בתשובה להאלמון האיילי, 28/03/21 21:23
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א. בכוונה אני נשאר כאן בנושא העריקה הפרסונלית ולא המפלגתית. מאחר והפתקים בקלפי מותחים בבירור קו בין בחירת מפלגה (חוק ישראלי) לבחירה פרסונלית (חוק אמריקאי בחלקו). עם כל הבעייתיות בהחלטות של מפלגה שלמה, על הבוחר מוטלת הזכות והחובה לשקלל היטב את עמדותיה של המפלגה שהוא מצביע לה, כולל את אמינותה ויושרתה הצפויות. תהליך ההצבעה מונע באופן מכני וחד משמעי שקלול פרסונלי כזה - על פי החוק הנוכחי - ועל כן ראוי שהמפלגה תהיה יישות הבחירה ולא האנשים. ב. מישהו הציע כאן יפה שעד מועד הרכבת הממשלה לא תתאפשר עריקה פרסונלית. אולי גם מועד איסוף החתימות לנשיא יכול להיות אופציה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א. אוקי, אז הסכמנו שמיכאלי היא "עריקה" מבחינה פרסונלית? ב. במקרה כזה, מקימים ממשלה, ולאחר מכן האופוזיציה מחליפה את הממשלה בשיתוף פעולה עם העריק בהצעת אי אמון קונסטרוקטיבית. כדי לחסוך זמן, אפשר לקבוע את הצבעת אי האמון לאותה ישיבה כמו ההצבעה על הקמת הממשלה. מועד איסוף החתימות לנשיא בכלל מביא אותנו לאד אבסורדום במהירות שוברת צוואר - מספיקה הצהרה של ח"כ שהוא אומנם חותם על המלצה עבור מועמד א' מכיוון שהחוק מחייב אותו, אך אין לו שום כוונה להצביע עבור ממשלה בראשות אותו מועמד. בעצם, זה מספיק גם במקרה בו המועד הוא הרכבת הממשלה. הדרך היחידה להתגבר על זה היא לאסור על הכנסת לעלות הצעות אי-אמון בממשלה לתקופה כלשהי. ושוב, מה קורה אם הנסיבות משתנות? או שבלי קשר לכלום, צריך לסנדל את כולם להצביע בהתאם למשמעת המפלגתית גם אם הפונקציה התערפלה לפני הקמת הממשלה? ומה אם המפלגה מתנהלת נגד רצון הבוחר, וה"עריק" הוא הצדיק בסדום? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |