסו, שמלותם. טו ויאמר, אל העם, היו נכונים, לשלושת ימים: אל תיגשו, אל אישה. טז ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר, ויהי קולות וברקים וענן כבד על ההר, וקול שופר, חזק מאוד; ויחרד כל העם, אשר במחנה. יז ויוצא משה את העם לקראת האלוהים, מן המחנה; ויתייצבו, בתחתית ההר. יח והר סיניי, עשן כולו, מפני אשר ירד עליו יהוה, באש; ויעל עשנו כעשן הכבשן, ויחרד כל ההר מאוד. יט ויהי קול השופר, הולך וחזק מאוד; משה ידבר, והאלוהים יעננו בקול. כ ויירד יהוה על הר סיניי, אל ראש ההר; ויקרא יהוה למשה אל ראש ההר, ויעל משה. כא ויאמר יהוה אל משה, רד העד בעם: פן יהרסו אל יהוה לראות, ונפל ממנו רב. כב וגם הכוהנים הניגשים אל יהוה, יתקדשו: פן יפרוץ בהם, יהוה. כג ויאמר משה, אל יהוה, לא יוכל העם, לעלות אל הר סיניי: כי אתה העדות בנו, לאמור, הגבל את ההר, וקידשתו. כד ויאמר אליו יהוה לך רד, ועלית אתה ואהרון עימך; והכוהנים והעם, אל יהרסו לעלות אל יהוה--פן יפרוץ בם. כה ויירד משה, אל העם; ויאמר, אליהם. {ס}

עוד על נושא מעמד הר סיני ואמיתות התורה
ראה באתר

שי הלוי מאתר מנוף

לאחר מכן "וידבר אלוקים את כל הדברים האלה לאמר אנוכי ה' אלוקיך" וכו'. גם לאחר נתינת התורה מספר לנו המקרא (כ' ט"ו) "וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים ואת קול השופר ואת ההר עשן...".
כשנבחן פסוקים אלה ניוכח, שכאן מדובר בתורה שצורת נתינתה שונה בתכלית שינוי מכל צורה אחרת של "התגלויות נבואיות" שטענו להן דתות אחרות, שהרי הן הנצרות והן האיסלם טוענות שתורתן ניתנה במעמד אדם אחד או מספר מצומצם של אנשים- ואילו כאן מוציאים את כל העם להיות נוכח במעמד הנשגב ולקבל תורה. ואכן, הנצרות והאיסלם לא ערערו על מעמד סיני אלא אדרבה, הסתמכו עליו בתור הגילוי המשכנע ביותר לקיום ה' והשגחתו על העולם: מתן תורה לישראל היא העובדה המקובלת ביותר בכל הדתות המערביות- דתות המקיפות ציבור של כמיליארד נפש, ומהווה את עיקרו של העולם התרבותי.
מדוע קיימת הסכמה כללית של כל הדתות הנ"ל על אמיתותו של מעמד הר סיני? - מפני שמעמד זה יש לו את כל המאפיינים של אירוע הסטורי (מלבד שהוא מפתיע ופלאי יותר ממאורע הסטורי רגיל). תופעה שמעידים עליה מאות אלפי אנשים איננה אלא עובדה. מעמד הר סיני התרחש בפני כ- 600.000 אנשים, מלבד זקנים נשים וטף, ומשה רבינו מדגיש וחוזר ומדגיש היטב שאין בדברים כל צד ספק, שהרי הברית הייתה "אתנו, אנחנו, אלה, פה, היום כולנו חיים" (דברים ה’ ב’).

ובאמת התורה עצמה מדגישה את המיוחד והבלעדי שבמעמד הר סיני: "כי שאל נא לימים ראשונים אשר היו לפניך למן היום אשר ברא אלוקים אדם על הארץ ולמקצה השמיים ועד קצה השמיים- בזמן מן הזמנים או במקום מן המקומות- "הנהיה כדבר הגדול הזה או הנשמע כמוהו"- האם משהו מעיז ולו רק לטעון כדבר הזה? כי אי אפשר לבדות עובדה הסטורית רחבת מימדים כעין זאת, ואכן דבר זה לא נעשה מעולם. "השמע עם קול אלוקים מדבר מתוך האש, כאשר שמעת אתה ויחי?...", "אתה הראית לדעת כי ה’ הוא האלוקים אין מלבדו" (דברים ד’ ל"ב- ל"ה).
אני לא אומר לך לקבל את התורה כאמת לפני שאני מוכיח את אמיתות התורה. הטענה שלי היא שאם אדם מסוים (נקרא לו בשם אברהם) בא לבנו (יצחק) ונותן לו ספר שכתוב בו שהוא (יצחק) ביחד עם עצמו (אברהם) ועוד מאות אלפי אנשים רואים נס יוצא מגדר הרגיל. ואברהם אומר לבנו שיאשר בספר שהוא רואה עכשיו את הנס. ועוד הוא אומר לו שיעשה כל שנה לזכר הנס מעשה (לדוגמא יאכל מצות שבוע ימים) וגם יצוא לבנו כך וכן הלאה. אני טוען שהבן הזה יצחק לא יעביר את הספר לבנו, לפני שהוא רואה את הנס וכן הוא לא יאשר בספר שהוא רואה את הנס אם הוא לא רואה אותו. ואם אנחנו היום יודעים שהגיע עלינו הספרים ספר התורה ומגילת אסתר למרות שכתוב בהם משפטים כדוגמת הספור הנ"ל, אני מבין שהם נבדקו על ידי כל האנשים שקבלו את הספרים באותו יום שהתרחש הנס ולכן הם מסרו את הספר לנכדים שלהם ולכן יש לנו היום את הספרים האלה.
על כך מבוססת הראיה . לאחר הסבר זה קרא שוב את הראיה ותן תגובה.

להלן קטע שהועתק מאתר וואלה דתיים חילוניים.

אנסה למצות כאן דיון בין המאמין ללא מאמין, אשר במהלכו ינסה המאמין לשכנע את
הכופר בעיקרי אמונתו. הויכוח יוצג בצורת דיאלוג ע"פ סימנים שעל כל שאלה תהיה
פיסקה בפני עצמה. אם למישהו יהיה מה להוסיף על האמור, אם זו הצגת שאלה או הטלת
ספק נוספת הקשורה (אך ורק) למהלך הדברים (או סתם הערה) אני אשמח לשמוע ולעדכן
את הכתוב. תיבת הדואר שלי היא ofirpolak@walla.co.il

1. חילוני: ישנם דרכים להוכיח כי ניתנה תורה לעם ישראל מאת האלוקים?

1. מאמין: ישנם דרכים להוכיח כי תורת ישראל נתנה במעמד הר סיני,
אם תרצה, אומר לך אחת מהם.

2. חילוני: אני שומע.

2. מאמין: אקדים ואומר, שאני מאמין באלוקים מסיבה פשוטה, והיא, שאלוקים בעצמו
גילה לנו את קיומו (לנו - לכל העם היהודי) במעמד נשגב שנקרא "מעמד הר סיני" ובנסים
שקדמו לו, ושם גם נתן לנו תורה ומצוות.

3. חילוני: לפי שיטתך פתרת שתי שאלות בו זמנית, השאלה אם יש אלוקים
והאם ניתנו מצוות כלשהן, אך מניין לך שאותו מעמד אכן התרחש?

3. מאמין: מיליוני יהודים קיימו מצוות במהלך הדורות, זו עובדה היסטורית, וגם בסיפור
של יציאת מצרים ומעמד הר סיני שבו קיבלו את אותם המצוות האמינו מיליוני אנשים,
לכן גם לא הגיוני שמישהו "השתיל" את הסיפור בהתחלה.

לרגע נניח כי באמת לא היה מעמד כזה וכרגע איזה אדם כותב תורה ומנסה לתת אותה
לעם כדי שיקיימו אותה. אזי, כדי "להשתיל" סיפור כזה צריך לשכנע מיליוני אנשים
שהיו במעמד שלא היו בו מעולם (הרי הוא אומר להם "אתם ראיתם את הקולות ואת הלפידים"
(ספר דברים) ) והם מצדם, צריכים לספר גם לבניהם באוטנטיות רבה את הסיפור
הזה כסיפור שהתרחש ולשקר להם במצח מחושה. זו נקודה אחת.

ועוד, גם על המספר להוציא עצמו מן התמונה, כדי שלא יאמרו "פלוני סיפר לנו שהיה
מעמד והיינו בו" וכו', ואם כן, כיצד נעלם סיפורו של ה"משתיל" האלמוני? הרי תורת
ישראל זוכרת מאות אלפי פרטים במהלך כל הדורות? זו נקודה שניה.

נקודה שלישית, ה"מושתלים" אמורים בעקבות סיפור זה (בסיפור מסופר שהיה מעמד
בו קבלו תורה כל שהיא) לקיים 613 מצוות קשות שלחלק מהם אין אפילו הסבר שכלי
(כגון פרה אדומה ושעטנז ועוד) רק בגלל שמישהו סיפר להם שהם ראו איזה מעמד,
ועוד, עליהם להעביר אותו לבניהם כאמת מוחלטת?

נקודה רביעית היא, שה"משתיל" בעצמו כותב ב"תורתו" שלעולם לא יוכל אף אחד
להמציא ולהשתיל מעמד כמעמד הר סיני ("הנהיה כדבר הגדול הזה, או הנשמע כמוהו,
השמע על קול אלוקים מדבר מתוך האש כאשר שמעת אתה ויחי, דברים ד') ואם
הוא בעצמו "משתיל" ומצליח בכך, איך יוכל להבטיח שלעולם לא יצליח אף אחד
אחר להמציא סיפור כזה? (ובאמת לאף דת אין סיפור כזה, ועל כוח הסיפור הזה
מבוססים גם הנצרות והאיסלאם)

4. חילוני: כל זה נכון רק אם הוא אמור לשכנע אותם שהם היו שם, אבל אולי הוא שכנע
אותם שהתורה שלו ניתנה לו בירושה ומקורה מאיזה עם אחר שהיה שם?

4. מאמין: אם יטען להם שהתורה הייתה שייכת לעם אחר, יאמרו לו - מה זה קשור
אלינו? חוץ מזה, התורה בעצמה אומרת שלעולם לא ייכחד אותו העם שלו ניתנה
התורה ("ואף גם זאת וכו' לכלותם להפר בריתי אתם וכו') ושלא תשתכח ממנו התורה
("וענתה השירה הזאת לפניו לעד כי לא תישכח מפי זרעו", דברים ל"א כ"א) ואם כן לפי
דבריך - התורה שקרית והתבדתה ואנחנו לא מקבלים אותה. ואם יאמר להם
שהתורה באמת שייכת לעם שלנו, רק שהיא נשתכחה, יאמרו לו: הרי בתורה עצמה כתוב
שהתורה לא תשתכח והיא נשתכחה? ואם יאמר להם, לא, היא לא נשתכחה, היא עברה במשפחתי,
יאמרו לו: אנחנו מצפים שלתורה יהיה כוח שכנוע רב, ואם אין לה, אזי הפסוק לא התקיים
("וענתה השירה הזאת וכו') ועוד, הרי אחד האיסורים בתורה הוא "רק הישמר לך
ושמר נפשך מאד פן תשכח את הדברים האלה… יום אשר עמדת לפני ה' אלוקיך בחורב"
ואיך ייתכן שאיסור כה חמור לא נשמר על ידי מקבלי התורה? ועוד, איך ייתכן שמצוות
שניתנו לחזור על עצמם כל יום וכל שנה דווקא לזכר המעמד הזה ובנסים של יציאת מצרים,
נשתכחו מהעם? (מזוזה, תפילין, קידוש, סוכות, פסח ומצה – הכל "זכר ליציאת מצרים")
מסקנה: מתוך שקבל העם שלנו את התורה, זו הוכחה
לקיומו של מעמד הר סיני.

5. חילוני: אני מקבל את הדברים, ההגיון הישר אומר כך, אבל מניין לך שההשתלה
הייתה בבת אחת? אולי התורה התהוותה בשלבים?

5. מאמין: כמה תשובות בדבר. א. תורת ישראל זוכרת מאות אלפי פרטים ופריטים
(מי היו ראשי הדורות שהעבירו את התורה, שמות מנהיגי האומה, אופיים, אמרותיהם,
אירועים שאירעו בתקופתם, והתורה עצמה גם שופעת באלפי פרטים). היום בו
נחתמה התורה חייב היה להיזכר, והיכן הוא?" ב. כיצד כל אותם שלבי "התהוות"
נעלמו מן הזיכרון הלאומי? ג. בספר דברים נאמר "לא תוסיפו", לפחות אחרי
שנכתב פסוק זה לא ייתכן כי הוסיפו על מצוות התורה ד. כיוון שיש מסורת מדויקת
על כל פרט בתורה, מה חכמים אמרו ומה מהתורה (דאורייתא ודרבנן) ופרטי
דקדוקי המצוות, אם מישהו הביא את התורה או חלקים נוספים שלה בזמן השונה
מן המקובל, כיצד קרה שאנו מייחסים את התורה למשה רבנו? איך הצליחו
להעלים את כל אותן "שלבי התהוות"?

מכאן ואילך אציג כאן דיון על המאמר שהתרחש באחד הפורומים.

שאלה:

דתות רבות מקיימות מצוות המבוססות על כך ש"אבות אבותינו" עשו כך
וכך, ראו כך וכך וכו'.
בעצם אין שום צורך לשכנע את האנשים לומר כי הם היו נוכחים במקום.
יש אפשרות אחרת לחלוטין לומר "אבות אבותינו" ראו זאת, מיליונים
מהם ראו זאת, באמת , זה קרה לפני המון זמן, זה קרה...
כלומר לכתוב סיפור המספר שכך וכך קרה שנים אחרי שאין אף אחד
שיכול לתת עדות או לסתור...
בערך כמו המיתולוגיה היוונית...
המספר נעלם במשך הזמן, הסיפור חי וקיים, נכתב ומשתמר עד כי הוא
הופך להיות אמת בלב השומעים אותו.
זיכרון של פרטי פרטים גם מאפיין את המיתולוגיה המסוגלת לתאר
לפרטי פרטים דברים שמעולם לא קרו

תשובה:

לפי התיאוריה שלך, הראשונים שלהם הביאו את הסיפור ישאלו את אותו
אחד: אתה רוצה לחייב אותנו כרגע ב613 מצוות משום שאתה מספר על
"אבות אבותינו" שאנחנו כלל לא שמענו על התנסותם זו. וגם אם הייתה
אחת כזו, איך היא נשתכחה? וכו'. (תקרא אותו שוב)

שאלה:
מה הבעיה לגבש 613 מצוות לאט לאט, בדיוק כמו שבמיתלוגיה לא כל
הדת גובשה במכה אחת?

תשובה:
השאלה היא גם על המצוות הראשונות. ועוד, כל המצוות היו צריכות
להינתן במדבר לפי הסיפור, לכן כל מצוות שמוסיפים תצטרך להתייחס
ל"אבותינו" שמשום מה "שכחו" את אותה המצווה. לגייס כך 613
ציוויים, לא נראה הגיוני.

בס"ד
תאור מתן התורה

קטע מהספר "למען אחי ורעי" של הרב נתן קרת.
התורה דאגה להכניס לתוכה את הדור הראשון הדור המקבל.
היא מתייחסת אליו "פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך, אתה הראית
לדעת... לא את אבותינו כרת ה' את הברית הזאת כי אתנו, אנחנו אלה
פה היום כולנו חיים... פנים אל פנים דבר ה' עמכם מתוך האש".
ועכשיו נעבור לדחיית האפשרות שדור שלם שיקר, קיבל עליו את
המסמך, והעבירו הלאה. באמת, הדור הראשון נקרא בתורה הדור
הרואה. ברור הדבר שהמסמך כמו שנמצא בידינו בלי שינוי לשון כלל
התחיל לרוץ באיזה זמן שהוא. זמן זה היה בודאי לפחות לפני אלפיים
שנה כמו שהוכחנו קודם (מעצם העובדה שמסמך התורה זהה בכל
תפוצות ישראל, וראיה מהנצרות שמחזיקה אותו נוסח, וראיה מכל
הגלויות שחזרו עם אותו העתק של נוסח בחזרה אותו הדור שהיה
ראשון שהעביר לדור שאחריו את הנוסח הזה היה חייב לומר אחד מן
השניים : או כך קבלתי מאבותיי או ראיתי. קבלתי מאבותיי - משמעותו
שאיני הדור הראשון, אלא היה דור לפני ואנחנו דור מס' כך וכך. ראיתי
- משמעותו - אנחנו הדור הראשון, אם טענו "קבלנו מאבותינו"
שהיא טענה יותר פשוטה אף על פי שלא קבלו, אם כן נמצאנו אומרים
שהיה אי פעם בעם ישראל דור (דור אחד כולל כידוע ג' דורות : סב אב
ונכד) שהתאגדו לשקר את בניהם יוצאי חלציהם שכביכול כבר קבלו
כך מדור קודם (שלא נמצא כעת בעולם כלל כדי שלא יוכל להכחישם,
מי שלא מסכים לשקר - צריך לחסלו), שאחד הדורות שלפניהם ראה
את השם וקבל את תורתו והעביר להם. אם כן חייבים לעמוד לפני בניהם,
כל אחד לפני בנו ולשקר אותם במצח נחושה ומדובר על מספר של בערך
כשני מילין, ולהמציא להם היסטוריה תורנית כפי שמתואר בתנ"ך,
ורק נקדה זו דיה לדחות את האפשרות מכל וכל, שכן תארו לעצמכם
איזה עבודת ענק צריכים כדי להמציא היסטוריה חדשה ולפרסמה
בדיוק בכל ישראל כדי שלא יהיו סתירות לדור מס' 4 וזה בהעדר
אמצעי תקשורת מנימליים כמעט, שקר שאינו משתלם לאף אחד. כי
באמת אם ה' לא ציוה והם לא קבלו - אין לך שטות גדולה מזו. הוסף
לחשוב ערד שהשקר הזה חייב להיות שקר מתמשך לכל אורך ימי
חייהם. אסור להם להיכשל בלשונם בפני בניהם. ולשקר אותם באופן
כזה זו ודאי בעיה גדולה. הם צריכים להכניס עצמם לשעבוד קשה מכל
הבחינות (כמו שכבר ביארנו קודם, שהוא נגד הכרחות הטבעיים
שבאדם ולהלביש עליהם באופן מגוחך עונשי מיתה על מי שלא יבצע
את חוקי המערכת הדמיונית. במקרים מסוימים כמר חילול שבת,
עבודה זרה וגילוי עריות).

באופן כזה שהם מכניסים את צאצאיהם ל"בוץ" אדיר ומעמיסים
עליהם קשיים והפסדים עצומים ואף מסכנים את חייהם, כמו שהתבאר
לעיל, ורק פרט זה בלבד דיו לדחות השערת שטות זו, משום שמצד
הטבע כל ההורים רוצים את טובת בניהם ואילו כאן אדרבא, נהפוך
הוא, משקיעים אותם עמוק עמוק בבוץ. חוץ מזה יש כאן דבר בלתי
אפשרי נוסף. הם צריכים לדאוג שהשקר יהיה מושלם, שדור מס'
ארבע לא יגלה אותו כלל אף לא על ידי שיחות עם שאר האומות
מסביב, שודאי יצחקו ויתמהו מאוד על דור המשוגעים משום שאם
דור מס' ארבע יגלה את השקר אפילו מעט, אין ספק שלא יקיימו כלל
משום שנטייתו הטבעית של האדם היא לא לבצע. ובדמנו כאשר לא
הייתה מערכת חינוך, אלא כל אחד לימד את בנו, כל אבא צריך לעמוד
בנפרד לפני בנו ולומר לו "כך קבלתי מאבותיי", או "ראיתי", וזה
במשך שנים... ולכן לומר אנחנו הדור הראשון הוא קשה יותר משום
שאז גם צריך לומר "ראיתי", ואז צריך גם להתארגן לשקר בדיוק גם
בפרטי הראיה.

רבותיי אין אבסורד גדול מזה. תארו לפניכם שני מיליוני אנשים
לפחות מתארגנים לשקר את בניהם שקר מאורגן שכזה. הם חייבים
קודם לכן להלביש את עצמם בחוקים הפוכים לטבעם ולפברק את כל
ההיסטוריה, אפילו המוח המטורף ביותר לא יוכל לדמיין שטות כזאת.
דבר נוסף : קבוצה יכולה להתארגן לקבל על עצמה הנהגות בגלל שהם
חושבים שדה הגיוני או צודק, מי פחות ומי יותר, אולם שעם יתארגן
לשקר במצח נחושה ולספר על דבר מהותי ויסודי שלא היה, שכן היה,
ודבר האמור לשנות את כל אורח חייהם, כזאת לא נשמע מעולם, וכאן
על כורחם הם חייבים לספר על דבר שלא היה - שאמנם היה, או
"קבלנו מאבותינו" - שהוא בלוף שלא קבלו, או "ראינו את השם
ואנחנו דור המדבר" - שגם זה בלוף אדיר.
קורא יקר, עצור רגע וחשוב : האם אתה רוצה להיתלות באפשרות
הזאת שכולם באמת שיקרו באופן מושלם ? הלא אם אתה טועה,
ובטוח ב100%- שאתה טועה, הלא אתה וכל צאצאיך מועדים
לשאול תחתיות אדיר כמו שהתורה מבטיחה "ונכרתה הנפש". איך
אינך מהסס לחשוב - אולי אני טועה ? אולי באמת לא שקרו ? ועמדו
וראו... עיין היטב בעצמך ותמצא את החלק שאינו נותן לך לראות את
האמת. הפשיטהו והרחיקהו. מכח דברינו אלו ברור לנו שלא יתכן
בשום אופן שהמסמך הופיע באמצע הדורות והתחיל לרוץ מאז. אלא
היה חייב להופיע בדור הראשון - כפי שנקרא בתורה, "הדור
הרואה" [והיא חכמה גדולה ועצומה לכלול במסמך את הדור הראשון
בתוכו ולהתייחס אליו משום שהיא מחייבת לעולם את הדור שקרא
לעצמו "ראשון" לומר "ראיתי"]. ועוד דבר שיש לדחות: האם יתכן
שהמסמך הופיע באופן חלקי ונוספו לו דברים מאוחר יותר, או שהיה
גדול יותר והושמט ממנו. אף על פי שכבר הסברנו קודם שהדבר הוא
בלתי אפשרי במערכת ההעברה השלמה של התורה יש לנו כאן סגירה
נוספת. בכך נעזר בעובדה שהתורה מעידה על עצמה שנכתבה כולה
על ידי משה ובזמן משה, כלומר בדור הראשון, הדור הרואה. אם כן
אם היו באים להוסיף באיזה שהוא דור לתורה, דבר שברור לנו שלא
קורה מעולם, שוב היינו חייבים להניח שיש לפנינו ג' דורות של
שקרנים שכך הנחילו לבניהם שכל התורה נכתבה וניתנה בזמן משה,
וזה לא נכון, כי הם בדורם הוסיפו וג' דורות של שקרנים כאופן
שהשקר לא יתגלה - זה לא יתכן, שוב כל המהלך המחשבתי הזה
מבלי להתייחס לנקודה אחת פשוטה וברורה מאד למי שהוא כבר דתי
שברור שהדור הראשון שקבל תורה וכל המקיימים שלה בכל הדורות
מדבר מתוך האש כאשר שמעת אתה, ויחי? אם כן שוב מבואר כאן
שעיקר הנס שנשארו בחיים היה אחרי ששמעו קול אלוקים ושלכאורה
יש בקול ה' לגרום למיתה כמו שדייקנו כבר קודם שעצם שמיעת קול
אלוקים הוא הדבר שאין ארם יכול לסבלו ולא האש והרעש, (פסוק
ל"ה פרק ז') "אתה הראית לדעת כי ה' הוא האלקים אין עוד מלבדו,
מן השמים השמיעך את קולו ליסרך ועל הארץ הראך את אישו הגדולה
ודבריו שמעת מתוך האש". שוב קצת קשה, "מן השמים השמיעך את
קולו" ולעומת זה "ודבריו ושמעת מתוך האש" שהאש בודאי הייתה על
הארץ - על ההר (פרק ה' פסוק ג') - לא את אבותנו כרת ה' את
הברית הזאת, כי אתנו אנחנו אלה פה היום כולנו חיים, פנים בפנים
דיבר ה' אליכם בהר מתוך האש.* כאן יש דבר מעניין ביותר: פנים
בפנים, משמע שהייתה להם הרגשה שעומדים בפני ה', ויש עוד כמה פסוקים חשובים ביותר. את הדברים האלה דיבר ה' אל כל קהלכם, בהר מתוך האש, הענן והערפל, קול גדול ולא יסף. ויכתבם על שני לוחות הברית ויתנם אלי. ויהי כשמעכם את הקול מתוך החושך וההר בוער באש ותקרבון אלי כל ראשי שבטיכם וזקניכם ותאמרו הן הראנו ה' אלוקינו את כבודו ואת גודלו אם כן
מבואר כאן בפשטות שמשה חוזר על תגובת העם לגילוי האלוקי
ובתגובה מבואר שזכו לראות את כבודו ואת גודלו ועוד נדבר בכך
בהמשך. "ואת קולו שמענו מתוך האש" - היום הזה ראינו כי ידבר
אלקים את האדם וחי ועתה למה נמות? כי תאכלנו האש הגדולה
הזאת? אם יוספים אנחנו עוד לשמוע את קול ה' אלוקינו עוד, ומתנו,
כי מי כל בשר אשר שמע קול אלוקים חיים מדבר מתוך האש כמונו
ויחי. ....נוסח מרכזי אחד להשוואה. "ויהי ככלות משה לכתוב את דברי
התורה הזאת עד תומם ויצו משה את הלוויים נושאי ארון ברית השם
לאמר: לקח את ספר התורה הזה ושמתם אותו מצד ארון ברית השם
אלקיכם והיה שם בך לעד" (דברים ל"א-כ"ד), ממילא אם היה
מתעורר ספק ביחס לדיוק הנוסחאות שבידינו כגון שהיו נהיות שתי
נוסחאות, אפשר היה להוציא את הנוסח הראשוני ולהשוות ביניהם.
עוד מצווה ששיכת לקטגוריה הזאת של נוסח מרכזי אחד להשוואה
היה מה שנצטוו ישראל כשיכנסו לארץ לעשות גלעד אדיר של אבנים
על הר עיבל, לסוד אותם בסיד ולכתוב על זה את כל התורה באר היטב,
גם הוא היה במשך שנים רבות בודאי מקור חשוב להשוואה.

ז. הפצה ראשונית. "ויכתוב משה את התורה הזאת ויתנה אל
הכוהנים, בני לוי, הנושאים את ארון ברית ה' ואל כל זקני ישראל"
(דברים ל"א ט'). התורה דאגה לעדכן אותנו במסירה הראשונית של
התורה שנמסרה לכוהנים ולכל זקני ישראל (כמובן במספר העתקים).

. שמירה מדוקדקת על העתקה מדויקת. הלכות כתיבת ספר תורה
חמורות בספר תורה שאות אחת חסרה בו או אינה נכונה - פסול, (לא
מדובר ביתרות וחסרות) אם אינו מוגה אסור להשהותו יותר משלושים
יום, אלא יתוקן או יגנז. אם הספר פסול (באותו חומש) אי אפשר
לקרוא בו בצבור. הסופר בכתיבתו חייב להעתיק מספר אחר.
לברך על הקריאה. אות אחת - והספר פסול. טעות קטנה אחת ואין
ראוי לקרות בו כל זמן שלא תיקנו אותו. אם כן המערכת מחייבת תיקון
מידי כדי לאפשר להשתמש בו. מלבד זאת פשוט הוא שכל מציאות
שתתהווה של שינוי נוסח, ישוו מיד עם שאר ספרים או עם הנוסח
המרכזי. הראיה שההלכות נשמרו בקפדנות נגלית לעינינו באם נשקיף
מעט על מצב ספרי התורה בימינו. לפני כאלפיים שנה יצאו ישראל
לגלות, נתפזרו אט אט על פני כל מדינות תבל כשכל קהילה נושאת
איתה ספרי תורה שמהן העתיקו הסופרים וכתבו ספרי תורה חדשים
לאלפים, והאחרונים שבספרים חזרו עם קבוץ הגלויות החלקי בקום
מדינת ישראל וראה זה פלא כל ספרי התורה מכל העולם זהים, אין
בהם נפתל ועיקש כלל, מלבד ספר תורה תימני ששונה משאר ספרי
התורה באות אחת. אין לך ראיה גדולה מזאת על הכח הפלאי של
התורה לשמור על עצמה בצורה מדויקת ושלמה שבאלפיים שנה
לפחות אף על פי שעלו וירדו מלכויות, שיטות ותיאוריות והבנת דרכי
חיים, והתחדשו גזירות ורדיפות לבקרים, דבר אחד לא זז כלל ימינה
ושמאלה - התורה. כחץ שנון פלחה בקרב הדורות בקו ישר מבלי
שינוי כלל והוא המשלים ומאמת את ידיעתנו על נצחיות התורה
שאינה כפופה לשנויי הזמן כלל, אפילו בהיותה בעולם החומר. ראיה
צדדית לעניין זה של שימור ההעברה הוא מהנצרות, שכידוע ראשיתה
טמונה ביהדות והתפלגה ממנה לפני אלפיים שנה, מחזיקים בידם
אותו מסמך ממש. ובודאי לא חיישינן לשיתוף פעולה. אם כן למעשה
אלפיים שנה התורה ללא שינוי ללא כל ספק וזה בתנאי לחץ נוראים
י כמו רדיפות, השפלות וחיים קשים ובכל זאת - ללא שינוי. הסברא
נותנת שבאלף שלוש מאות השנים הקודמות שלפי טענת התורה זהו
תאריך נתינת המסמך, ואלו היו שנים נוחות יחסית להעברה מדוקדקת
של התורה, ניתן להניח בפשטות שגם אז המסמך לא נשתנה, וזה אינו
אלא שכל פשוט. השומרונים של ימינו מיוחסים למה שכתוב בתנ"ך
על הכותיים גרי האריות והם היו חטיבה נפרדת מעם ישראל עוד
מראשיתם גם הם מחזיקים מסמך זהה למסמך התורה שלנו.מה
שמהווה גם כן ראיה קדומה עוד יותר מאלפיים שנה לאי השינויים של
המסמך.
אפשרויות נוספות לצמצם בשכלנו ובהבנתנו את המציאות של פער
הזמנים, ניתן לראות בכמה עובדות חשובות שמסייעות לנו בעניינינו.
מצוי בידינו ספר על "סדר הדורות" שנכתב לפני 1900 שנה ע"י התנא
רבי יוסי בר-חלפתא ששם הובא בצורה מדויקת ומפורטת איך עברה
התורה מדור לדור. מי היה גדול הדור בכל דור ודור שהוא היה מרכז
ההעברה, כמה היו שנות חייו ועוד פרטים מעניינים עליו ועל התקופה.
הספר הזה כולל לעניינינו את התקופה מאז משה רבנו ועד עזרא הסופר,
הכולל בערך תקופה של 900 שנה בהעברת התורה, אין ערוך
לחשיבותו הגדולה של הספר הזה הפותח לפנינו את השער הסתום
ומאפשר לנו לראות בדיוק את הדרך שבה עברה התורה מאחד לאחד.
לקורא מתגלה רצף מוחלט ללא נתק כלל של קבלה מאחד לאחד,
רובם מפורסמים בנ"ך. מעזרא הסופר עד סוף תקופת התנאים שהיא
בחורבן הבית השני צנרת המשניות של פרקי אבות, מי קבל ממי, וכן
ספר הקבלה להראב"ד שדן עד תקופתו לפני כ - 600 שנה לערך.
בקיצורו של עניין יש בידינו רשימה מפורטת של ראשי העם מקבלי
התורה בכל דור ודור מאד משה רבנו ועד ימנו אלו. אין חור אפילו של
דור אחד של שנה אחת, הכל ידוע ומדהים ממש. התנ"ך עצמו מלווה
את עם ישראל מאד משה רבנו עד עזרא הסופר שהוא זמן תחילת הבית
השני. ספר יהושע מתחיל "ויהי אחרי מות משה..." ספר שופטים
מתחיל "ויהי אחר מות יהושע..." הכל כתוב ברצף אדיר שבו אין
חסרון בידע הפשוט שעם ישראל במשך כל הדורות היה עם דתי. ומי
שמדקדק היטב בדברי הנביאים ובדברי הסופרים מוצא שהיו דורות
"טובים" והיו דורות "גרועים". הדורות ה"גרועים" מעולם לא הפסיקו
לעבוד את ה' אלא שיתפו גם עבודות אלילים וירדו ברמתם המוסרית.
מלבד זאת, אין אף ממצא ארכיאולוגי שמכחיש את התנ"ך לפיכך
מבחינה היסטורית אין לך מסמך אמין יותר מהתנ"ך. במוזיאון של
ליידן בהולנד נמצא פפירוס המכיל את דבריו של המצרי איפובר.
הפפירוס כתוב על שני צידיו ומכיל 7 1 עמודים. המסמך שייך לתקופת
יציאת מצרים ומתאר תאור עצוב וכואב של מאורעות יוצאי דופן
שהוא עד להם. התאור בחלקו מקביל לתאור מכות מצרים כפי שמופיע
בספר שמות.
עד כאן דנו במבנה המסמך, מבנה המוכיח מצד הסברא על כושר
עמידה גדול בתוקף טלטולי עם ישראל מרגע נתינת המסמך ועד ימינו,
וצרף לכך את העובדה הפשוטה שסוף סוף לא השתנה בודאות במשך
אלפיים השנים האחרונות דבר היוצר קנה- משען לסברא הפשוטה
שגם באלף ושלש מאות השנים הקודמות לא השתנה, צרף לכך את מה
שכתוב בשם יוסף בן מתתיהו (פלויוס) בספר קדמוניות היהודים (נגד
אפיון) שנכתב לפני 2000 שנה מאמר ראשון אות ה' וזה לשונו
~ המעשים מוכיחים עד כמה אנחנו שמים לב לספרינו כי בדורות
הרבים שעברו עליהם לא ערב איש את לבו להוסיף על הספרים ולא
לגרוע מהם וגם לא לשנות בהם דבר וכו' וזוהי עדות חיה מלפני
אלפיים שנה וכתוב בה בפירוש שלא הוסיפו ולא גרעו כלום מהתורה.
אני רוצה להרחיב כאן בנקודה יסודית ביותר. מכל המגנונות
המשמרות את המסמך הושמטה נקודה אחת שהיא הציר המרכזי עליו
סובב יסוד שימור המסמך והיא העובדה שעם ישראל בכל הדורות
האמין שניתן מהשם ודהו רצונו. עכשיו שים לב היטב, תכלית החיים
של עם ישראל בכלל ובפרט לקיים רצון השם, ממילא כל מי שירצה
לשנות אחד החוקים וכר' הוא פוגע בלב ליבה של האמונה הישראלית
ובלב ליבם של המאמינים שכל כח קיום המסמך הוא משום שהם
מקבלים שזה רצון השם טהור, ראם יבוא מאן-דהוא ויכניס לעסק את
רצונו- דעתו וכו' וישנה תג הקטן ביותר הוא שבר בעצם את הכל וברור
שכנגד אחד כזה, יהיה מי שיהיה, יקום כל עם ישראל, מה גם שהתורה
מצוה כמו שביארנו עוד קודם לכן אפילו אם יהיה נביא, להתיחס אליו
כאל נביא שקר ולהרגו, וכל שכן אם מדרגתו קטנה יותר יוציאוהו
להורג כמסית ומדיח.
בנוסף לסגירה הפשוטה שהבאנו בכל דברינו שהמסמך מתנהל
כמתכונתו מאז הדור הראשון שניתן. יש צדדים נוספים שגם הם
מחזקים את הסגירה של ההערמה השלמה וגם מפריכים לחלוטין
אפשרות של כניסת המסמך באמצע הדורות, או שינויים שחלו בו
בדרך .

א, התורה מציינת שנתנה כולה בזמן משה ולמשה ולאהרון ומשה
כתב את כל התורה פרט לארבעה פסוקים האחרונים מ"וימת משה"
שזו מחלוקת אם הוא כתבם או יהושע, "ויכתוב משה את התורה
הזאת ויתנה אל הכוהנים בני לוי הנושאים את ארון ברית ה' ואל כל
זקני ישראל" (דברים ל"א ט'). "ויהי ככלות משה לכתב את דברי
התורה הזאת על ספר עד תומם ויצו משה את הלוים נושאי ארון ברית
השם לאמר", וכו'. (דברים ל"א כ"ד -כ"ה).
בס''ד. מאחר והיה קשה לך להכנס לק 73425
אני מקווה שאין כאן קשיי הבנה: לא "היה קשה לי" להכנס לקישור. זה פשוט לא עניין אותי. גם כעת, כשהטקסט הועבר לכאן, הוא לא מעניין אותי, וחבל על טרחתך.
בס''ד. קרא . אין דבר יותר מענין 73430
ויותר חשוב מזה . מדובר על חיי הנצח שלך . אני מתחנן לפניך . נא להקדיש כמה דקות לברר אתה הראיה הזאת . אני בטוח שלא תצטער
חיי נצח 73431
מעניין, יש מספר כתות שמציעות למאמיניהם חיי נצח. האם קראת את כתביהן? אני מתחנן בפניך, נא להקדיש כמה דקות כדי לברר את הראיות הללו. אני משוכנע שיש סיכוי שגם אתה לא תצטער.
בס''ד. קרא . אין דבר יותר מענין 73470
אבל אין לי חיי נצח. ותן לי לספר לך סוד: גם לך אין. כשתוכל להתמודד, נפשית, עם עובדה זו, נוכל להמשיך בדיון. עד אז, המיסיונריות שלך לא מעניינת אותי, וגזלת כבר מספיק מזמני. שלום ותודה.
73944
בס''ד.................באמצע..................בס''ד השני
בס''ד. מאחר והיה קשה לך להכנס לק 73517
בלס"ד.

סלח לי שאני מגיב בלי שקראתי את כל ההודעה שלך - אמנם אני לוקח סיכון להחמיץ חיי נצח, אבל חיים ללא סיכון אינם חיים ממילא - אלא רק את הפתיחה.

מה לא הגיוני כאן:

אם מעמד הר סיני היה, אכן, מתרחש כפי שתואר בתורה, אין ספק שהיה משאיר רושם הרבה יותר ניכר על עם ישראל וגם על העמים בסביבה. אחרי החזיון האורקולי המופלא ההוא, מי היה אידיוט מספיק כדי לבנות את עגל הזהב? ברור שכל הנוכחים במעמד היו הופכים למאמינים אדוקים ביותר, כי בניגוד לך, הם הרי ראו בפועל את האירועים עליהם אתה מדבר ממרחק כמה אלפי שנים.

אפילו אני, אתאיסט מושבע מלידה מצהיר חגיגית שאם יטרח הקב"ה לתת לנו הופעה חוזרת של המעמד, אני מתחיל לחבוש כיפה ומצביע ש"ס. נא העבר את הצעתי לגורמים המוסמכים.
אות מהאל 73604
וודי אלן הצהיר קבל עם ועדה שהוא יהפוך למאמין אדוק אם אלוהים יתן לו סימן נוכחות, בדמות הפקדה בחשבון הבנק שלו.
GMTA 74025
בס''ד. מאחר והיה קשה לך להכנס לק 75662
אני מציע שתקרא את כל ההודעה . אין לך מושג כמה זה חשוב. בקשר לעגל. צריך לדעת שבני ישראל היו כשיצאו ממצרים ב49 שערי טומאה . כלומר שהיו במצב רוחני ירוד מאוד ועבדו עבודה זרה והיו רגילים בכך. העגל שעשו לאחר מעמד הר סיני לא היה על ידי בני ישראל אלא על ידי הערב רב כלומר על ידי הגויים. העונש שקבלו בני ישראל בגלל העגל היה בגלל שהם לא מחו בידם.

את אותה שעה קשה, בה ירד משה מן ההר ומראה כבוד ה' עדיין על ההר היטיב החכם מכל אדם לתאר בשיר השירים (א, יב) "עד שהמלך במסיבו, נירדי נתן ריחו" וביתר חריפות קבעה הגמ' במסכת שבת דף פח':-"עלובה כלה מזנה בתוך חופתה" ופירש שם רש"י: "כשישראל כשעמדו בהר סיני ועשו העגל". טרם נדמו אותם קולות וברקים ממעמד מתן תורה, כמעט ולא הספיק להתפזר לו אותו ענן כבד שהיה על ההר, וכבר הצליחו אותם אנשי בליעל הקרויים "ערב רב" להפיל את ישראל ברשתם, ולהחטיאם בחטא העגל. "ויהי כאשר קרב אל המחנה וירא את העגל ומחולות, ויחר אף משה, וישלך מידיו את הלוחות, וישבר אותם תחת ההר".

צריך לזכור שבורא העולם העניש אותם על כך.
וכך כתוב:
וביום פקדי, ופקדתי עלהם חטאתם. לה ויגף יהוה, את העם, על אשר עשו את העגל, אשר עשה אהרן.
אז אתה רואה שצריך להזהר לא לעשות עבירות ונענשים אם עושים עבירה. וכתוב במפרשים שבכל דור אנו כשאנו מקבלים צרות יש בהם צרות מחטא העגל.
נא לראות עוד בנושא זה בקישור להלן

בס''ד. מאחר והיה קשה לך להכנס לק 75664
רגע, את ה- 600,000 יהודים ליוו גם גויים? (טוב, אחת כמובן הייתה שם - אשתו המדיינית של משה) איפה זה בדיוק כתוב בספר שמות?
75665
סופרנו (מפרש התורה) מוסר: מלבד ששים ריבוא מבני ישראל היוצאים מצרים נלווים אלינו בדרכנו החדשה
עוד אלפים ורבבות ערב רב, בני שבטים ולאומים שונים, המבקשים בדרך זו לברוח מעול
השעבוד.

ערב רב זה מורכב משבויי מלחמה שהובאו על ידי מלכי מצרים בדורות האחרונים, מבני דלת
העם במצרים אשר מכרו את עצמם לעבדים בשנות הבצורות והרעב הפוקדות לרוב את
מצרים, וכן ממנחת-עבדים שנשלחה למלכי מצרים מהנציבים והמלכים אשר תחתיהם, מס
עובד לפרעה. ערב רב זה כולל גם את שרידי ההיקסוסים - מלכי הרועים אשר שלטו במצרים
עד ימי פרעה רעמסס.

לעת עתה, מוסיף סופרנו, לא נקבעה עמדה ביחס לערב רב זה, וימים יגידו.
הגנגסטר. 75777
ועל מה הוא מבסס את הטענה הזו חוץ מהעובדה שהוא היה רוצה שזה יהיה ככה?
לא הבנתי מה השאלה.? 75849
לא הבנתי מה השאלה.? 75860
סופרנו טוען שמלבד ששים ריבוא מבני ישראל היוצאים מצרים נלווים אלינו בדרכנו החדשה עוד אלפים ורבבות ערב רב, בני שבטים ולאומים שונים, המבקשים בדרך זו לברוח מעול השעבוד.
בנוסף הוא נותן פירוט של מיהו אותו ערב רב ומה מקורותיו ומה המוטיבציה שלו. אתה הוספת על דבריו וטענת שמי שעבד את עגל הזהב היו הערב רב ולא בני ישראל. מה הסימוכין לדבריך?

אני טוען שהערב רב הזה הוא שאריות של מכת הערוב.
לא הבנתי מה השאלה.? 75873
והחיד"א בפירושו בנחל קדומים מפרש בשמו של רבינו אפרים ז"ל: ברע אותיות ערב
כלומר הערב רב היה בפושעים.

לא הבנתי מה השאלה.? 75881
א. כתוב בתחילת הפרק כמה פעמים "וירא העם", "ויקהל העם על אהרון", "ויפרקו *כל* העם". כתוב במפורש "ויביאו אל אהרון ויקחהו מידם" וכתוב "וישב העם לאכול ויקומו לצחק". אחר כך אלוהים אומר למשה ש"שחת עמך". ברור לחלוטין שמדובר בכל העם ובשיתוף פעולה מלא של אהרון.
אתה טוען שזה לא כך כלומר כל תיאור המעשה הוא שקר?

ב. אתה מפנה אותי להיפוך אותיות נסתר בפסוק "ויאמר אהרון אל ייחר אף אדוני אתה ידעת כי ברע הוא" כהוכחה שלא כל העם בנה את העגל אלא רק הערב רב היה מעורב (חרוז). אבל מי שאומר את הדברים הללו זה אהרון שהוא שותף בכיר לפשע (הוא זה שלמעשה בנה את העגל) והוא אומר את הדברים בנסיון לפייס את משה. וגם אז הוא לא מעז להגיד את הדברים במפורש (כי הוא יודע שזה שקר?) אלא מסתפק אולי ברמיזה.
עם כל הכבוד, זה נשמע לי כמו התחמקות אולי של אהרון שאתה (והמפרשים) שמחים לקבל.
אנחנו סוטים מהעיקר. 170893
צריך לזכור שבורא העולם העניש אותם על כך.
וכך כתוב:
וביום פקדי, ופקדתי עלהם חטאתם. לה ויגף יהוה, את העם, על אשר עשו
את העגל, אשר עשה אהרן.
אז אתה רואה שצריך להזהר לא לעשות עבירות ונענשים אם עושים עבירה.
וכתוב במפרשים שבכל דור אנו כשאנו מקבלים צרות יש בהם צרות מחטא
העגל.
נא לראות עוד בנושא זה בקישור להלן

לא הבנתי מה השאלה.? 75862
הוא שואל למה כתבת ''סופרנו'' ולא ''ספורנו''.
בס''ד.כתוב בספר שמות. 171948
פרק יב' פסוק לח'.


חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים