בתשובה לדב אנשלוביץ, 06/04/21 18:37
רל״ב 735345
מה דעתך על שר שמחליט למנות את האחיין שלו למנכ״ל משרדו? ושוכר עוד כמה אנשים שבהזדמנות זו יטפלו גם במשק ביתו (על חשבון המשרד)? האם זה סביר?
רל״ב 735346
הגדרות קרוב משפחה -

סעיף 4(6) לכללי שירות המדינה (מינויים) (סייגים בקרבה משפחתית), תשס"ח-‏2007 קובע: "מספר קרובי המשפחה מדרגה ראשונה המועסקים באותו משרד ממשלתי או באותה יחידה מינהלית, לפי העניין. בכלל זה, "קרוב משפחה מדרגה ראשונה" - בן או בת זוג, לרבות ידוע בציבור, הורה, אח, אחות, בן, בת;"

אחיין לא מופיע בהגדרות.
רל״ב 735348
חוזר בי . "קרוב משפחה" - בן או בת זוג לרבות ידוע בציבור, הורה, הורי הורה, בן, בת, אח, אחות, גיס, גיסה, דוד,דודה, אחיין, אחיינית, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות קרבה משפחתית חורגת או הנוצרת עקב אימוץ;
6. כללי שירות המדינה (מינויים) (סייגים בקרבה משפחתית), התשכ"ט-‏1969 – בטלים.
רל״ב 735347
עזוב אותי מהשטויות האלה.
זה כמו השאלה המטופשת "מה יהיה אם הממשלה תחליט להוציא להורג את כל הג'ינג'ים?" שעליה אני משיב בשאלה "מה יהיה אם בית המשפט העליון יחליט להוציא להורג את כל הג'ינג'ים".
רל״ב 735349
זאת לא שאלה מטופשת. היא בודקת את גבולות הגזרה של הנשאל, וכנ"ל לגבי השאלה של צפריר.
לשיטתי, למשל, אם העליון יחליט להוציא להורג את כל הג'ינג'ים, יהיה ראוי שהכנסת תבטל את הפסיקה בחקיקה. נניח ע"י ביטול החוק עליו העליון מתבסס, וניסוחו מחדש כך שהפרשנות של בג"צ לא תהיה רלוונטית (הדרך הכי פשוטה לעשות זאת היא להוסיף סע' לפיו "אין עולה מהחוק שצריך להרוג את כל הג'ינג'ים" לכל פיסקת חקיקה שבג"צ הזכיר). זה חלק ממערכת האיזונים בין הרשויות במדינה דמוקרטית. או לפחות "דמוקרטית" במובן בו אני מבין את המונח.
האם לשיטתך במקרה שהממשלה תחליט להרוג את כל הג'ינג'ים ראוי שבג"צ יתערב, או שמבחינתך לכנסת יש סמכות בלתי מוגבלת לעשות מה שבא לה?
רל״ב 735351
רק שהעליון מתקדם בבטחה לשלב בו יבטל גם חוקי יסוד. כשנגיע לשם גם חקיקה מפורשת של הכנסת לא תעזור.
רל״ב 735361
איזו תזוזה העליון עשה בשנים האחרונות (נגיד, למשל, בעשור האחרון) לכיוון של ביטול חוקי יסוד?
יש לך דוגמה קונקרטית להליכה לכיוון הזה או שזה רק תחושת בטן שהוא הולך לשם?
רל״ב 735365
בג"ץ דן לראשונה לגופו של עניין בתוקפו של חוק יסוד.
חיות גם ציינה במפורש מה יאפשר בעיניה פסילה של חוק יסוד: "פגיעה בליבת העקרונות הדמוקרטיים או היהודיים של המדינה".
רל״ב 735394
שכנעת אותי.

היא אמרה: "ביטול חוק יסוד הוא חסר תקדים, צריך לבחון היטב אם הוא אינו חוקתי".

כלאמר, אין תקדים כזה, אבל לדעתה בסמכותו של בית המשפט ליצור תקדים כזה. באיזה מקרה? כשהחוק איננו חוקתי. אבל על מה היא מדברת? הרי למדינת ישראל אין באמת חוקה מעבר לחוקי היסוד עצמם. מה זאת אומרת חקיקת יסוד שאיננה חוקתית?!
אם הם חושבים שניתנה להם סמכות להפוך איזה מסמך קקיוני כלשהו (מגילת העצמאות?) לחוקה שעל ידי פרשנות לה הם יכולים לפסול חוקי יסוד, אז באמת יש קייס לכך שיש לשים את בית המשפט במקומו.

לדעתי הדרך לשים אותו במקומו היא לתת למדינת ישראל סוף סוף חוקה אמיתית ומלאה ולא איזה חוק יסוד פה / חוק יסוד שם. הרי בעצם אנחנו (והכנסת) אשמים במצב הזה - אנחנו שמים את בית המשפט בפני מצב תאורתי בו חוקי היסוד יכולים להגיד דבר והיפוכו (סתירה בין חוקים או בתוך חוק מסוים). מי אם לא בג״ץ אמור לפתור מקרים תאורתיים כאלה אם הכנסת מכניסה אותנו אליהם? הולכים לשאול את הרב כדי שיחליט?
רל״ב 735395
רק אוסיף הערה, כי מה שיצא לי מהמקלת קצת שעשע אותי:

במקום בו לא מצליחים להעביר תקציב, לקיים ממשלה מעבר לשבועיים וחצי או לגייס רוב כדי לקבוע את גובה המיסים על קיסמי שיניים, אני באמת מצפה שכנסת ישראל תצליח לגייס קונצנזוס סביב נושא מורכב ומעורר מחלוקת כמו חוקה לישראל?! חה!
כשהחזירים יעופו וכשסבתא תתחיל לרחף מעל פסי מגלב.
רל״ב 735396
נראה לי סביר מאוד שהחקיקה האחרונה תגבר. אם צריך, אפשר לבטל את החוקים הישנים. אבל זה לא יעזור מול כוחו האינסופי של בג''ץ, אם יחליט שהחוק מנוגד ל''עקרונות היסוד של השיטה''.
רל״ב 735401
כוחו של בג"ץ לא נוצר סתם כך.
הכנסת יצרה ואקום ענק, שבג"ץ השתדל בדחילו ורחימו למלא.
בהתחלה בהחלטות אמיצות, קצרות וקולעות (בג"ץ בז'רנו, 1949; בג"ץ קול העם, 1953) ואחרי עשורים בהם הכנסת השאירה את הואקום בעינו (המדינה כבר בת 73 ועדיין לא נחקק חוק היסוד החשוב ביותר- הצעת חוק יסוד: החקיקה [ויקיפדיה]) בג"ץ החל לרקום את הרקע שנקרא "עקרונות השיטה". הרי הם חייבים לבסס את הפסיקות שלהם על עקרונות כלשהם. הכנסת, מצדה, מעולם לא הראתה סימן של התרעמות על כך שבג"ץ הולך וממלא את הואקום שהיא השאירה. נראה שזה היה לה נוח כך. אדרבא- ב 92' ו 94' היא פתחה לו את הדלת לרווחה‏1 ולא סגרה אותה מאז.

______________
1 מי שהיה אז נשיא העליון היה מאיר שמגר, ולא ברק. אהרן ברק, אותו וולדמורט של המתקראים ימניים, הוא בסך הכל ממשיך דרכו של שמגר. שמגר היה הדמות הדומיננטית ביותר במערכת המשפט לאורך עשרות שנים. פצ"ר מ 61'-68', שעיצב את המבנה המשפטי של ההחזקה בשטחים הכבושים, יועמ"ש מ 68' עד 75', שופט בעליון מ 1975, ונשיא העליון מ 83' עד 95'. דא עקא, ששמגר היה איש אצ"ל, שהתואר סמולני לא נדבק אליו אפילו כשקיבל את "אות הדמוקרטיה" מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה. ברק, עם הנפיחות האקדמית שלו, הרבה יותר מתאים לתפקיד עמנואל גולדשטיין.
רל״ב 735412
"נראה לי סביר מאוד שהחקיקה האחרונה תגבר"

לך זה נראה סביר ולמישהו אחר משהו אחר נראה סביר. אף אחד לא חוקק את חוק היסוד ״אחרון בחקיקה קובע, ננה בננה!״ וגם לא חוקקו את חוק היסוד ״כל הקודם זוכה!״. למה למישהו צריך להיות אכפת שלך אישית ״נראה סביר מאוד שהחקיקה האחרונה תגבר״. לי האמת זה נשמע כמו מתכון לכאוס חקיקתי. כל כנסת נבחרת יכולה, ברוב מזדמן ובאמצעות חוק אחד, למחוק את כל ספר החוקים הישראלי לדורותיו. נשמע לך הגיוני לתת לכנסת סמכות כל כך קיצונית בלי כמה איזונים ובלמים? לי לא. זה נשמע לי כמו רעיון מטורף.

אם הכנסת לא קבעה את השיטה בחוק באמצעות חוקה, מי אמור לשפוט את החקיקה עם הסתירות וההגדרות הלא ברורות אם אתה לא רוצה שיעשו את זה השופטים? אתה? אני? פניה אל הרב? זריקת קוביה ק20?

בקיצור - תרצה הכנסת ותצליח לגייס קונצנזוס סביב חוקה מסודרת וברורה שתהיה הבסיס לשלטון החוק בישראל ובית המשפט לא יצטרך (והאמת - לא ממש יוכל) להתערב במצבים בהם הוא צריך להכריע לגבי סוגיה זו או אחרת. משום שהנציגים שלך ושלי בכנסת (גם באשמתם, אבל גם באשמתי ובאשמתך) משאירים את העניין של החוקה של מדינת ישראל לנפנופי ידיים, הצהרות, מסמכים מהקמת המדינה ופרשנות, יש סיכוי שיצטרכו לפנות אל בית המשפט כדי להכריע בסוגיות חוקתיות שאינן מוגדרות היטב בחוק. טריביאלי לא? מה האלטרנטיבה? כנסת שיכולה למחוק את כל ספר החוקים ולכתוב אותו מחדש כל שני וחמישי על פי רוב מזדמן?
רל״ב 735414
אתה מאריך בטפל, הוספתי ''אפשר גם לבטל את החוק'' כדי לא להתמקד בזה. אני מקווה שברור לך שאם החוק ה''סותר'' מבוטל אז אין סתירה לוגית. ובכל זאת, בית המשפט רואה לעצמו סמכות לדון בתוקפו של חוק שלא סותר שום חוק קיים.
רל״ב 735362
מילא שזה לא נכון, זאת לא הנקודה.
למרות שאם כבר - בינתיים בג''צ לא ביטל אף חוק יסוד, תקדים של של ח''כ מהליכוד שהפר צו של בג''צ יש לנו. וזה היה דווקא כשבג''צ פסק בהתאם לעמדת רוב חברי הכנסת, אז אין אפילו את התירוץ של רצון הציבור.
רל״ב 735366
ציינתי שבית המשפט עשה צעדים בכיוון והכין את התשתית. אם ירצה להרוג ג'ינג'ים, יש לו איך.
להפרת צו בית המשפט על ידי מי מחברי הליכוד אין שום קשר לכך.
רל״ב 735377
אני לא מבין איך? הרי גם אם נגיד ובית המשפט יוציא צו להרוג את כל הג'נג'ים - מה הלאה? מי יקח את הרובים ויתחיל לירות בג'ינג'ים? משמר בתי המשפט?
רל״ב 735398
כמו שאמר אהרון ברק, הטנקים יכריעו. אולי יצייתו לממשלה, אולי לבית המשפט ואולי תהיה מלחמת אזרחים. בדיוק כפי שיקרה אם הכנסת תחליט להוציא להורג את הג'ינג'ים.
רל״ב 735400
לממשלה יש טנקים שכפופים לה ישירות בשרשרת פיקודית שהפרתה גוררת מאסר (או מוות). לבתי המשפט אין כח משל עצמם, רק כח של הממשלה (מלבד משמר בתי המשפט). הרמטכ"ל לא מקבל הוראות מנשיא בית המשפט העליון (גם לא מפכ"ל המשטרה).

איזה טנקים הפריעו ליושב ראש הכנסת להפר הוראה של בית המשפט העליון (למשל)?
רל״ב 735403
אם בית המשפט ייתן צו, בהחלט ייתכן שהרמטכ"ל יחליט לציית לו ולא לממשלה. ואולי אלוף הפיקוד לא יציית לרמטכ"ל. All bets are off.
לא מבין מה הקשר לאדלשטיין. אם כבר, המקרה שלו הראה את הכוח של בית המשפט בכך שנאלץ להתפטר כי ידע שלא יוכל להמשיך להתנגד. סביר להניח שהיה נאסר בעוון ביזוי בית המשפטים לולא עזב.
רל״ב 735406
באותה מידה הרמטכ''ל יכול להחליט לציית לרב הראשי, לנשיא אוניברסיטת תל אביב או למו''ל הארץ... יכול, אבל זה מנוגד לחלוטין לחוק, למנהג או להגיון.

''נאלץ להתפטר'' ומנע בכך את קיום פסיקת בית המשפט, ואף טנק לא עשה כלום (וזאת לא פסיקת בג''ץ הראשונה או האחרונה ממנה מתעלמת הממשלה).
רל״ב 735407
איך מנוגד לחוק? בית המשפט מוסמך לתת צו לכל רשות מרשויות המדינה, לא רק לממשלה. הוא יכול להורות לרמטכ"ל לעלות על הכנסת בטנקים והרמטכ"ל יצטרך למלא את ההוראה.
באשר לאדלשטיין, פסיקת בית המשפט התמלאה יום או יומיים אחרי שהתפטר.
רל״ב 735409
בית משפט מוסמך אפילו לשפוט את עצמו.
רל״ב 735422
הצבא הוא לא רשות מדינה עצמאית. הוא חלק מהממשלה, הרמטכ"ל ממונה על ידי הממשלה, מקבל תקציב מהממשלה, מקבל הוראות מהממשלה וכפוף לשר הביטחון. כשבית המשפט נותן צו לרמטכ"ל הוא נותן צו לפקיד בממשלה, וזה סתם קיצור דרך לנתינת צו לשר שיתן אותו לרמטכ"ל. כשצו של בית המשפט למרטכ"ל מנוגד להוראות השר הממונה (שר הביטחון) הרמטכ"ל אמור לציית לשר הביטחון (אחרת - שבית המשפט ישלם לו משכורת ויתן לו חיילים).

בית המשפט קבע צו עם תאריך "...נעשה צו מוחלט המורה שעל יו"ר הכנסת לכנס את מליאת הכנסת בהקדם האפשרי לצורך בחירת יו"ר קבוע לכנסת ה-‏23, ולא יאוחר מיום רביעי, 25.3.2020.", אדלשטיין כינס את המליאה ב-‏25 לחודש ובמקום למלא את הצו התפטר. זאת הפרה מובהקת של הצו (ושום טנק לא עלה על הכנסת, אדלשטיין עצמו לא נענש, לא על ידי אף בית משפט ולא על ידי הציבור).
רל״ב 735424
רשות החברות הממשלתיות קיבלה מהשר אמסלם הוראה המנוגדת להנחיה של המשנה ליועמ"ש. נחש למי צייתה הרשות.
אז בית המשפט בחר לא להעניש את אדלשטיין. אילו היה מכריז על סנקציה נגדו, היא היתה מיושמת.
רל״ב 735426
אני לא חושב שזה קשור, לא היה כאן צו של בית המשפט והוראה של השר לא למלא אותה, היתה כאן הנחיה של היועצת המשפטית (חלק מהראשות המבצעת) שמנוגדת להוראת השר (חלק אחר של הראשות המבצעת). גם השחקנים וגם הסדר שונה. (וכמובן, אין לרשות שום אינטרס לציית לשר...)

מיושמת על ידי מי ובאיזה כח?
רל״ב 735427
אתה רומז שהרמטכ"ל היה מציית ליועמ"ש לו נתן הוראה המנוגדת להוראת השר הממונה, אבל לא לבית המשפט?
תלוי בסנקציה שבית המשפט היה בוחר.
רל״ב 735434
לא, אני אומר שמדובר בשתי סיטואציות אחרות לגמרי שאני לא מבין מה הקשר ביניהן. אילו בית המשפט היה מחליט, ואילו זה היה הפוך מבחינת סדר הזמנים(ז"א קודם בית המשפט מורה, ואז השר מבטל את ההוראה) אז זה היה דומה, וגם אז, ההחלטה של הממשלה להפר את הוראות בית המשפט העליון היא "שבירת כלים", לא משהו שעושים בשביל דירקטורים בחברה ממשלתית וכן משהו שעושים בשביל לשמור על השלטון (או למנוע את הרג הג'ינג'ים, בהנחה שלממשלה איכפת מחייהם של הג'ינג'ים).

אם בית המשפט היה נותן סנקציה של הוצאה להורג? אתה באמת חושב שמישהו היה מוציא אותו להורג? מי? איך?
רל״ב 735449
שבירת כלים אפשרית בלי קשר לחוק עצמו.
מי שהיה מוציא להורג את הג'ינג'ים, ובאותו האופן.
רל״ב 735460
וכששוברים את הכלים נשאלת השאלה למי יש כח וממה נובע הכח שלו. לממשלה יש צבא, תקציב ותמיכה של ההמון, לבתי המשפט אין. לכן ברור למי יש יותר כח, מי יכול לשבור את הכלים ומי חייב להזהר לפני שהוא שובר את הכלים.

מי שהיה מוציא את הג'ינג'ים להורג זה הצבא, אבל בגלל שהוא כפוף לממשלה הוא לא יעשה את יוציא את נציגיו להורג.
רל״ב 735462
אם פקיד ממשלה (ולצורך העניין גם הרמטכ''ל הוא כזה) מפר את הוראת הממשלה, הסנקציה היחידה נגדו היא משמעתית, כלומר במקסימום פיטורין.
לעומת זאת, אם אותו פקיד (או כל אזרח) מפר צו של בית משפט הרי שזו עבירה פלילית (בזיון בימ''ש) שהסנקציה נגדה יכולה בהחלט להיות מאסר.
מכאן ברור שבית המשפט הוא זה שמחזיק בכח האמיתי במדינה.
רל״ב 735464
זה פשוט לא נכון. חיילים, כמו הרמטכ''ל כפופים לחוק השיפוט הצבאי, ולכן יכולים להשלח למאסר (או לגרדום) בלי מעורבות של הרשות השופטת. להבדיל, הרשות השופטת לא יכול לשלוח אף אדם למאסר בלי מעורבות של הרשות המבצעת משום שבתי הכלא מתוחזקים על ידי הרשות המבצעת.
רל״ב 735467
זה לא נכון. דרגתו של נשיא בית הדין הצבאי לערעורים הינה אלוף, ולכן אפילו הוא לא יכול לשפוט את הרמטכ''ל, שדרגתו גבוהה יותר. מכאן שהרמטכ''ל - אם יואשם בדין - יכול להישפט אך ורק בידי בית משפט אזרחי.
ושנית, גם שוטרים, סוהרים וקציני משטרה ושב''ס כפופים לצוים של בית משפט. כל הוראה שיתן השר לבט''פ לפקידיו יכולה להיות מבוטלת ע''י צו (עשה או מניעה) של בית משפט, ואותו הגיון עובד גם שם - הסנקציה על הפרת הוראתו של השר היא משמעתית, והסנקציה של הפרת צו בימ''ש היא פלילית.
רל״ב 735474
זכור לי (אין לי מושג מאיפה) שאם עולה הצורך לשפוט רב אלוף, השופט הצבאי מקבל דרגת יצוג של רב אלוף.
רל״ב 735479
נראה לי שמצאתי את המקור לטעות שלך: לפי דין משמעתי בצה"ל [ויקיפדיה]:
לפי סעיף 136 (א) בחוק השיפוט הצבאי קצינים בדרגת רב-אלוף (בדרך כלל רלוונטי רק לגבי הרמטכ"ל המכהן) אינם יכולים לעמוד לדין משמעתי. אם קצין בדרגת רב-אלוף עבר עבירה הנתונה לדין משמעתי, שר הביטחון יכול לנזוף בו, לכתוב הערה בתיקו האישי או לפטר אותו מתפקידו; כמו כן ניתן להעמידו, ככל חייל, בפני בית דין צבאי. הוראות דומות קיימות בחוק אף לגבי שופטים צבאיים משפטנים בבתי הדין הצבאיים. נהוג שקצינים בדרגה גבוהה (תת-אלוף ואלוף) אינם נשפטים בדין משמעתי אלא נשפטים בבית דין צבאי במקרה של עבירה חמורה. במקרים חמורים נהוג לזמנם לבירור בפני הרמטכ"ל.
רל״ב 735477
זכור לי שהיו משפטים של חיילים שנערכו בבית משפט אזרחי. לא זוכר יותר פרטים, כלומר מדוע לא נערכו בצבא, אם איני טועה עזריה (מחסל המפגע המנוטרל בחברון) נישפט חלקית בית נשפט אזרחי .

מכל מקום לא תמיד יש הפרדה בין שתי המערכות.
רל״ב 735480
"אם קצין בדרגת רב-אלוף עבר עבירה הנתונה לדין משמעתי, שר הביטחון יכול לנזוף בו, לכתוב הערה בתיקו האישי או לפטר אותו מתפקידו; כמו כן ניתן להעמידו, ככל חייל, בפני בית דין צבאי." (מקור)

"...כל הוראה שיתן השר לבט"פ לפקידיו יכולה להיות מבוטלת ע"י צו (עשה או מניעה) של בית משפט..." צו של בית המשפט, ללא כוחה של הממשלה מאחוריו, לא שווה את את הנייר עליו הוא הוצא. פלילית או לא פלילית, זה חסר משמעות.
רל״ב 735483
"ניתן להעמידו"?! ומי ישפוט רב אלוף בבית דין צבאי? פקודים שלו?!
ומהי בדיוק העבירה? הפרת פקודה? הרמטכ"ל אינו מקבל פקודות מהממשלה אלא הוראות.
רל״ב 735484
בית הדין הצבאי כפוף לפרקליט הצבאי שממונה על ידי שר הביטחון ולא כפוף לרמטכ"ל.
העבירה: בגידה, מרידה, עזרה לאויב, מתן יד למרידה, מרי, הפגנה הפוגעת במשמעת, הסתה למרי, זריעת בהלה או יאוש בין חיילים, זריעת בהלה או יאוש, תעמולה הפוגעת במשטר הצבאי או במשמעת הצבא, שררה כלפי פקודים, חריגה מסמכות עד כדי סיכון ביטחון המדינה, ... באמת חסר עבירות?
רל״ב 735485
פה הטעות שלך. בית הדין הצבאי לא כפוף לפרקליט הצבאי הראשי אלא לנשיא בית הדין לערעורים, או מדוייק יותר, נשיא בית הדין לערעורים (שדרגתו אלוף, והוא בכיר מהפצ"ר, שדרגתו תא"ל) הוא מפקד יבד"צ 205, שבית הדין הצבאי המיוחד כפוף לו. נשיא (כיום נשיאת) בית הדין הצבאי המיוחד הוא תא"ל, ושופטיו אל"מים.
נשיא בית הדין לערעורים (כמו כל השופטים הצבאיים) מתמנה (ולפיכך גם מפוטר) ע"י הועדה לבחירת שופטים צבאיים ש(כמובן) כוללת שני שופטים מביהמ"ש העליון וכן נציג לשכת עורכי הדין (והם כמובן עושים בועדה כרצונם, בדיוק כמו בועדה למינוי שופטים אזרחיים)
על פסיקותיו של בית הדין הצבאי לערעורים מערערים ל... ביהמ"ש העליון.
כלומר המלכוד פה הוא מלא, והכפפת הכוח לביהמ"ש העליון היא מלאה.

והערת סיום לגבי הפצ"ר: נכון שהפצ"ר מתמנה ע"י שר הבטחון ולא ע"י הרמטכ"ל, ובהיסב המדוייקת לכך היא כדי שהוא יהיה מחוייב לממשלת ישראל ולא לרמטכ"ל, אבל (וזה אבל גדול), דרגת התקן של הפצ"ר היא תא"ל. בקדנציות האחרונות, מאז שאשכנזי העניק דרגה אישית של אלוף למנדלבליט (ורק שנים רבות לאחר מכן התברר שזה היה בעבור סגירת התיק שלו בקשר לפרשת הרפז), הרמטכ"לים הופכים את היוצרות והופכים את הפצ"ר לעורך הדין האישי שלהם ע"י הענקת דרגת אלוף (שהמשמעות שלה היא למעשה מתן שוחד בסך 10 מליון ש"ח במהלך הפנסיה) במהלך הקדנציה - אם הם מראים נאמנות אישית לרמטכ"ל.
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=100132... מנדלבליט קיבל דרגת אלוף מאשכנזי
https://twitter.com/alonbd/status/251418920316178433 עפרוני קיבל דרגת אלוף מגנץ (קיצור פז"מ מרשים - מאל"ם לאלוף תוך שנה!)

וכמובן שרון אפק שקיבל רדגת אלוף מאייזנקוט
רל״ב 735506
אין פה שום ''מילכוד'', אתה פשוט מתעלם מהנקודה. כשמאיימים עליך ברובה זה מאד נחמד שאתה יכול לערער לבית המשפט העליון (שחבריו, אלא שלא צייתו לשלטון, כבר מזמן בבית הכלא, בגלות או עלו לגרדום), ואין ספק שזה שזה מאד יעזור לך שבית המשפט הוציא פסק דין שאומר שהרובה שיורה עליך הוא לא חוקי... בכל מקרה, הועדה לבחירת שופטים צבאיים כוללת, מלבד שני שופטים מבית המשפט העליון, את שר הביטחון, שר המשפטים, הרמטכ''ל, ראש אכ''א ושני שופטים צבאיים (ז''א, גם שם יש לממשלה רוב מוחלט). העט אולי חזק מהחרב, אבל זה רק כשבעל החרב נותן לבעל העט לפרסם את מה שהוא כותב.
רל״ב 735390
סליחה, חשבתי שאנחנו מגיבים בקונוטציות חופשיות. אתה אמרת שבג"צ הוא סכנה לדמוקרטיה, ועניתי שבינתיים נראה שהסכנה היא מהליכוד.
אם תרצה להיצמד לנושא השיחה - דב אמר שהשאלה על ג'ינג'ים טיפשית, והסברתי מדוע היא לא. מה הקשר בין השאלה לתשתית שבג"צ (נניח) הכין?
רל״ב 735399
לא אמרתי שבג''ץ הוא סכנה לדמוקרטיה, ציינתי עובדה פשוטה.
טענת שהכנסת תוכל למנוע החלטות של בית המשפט, במקרה זה הרג ג'ינג'ים, על ידי שינוי החקיקה. אני אומר שהיא לא בהכרח תוכל לעשות זאת.
רל״ב 735402
ציינת דעה, לא עובדה. מכל מקום, אני שמח לשמוע שאינך רואה בבג''צ סכנה לדמוקרטיה.
לא טענתי שהכנסת תוכל למנוע שום החלטה. אמרתי אילו מהלכים יהיה ראוי בעיני שהכנסת תעשה במסגרת תסריט תיאורטי.
רל״ב 735404
זה שבית המשפט התקדם לכיוון ביטול חוק יסוד, כלומר קרוב לכך יותר מבעבר, זו עובדה שנראה לי שיהיה קשה למצוא מומחה למשפטים שיחלוק עליה. הפרשנים נחלקים בעיקר בשאלה אם הדבר טוב או רע.
רל״ב 735405
גם לא אמרתי שבג''ץ איננו סכנה לדמוקרטיה, אגב. לא התייחסתי לכך בתגובה שלעיל.
רל״ב 735417
רגע, לדעתי שי הבדל בין "העליון מתקדם בבטחה לשלב בו יבטל גם חוקי יסוד." ו"בית המשפט התקדם לכיוון ביטול חוק יסוד". כמו ההבדל בין "אני מתקדם בבטחה לקוטב הצפוני" ו"אני מתקדם לכיוון צפון". לאיזה מהם התכוונת?
ויש גם את "יש מעט מאוד, אם בכלל, מומחים למשפט שיחלקו על כך שבג"צ התקדם לכיוון ביטול חוק יסוד", שזאת הצהרה שלישית. עליה הכי קל לדון באופן עובדתי.

"גם לא אמרתי שבג"ץ איננו סכנה לדמוקרטיה, אגב. לא התייחסתי לכך בתגובה שלעיל." לדעתי זה עלה במשתמע מתגובתך. אפשר לפתור את זה בקלות - אם אתה חושב שבג"צ הוא סכנה לדמוקרטיה, לא ברור על מה אתה מתלונן. אם אינך חושב כך, אני מתנצל שקפצתי למסקנות.
רל״ב 735423
נראה לי קצת סמנטיקה לא מעניינת במיוחד.
כתבתי את מה שרציתי לכתוב ולא את מה שאני אולי חושב ואולי לא אבל לא מעוניין לכתוב.
רל״ב 735507
"בית המשפט התקדם לכיוון ביטול חוק יסוד" זאת הצהרה כל כך כללית שאפשר לצקת לתוכה כמעט כל תוכן, במיוחד אם אם לא מבדילים בין תנועה מהותית לתזוזה קטנטנה.
אם, למשל, מומחה למשפט טוען ש"הממשלה וחלק מחברי הכנסת מתנהגת יותר ויותר באופן שנוגד את עקרונות המנהלת התקין והמסגרת החוקית של מדינת ישראל. לכן אנו רואים יותר ויותר מקרים בהם בג"צ נאלץ להתערב" גם על זה אפשר לומר שבג"צ "התקדם לכיוון" ביטול חוק יסוד.

לדעתי בג"צ לא צריך להיות בעמדה מעל או מתחת לממשלה או לכנסת, אלא צריך לקיים איזון סמכויות בין שלושת הרשויות בין השאר כדי למנוע מצב בו המדינה מתנהגת באופן שחורג מכללי המוסר הבסיסיים (לכן גם לא תהיה לי בעיה אם בג"צ יבטל את חוק יסוד: הרג הג'ינג'ים). אם מבחינתך "בג"צ מתקרב לכיוון ביטול חוק יסוד" שקול ל"הכנסת מתקרבת לכיוון חקיקה שחורגת מגבולות המוסר הבסיסי", אין בינינו מחלוקת. רק עדיף שתבהיר את זה, כי הטענה הזאת יוצרת רושם אחר לחלוטין מ"העליון מתקדם בבטחה לשלב בו יבטל גם חוקי יסוד".
רל״ב 735419
אם הייתי מרצה למדע המדינה ותלמיד היה מספר לי את עלילות הבג"ץ בגרסה שהימין הישראלי חי בה, הייתי שוקל ברצינות להציע לו לשקול מסלול לימודים אחר.
העובדה שהרשות השופטת היא החלשה מבין 3 רשויות השלטון, היא מוסכמה שמי שאינו יודע אותה, נמצא בתחום הלא נכון. לא רק שהרשות המבצעת מחזיקה גם בהירארכיה וגם בארנק של כל ארגוני השלטון (כוחות ביטחון, מוסדות גביה, ביטוחים לאומיים) אלא שהיא גם מחזיקה בידה את הארגון שאמור לאכוף, את פסיקות ביה"מ (המשטרה). בסופו של דבר, גם אם הבג"ץ יורה לרוה"מ להתפטר אין בידו שום אמצעי לאכוף זאת. הפררוגטיבה היחידה בידי השופטים במקרה כזה היא להתפטר.
איש אינו חולק על כך שהשופטים צריכים לפעול ע"פ החוק ולא לחוקק אותו. העובדה שלעתים ביה"מ נדרש לגלות יצירתיות במציאת החוק אינה סותרת את ההסכמה הכללית בעניין זה.
הנאראטיב של ביה"מ החתרני שהתיישב כל כך טוב בימין הישראלי, הוא בדיה הקורסת ממשקל עצמה. אם היה שמץ של אמת בטענות על ביה"מ (חתרן, קושר קשר להפיכה, מנסה לחוקק בעצמו) שומה היה על הממשלה והכנסת לסרב למלא את הוראותיהם ולחכות להתפטרותם. במקום זאת ממשיכים לקונן על הפסיקות ולהסית נגד השופטים.
בישראל, יש שני תנאים מיוחדים ההולכים נגד האקסיומה לעיל. ראשית הלקונה בחקיקת היסוד שהוזכרה, המאלצת את ביה"מ העליון להגדיר כל מיני דקלרציות וחקיקה רגילה כחוקי יסוד. זה אינו תפקידו, אבל מה הוא אמור לעשות כאשר הכנסת מסרבת לתת בידו את הכלים הללו?
התנאי השני, הוא שלשופטים העליונים בישראל יש הרבה השפעה על בחירת מחליפיהם (נניח יחסית לארה"ב). אפשר להתווכח אם ההשפעה רבה מדי או מדוייקת. אבל היא אינה גליץ' של המחוקק הישראלי. היא קיימת שם כדי ליסד בי"מ שמרני שאמור לרסן עודף חקיקה והשתנות חדשים לבקרים. ושוב, הכנסת יכולה לשנות את המצב באמצעות חקיקת יסוד ואינה עושה זאת. לענ"ד גם בשיטה הנוכחית השלטון מקבל בחלוף הזמן את השופטים שהוא רוצה. זה שמציגים את קוצר הרוח והתאוותנות של השלטון להחליף את השופטים, כאיזשהו קשר אפל של השופטים זו פשוט נבזות.
יתכן שיש דוגמאות שבהן בגלל התנאים שציינתי ביה"מ חרג מן המנדט שלו ויתכן שצריך לדון ולתקן פרצות, אבל מכאן ועד להזיה כאילו ביה"מ מנהל מהפכה נגד הרשויות האחרות מפרידים ת"ק פרסא. העובדה שההזיה הזו מקובלת על קהל כל כך רחב בימין, פשוט נפלאתה מבינתי. רפורמה של בתי המשפט עושים בכנסת ולא ברחוב, בתקשורת ובהמון. איכשהו נראה לי שיש פער עמוק בין השכנוע העצמי בזדון הרשות השופטת לבין תחושת הבטן הציבורית אני לא רואה דרישה ציבורית נלהבת להחליף את הטייפ של השופטים.
רל״ב 735425
גם היועץ המשפטי לממשלה הוא להלכה חלק מהרשות המבצעת, אז? אני מוכן להתערב שאם המשטרה תצטרך לבחור, היא תציית לבית המשפט ולא לשר אוחנה שהיא איננה סופרת כלל.
"איש אינו חולק על כך שהשופטים צריכים לפעול ע"פ החוק ולא לחוקק אותו" - בהחלט ייתכן שכבוד הנשיאה חיות חולקת על כך.
אני בהחלט מסכים, הכנסת אשמה שהיא לא לוקחת את המושכות לידיה. האשם מס' 1 הוא כמובן בנימין נתניהו. מה שמטריד אותי הוא שאם הכנסת לא תפעל מהר, בית המשפט עלול לקבע את סמכויותיו שלו כך שהכנסת תאבד את יכולתה לגבור עליו.
רל״ב 735431
אפשר להגיד שהכנסת אשמה כקולקטיב, אבל זה די מפספס אינפורמציה על המצב כפי שהוא. הכנסת היא לא אדם אחד ספציפי שאפשר להאשים ואפילו נתניהו לא אשם במצב (במובן של ״הוא לא עושה מספיק״). נתניהו היה שמח אם הוא היה יכול לחליש את בתי המשפט ולחזק את שלטונו/ממשלתו/את הכנסת שיש לו בה רוב, אם היה לו רוב שהוא היה יכול לגייס כדי לעשות זאת. אבל לנתניהו אין רוב והכנסת היא במוד של פוליטיקה פרטיזנית.

הסיבה שהכנסת מהססת לקחת על עצמה סמכויות ולמנוע כל סכנה של עודף סמכויות בידי בג״ץ (בגלל אי בהירות חוקתית) נובעת מחשדנות של חלקים בכנסת כלפי חלקים אחרים בכנסת. המצב לא נובע מאיזו קונפירציה מרושעת של משפטנים ו-Deep State (כפי שאוהבים לתאר את המצב ביביסטים). הסיבה שאין למדינת ישראל חוקה מסודרת נובעת מכך שקשה עד בלתי אפשרי ליצר קונצנזוס בכנסת (או אפילו בציבור) לגבי התוכן של החוקה הזאת. כל צד שיהיה מעוניין לקדם חוקה, צריך לשכנע את הצד השני (ויש גם צד שלישי, רביעי וחמישי) שהחוקה הזאת תפעל גם לטובתו ושהיא לא טריק מלוכלך שנועד כדי לחזק צד אחד במאבק הפוליטי על חשבון הצד השני. בהצלחה שיהיה לנו.

כמו שאמרתי למעלה - זה מנותק מהמציאות לדרוש חקיקה מסודרת בכנסת בנושאים של חוקי היסוד הבסיסיים ביותר של מדינת ישראל, כאשר אפילו תקציב אי אפשר להעביר פה כמו מדינה נורמלית או לקיים ממשלה שלא מתפרקת כל חודשיים.

אפשר להאשים אישית את נתניהו רק במובן הזה: הוא צריך ללכת ורק אז אפשר להתחיל לדמיין קואליציות יציבות יותר שיכולות לעסוק בנושאים הללו עם קונצנזוס רחב והסכמה רחבה יותר. כל עוד תקועים עם האיש הזה שהוביל אותנו לפלונטר הפוליטי הנוכחי, נשאר במצב שאפילו חקיקה פשוטה היא אתגר מורכב ומסורבל. חוקה?! חוקי יסוד?! ביטצ׳ פליז.
רל״ב 735432
אתה באמת עומד מאחרי האמירה "בהחלט ייתכן שכבוד הנשיאה חיות חולקת על כך" ש"השופטים צריכים לפעול ע"פ החוק ולא לחוקק אותו"?
רל״ב 735433
אני שמעתי באזני את דניאל פרידמן אומר שבית המשפט העליון הפך את עצמו לבית מחוקקים.
רל״ב 735435
שאלתי לגבי הגב' חיות. דיעותיו וסגנונו של האדון פרידמן מוכרים לי במידת מה (אם כי מידת התמיכה בדיעותיו ע''י משפטנים בכירים באקדמיה אינה ידועה לי).
רל״ב 735447
כן, זו פרשנות אפשרית לדברי נשיאת בית המשפט על ביטול חוק יסוד.
רל״ב 735499
יש לך דוגמא כלשהי (מכל מדינה, בכל זמן) למצב בו המערכת המשפטית עמדה מאחורי הפיכה, ותפסה את השלטון?

מהצד השני - יש הרבה דוגמאות (מהרבה מדינות, וגם מהזמן האחרון) לראשי-מדינות שרמסו את בתי-המשפט באמתלות שישמעו מוכרות מאד לאוזן הישראלית כדי לתפוס את השלטון (הודו, טורקיה, רוסיה, הונגריה...). זה גלוי וברור - באופן שהיה קומי אלמלא היה נראה שהוא הולך להוביל לטרגדיה - שהימין הישראלי רק מאמץ באופן מגושם את הדוגמאות האלה כמודל לחיקוי.
רל״ב 735504
יש מרחק רב בין הפיכה ובין ''השופטים צריכים לפעול ע''פ החוק ולא לחוקק אותו''.
רל״ב 735515
כזכור, החוק נתן לבית המשפט את הכח ל''חוקק''.
רל״ב 735534
כן, אני זוכר את הדיון הזה. אני חושב שגם השופטים מרחיקי הלכת ביותר אינם מפרשים את עניין ''הצדק'' באופן מרחיב כמוך, ואם יעשו זאת, אצפה מנבחריי להשתדל להסיר את ההתייחסות ל''צדק'' מהחוק.
רל״ב 735530
כנראה כל הדיונים על רצח ג'ינג'ים והדחות רמטכ"לים בלבלו אותי.

אם אני מבין נכון, הבעיה שמטרידה אותך אינה קשורה למצב החוקי בישראל (בו לבית המשפט יש תפקיד מוגדר היטב בהתמודדות עם לאקונות וסתירות בחקיקה, כמו גם לגבי שמירה על חוקי המשחק שהכנסת קובעת - גם כשמדובר בהחלתם על הכנסת והממשלה). אילו זו הייתה הבעיה, הפיתרון היה פשוט (חקוקה הדוקה ומפורשת יותר על ידי הכנסת) והביקורת שלך הייתה מופנית כלפי חברי-הכנסת ולא כלפי השופטים. נכון?

הבעיה היא "פרסונלית" או "מוסדית": אתה חושש\מעריך\מאמין\בטוח שהכנסת חסרת אונים כי בתי-המשפט ממילא יעשו מה שמתחשק להם (גם אין ברור שאין להם סמכות לכך)? אתה טוען שיש בכוחם להכתיב לגופי הרשות המבצעת (משרדי הממשלה, הצבא, המשטרה) כיצד להתנהל, ושהם משמתשים בכוח זה בלי הגבלה ומבלי שלכנסת יש אפשרות להתערב?

האם זה תיאור הוגן של עמדתך?
רל״ב 735531
אולי כדאי להתחיל מהמקרה הכללי של n רשויות נפרדות, ובסוף להציב n=3.
רל״ב 735532
אני מתעניין באסימפטוטיקה, כש-n הולך לאינסוף. השערה: בתי המשפט תמיד סמולנים יותר משאר הרשויות, בקבוע אוניברסלי שאינו תלוי בממד.
רל״ב 735535
יש כאן שני עניינים שונים. לגבי פסילת חוקים רגילים, הביקורת שלי בהחלט מופנית גם כלפי חברי הכנסת, ואני חושב שכתבתי את זה כבר לא פעם. עברו יותר מ-‏25 שנים מאז פס"ד המזרחי, ויש משמעות של הסכמה בשתיקת הכנסת.
אני חושש מנטילת חירות של בית המשפט לעצמו לפסול חוקי יסוד. זה עדיין לא קרה ולכן לא יהיה נכון להגיד "שהם משתמשים בכוח בלי הגבלה", אבל כן הונחה תשתית רעיונית לאפשרות הזו בדיון בתוקף חוקי יסוד. אני רוצה שהמילה האחרונה תהיה של הכנסת.
רל״ב 735542
תכבד הכנסת ותחוקק את חוק יסוד החקיקה. כיום המצב הוא הפוך: הכנסת מתייחסת לא ברצינות לחוקי יסוד (כל מה שהיה מסביב לממשלת החילופים). אם כך הכנסת, מה נלין על השופטים? לדוגמה, העובדה שפתאום אין שר משפטים: תוצאה לא רק של הפלונטר הפוליטי אלא גם של פגם בחוקי היסוד.
רל״ב 735546
מה בכלל המשמעות המיוחדת של חוקי יסוד אם מפעילים את העקרונות שאמרו למעלה כמו ״שופטים לא צריכים לדון בסתירות עם חוקי יסוד. פשוט החוק האחרון קובע״ או ״המילה האחרונה צריכה תמיד להיות של הכנסת״?

כל הרעיון מאחורי חוקה / חוקי יסוד הוא הגבלה על כולם *כולל הגבלות על הרוב, הממשלה והכנסת*. חוקה וחוקי יסוד זה משהו שצריך להיות קשה לשנות, גם לרוב, אחרת באיזה מובן הם יסוד? אם אפשר באמצעות כל רוב מזדמן של 61 חברי כנסת למחוק את כל ספר החוקים ולכתוב אותו מחדש, בשביל מה צריך בכלל חוקי יסוד?
רל״ב 735718
על פניו, נראה שאני בסה"כ מסכים איתך. אבל מכיוון שכמעט בכל סוגייה קונקרטית (ובפרט בעניין בתי המשפט) אנחנו לא מסכימים - כנראה שמתחבא כאן בכל זאת עניין עקרוני עליו אנחנו חלוקים. ואני חושב שלב העניין הוא במשפט "אני רוצה שהמילה האחרונה תהיה של הכנסת".

כידוע, השיטה בישראל מבוססת על נציגים (חברי הכנסת הם נציגי הבוחרים ברשות המחוקקת, והשרים הם נציגי הכנסת ברשות המבצעת), וכמו כל שיטה המבוססת על נציגים היא חשופה לשתי בעיות קשות:

(א) "בעיית הסוכן": חברי הכנסת והשרים אמורים אמנם בתאוריה לייצג אחרים, אבל לרוע המזל יש להם (כמו לכולם) אינטרסים פרטיים שלעיתים קרובות עומדים בסתירה לאינטרסים הציבוריים\מגזריים אותם הם מתיימרים לשרת. בפועל קל מאד לנציגים (קל מידי) לטשטש את הקונפליקט, ולפעול בעקביות ולאורך זמן למען אינטרסים לגמרי אחרים מאילו המוצהרים.

(ב) "בעיית המדגם המיקרי": הכנסת מונה בסה"כ 120 אנשים (=מעט), שנבחרים בתהליך בו מובנית אקראיות אינהרנטית וגדולה. ואם זה לא גרוע מספיק, אז חלק גדול מסמכויות הכנסת (ויתר על כן, הממשלה) יכולים לצאת בפועל בהסכמת מספר קטן מאד של אנשים מתוכם. גם אם מישהו מחזיק בגישה אולטרא-נאיבית‏1 לפיה נציגי הציבור הנבחרים באמת ובתמים מייצגים את הציבור, הביטחון שלו בכך שנציגי הציבור האלה באמת מייצגים את הציבור כרגע ספציפית בעניין הזה צריכה להיות תמיד מאד נמוכה.

לשתי הבעיות האלה אין פתרונות, אבל יש דרכים to mitigate את האפקטים שלהם במידה מסויימת, וכולן נשענות על אותו עיקרון בסיסי: החלשה ופיקוח. זו הרציונאליזציה שמנחה למשל את עקרון הפרדת הרשויות, והיא זו עליה - בין השאר - נסמכים האידיאלים (הארכאיים...) של עיתונות חופשית וחופש הביטוי. את המשפט "אני רוצה שהמילה האחרונה תהיה של הכנסת" הייתי יכולתי אמנם לכתוב בעצמי, אבל אני חושד שהכוונה שלי הייתה שונה לגמרי משלך, כי מבחינתי חסרה בו סיפא מובנת מאליה "...אבל שיהיה לה מאד קשה לומר את המילה האחרונה הזו".

אפשר, תיאורטית, לדמיין מצב בו מערכת המשפט תופסת את השלטון בישראל ומכוננת מעין "מועצת שומרי החוקה" שמחזיקה את הכנסת והממשלה בבי...בירכיים, באופן שמעקר מתוכן את הדמוקרטיה הישראלית. ואם אתה מעריך שלשם הדברים הולכים, אז העמדות שלך אכן סבירות מאד.

אבל באמת? לשם הדברים הולכים? אתה באמת מאמין בזה?

כאמור, אני לא מכיר אף תקדים היסטורי של מהלך כזה בשום מקום (ובמקביל מכיר תקדימים רבים ורלוונטים של התרחיש ההפוך), ואני באמת ובתמים לא מבין איך אפשר להתסכל בראייה מפוקחת על המאבק שהתפתח לאחרונה בין הכנסת לבתי-המשפט, ולראות בו משהו אחר פרט לקואלציה של פופליסטים\מושחתים\פנאטיים-אידיאולוגיים שמעוניינים להסיר מעצמם את הפיקוח והמגבלות המובנות בדמוקרטיה הישראלית (איש-איש מהסיבות הנגזרות משמות התואר המתאימים לו מבין השלושה). אני מוכן להתערב על סכום גדול של כסף וביחסים מצויינים לצד השני שהדמוקרטיה בישראל לא תתמוטט בגלל הפיכה של שופטים, וגם לקבל התערבות ביחסים טובים (אבל גרועים לכולם) שהדמוקרטיה הישראלית כן תתאיין בגלל שחיקת המערכת-המשפטית ונטרולה.

1 "אולטרא נאיבית": ראשית בגלל "בעיית הסוכן", אבל באופן עמוק יותר כי בבסיסה ההנחה ש-"רצון הציבור" הוא מונח עם תוכן ממשי, ולא רק סלוגן קליט.
רל״ב 735727
הערה: ממשל שבו הכח הוא בידי שופטים נקרא kritarchy ואכן יש לכך מעט מאד דוגמאות.
רל״ב 735731
צורת השלטון באירן די מתקרבת לזה, כשהחוקה היא השריעה.
רל״ב 735742
שם המילה האחרונה היא של המנהיג העליון. השווה את מעמדו של רפסנג’ני למעמדו של חמנאי. רפסנג’ני יצר במקור את התפקיד הזה מתוך ההנחה שהוא כנשיא ירכז את הכוח, הוא טעה.
רל״ב 735753
זה דווקא נקרא תיאוקרטיה (שלטון דת) וקצת יותר נפוץ
רל״ב 735747
תודה על התשובה המפורטת.
(א) אין סיבה להניח שמי שאינו סוכן לא ילקה בבעיות ניגוד האינטרסים של הסוכן.
(ב) הגדלת מספר הנציגים בהחלט באה בחשבון, ואשמח גם להגדלת הייצוגיות על ידי ביטול אחוז החסימה. ברור שאין ייצוג מושלם בכל רגע ורגע, אבל החלטנו על קירוב של פעם בארבע שנים.
אני לא רוצה לדבר על תרחישי ''יום הדין'', אבל בפועל אפשר לראות ששליטת הגורמים המשפטיים הולכת ומתחזקת. נוכח החלטות הייעוץ המשפטי, אין לשר אפילו הזכות להביא את עמדתו לדיון הוגן בבית המשפט. אני חושב שזהו מצב בלתי נסבל.
רל״ב 735748
ודבר אחרון, אולי שכחתי. נסה וריאציה של מסך הבערות, ובה בית המשפט בשליטה של מי שאינך מזדהה עם עמדותיהם. האם עדיין היית מרוצה מיחסי הכוחות שבין הממשלה ובינם?
רל״ב 735762
אין לי צל של ספק שממשלה ימנית ומושחתת תזיק (הה, כבר מזיקה) לי ולסביבתי הקרובה עשרות מונים משופטי בג''ץ שבאו מהשקפת עולם ימנית.
או בניסוח אחר - את העסקה של החלפת שלטון הנתניהו, שריו וחרדיו בממשלת מרכז שמאל ליברלית, מול החלפת ההזדהות הפוליטית של כל שופטי העליון, אני לוקח בשתי ידיים ומוכן להוסיף בונוס.
רל״ב 735773
אולי עכשיו אתה מוכן לזה, השאלה אם תהיה מוכן לזה *אחרי* שהשמאל יהיה בשלטון. על כל פנים, זו לא סתם החלפת הזדהות פוליטית. דמיין דברים חשובים מאוד שהיית רוצה שהממשלה הזו תשיג, ואז תבטל אותם.
דוגמה? בשבילך, נניח שהממשלה סוף סוף באמת מעוניינת לגייס חרדים, או אולי לקצץ בקצבאות הילדים. אולי שוב יש מגפה והיא רוצה לסגור את מוסדות החינוך הפיראטיים. אבל העליון, מעשה שטן, מחליט שזה מנוגד לכבוד האדם או להיות ישראל יהודית ודמוקרטית ומבטל את ההחלטות.
רל״ב 735780
כל הענין הוא שלהערכתי - בלי קשר לצד הפוליטי - בית המשפט משפיע על המתרחש במדינה הרבה פחות מהממשלה, ורוב רובן של החלטותיה - גם החשובות מאד - לא מופרע על ידי בית המשפט.
רל״ב 735761
א. בעיית הסוכן הרבה יותר חמורה אצל השופטים, הם אפילו לא מתיימרים לייצג את הציבור
ב. בעיית המדגם המקרי אף היא חמורה יותר אצל השופטים לועמת חברי הכנסת. יש 120 חברי כנסת (שמייצגים מפלגות שונות וציבורים שונים) אבל רק 14 שופטים בביהמ"ש העליון, כאשר הצעירים שבהם נבחרו ע"י ועדה שכללה את המבוגרים מהם, כלומר מדובר בקבוצה הומוגנית מבחינת השקפת העולם.
"מועצת המהפכה" (הכוונה למהפכה השיפוטית של ברק) אכן תפסה את השלטון בישראל. ברצותם ממנים יו"ר לכנסת, ברצותם מחליטים שאסור לראש ממשלה לעסוק בתקציבים, ברצותם פוסלים חוקים או מאיינים אותם, ואפילו התכנסו כדי להחליט לגבי חוקי יסוד (!). אין להם שום איזונים ושום בלמים.
רל״ב 735767
כשכתבת "ברצותם", נזכרתי בפרק של מסע בין כוכבים הדור הבא. האנטרפרייז ביקרה בפלנטה שבה הופיעה אישה שטענה שהיא דמות מיתולגית בשם ארדרה, מהמיתולוגיה של אותה פלנטה. ולכן על תושבי הכוכב לסגוד לה. נראה שיש לה כח קסם שמחולל רעידות אדמה. ידה ידה ידה, צוות האנטרפרייז משתלט על המכונה שבעזרתה ארדרה מחוללת את רעידות האדמה. בסוף הפרק, נערך משפט ובו פיקארד מדגים שגם הוא יכול לחולל רעידות אדמה כמו ארדרה. ואז הוא מבקש מארדרה "האם תוכלי להפסיק את רעידות האדמה?". ואז ארדרה אומרת "כן.." ואחרי רגע קל (שבו היא מנסה להתקשר עם המכונה ונכשלת) היא אומרת: "בעצם אני אוהבת את רעידות האדמה."

אז, לדבריך, מועצת המהפכה תפסה את השלטון ויש לה "כח בלתי מוגבל" כפי שכתב ידידיה. אך באורח פלא היא איננה רוצה לשנות יותר מדי דברים. כנראה היא ממש מחבבת את נתניהו ואת המדיניות שלו...
רל״ב 735769
אני לא מוצא את התגובה שבה ייחסתי למערכת המשפט "כח בלתי מוגבל", תוכל לתת לי את ההקשר שבו כתבתי זאת? כי למיטב זכרוני דווקא אמרתי שלא יהיה נכון להגיד שהם משתמשים בכוח בלי הגבלה.
רל״ב 735771
חפש: כוחו האינסופי של בג"ץ
אם אינך סבור שהכח שלו הוא אינסופי, אז אני חוזר בי.
רל״ב 735774
תודה, מצאתי. זה היה קצת על דרך הגוזמה. אני אכן חושב שלבית המשפט העליון כוח רב מאוד והוא עליון על הרשויות האחרות, אבל כפי שכתבתי בתגובה 735535 הוא לא ניצל את מלוא כוחו.
רל״ב 735777
יפה, אז הדימוי שלי עומד.
מסיבה כלשהי, ארדרה לא מנצלת את מלוא כוחה...
רל״ב 735783
אני משוכנע שרוב הקוראים מייד הבינו שמה שאמרת זה שטות, אבל לטובת קורא עתידי תמים אענה:

א. בעיית הסוכן- השופטים לא אמורים לייצג את הציבור. הם לא סוכנים של איזה ריבון- בעל מניות או בעל זכות הצבעה- שיש לו אג'נדה והם צריכים לייצג אותה. השופטים ממונים על מנת לשפוט על פי החוק: "בעניני שפיטה אין מרות על מי שבידו סמכות שפיטה, זולת מרותו של הדין." לא ייצוג ולא נעליים.

ב. בעיית המדגם המקרי- בניגוד לחברי כנסת, שאין שום רף מקצועי שהם צריכים לעבור על מנת לכהן, השופטים נבחרים מקרב עדית בעלי המקצוע בתחום. מראש כל עו"ד מתחיל צריך לעבור את בחינות הלשכה, שהן רף מקצועי לא קל. הסינון של שופטים הרבה יותר דק. אין חשש ששופט לא יהיה בעל מקצוע מעולה בתחום המשפט.

>> מדובר בקבוצה הומוגנית מבחינת השקפת העולם

1. זה לא קשור לשתי הבעיות שמדובר עליהן בפתיל
2. על איזה השקפת עולם אתה מדבר? אם תגיד תשוקה למקצוע אני אסכים. צריך תשוקה מיוחדת לחוק כדי להיות שופט במשך עשרות שנים. אם תגיד שהשופטים מוטים פוליטית לשמאל אגיד לך- תסתכל מי בחר ומינה אותם: איילת שקד ואפי נווה. נראה לך שאיילת שקד היתה ממנה סמולנים?
3. תקרא את קורות החיים של ה 14 האלה ותגיד לי אם יש בהם משהו שתומך בדעה הקדומה שלך.
רל״ב 735353
עניתי מה שעניתי, אבל הדוגמא שלך בכלל לא עוסקת במבחן הסבירות אלא במעבר על החוק, ובית המשפט מוסמך לשפוט על פי החוק. הדוגמא שלך עם בן הדוד דומה בדיוק לעבירות שהיו נהוגות בבית המשפט העליון כאשר השופטים קבלו להתמחות אלה את בניהם של אלה. הם, כמובן, עברו על החוק. אך לא היה שום גוף שהיה יכול לחקור אותם לשפוט אותם ולהעניש אותם.
רל״ב 735387
>> ...כאשר השופטים קבלו להתמחות אלה את בניהם של אלה. הם, כמובן, עברו על החוק.

רגע, על איזה חוק? חוק ה"כמובן"?
רל״ב 735389
התמחות בבית המשפט העליון היא שוות כסף. יש כאן שוחד הדדי.
רל״ב 735393
כולנו זוכרים איך עובדי המדינה היו מעסיקים את הילדים עד גיל 18 בתקופת החופש הגדול. יש כאלו שהלכו יותר מידי עם החופש הגדול.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים