בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי, 29/08/21 10:59
The truth is out there 742729
להיפך- היא משתמשת בצורה התנ"כית בה אחרי שהמלה הקודמת מסתיימת באהו"י במלה הבאה אותיות בכל"מ לא מקבלות דגש. לדוגמה (שמואל א' ב' 12) "וּבְנֵי עֵלִי, בְּנֵי בְלִיָּעַל: לֹא יָדְעוּ, אֶת-יְהוָה."
כיוון שאצל שרת החינוך הכל נסמך עליה, בביטוי "אני כיוונתי" המלה "כיוונתי" נסמכת על המלה "אני". ווואלה!

__________
ונוקדנים יגידו- למה להכפיל "אני כיוונתי" במקום להשתמש בלשון השגורה "כיוונתי"? כיוון שה"אני" הוא העיקר. הוא לא יכול להתחבא כנושא נסתר אלא חייב להופיע במלוא הדרו.
The truth is out there 742731
אופס, בגד כפת כמובן.
The truth is out there 742733
הצדק עימך, אחי, חמובן. קִוֵּיתִי‏1 שכל זה ידוע לכל.

רק כדי לסבר את העין, דבר האקדמיה:

"בעברית ימינו הכלל הוא שאותיות בגדכפ"ת דגושות בראש המילה, וכך נוסחה החלטת האקדמיה: "בגדכפ"ת בראש תיבה דגושות גם כשהתיבה באה אחרי נסמך, מילת יחס או מילית המסתיימים בתנועה. למשל: כְּלֵי בַּיִת, לִפְנֵי בּוֹאוֹ, דּוּ־כִּוּוּנִי, אִי־בְּהִירוּת, לֹא־פָּעִיל."

עם זאת לתופעה של רפיון אותיות בכ"פ לאחר מילים המסתיימות בתנועה נותרו בפינו שרידים מעטים בביטויים שגורים. את הבולטים שבהם הוציאה האקדמיה מגדר הכלל בקובעהּ כך: "יוצאים מן הכלל: הצירוף 'לא כלום' וצירופים כגון 'לפני כן', 'אחרי כן', 'כמו כן', 'אף על פי כן', '(ה)לא כן'."

______________
1- מַדּוּעַ קִוֵּיתִי לַעֲשׂוֹת עֲנָבִים וַיַּעַשׂ בְּאֻשִׁים (ישעיהו ה ד) - אבל אם אתם כבר שם מומלץ לקרוא את כל הפרק. פסוק כ"ג נכתב, ללא ספק, לתומכי נתניהו, בעוד כ"א מיועד לשכמותי.
The truth is out there 742739
הכל בגלל שלא מינו גם לאקדמיה כמה חברי מרכז הליכוד, סליחה- המרכז ליכוד.
The truth is out there 742742
כבוד השרה חברת הליכוד?
The truth is out there 742740
והצלחת להפתיע אותי עם קִוֵּיתִי‏. דברה תורה בלשון בני אדם :)
The truth is out there 742734
הכלל הזה נסתר כבר בפסוק שלך. בעברית מקראית החלוקה לא הייתה לפי מלים אלא לפי רצפי מילים והצמד בני בליעל הוא רצף כזה.
The truth is out there 742741
הכלל הוא שהבג''ד כפ''ת יאבדו את הדגש הקל אם המילה הקודמת מסתיימת בתנועה ומוטעמת במוליך. הב' של ''בני'' דגושה כי ''עלי'' בטפחא.
אמנם יש מקרים שבהם אתי מרחיק יגרום לדגש חזק דווקא, אבל זה יכול לקרות לא רק בבג''ד כפ''ת.
The truth is out there 742743
אבל זה כלל מאוחר יותר, שעוצב בדיעבד (כמו כל כללי ההגייה, כאשר העברית המקראית הפסיקה להיות שפה מדוברת). במקרה הזה קל לראות אינטואיטיבית ש„בני עלי״ הם רצף אחד ש„בני בליעל״ הם רצף נפרד, וש„עלי בני״ אינו רצף. מבחינת עברית מקראית, הרצפים הללו דינם כמילים בעברית מודרנית יותר (וגם בעברית ישראלית לא חזרנו לעברית המקראית במובן הזה).

אותם טעמים שהזכרת עוזרים ככל הנראה‏1 לחבר מילים לרצפים (כלומר: רמה נמוכה ביותר של פיסוק: לפסק לרצפים) והצורך בהפרדה הזו אבד, מן הסתם‏1, בעברית לא מקראית.

ואז מעניין אותי לקחת צעד אחד אחורה ולהבין למה בדיוק קרתה ההגייה המוזרה הזו של אותה אות בשני צלילים שונים. השוו, לדוגמה, למילים האנגלייות circle ו־says. למה אותה אות המשיכה לסמן שני צלילים שונים?

1 אני ממש לא מכיר טעמים ומסתכן בניחוש.
The truth is out there 742746
"למה בדיוק קרתה ההגייה המוזרה הזו של אותה אות בשני צלילים שונים"

אתה צריך לדייק יותר את השאלה. כנראה שהתופעה קודמת גם לאיות, או לפחות בלתי תלויה באיות. ואם כך, השאלה הראשונה היא למה אותה מילה (וברור ש"בני" היא אותה מילה בהקשרים השונים במשפט) נהגית בשתי דרכים שונות. רמז לתשובה הוא שזו תופעה נפוצה בשלל שפות שאינן קשורות היסטורית - בולטת למשל בספרדית, שם יש פונמה אחת שנכתבת או ב-V או ב-B, ונהגית בשתי דרכים שונות (העיצורים שאנו מכירים כ-/v/ ו-/b/) בלי קשר לאיזו משתי האותיות משמשת עבורה, אבל עם קשר להאם היא מתחילה רצף דיבור או באמצעו. אני בטוח שלבלשנים יש מזמן מונח לתופעה והסבר מצוין, אני רק מנחש שהוא סביב חיסכון בסגירת שפתיים.

השאלה השנייה היא, כשכבר באו לקבוע איות, מדוע השתמשו באותה אות לשני עיצורים שונים. פשיטא, הרי כבר הסכמנו שמדובר באותה מילה.

ב-circle, למיטב הבנתי, האיות נקבע על-ידי הרומאים שהגו את שניהם כ"ק". בשפות שירשו את הלטינית הקלאסית השתנתה ההגייה כשהתנועה שאחרי ה-c נהגית גבוהה בלוע. כדי לחסוך בתנועת לשון, העיצור נחתך גם הוא גבוה יותר בלוע, ובמקום "ק" הפך ל"ס" (אולי עם תחנות ביניים. בספרדית מודרנית זה העיצור שאנחנו מכירים מאנגלית כ-th). אבל שנשנה את האיות? מה אנחנו, עמי ארצות? אני מניח שמשהו מקביל קרה ב-says וגרם לקוליות של ה-s השני, אבל לא יודע ספציפית.
The truth is out there 742748
נראה לי שמה שכתבת איננו מדויק. רצף מקראי יתנהג כמילה אחת כשהמילים מוקפות, וזה חזק אפילו יותר משתי מילים שמחוברות בטעם.
The truth is out there 742749
במילים אחרות, אני אומר שלו נקרא עלי בשם ''ברוך'', היתה הב' שלו דגושה.
The truth is out there 742750
(סליחה טעות תתעלם מתגובה 742749)
The truth is out there 742751
למשל, תראה בפרק ב' של בראשית: "ויראו בני האלהים את בנות האדם". אי אפשר לראות את החיבור בין "ויראו" לבין "בני" כרצף של מילה אחת, ובכל זאת הב' רפויה כי הטעם מחבר.
השווה, למשל, "התהלך־נח". שם הניקוד של הל' משתנה מצירה לסגול כי זה באמת רצף חזק שנקרא כמילה אחת.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים