בתשובה להאלמון האיילי, 28/03/21 13:47
הדרך החוצה מהפלונטר 734707
עד כמה שאני זוכר, בשלבים הראשונים מפלגת העבודה (חוץ מהעורקת הבוגדנית) נתנה את חתימותיה לנשיא עבור בני גנץ.
כמה שלבים לאחר מכן, כשכבר היה ברור שיש ממשלת אחדות על מלא מלא, החליט ראש המפלגה להצטרף לממשלה הזו (בזוי אולי, אבל לא קשור למה שאנו דנים בו עכשיו) באקט שכבר לא שינה כלום לגבי מי מקים את הממשלה. ואז כבר החלטה שונה של מיכאלי הרבה פחות משמעותית וודאי איננה עריקה מאחר והיא דווקא נשארה עם הגוש שלה.

במודל שלי, ככל שאתה מתרחק מרגע הבחירות וההחלטה מי מקים ממשלה, ברור שיש מקום לכך שלא כל החלטה היא על פי משמעת סיעתית.
אבל ברמה מסוימת, רגע אחרי הבחירות המערכת הפוליטית היא במצב סינגולרי - מיד אחרי קריסת פונקצית הגל של "רצון הבוחר" הערטילאי. כמו בכל מערכת, ככל שמתרחקים מאותה קריסה הידיעה שלנו על הפונקציה מתערפלת והולכת, ולכן באמצע הקדנציה קשה מאד לדעת מה דעתו של (אולי, לא ברור בכלל מי האנשים האלה ומה יצביעו בנקודה זו) בוחר "העבודה" על העלאת מע"מ ושאר ירקות.
אבל מיד אחרי אופרצית המדידה - ספירת הקולות בקלפי - ברור כמו מדידת ספין למעלה שאם שמת 37000 פתקים עם "אמת" עליהם למקום החמישי במפלגת העבודה, לא התכוונת שהמועמד יצורף ל"מחל". אין ברור, ישיר ודמוקרטי מהרגע הזה בכל ארבע (מצחיק) שנות קדנציה של כנסת נבחרת.
וברגע הזה, מעבר כזה שקול לחלוטין לשינוי ישיר של פתקי ההצבעה, שאני מקווה שלפחות לגביו מקובל על כולנו שהוא אקט אנטי-דמוקרטי.
הדרך החוצה מהפלונטר 734715
"ואז כבר החלטה שונה של מיכאלי הרבה פחות משמעותית וודאי איננה עריקה מאחר והיא דווקא נשארה עם הגוש שלה." קודם דיברת על מפלגה, ולכך התייחסתי. אפשר להתפשר ולהסכים שהעבודה ערקה ביחס לגוש, ומיכאלי ביחס למפלגה.
אם אפשר להמליץ לנשיא א' ובפועל לתמוך ב-ב', מה זה שווה? או שאפשר להמליץ על א' ולתמוך ב-ב' רק אם ל-ב' בכל מקרה יש קואליציה? או אם לא עורקים מהגוש? ואיך בכלל תגדיר "גוש" לצורך ההצעה שלך?
ולכמה זמן אתה מציע לסנדל את חברי הכנסת - שבוע? חודש? עד שמוקמת קואליציה? ומה אם מפלגת השלטון המיועדת משנה את ההשקפה שלה‏1? אם פורצת מלחמה? תהיה רשימה סגורה של חריגים שכן מאפשרים חופש הצבעה? ואם יש נסיבות מיוחדות שלא נמצאות ברשימה הזאת, שבג"צ יחליט?
בקיצור, מה אתה מציע באופן קונקרטי?

"כמו בכל מערכת, ככל שמתרחקים מאותה קריסה הידיעה שלנו על הפונקציה מתערפלת והולכת" מעולה, עכשיו רק צריך כמה פיזיקאים שינסחו פונקציית גל שתגדיר את מידת חופש ההצבעה של חברי הכנסת.

___________________

1 סתם לדוגמא, אם לפני הבחירות היא מצהירה שלא תשב עם מפלגה ערבית, ולאחריהן שולחת נציג למו"מ עם מפלגה איסלאמיסטית.
הדרך החוצה מהפלונטר 734716
א. בכוונה אני נשאר כאן בנושא העריקה הפרסונלית ולא המפלגתית. מאחר והפתקים בקלפי מותחים בבירור קו בין בחירת מפלגה (חוק ישראלי) לבחירה פרסונלית (חוק אמריקאי בחלקו). עם כל הבעייתיות בהחלטות של מפלגה שלמה, על הבוחר מוטלת הזכות והחובה לשקלל היטב את עמדותיה של המפלגה שהוא מצביע לה, כולל את אמינותה ויושרתה הצפויות. תהליך ההצבעה מונע באופן מכני וחד משמעי שקלול פרסונלי כזה - על פי החוק הנוכחי - ועל כן ראוי שהמפלגה תהיה יישות הבחירה ולא האנשים.
ב. מישהו הציע כאן יפה שעד מועד הרכבת הממשלה לא תתאפשר עריקה פרסונלית.
אולי גם מועד איסוף החתימות לנשיא יכול להיות אופציה.
הדרך החוצה מהפלונטר 734719
א. אוקי, אז הסכמנו שמיכאלי היא "עריקה" מבחינה פרסונלית?

ב. במקרה כזה, מקימים ממשלה, ולאחר מכן האופוזיציה מחליפה את הממשלה בשיתוף פעולה עם העריק בהצעת אי אמון קונסטרוקטיבית. כדי לחסוך זמן, אפשר לקבוע את הצבעת אי האמון לאותה ישיבה כמו ההצבעה על הקמת הממשלה.
מועד איסוף החתימות לנשיא בכלל מביא אותנו לאד אבסורדום במהירות שוברת צוואר - מספיקה הצהרה של ח"כ שהוא אומנם חותם על המלצה עבור מועמד א' מכיוון שהחוק מחייב אותו, אך אין לו שום כוונה להצביע עבור ממשלה בראשות אותו מועמד. בעצם, זה מספיק גם במקרה בו המועד הוא הרכבת הממשלה. הדרך היחידה להתגבר על זה היא לאסור על הכנסת לעלות הצעות אי-אמון בממשלה לתקופה כלשהי.
ושוב, מה קורה אם הנסיבות משתנות? או שבלי קשר לכלום, צריך לסנדל את כולם להצביע בהתאם למשמעת המפלגתית גם אם הפונקציה התערפלה לפני הקמת הממשלה? ומה אם המפלגה מתנהלת נגד רצון הבוחר, וה"עריק" הוא הצדיק בסדום?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים